שתי גדות לממשלה: ראשי הקואליציה מקרבים לנקודת הכרעה / פרשנות

שתי גדות לממשלה: ראשי הקואליציה מקרבים לנקודת הכרעה / פרשנות

הממשלה הבלתי אפשרית מתקרבת לפרשת דרכים בלתי אפשרית, חילופי המהלומות המתוקשרים בין ראשי מפלגות הקואליציה מקרבים אותם לנקודת הכרעה • גם האופוזיציה מתקשה להחליט על המשך דרכה / יוסף טיקוצ'ינסקי

כתבות נוספות בנושא:

"המשך אפליה ופגיעה מכוונת במגזר החרדי": התגובות לתוכנית האטומה
התעלמות מהחלשים: זאת התוכנית להורדת יוקר המחייה של בנט וליברמן • צפו
בנט הצביע נגד חיבור חשמל להתיישבות הצעירה והותקף: "תתבייש!"
בנט: "אנחנו בתוך גל האומיקרון - נלחמים בכל האמצעים שיש לנו"

כמיטב המסורת, מתישהו בימים שבין חג הסוכות לזמן שאלת גשמים, מכנסת הכנסת את עצמה מחדש לכנס החורף, אחרי פגרת חגים שהשנה באופן חריג היתה קצרה יחסית, זאת לעומת שנה רגילה בה נפרדים הח"כים זה מזה בימי בין המצרים בברכות קיץ בריא, שנה טובה, חג שמח וחורף בריא.

כמיטב המסורת, נפתח כנס החורף של הכנסת בנאומים מיוחדים של ראשי השלטון המנוצלים בדרך כלל להתקפות הדדיות תוך ניצול הרגעים הדי נדירים בהם נוכחים כולם יחד במליאה. גם השבוע סיפקו ראשי הקואליציה והאופוזיציה את הסחורה ואף התעלו על שנים קודמות באיכות הנאומים ובמספר העקיצות ההדדיות, מהן מתוחכמות יותר ומהן מתוחכמות פחות. כך רגילה הכנסת להתחיל את החורף שלה בדרך לחזרה לשגרה.

אלא שהפעם, גם אחרי המופע הקבוע במליאה עדיין קצת קשה לקבוע לאיזו שגרה בדיוק חוזרת הכנסת הנוכחית. הרבה ממה שידענו והכרנו על המבנה הוותיק והמוכר של המערכת הפוליטית כבר לא קיים בקדנציה הזאת. הקואליציה לא מתפקדת כקואליציה, האופוזיציה גם היא עוד לא סגורה על עצמה, לממשלה אין קווי מתאר ברורים שמגדירים את מהותה, אין אף אחד שיכול להגיד באופן ברור לאן כל זה הולך.

אחרי שהסתיימו הנאומים הסוערים שפתחו את כנס החורף, השתררה דממה מעיקה, דממה של מבוכה. לא רבים יודעים איך למעשה ממשיכים מכאן, מה בדיוק עושים ואיך מתקדמים.

חילוקי דעות קיצוניים

פחות מיממה לפני פתיחת המליאה, התרחש אירוע חריג לפי כל קנה מידה בה שני שרים בממשלת ישראל וחברת כנסת אחת מהקואליציה, הגיעו לפגישה רשמית בלשכתו של יו"ר הרשות הפלשתינית ברמאללה.

חברי מרצ מכירים היטב את סמטאות רמאללה ומסדרונות המוקטעה גם הם לא זרים להם, אבל עד היום זה נעשה כפעילות לא רשמית של חברי אופוזיציה שפעלו רק על דעת עצמם. הפעם זה נעשה בתפקיד רשמי של שרים בממשלה, ולא משנה כמה הם ינסו לטעון שמדובר בפעילות פרטית שלהם, לתפקיד הרשמי אותו הם נושאים יש משמעות רבה.

הביקור הזה היה לצנינים בעיני בנט. הוא עוד לא נרגע מהמבוכה שגרם לו גנץ כשפרסם את פגישתו עם אבו מאזן, הוא עצמו מתעלם מהנושא הפלשתיני והנה זה מגיע אליו ככה בתוך הבית. למחרת הגיע שר הבריאות ניצן הורביץ לישיבת סיעתו בכנסת והסביר כי הוא לא חייב הסברים לאף אחד אולם הוא לפחות עדכן את ראש הממשלה בפגישה, אליה יצא אחרי שנמלט מהדיון הקריטי בקבינט הקורונה.

במקביל אליהם, מתנהל גם חבר מפלגתם ח"כ מוסי רז באופן עצמאי. רז הוא אחד האקטיביסטים בכל פעילויות ארגוני השמאל הקיצוני, הוא נטל תמיד חלק פעיל בהפגנות שנועדו להתסיס את הרוחות בכפרים ביו"ש ובבנימין נגד כוחות צה"ל ותמיד הוא עשה זאת משולי השוליים של האופוזיציה. אולם מההרגלים הללו כנראה קשה להיגמל ולכן הוא ממשיך גם היום להשתתף בהפגנות מהסוג הזה. מי שחשף את האבסורד המגוחך היה דווקא פעיל השמאל ברק כהן, שהטיח השבוע בתקשורת ביקורת חריפה במוסי רז, שכחבר בקואליציה הוא מפגין נגד מדיניות הממשלה של עצמו. לדברי כהן, אם דעתו של רז לא נוחה מ"ממשלת הכיבוש" אז שיואיל בטובו לפרוש ממנה או לפחות לשנות את המדיניות מבפנים.

ומהצד השני, נוסעת שרת הפנים אילת שקד לביקור רשמי באיחוד האמירויות, שם בין היתר היא גם מתראיינת לתקשורת המקומית. היא נשאלת כמובן על מדיניות הממשלה ואז עונה בלי למצמץ שמדינה פלשתינית לא תקום, שהסכסוך בין ישראל לפלשתינים אינו בר פתרון בהיעדר פרטנר בצד השני, ואת הסכסוך יש לנהל במקום לנסות ולפתור. לא שזה מפתיע שהיא חושבת ככה, מה שמפתיע זה שהיא אומרת ככה בעודה יושבת באותה ממשלה עם אלה שביקרו ברמאללה אצל ה'אין פרטנר'.

דבריה של שקד מגיעים על רקע פעילות פרלמנטרית שהיא ניהלה בטרם צאתה והמשיכה לנהל גם משם סביב חוק האזרחות. כזכור, החוק המבקש להגביל מתן אזרחות לפלשתינים במסגרת איחוד משפחות, נפל בקיץ האחרון בכשלון מהדהד של הממשלה. באופוזיציה מנסים בינתיים לקדם חוק חלופי תחת הכותרת חוק ההגירה והוא כמובן נתקל בהתנגדות של הקואליציה.

כדי לפתור את המבוכה, מנהלת שקד מגעים חשאיים עם יוזם החוק מהאופוזיציה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, בניסיון לגבש הסכמה להגשת חוק משותף שיזכה לתמיכת הממשלה ויעבור ברוב של קואליציה ואופוזיציה יחד. מדובר במהלך יוצא דופן בקדנציה הנוכחית המתאפיינת בדפוס הצבעה פוליטי לחלוטין נטול ענייניות.

אם שקד ורוטמן יצליחו להגיע להסכמות, זה יאפשר לרע"מ ולמרצ להימנע בהצבעה כדי לא להפר את המשמעת הקואליציונית ובכל זאת החוק יעבור. במרצ לא ימהרו לתת לזה לקרות וסימנים ראשונים לכך נתן השבוע סגן השר יאיר גולן ממרצ שגער בשקד ואמר לה "שכחת באיזו קואליציה את נמצאת".

אז זהו ששקד לא ממש שכחה, היא זוכרת היטב, גם השותפים-יריבים שלה זוכרים היטב וכאן הם נתקלים שוב בעל כרחם בקיר הבטון אותו הם חלמו משום מה לעבור. בנט, לפיד וליברמן עדיין לא התייאשו מלהסביר לנו שהממשלה היא ממשלת שינוי, שהיא בנויה מאנשים בעלי דעות שונות ומה שיפה בעצם בממשלה הזאת הוא שהם יודעים לשבת סביב השולחן ולהגיע להסכמות, כך שריבוי הדעות הוא בכלל דבר מבורך ובריא.

האמת שזה נשמע פנטסטי, ממש נאיביות מתוקה. מה יותר מחמם את הלב מפוליטיקאים בעלי דעות שונות שיושבים סביב שולחן אחד, מלבנים את הדברים ומנהלים את המדינה? אה, רק שיש רק בעיה קטנה ושולית אחת: שזה לא קורה.

את מה שיש לשרי הממשלה להשמיע הם לא משמיעים רק סביב שולחן הממשלה. מרצ מדברת ברמאללה, שקד מדברת באמירויות, גולן מדבר ברשתות החברתיות, בנט מדבר במליאה, לפיד וליברמן מדברים בתקשורת, כל אחד פורס את משנתו באופן ברור אבל מה שלא ברור זה איך כל זה מתכנס לכדי הסכמה אחת.

אם מרצ נחושה להילחם בכיבוש ולקדם תהליך מדיני, איך היא תעשה זאת עם שקד שעדיין אומרת שאין פתרון לסכסוך? אם בנט ולפיד מדברים עדיין על יכולת מופלאה לגשר על חילוקי הדעות אז שיואילו נא להסביר איך בדיוק הם מתכוונים לנהל תהליך מדיני, הרי ממה נפשך: אם ישראל תיכנע לארה"ב ותתניע תהליך מדיני, המשמעות היא שהצד הימני של הממשלה נכנע והתפרק מערכיו. ואם זה לא יקרה, אז הצד השמאלי נכנע והתפרק. כך שהמשלה בעל כורחה תהיה חייבת לבחור דרך, לזה לא קוראים הסכמה, לזה קוראים הכרעה על אחת מהדרכים.

אם זה לא היה ברור מאליו, הממשלה לא באמת יכולה להתכנס סביב ריבוי הדעות ולהגיע להסכמות. אין חיה כזאת. היא תהיה חייבת לבחור בין הכרעה לטובת אחד מהצדדים לבין התפרקות וחזרה לקווי המתאר הישנים והוותיקים של הפוליטיקה.

מלחמה ללא אבחנה

גם במליאה באה המבוכה לידי ביטוי, זה קרה במהלך הקיץ וזה קרה שוב השבוע כשחוקים חשובים נפלו רק בגלל התעקשות פוליטית ולא עניינית.

באופן נורמלי, תפקידה של קואליציה הוא לקדם חוקים ותפקידה של אופוזיציה הוא לנסות להפיל אותם ולנסות בעצם להפיל את הממשלה. בכל חוק שחשוב לממשלה, יש משמעת קואליציונית לתמוך בו גם אם לא כולם אוהבים אותו וכך גם מתנהלת האופוזיציה. עד כאן הכל טוב, יפה ולגיטימי. אבל מעבר לבסיס הזה יש גם את המישור הפרגמטי, לא כל חוק שנופל מפיל ממשלה ולכן כשחברי כנסת באמת רוצים לקדם משהו שחשוב להם, הם יודעים ומכירים את הדרך לעשות זאת.

בכל הממשלות שהיו עד היום מימין ומשמאל, כשמפלגה מהאופוזיציה למשל רצתה לקדם חוק מסוים, היא היתה מגיעה להסכמות עם הקואליציה, שם כדי להימנע ממבוכה היו מגישים הצעת חוק דומה, מצמידים את שתי ההצעות וכך מאשרים את שתיהן ברוב לשביעות רצון כל הצדדים. גם האופוזיציה מצידה תמכה פעמים רבות בחוקים של הקואליציה אם זה שירת את האינטרסים שלה ואת ההבטחות שלה לבוחר.

אבל בכנסת הזאת הכל שונה. המשמעת הקואליציונית והאופוזיציונית הפכו לחזות הכל ולפרמטר היחיד הקובע בכל הצבעה. השבוע הגיש ח"כ הרב גפני את חוק מתן דמי אבטלה לעצמאים, חוק שנחשב לחלק מקמפיין הבחירות של יש עתיד ובעיקר הוא היה ההבטחה המרכזית בגינה נבחר לכנסת סגן השר אביר קארה ממפלגת ימינה, מוביל מחאת ה'שולמנים' שזה היה אחד היעדים העיקריים שלו.

חוק כזה הוא לכל הדעות חוק חשוב שבמקרה נורמלי היו מתקיימים סביבו מגעים, קארה היה מגיש חוק דומה, אליו היו מצמידים את החוק של הרב גפני וההישג היה מושלם ומשותף לכולם. אבל החוק הזה נפל כשלמרבה האבסורד קארה עצמו מצביע נגדו וכך גם לפיד. ומדוע? כי זה הפרמטר היחיד שנותר להגדרת קואליציה ואופוזיציה. כשהממשלה לא סגורה על עצמה מה היא ומה המהות שלה, כל שנותר לה הוא להילחם באופוזיציה ללא הכרה.

הרוח ברחה מהמפרשים

האופוזיציה מצידה מנסה גם היא לגבש עמדה כיצד להתחיל את החורף הזה וכיצד להתנהל בו. נתניהו הכריז כי הוא מתכוון לעשות לממשלה חיים קשים בדיוק כפי שעשה בקיץ, לגרור את הכנסת ללילות לבנים ולהתיש את המערכת, אולם במבחן המעשה זה פחות עובד. נתניהו עצמו לא השתתף בכל בהצבעות שנערכו השבוע, ח"כים מהאופוזיציה העניקו גם לחברי הקואליציה קיזוזים ביד נדיבה, שאיפשרו להם להיעדר מהמליאה, מה שלא היה קורה בקיץ.

בפעילות הפרלמנטרית הכללית, האופוזיציה פחות מתפקדת בגלל החרם על הוועדות. כזכור, הקואליציה התנהלה בדורסנות חריגה ודחקה את חברי האופוזיציה לוועדות השוליות וכמעט ללא נוכחות בוועדות החשובות כמו כספים וכנסת. המשבר הזה עדיין מתנהל והוא מחכה לתשובת בג"ץ בעתירה אותה הגישו ח"כים מהליכוד ומש"ס.
בינתיים, בגלל המשבר, האופוזיציה לא הציגה רשמית את החברים מטעמה בוועדות השונות, המועד האחרון לעשות זאת חלף מזמן ובשל כך אין לאופוזיציה אפשרות להצביע בוועדות. חברי הכנסת ממשיכים להגיע לדיונים אבל אין להם זכות הצבעה.

הוועדות עצמן ממשיכות להתכנס ושמונה מתוכן עוסקות בסעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית בקרוב. מדובר בתקופה בוערת המתרחשת פעם בקדנציה, בשביל מה הרי קמו הוועדות אם לא כדי להתקוטט בהן על תקציב המדינה… נוכחותם של חברי אופוזיציה חשובה מתמיד אבל הם לא ממש שם. לאופוזיציה יש את היכולת הטכנית להגיש הסתייגויות לסעיפי החוקים, אבל לצורך כך יש להחליט מי הם חברי הכנסת שיגיעו לוועדות באופן לא רשמי כדי להגיש אותן. בליכוד הקימו מעין צוות שיחלק את התפקידים ורק בימים האחרונים הם התחילו לעבוד.

גם בוועדות כמו במליאה, מקובל שלמרות חילוקי הדעות והמלחמה על השולחן, מתנהלים מגעים להסכמות מתחת השולחן. סיעות האופוזיציה תמיד ידעו להתנגד לתקציב המדינה אבל מאחורי הקלעים לשבת בארבע עיניים ולהגיע להסכמות על מה שחשוב להם, לסגור דילים דוגמת קבלת תקציבים תמורת משיכת הסתייגויות וכדו', אבל בקדנציה הזאת זה פשוט לא קורה. האיבה גדולה מכל שיקול ענייני אחר.

הרוח הנושבת מצמרת הליכוד היא שיש להמשיך בקו הניצי, שהממשלה או-טו-טו עומדת להתפרק וכל מה שנשאר זה ללחוץ עוד קצת, עוד טיפה וזה יקרה. לכן אין שום שיתוף פעולה ושום התנהלות מקצועית, רק מאבק פוליטי. כחלק מכך, בליכוד קיוו השבוע שחוק דמי אבטלה לעצמאים יעבור כי אולי אביר קארה יתעשת ויחזור בו או שמפלגת רע"מ תחליט בכל זאת להצביע בעד. בליכוד כנראה עוד לא הפנימו מספיק שגם בצד השני יודעים להשליט משמעת קואליציונית ולהפיל גם חוקים חשובים העיקר שלא להעניק ניצחונות לאופוזיציה.

בליכוד גם מחריגים מהמאבק את בני גנץ עצמו ולא נלחמים בו חזיתית, מתוך תקווה שבקרוב מאוד הוא יסכים לתמוך באחת מהצעות האי אמון בממשלה, יעזור לנתניהו להפיל את הממשלה תמורת קבלת התפקיד ברוטציה. אבל גם כאן מדובר בתקוות שווא שכן המהלך לא מעשי. גנץ עצמו כבר נכווה פעם אחת מנתניהו שהתחמק מהרוטציה, וגם אם יחליט הפעם שהוא מוכן לתת הזדמנות שניה, אין לו אף אחד ממפלגתו שיעמוד מאחוריו ויבוא אחריו. כך שבפועל לא יהיה רוב להפלת ממשלה והצגת ממשלה אחרת.

המכנה המשותף אם כן בין הממשלה לאופוזיציה הוא שבשני הצדדים לא לגמרי הפנימו את הסיטואציה ובשני הצדדים עדיין מרחפים באופוריה, באווירת הסיסמאות המלהיבות שהופרחו בתחילת הדרך. הממשלה לא קולטת שהיא לא באמת יכולה לתפקד ולנהל מהלכים משמעותיים עם כל חילוקי הדעות בתוכה, והאופוזיציה לא מפנימה שאם רוצים להתמיד במאבק הנחוש, יש לתדלק אותו ולנהל אותו נכון ובאופן ריאלי.

אחרי שנדמו הדי הנאומים הבומבסטיים במליאה, נדרשת כעת המערכת הפוליטית להחליט לאן פניה מועדות. אם תקציב המדינה יעבור ללא תקלות הבעיה הזאת תצוף ותעלה מעל לפני השטח כשהממשלה תידרש לפנות לאתגרים המשמעותיים יותר כמו המצב הביטחוני והתהליך המדיני, והאופוזיציה תצטרך לקבל החלטה האם היא משלימה עם המצב או מחדשת את המאבק עם מלאי חדש של אנרגיה ונשק.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית נאמן

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture