למה קראתם משבר? המבחן האמיתי של הקואליציה בפתח / פרשנות

למה קראתם משבר? המבחן האמיתי של הקואליציה בפתח / פרשנות

צעד אחר צעד, פוסעים בנט ולפיד בנתיב בו צעד נתניהו – לפחות כל עוד לא עובר תקציב מדינה ועוד לא עלו הנושאים האמיתיים לשולחן הדיונים. הממשלה הנוכחית שונה רק בנושא אחד מהותי: הפגיעה ביהדות וברוב המוחלט של אזרחי ישראל המאמינים / יוסף טיקוצ'ינסקי
  • "אמא, מי יברך אותנו בערב יום כיפור?" יתומי משפחת טימסיט מסרבים להינחם

    תוכן מקודם

  • "עניה סוערה" העבירו את שמכם לתפילת שר התורה ביום הושענא רבה.

    תוכן מקודם

  • איך עושים כל־כך הרבה כסף מסטארט־אפ?

    תוכן מקודם

  • 8 ילדים מבקשים עזרה: נשארנו לבד בלי אמא

    תוכן מקודם

יוסף טיקוצ'ינסקי, יתד נאמן

השבוע הראשון של בין הזמנים הוציא גם את הכנסת לסוג של מנוחה קצרה, כמה ימים של חסד בתוך ים הטירוף של דיונים אינסופיים ולילות לבנים גדושי ויכוחים ונאומים. גם חברי הכנסת יצאו השבוע לפסק זמן, אבל לא מהסיבות הנכונות.

לפני פחות מחודש, בי"ז בתמוז, קבעה הקואליציה דיונים בוועדה המסדרת למרות הצום והקושי, ללא התחשבות בח"כים הצמים. אולם השבוע ציינו המוסלמים ימי חגא ולרגל האירוע החליטה הקואליציה כי הדיונים והחוקים שיעלו לסדר היום יהיו רק כאלה שבהסכמה, כדי לאפשר לח"כים ולשרים הערבים לבלות את הימים הללו עם בני משפחתם. ככה זה כשהערבים הם אלה שמחזיקים את הממשלה במדינה היהודית.

אבל השקט היחסי שעבר על הכנסת הסתיים וכבר ביום ראשון הקרוב תחזור הסערה ואולי אף תתעצם. בשבוע הבא יחזרו שוב הדיונים הארוכים והלילות הלבנים והם ילכו ויחריפו עד לדבר האמיתי, סאגת תקציב המדינה שתתחיל באזור החגים. עד אז תמשיך האופוזיציה להתיש את הקואליציה ולהאריך לארבע או חמש שעות כל דיון בכל חוק זוטר.

המבחן המכריע

אישור תקציב המדינה יהיה מבחן מאוד גדול ומשמעותי לממשלה והעיניים נשואות בעיקר אליו. התקציב הוא זה שמעניק את היציבות לכל ממשלה, בפרט אחרי שנתיים וחצי של קיפאון פוליטי בו לא אושר תקציב נורמלי והנזקים כבר מורגשים בהרבה משרדים. אם הממשלה לא תצליח להעביר כעת תקציב היא כמובן תיפול ולכן בנט ולפיד יעשו הכל כולל הכל כדי להצליח, כולל גיוס הרשימה הערבית המשותפת לתמיכה בתקציב תמורת מחיר הגון.

מבחן משמעותי וענק לא פחות עבור הממשלה יגיע אחרי התקציב. בהנחה שהיא אכן תעמוד במשימה ותצלח את המשימה המורכבת. הממשלה מחזקה את עצמה בכוח עם כל חילוקי הדעות הפנימיים בתוכה, כדי לצלוח את המשבר הראשון שצפוי סביבי התקציב ובעיקר כדי לשרוד יותר זמן מהסבלנות שתהיה לנתניהו ולאופוזיציה להחזיק את המלחמה וההתשה.

אחרי שיעבור תקציב, שני הצדדים עלולים להרגיש סוג של שחרור ולהרפות מעט מהמאמץ. באופוזיציה עלולים ליפול סוג של יאוש כשהממשלה תיראה פתאום יציבה יותר אחרי תקציב מסודר, וסופה של מלחמת ההתשה כבר לא ייראה באופק. ואם האופוזיציה באמת תשחרר ותפחית מעט את הלחץ, כבר לא נראה לילות לבנים ודיונים ארוכים וזו כבר תהיה זריקת עידוד לממשלה.

מצד שני, זה גם יכול פתאום לעורר את הריבים הפנימיים בממשלה כשכל מפלגה תתחיל להתעקש יותר על דרישותיה ולנסות לכופף את האחרים, כל שר וכל משרד ממשלתי ידרוש את פרעון ההתחייבויות הכלכליות שהובטחו לו בתקציב ולא יהיה קל לממשלה להתמודד על כל זה.

אם האופוזיציה אכן תרפה מהמלחמה ומעמדו של נתניהו כבר לא יהיה מאיים כל כך, אזי גם הדבק המחבר בין חלקי הממשלה יתרופף ואז יתחילו לצוץ הבעיות האמיתיות. הממשל בארה"ב ממתין שהממשלה תצלח את משבר התקציב כדי להעלות על השולחן את הנושא המדיני, לדרוש משא ומתן עם הפלשתינים וקידום תהליך שלום שביידן חולם עליו.

הממשלה שמנסה כל הזמן לברוח מנושאים בעייתיים מסוג זה, תצטרך להשיב תשובות ולקבל החלטות. פתאום יצטרכו בנט, שקד, אורבך, סילמן, סער, אלקין ועוד ימניים מובהקים במהותם לקבל החלטות יחד עם מנסור עבאס, איבתיסאם מרעאנה ותמר זנדברג ולגבש עמדה משותפת בנושא וזה לא נראה כל כך אפשרי.

הקאמבק של הכאוס

בינתיים, התקופה שאנו נמצאים בה מאז שהוקמה הממשלה לפני יותר מחודש ועד שיעבור התקציב ויתחילו לצוץ הבעיות, היא תקופה בה הממשלה דומה להפליא ברוב הנושאים לממשלה הקודמת. אין הבדלים רבים כל כך בהתנהלות והנושא היחיד שבו חל שינוי דרמטי הוא היחס ליהדות ולציבור החרדי. חוץ מהנושא הזה, בינתיים הממשלה ממשיכה בדיוק בדרכה של ממשלת נתניהו, אחד לאחד.

כך למשל בנושא הקורונה. הזיכרון שלנו כנראה קצר ובחסדי שמים בימים רגועים אנו נוטים לשכוח את מה שהתחולל פה בימים של קושי וצרה. לכולנו יש ביקורת נכונה וצודקת על ההתנהלות הלא ברורה של ממשלת בנט ולפיד בעניין הקורונה, כולנו מתפלאים שלא סוגרים את נתב"ג, אותו בנט שצרח במלוא הגרון על ממשלת נתניהו "מה אתם עושים, השתגעתם?" נוהג היום בדיוק באותה צורה ומאפשר למאות אלפי ישראלים לצאת ולחזור ללא הגבלה כמעט, כולל ממדינות אדומות, ככל הנראה בעקבות לחץ אדיר שמפעילות חברות תעופה ותיירות שזו העונה החמה שלהם.

אין ספק שהתנהלות הממשלה מדאיגה, קשה ומסוכנת. מאוד מתסכל להביט ולנסות להבין מה בדיוק עושים שם בחדרי הדיונים ואלו החלטות מצליחים או לא מצליחים בנט, לפיד, גנץ והורביץ לקבל. אבל מהצד השני, רבים מאיתנו שכחו כבר את הביקורת הקשה והצודקת שהיתה לכולנו על הגבלות הקורונה, האכיפה הבררנית, חוסר הוודאות וחוסר הבהירות שאפיינו את הגלים הקודמים תחת הממשלה הקודמת.

כבר מהר מאוד שכחנו כמה סבלנו מהתקנות הלא ברורות של הפעלת מערכת החינוך, של כללי ההגבלות וההרחקות החברתיות, של השומרים שהוצבו מחוץ לחתונות פיראטיות ושל שמחות שהושבתו, של האכיפה כלפי החרדים וההסתה האיומה שהשתוללה אז בתקשורת כלפי החרדים כשבממשלה שותקים במקרה הטוב ואולי אף מעודדים זאת בעקיפין במקרה הפחות טוב, כפי שרמזו אז בכירים במערכת הפוליטית.

טיבה של מגיפה שהיא מביאה עמה כאוס. אף שלטון בשר ודם לא מסוגל לעמוד ולהצליח להציג ניהול יעיל ומתקתק מול איתני הבריאה. אין פתרונות קסם ואין יכולת לשלוט באמת על אירוע בסדר גודל כזה. נתניהו מצדו כאשף תקשורת ידע לשדר הרבה ביטחון ולשבחו ייאמר שהוא אכן נקט בצעדים נכונים מסוימים כמו סגירת השמים בתחילת הגל הראשון ומעל הכל באובססיה הבריאה שלו לחיסונים, שאכן הביאה אותנו בס"ד למצבנו הטוב בחודשים האחרונים. כעת הציפיה היא גם מהממשלה החדשה שתתנהג באופן דומה ותמשיך לקבל החלטות נכונות.

אבל בל נטעה לחשוב אפילו לרגע שאם נתניהו היה עכשיו בשלטון, לא היתה פה קורונה. מה שיכול היה להיות אולי, זה שהיה ממשל שמשדר יותר ביטחון עצמי ואולי מצליח להביא יותר חיסונים ובכך להפחית את מינון הנדבקים. בל נמהר לשכוח את התסכול והסבל שהיה מנת חלקנו בשלושת הסבבים שהיו, את הבלבול והכאוס, התחושות עכשיו הן בדיוק אותן תחושות של חוסר אונים אלא שהספקנו קצת לשכוח אותן.

ביידן מחכה, בינתיים

במישור המדיני, כל עוד ביידן יושב בשקט ולא לוחץ על תהליך מדיני, ההתנהלות של בנט ולפיד מול הפלשתינים היא אותה התנהלות, מקבלי ההחלטות מסתמכים בעיקר על אנשי המקצוע במל"ל ובצמרת המודיעין וכל עוד אין אירוע דרמטי, המערכת מתנהלת באותה מתכונת.

גם ממשל בנט ממשיך להזרים כסף לחמאס בעזה אלא שהוא מצא לזה פתרון קוסמטי בדמות העברת הכסף לחשבונות בנק רשמיים בפיקוח האו"ם ולא במזוודות של מזומנים. בנט ושקד שתקפו את נתניהו ללא הרף על כך שהוא לא מפנה את היישוב הפלשתיני הבלתי חוקי חאן אל אחמר, מקבלים כעת בעצמם את אותה החלטה בדיוק ודוחים את הפינוי עוד ועוד, כנראה שמה שרואים משם אכן לא רואים מכאן.

אותו הדבר גם לגבי האיום האיראני, ישראל ממשיכה לתקוף את משלוחי הנשק המסוכן שאיראן מעבירה לחיזבאללה דרך סוריה, הסכם הגרעין מדאיג אבל ישראל לא נוקטת בשום עמדה אחרת למרות הטענות של נתניהו. המדיניות מול הבית הלבן היתה ונשארה של שמירה על חופש הפעולה ויחד עם זאת שמירה על שקיפות ועדכון הדדי. נתניהו לא היה תוקף באיראן, אם הוא היה רוצה באמת הוא כבר היה עושה זאת. גם בנט ולפיד לא יעשו זאת בדיוק מאותן סיבות.

הסטטוס קוו בהר הבית נשמר בדיוק כמו בממשלה הקודמת שהיתה גם היא למודת סבבי הסלמה סביב הנעשה בהר, העימות עם יהודים המתעקשים לעלות לשם בניגוד להלכה אינו חדש וגם הממשלה הקודמת התמודדה עם זה. נתניהו עצמו הדגיש תמיד שליהודים אין חופש פולחן בהר הבית, זה מה שירדן דרשה תמיד וגם קיבלה. בנט שגה השבוע בלשונו בנושא הזה אבל גם הוא מיהר לתקן ולהבהיר זאת. מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש ועל ההר.

ארה"ב מבקשת במקביל להחזיר לירושלים את השגרירות לפלשתינים אותה סגר טראמפ, אך בנט לא מאפשר זאת והבית הלבן החליט לתת לו צ'אנס עד אחרי העברת התקציב. הטרור ביו"ש ממשיך להכות הרחק מזרקורי התקשורת, פיגועי אבנים כמעט לא מדווחים משום שצה"ל עצמו לא תמיד מתייחס לכך כפעילות טרור, על סיפוח והחלת ריבונות אין מה לדבר אבל תמיד לא היה על מה לדבר, ההצהרות הדרמטיות התבררו תמיד כחלולות והתפוצצו בזו אחר זו כמו בלון נפוח.

כל עוד לא צצו הנושאים האמיתיים שיאתגרו את מקבלי ההחלטות, הממשלה היא אותה ממשלה כמעט וההבדל היחיד כאמור הוא היחס ליהדות, לצביון היהודי של ישראל וללומדי התורה. כך שקריאות התיגר הנשמעות על הממשלה מימין או משמאל אינן רלוונטיות ואינן נכונות. הממשלה אינה שמאלנית כפי שהממשלה קודמת לא היתה ממש ימנית. ובכלל, השיח סביב ימין או שמאל כבר לא ממש אמיתי ולא מעשי והוא קיים בעיקר בקמפיינים של נתניהו.

היהדות בישראל היא הנושא היחיד שכרגע מבדיל את הממשלה הזאת מהממשלה הקודמת. ולא מדובר רק בציבור החרדי ותקציביו, זהו רק סעיף קטן ואפילו זניח. הסכנה האמיתית היא דווקא לציבור הרחב של אזרחי ישראל. ואת הנקודה הזאת חשוב להבהיר ולהפנים.

מה יעשה ולא יחטא

על פי כל הסקרים והנתונים, רוב גדול של אזרחי ישראל מגדירים את עצמם לאומיים, כלומר בעלי אוריינטציה ימנית ובנוסף לכך הם מגדירים את עצמם מאמינים בקב"ה. אין היום בישראל הרבה שונאי דת, יש יותר כאלה השונאים את החרדים כציבור וכחברה, אבל רבים מהם לא שונאים את היידישקייט. כמעט ואין ישוב בארץ שלא ניתן למצוא בו מנין למנחה סמוך לשקיעה או מכולת עמוסת מוצרים כשרים למהדרין.

עד היום, אדם מסורתי ממוצע מהפריפריה למשל, לא ממש אכל נבלות וטריפות משום שרוב המזון שהוא נוהג לצרוך בחנויות, במסעדות ובמלונות, הוא מזון בעל כשרות לפחות בסיסית של הרבנות. הוא גם לא חילל שבת כי רוב החנויות היו סגורות בשבת, תחבורה ציבורית בשבת אין לו, שירותי הדת זמינים ברובם במועצה הדתית המקומית כך שרוב אזרחי ישראל המאמינים קיימו איכשהו אורח חיים מסורתי גם בלי שהתכוונו לכך. הם חיים במדינה יהודית שעד היום בנתה עבורם פלטפורמת חיים נוחה ומתאימה.

כעת באה ממשלה חדשה עם מדיניות חדשה ומי שיפול ראשון בבורות החדשים הנחפרים זה הציבור המסורתי. הציבור החרדי בעזרת ה' ישרוד, אף אחד מעמלי התורה לא יפסיק מלימודו בגלל סבסוד כזה או אחר של מעון. אבל מי שבאמת ישלם את המחיר יהיה האזרח התמים מבית שאן או באר שבע.

לאותו אזרח אין מודעות גבוהה לנושא, הוא ימשיך לצרוך את אותם מוצרים ולנהל את אותו אורח חיים אבל עכשיו פשוט לא יהיה לו. החנויות שהוא קונה בהן יהיו פתוחות בשבת, אז למה שהוא לא ייכנס לקנות שם? תהיה שם אפילו תעודת כשרות שאין מאחוריה ולא כלום אבל הוא לא ממש יידע מכך. הוא לא יאכל ביוזמתו שקצים ורמשים, אבל למלון שהוא יתארח בו כבר לא תהיה שום כשרות בסיסית למרות התעודה המפוקפקת שתהיה תלויה שם.

איזו סיבה תהיה לבני הנוער לא לעלות על אוטובוס בשבת ולנסוע לים, אם זה יהיה להם קיים, פשוט וזמין ליד הבית? אם יהיה אוטובוס הם יעלו, אם תהיה חנות פתוחה הם יקנו, את אותו מזון הם ימשיכו לצרוך אלא שהוא פשוט לא יהיה כשר.

במה יהיו יהודים?

רוב אזרחי ישראל המאמינים לא יתנו לילדיהם להינשא לגויים חלילה, אבל אם החתן או הכלה המיועדים הם כאלה שרשומים כיהודים, אז למה שלא יתחתנו? מי בכלל יידע שהגיור שהם עברו הוא מפוקפק בלשון המעטה, גם רישום הנישואין הרשמי החדש יקבל זאת כך שלא יהיה שום מחסום שיעמוד בפניהם ויתריע כי אולי משהו פה אינו כשורה.

אזרח ישראלי ממוצע, אפילו כזה ששונא חרדים אבל מאמין בה' ורוצה קצת מסורת לילדיו, הוא זה שיאבד את עולמו בגלל הממשלה החדשה. לא הציבור החרדי ישלם את המחיר, ממש לא. עולם התורה שרד ואף התחזק בגזירות תשס"ג ותשע"ג, לא מזה אנו חוששים.

הממשלה החדשה דומה להפליא לזו הקודמת, אין בה שום הבדל לא מבחינה מדינית, לא פוליטית, לא כלכלית ולא בריאותית. האלמנט היחיד שמאפיין את הממשלה החדשה היא שהיא עומדת לפגוע באזרחיה המאמינים. אין יותר ימין או שמאל אבל יש יותר חשש לצביון היהודי ולדור ההמשך. 'יתד נאמן' זכה השבוע לספוג ביקורת מצד כאלה בציונות הדתית שעדיין לא הפנימו את המסר הפשוט הזה אבל בסוף האסימון נפל. הציבור החרדי ונציגיו לא נלחמים עבור עצמם, לא עבור ג'ובים ולא עבור תקציבים. הפגיעה המעשית והממשית תהיה בקרב אלה שלקח להם זמן לקלוט. רבני הציונות הדתית וחברי מועצת הרה"ר יצאו לבסוף גם הם במכתב נגד רפורמת הכשרות של מתן כהנא ואביגדור ליברמן.

הקורונה תישאר אותה קורונה גם אם הממשלה תיפול, המצב המדיני והביטחוני לא משתנה פה באופן מהותי כבר למעלה מעשרים שנה ואין שום סיבה שזה ישתנה בהמשך. אותם סבבי לחימה יימשכו, הפלשתינים לא משתנים ולא הולכים לשום מקום, ממשלה כזאת או אחרת לא תביא שום שינוי במצב הקבוע הזה. אבל מה שבאמת עלול להשתנות דרמטית זה הצביון היהודי, זה הזכויות הבסיסיות שמגיעות ליהודי מאמין בישראל. האזרחים הללו יהיו אלה שישלמו את מחיר ממשלת בנט ולפיד.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן

כתבות קשורות

בנט תקף בחריפות את בכירי משרד הבריאות: "לא רואים את התמונה המלאה"
מתקפה חריפה: "בנט נתן נאום ריק מול אולם ריק ובזבז מילים ריקות"
בנט נואם באו"ם על הממשלה: "החל כטעות פוליטית והפך למטרה לאחדות"
גדו"י, אתגרים, היסטוריה ואקטואליה • מגזין החג המלא של 'חדשות JDN'
בשולי העצרת הכללית: בנט נפגש עם שרים מבחריין ואיחוד האמירויות
אחרי יותר מחודש שלא כונס ובצל הביקורת: קבינט הקורונה יתכנס בראשון
דיווח: בצבא בודקים אפשרות שהלוחמים שנפגעו הלילה באזור ג'נין נפצעו מאש צה"ל
הותר לפרסום: קצין צה"ל ולוחם מיחידה מיוחדת נפצעו הלילה במבצע בשומרון
בנט בביקורת חריפה נגד הגורמים המקצועיים: "ההגבלות יובילו רק לנזקים כלכליים"
בנט המריא לארה"ב לקראת נאום ראשון בעצרת האו"ם: "במה בינלאומית חשובה" • צפו
מבצע מעצרים מחשש לפיגוע מיידי: 4 מחבלים נהרגו; כוננות לירי מעזה
"איש הזוי": השר כהנא רימז על מגעים עם המפלגות החרדיות וספג מתקפה חריפה
למה עלילת אומן לא מפתיעה? / אוריאל צייטלין
בנט בירך: מנהיגים בעיראק קראו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל וחטפו מתקפה
מנסור עבאס בביקורת חריפה על הממשלה: "לא לחינם חשבתי שעדיף ללכת עם הימין"
לֵב מְלָכִים וְשָֹרִים: שנה אחת, שני ראשי ממשלה - סיכום שנה של מהפך
המגפה משתוללת - שרים בקבינט לא מתכוונים לשנות מדיניות "בגלל הלא-מחוסנים"
אחרי הווטו הפרוגרסיבי: בית הנבחרים האמריקני אישר מימון כיפת ברזל לישראל

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו