Yonatan Sindel/Flash90

שלושת האלמנטים של נתניהו לחזרה מהירה להגה השלטון / יוסף טיקוצ'ינסקי

הפיליבסטר המתיש, הלילות הארוכים במליאה וההתנהלות ההזויה למדי של הליכוד, הם חלק מתכנית פעולה מאוד ברורה וממוקדת מטרה • האופוזיציה מתנהלת עכשיו על פי תכנית עבודה ואסטרטגיה קבועה המשמשת את נתניהו בכל קמפיין בחירות / פרשנות

כתבות נוספות בנושא:

יוקר המחייה והעולם החרדי: ליברמן, זו הבעיה האמיתית / שחר וולף
אנחנו לא סוג ב' / יצחק רביץ, ראש מועצת קרית יערים - טלזסטון
להעתיק את מחאת יוקר המחייה ליוקר הדיור / עו"ד נתן רוזנבלט
בנט חשף: איראן הגבירה את פעילות הטרור שלה בתקופה האחרונה באזור

יוסף טיקוצ'ינסקי, יתד נאמן

כשדלת אולם ירושלים בכנסת נסגרה בצהרי יום שני השבוע, לאחר שראשי מפלגות הימין תפסו את מקומותיהם סביב השולחן העגול מול מצלמות כלי התקשורת, נדמה היה שהמציאות נותרה לשעה קלה מחוץ לדלת הסגורה ולא תפסה את מקומה בחלל החדר.

בדיון שכינס נתניהו כבר שבוע שלישי ברציפות, השתמשו הנוכחים כלפיו שוב ושוב רק בכינוי ראש הממשלה, הרב דרעי כונה שר הפנים, ההצהרות שניתנו למצלמות ניתנו ברוח כזו שהסיטואציה היא לא רק זמנית אלא רגעית ושהממשלה לא אמורה לשרוד עד סוף היום.

האווירה היתה אף מעט מבודחת, כשנתניהו הציע לממשלה את עזרתו אם היא לא מצליחה להסתדר עם הקורונה, עם החיסונים או עם הבית הלבן. העיתונאים שהציגו שאלות פנו לנתניהו בתואר ראש האופוזיציה, אבל הוא הקפיד בתשובותיו להדגיש מה הוא עשה כראש ממשלה ובעיקר מה בכוונתו לעשות כראש ממשלה האמור לשוב לכסאו בטווח הזמן הקרוב ממש.

אף אחד לא חושד חלילה באי מי מהנוכחים בחדר, ראשי וחברי מפלגות הימין, שנשתבשה עליו חלילה דעתו או שהוא לא מבין נכון את המציאות. הנאומים וההצהרות נבנו על בסיס מאוד ברור עם מטרה מאוד מכוונת ועם מסר מדויק מאוד שנועד לטפטף ולחלחל לתודעה הציבורית דרך המצלמות ומכשירי ההקלטה שבידי העיתונאים.

המסר הזה הוסיף וחלחל לראשו של כל אזרח בישראל שחש עצמו השבוע רגוע יותר אחרי שראה את חברי הכנסת שלו נוכחים במליאה במשך כמעט ארבע יממות רצופות ובשליחות האומה מתישים זה את זה בנאומים. אחרי שלושה שבועות של התשה, תכנית העבודה של נתניהו מתחילה להתבהר יותר ויותר והיא מרתקת באותה מידה שהיא גם צפויה ומתאימה לאופיו ולאסטרטגיה הקבועה של האיש שלא מתכוון ללכת לשום מקום והמטרה שלו היא אך ורק להמשיך בראשות ממשלת ישראל.

שלוש רגליים לכסא

מאז ומעולם פעל נתניהו על פי אסטרטגיה די קבועה המורכבת משלושה אלמנטים מרכזיים. כל קמפיין בחירות שלו היה צפוי משום שהוא היה בנוי באותו כיוון, על אותו רציונל ועל בסיס אותה גישה. קודם כל, נתניהו תמיד עשה הכל כדי לשלוט בסיטואציה, כדי להיות זה שקובע את תמונת המצב, להיות זה שמנווט את ההתרחשות והשיח הציבורי לפי איך שהוא בוחר.

האלמנט השני בתוואי הקבוע של נתניהו, הוא להיות זה שמציב את כל השחקנים על הלוח בדיוק בצורה הנוחה עבורו. חלוקת כלי המשחק נעשתה תמיד בצורה של "אנחנו" ו"הם". נתניהו לא השתמש בסלוגנים ובמסרים אלא טרח לייצר בידול. לייצר תמונת מצב בה יש טובים ורעים, הטובים הם אלה שאיתו והרעים הם אלה שנגדו. ברוב הפעמים החלוקה קיבלה את השמות ימין ושמאל, כשביבי זה ימין ומי שלא איתו הוא שמאל.

האלמנט השלישי הוא כמובן השילוב הבלתי מובן מאליו של מנהיגות וסמכותיות יחד עם נרדפות והתקרבנות. נתניהו תמיד מיצב את עצמו כמנהיג בעל שיעור קומה אבל למרות שהוא חזק מול כל אויב, הוא שייך למיעוט הנרדף כשהשמאל, מערכת המשפט והתקשורת הם האויבים הרודפים אותו מתוקף היותו מנהיג המיעוטים והחלשים.

שלושת האלמנטים הללו היו המרכיבים המרכזיים של כל קמפיין בחירות בליכוד, משום שהם מרכיבים בעצם את משנת עולמו הפוליטית של נתניהו. לאורך שנים ארוכות זה היה סוד ההצלחה שלו. במהלך כל השנים לא היה במערכת הפוליטית אף מתמודד ראוי מולו, אף אחד לא מתקרב לכריזמה שלו, ליכולת המשחק שלו מול מצלמות, ליכולת הנאום והרטוריקה שהפכו לשם דבר בעולם ולא רק בארץ וכך הוא הצליח להשתמש באלמנטים הללו ולהעפיל איתם לפסגת ההצלחה, האסטרטגיה הזאת הפכה לחלק מהד.נ.א. שלו.

בממשלה הנוכחית התרחש לראשונה משהו שכבר לא היה בשליטתו של נתניהו. הבגידה של בנט בבוחריו ובהבטחותיו היתה בלתי צפויה, נתניהו אמנם נהג לתקוף את בנט ולהאשים אותו בחוסר נאמנות אבל מעשה קיצוני כל כך לא היה כתוב אפילו בתכנית העבודה שלו, הוא לא חשב שכך יעשה יו"ר ימינה. ובפעם הראשונה נפגם משהו באלמנט הראשון, נתניהו מצא את עצמו כשהוא כבר לא שולט כל כך בסיטואציה.

אבל מהר מאוד הוא הצליח להתאפס על עצמו, לסדר את המחשבות בראש, לעבד את הנתונים ולצאת שוב למסע, למסע להחזרת כבודו האבוד. ואת עיקר המאסה הוא הניח בדיוק על הנקודה בה נכשל: הוא חייב לחזור ולשלוט בנעשה, לקבוע את סדר היום.

כולנו עסקנו השבוע בפיליבסטר המתיש, בנחישות של נתניהו למרר את חיי הממשלה, בספקולציות לגבי אורך חייה של הממשלה אבל המכנה המשותף לכל זה הוא אחד: נתניהו עשה הכל וגם הצליח, כדי לשלוט בסיטואציה, כדי לחזור ולקבוע את סדר היום ובאופן בלתי מוסבר הוא מצליח לעשות זאת גם מראשות האופוזיציה.

כשראשי מפלגות הימין מדברים בישיבה משותפת אל מצלמות התקשורת, הם מטפטפים למאזינים את המסר שנתניהו הוא עדיין ראש ממשלה, שהם עדיין שרים, שהליכוד עדיין שולט ורק יצא להפסקה של כמה רגעים, לשמר את התודעה הציבורית באופן כזה שבנט 'לא יוצלח', שהתפקיד גדול עליו, שלפיד שולט עליו, שבלי עזרה של בעלי הניסיון הוא לא יצליח לשרוד, אווירת הלעג המבודחת מסייעת למסר לחלחל עוד יותר עמוק, ככה משמרים תודעה.

וזה ממשיך במליאה. השרים והח"כים מהקואליציה ישבו טרוטי עיניים וחסרי שינה ומנוחה, וכל אזרח הצופה בהם מבין שזו עבודה של האופוזיציה. סדר היום והלילה במליאה נקבע לפי גחמות אופוזיציה, וכך כל חברי הקואליציה מצטיירים כמובלים ולא כמובילים.

נתניהו מאשים את לפיד בכניעה לבית הלבן לא בגלל שהוא באמת נוקט עמדה רופסת יותר מול ביידן, אלא כדי לשמר בתודעה הציבורית שלפיד לא מסוגל, שהוא לא יודע ומישהו צריך לשמור עליו. חברי הכנסת מהליכוד מזכירים שוב ושוב את ספרו של בנט 'איך לנצח מגיפה' ולועגים לו שהוא קורס מול המציאות, כדי לקבע את התחושה שרק נתניהו יודע להתמודד עם קורונה, שאזרחי ישראל לא מוגנים בלעדיו, כדי שברגע של מצוקה הם יצעקו לו שיחזור.

הגישה הזאת נועדה לייצר נרטיב מאוד ברור. נתניהו לא יאפשר לבנט להשתלט על סדר היום. בנט שנשאר ללא מצביעים וללא תומכים יודע הרי שאין לו לאן לחזור והוא בונה על כך שאחרי תקופה מוצלחת יחסית בראשות ממשלה הוא יוכל לבנות עתיד פוליטי חדש. אבל נתניהו לא נותן לו את זה, הוא לא מאפשר לו להצטייר בעיני אזרחי ישראל כמנהיג וכמצליחן.

נתניהו עושה ויעשה הכל כדי למנוע מבט כל תמונת ניצחון וכל התרחשות שתעניק לו רגעי תהילה. הוא יעשה הכל כדי להנציח את תדמיתו של בנט כמובל, כמי שלא מצליח לבצע את תפקידו ובעיקר כמי שלא מצליח לייצר סדר יום ולשלוט בו. בניגוד לראשי ממשלה קודמים שאחרי סיום תפקידם יצאו למנוחה, נסעו להרצאות בחו"ל והשאירו את מחליפיהם להתמודד לבד עם תפקידם החדש, נתניהו לא הולך לשום מקום, הוא יושב לבנט על הזנב ומקפיד להישאר בזירה ולשלוט בה במקומו.

זה גם אחד ההסברים לכך שנתניהו מסרב להתפנות מהמעון בבלפור. כל זמן שהוא מתגורר שם הוא עדיין נתפס כראש ממשלה, כסמל שלטון. ומשם הוא יכול להגיע לכנסת בכל רגע נתון, לשהות בה שעות ארוכות ולשמור על הזירה תחת שליטתו המלאה. הוא לא נוסע לחו"ל, לא יוצא לחופשה ולא קובע לעצמו הרצאות העשויות להכניס לו סכומי עתק.

נתניהו נשאר בכנסת ועובד קשה מאוד כדי להשאיר אותה הלכה למעשה תחת שליטתו. בינתיים זה עובד לו נהדר, הכל סובב סביבו וסביב תכניותיו, כולם עוסקים רק בו. בנט ולפיד נשארים בצל, נשארים שוליים יחסית והעם עוד לא רואה אותם כמנהיגים אלא כסוג של ממלאי מקום היושבים על הכסא עד שנתניהו יחזור. זה לא רק בגלל שהעם לא התרגל, אלא בגלל שנתניהו לא נותן להם להתרגל.

חיזוק גבולות הבידול

כך הצליח נתניהו בשלב הראשון של תכניתו, האלמנט הראשון כבר הושג. כעת הוא פנוי להמשיך בתכניתו הכל כך צפויה והכל כך קבועה, לשני האלמנטים הנוספים המרכיבים את אסטרטגיית הפעולה שלו.

השלב הבא הוא חלוקת התפקידים והצבת כלי המשחק באופן של 'אנחנו והם'. ואם נעקוב אחר ההתנהלות השבוע נבחין כי גם השלב הזה מתחיל להיות מיושם בשטח. למעשה, העבודה לא כל כך קשה. הבידול כבר עכשיו הוא מאוד ברור, כל חברי הקואליציה מבחינת נתניהו הם שמאל, הם הרעים ולכן קל יותר לייצר את ה'אנחנו'.

המהלך הראשון כמובן היה בנייתו מחדש של בלוק הימין מיד לאחר הקמת הממשלה. נתניהו חישק אליו את המפלגות החרדיות, את הציונות הדתית ובעיקר את חברי הליכוד. הוא יצר אווירה של התלכדות, של איחוד כוחות והצהיר כי מעכשיו כולם משלבים ידיים ועובדים בתיאום כאיש אחד.

באמצעות יצירת הרבה אוויר חם והרבה תחושת התלהבות, הכניס נתניהו את כל חברי הכנסת למסלול של השתוללות. על פי תקנון הכנסת, בכל הצעת חוק שעולה למליאה נפתח דיון וכל חבר כנסת יכול להירשם במזכירות ולקבל תור לעלות ולנאום. בדרך כלל בחוקים שאינם דרמטיים, אין כמעט נואמים והדיון קצר. אולם נתניהו הורה לחברי האופוזיציה לגשת לכל חוק וחוק ולהירשם בו לתור לנאום, כך הפך כל חוק זוטר כמו פיקוח על מחירי החלב או נהלים במוניות שירות, לדיון של שעות ארוכות אל תוך הלילה בואכה לפנות בוקר, כשהנאומים מוקדשים כמובן לתקיפת הקואליציה.

ההתשה הזאת נמשכת כבר שבועיים ובשני הצדדים מתחילים לגלות סימנים של שבירה. לאף אחד אין כוחות נפש וגוף להתמיד בהתנהלות הזאת. אבל נתניהו נחוש. וכדי שהח"כים שלו לא יתייאשו הוא מתחיל לאגף אותם בתנועת מלקחיים: מצד אחד באיומים ובהוקעת כל ח"כ מורד אל עמוד הקלון, כל ח"כ שנעדר זוכה ששמו מתפרסם באתר הליכוד ובתכתובות הפנימיות, מה שכבר מעורר זעם ותסכול אצל רבים מהם, ומצד שני הוא בונה תחושת אחדות ואחוות לוחמים מאחדת ומחזקת.

חברי הליכוד מוזמנים לערבי גיבוש שמארגנת האופוזיציה, ח"כים נקראים לשיחות מוטיבציה עם נתניהו ומסתבר שבהמשך הוא גם ייצא לשטח ויחבק את מצביעי הליכוד ואת משפחות הח"כים. כך הוא שומר עליהם קרוב אליו, קרוב לגוש וחלק בלתי נפרד מה'אנחנו'. הוא צייר טריטוריה מאוד ברורה והוא מקפיד שכולם לא יעזו לצאת ממנה.

הרווח הנוסף הוא שכל מי שלא נמצא במעגל הזה, מצטייר אוטומטית כ'הם'. כשנתניהו אמר בעבר שליברמן ערק לשמאל היו כאלה שגיחכו אבל היום כולם מקבלים זאת בטבעיות וזה נעשה די הרבה בזכות נתניהו שדחף אותו לשם. כל מי שיצא ממעגל הטובים ששרטט נתניהו הפך להיות חלק ממעגל הרעים גם אם הוא ימני במהותו, זה היה גם גורלו של סער וכמובן גורלו של בנט.

כעת כשנתניהו נלחם בקואליציה, הוא נלחם בזירה אחת לתוכה הוא ריכז את כל אויביו מימין ומשמאל גם יחד, מחברי ימינה הסרוגים ועד לניצן הורביץ השמאל-רדיקלי. אנחנו לא מספיק מבינים ומפנימים איזה הישג אדיר זה עבור נתניהו משום שכעת הוא יורה על כולם בבת אחת ואם הוא יפיל אותם, הוא יפיל את כולם כאחד. אם נתניהו באמת יצליח למוטט את הממשלה הזאת, הוא חיסל פוליטית לא רק את לפיד אלא גם את סער, ליברמן ואת כל מי שינסה בעתיד לצאת נגדו בימין. המנדטים יחזרו אז בהמוניהם לגוש הימין, קרי לנתניהו. לא תהיה עוד אלטרנטיבה ולכן נתניהו כל כך נחוש להשלים את המשימה. נתניהו בעצם כינס את כל מתנגדיו לבית אחד וכעת הוא מנסה להפיל את הבית על יושביו ולהיפטר מכולם יחד.

הבידול נהיה מאוד ברור בין שני המחנות, 'מחנה ביבי' ומחנה 'רק לא ביבי' מעולם לא היו מוחשיים כל כך. זה נהיה מוחשי עד כדי כך שגם כשנשמעו קולות על ח"כים מסוימים ששוקלים עריקה, הם השתוללו מזעם וטרחו להכחיש זאת בצעקות. ההיסטריה שלהם ברורה ומובנת, אין זמן פחות מתאים לעריקה מהליכוד מאשר בימים אלה.

מלחמת התשה

האלמנט השלישי הוא כאמור העצמת תחושת הנרדפות, יחד עם הצגת נתניהו כמנהיג כל יכול. גם את זה אנחנו רואים וזה יילך ויגבר ויתעצם ככל שהממשלה תאריך ימים ותאלץ את נתניהו להתמיד במסע אליו יצא. נתניהו מתמודד עם סיטואציה רגישה מאוד, אסור לו למתוח את החבל יותר מידי. אם הוא יגיע למצב שהח"כים בליכוד יתייאשו מהפיליבסטרים הארוכים או מהבושה שהם סופגים כשהם נעדרים מהכנסת, נתניהו עלול לאבד גובה ושוב הוא לא ישלוט בנעשה.

במקרה כזה נתניהו שוב יעצים את היכולות שלו כמנהיג ויגביר את התלונות על הממשלה הרודפת אותו והמערכת המחפשת רק את רעתו. זה כלי נשק נהדר להשתמש בו כשאין לך באמת מה למכור. וכשהח"כים בליכוד ירגישו שאין להם תוחלת בהישארות בשדה הקרב הזה, הם יקבלו חיזוק בדמות אויב משותף שיש לשנס מותנים ולהילחם בו.

פרצופה של האופוזיציה הוא פרצופו של הליכוד. מה שנתניהו עשה לאורך השנים במלחמותיו הפוליטיות, הוא עושה עכשיו מול הממשלה החדשה. נתניהו למעשה נמצא כעת בקמפיין בחירות, הוא מיישם אחד לאחד את כל סעיפי תכנית העבודה על פיה הוא יוצא לקמפיין ואיתה הוא מנצח עם אחר פעם.

נתניהו הוכיח שהוא לא רוצה לצאת לפנסיה, הוא לא מתכוון להתמודד לנשיאות, הוא לא רוצה לפרוש לחיק משפחתו ולא לעשות לביתו. אין לו שום דבר אחר לעשות בחייו מלבד להישאר על כסא ראש ממשלת ישראל, הוא כל כך נחוש לחזור לשם עד שהוא מפעיל את כל התותחים הכבדים כדי לגרום לזה לקרות. והתותחים שלו הם אותם תותחים קבועים וידועים, כל פסיעה של נתניהו בכנסת מוכרת וצפויה, סדנא דנתניהו חד הוא. מה שהוא עשה בכל מערכת בחירות הוא עושה עכשיו.

המשחק הוא כמובן משחק על זמן. שוב חזרנו לאותם כיפופי ידיים של מי יתייאש ראשון. אם הקואליציה תתעייף, האופוזיציה תפיל את הממשלה תוך יום. ואם בליכוד יתייאשו, האסטרטגיה של נתניהו תקרוס והוא יאבד את התנופה. אם האופוזיציה תתייאש הממשלה עשויה גם היא לאבד את הדבק שלה וליפול אבל אז נתניהו כבר יהיה מובס ויתקשה לחזור לזירה. זהו קרב חייו והוא לא מתכוון להפסיד אותו, חברי הכנסת מהימין צריכים להיות מוכנים לכך.

כעת נתניהו עדיין מושך בחבל אבל הוא צריך להיות ערני מאוד כדי להקפיד שהוא לא ייקרע. וכל זמן שזה עדיין בשליטתו, הוא ימשיך להמציא כל רעיון כדי לשמור על המצב הקיים אבל כל רעיון שימצא, יהיה על פי אחד משלושת האלמנטים הללו, זה כוחו וזאת הדרך הקבועה שלו.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
3 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

חשבתי שאחרי שנתניהו נפל תפסיק לכתוב עליו טור שלם כל שבוע…
בדבר אחד בודאי נתניהו מצליח – לגרום ליוסף טיקוצינסקי לכתוב עליו…
לא נמאס לך??
לנו כן!!!

בלבול מוח, מה זה הדיבוק הזה שיש לטיקוצינסקי נגד נתניהו

תיק או ציניקןסקי

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture