בימים אלו התפרסמה שיחה מסויימת בה אמר הגאון רבי אברהם דוב אוירבך זצוק"ל לבן שיחו – 'אתה רואה, כשהולכים אפילו לאט, בסוף מגיעים. אם לא היינו הולכים, לא היינו מגיעים'
המשפט העוצמתי הזה לימד אותי היטב מושג שנקרא תהליך לכל יעד יש דרך הגעה ותהליך מימוש.
כפי שפנה אליי השבוע איש עסקים ואמר לי את מה שכל איש עסקים אומר בליבו יום יום,
אני רוצה שהעסק שלי יצליח, אני רוצה להרוויח כסף, אני רוצה מלא לקוחות
והוסיף לשאול – אני רוצה שהכול יקרה הכי מהר שאפשר, יש לך רעיון או עצה?
אמרתי לו, כן!
והמשפט של הגאון הצדיק רבי אברהם דוב אוירבך זצוק"ל התנגן לי 'כשהולכים אפילו לאט, בסוף מגיעים. אם לא היינו הולכים, לא היינו מגיעים'
זהו הסוד, להתחיל ללכת, כי כשהולכים בסוף מגיעים גם אם זה בקצב איטי.
לפעמים לא יוצאים לדרך בגלל שההתקדמות תהיה בקצב איטי, אבל זאת טעות, כי הקצב האיטי תמיד יהיה יותר מהר מלא ללכת בכלל, כשנמצאים 20 יום לפני ראש השנה, הדבר מקבל ביטוי חזק, כל תכנית שהייתה על השולחן במוצאי ראש השנה תשפ"א, אם התחלנו בביצוע שלה, הזמן קידם אותנו ואנחנו במקום חדש, כשביצענו את הפעולות הנדרשות בתקופה הקצובה, הגענו בתאריך מסוים לתוצאה, כשהלכנו בדרך שהיינו צריכים לעבור, מגיעים בסוף לנקודת הסיום, מגיעים לתוצאה הרצויה.
לקראת סיום השנה חשוב ונדרש מכל אחד ואחת, לרשום יעד, חזון, כיוון, לאן אני רוצה להגיע, תוך כמה זמן אני רוצה להיות שם, כשיהיה לנו כתוב שחור על גבי לבן מה היעד שלנו, נוכל לרשום את סדר הפעולות הנדרש כדי להשיג ולהגיע ליעד, רישום של סדר פעולות מתווה לנו את הדרך, וזהו בדיוק תהליך, המסלול שנצטרך לעבור כדי להגיע לתוצאה, כשיש לנו את התהליך, נוכל ליישם ובסייעתא דשמיא להגיע לתוצאה.
ללכת – זה הסוד!
לרשום איך ולאן הולכים – זו הדרך!
להיות גמישים – זה להצליח בכפליים!
ושנזכה בסייעתא דשמיא לקבלת תפילת הדרך גם אם הדרך אינה פיזית.
בברכת שבת שלום,
צבי סילבר.
על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן.