1.
אתמול בבוקר נחתו בישראל בשעה טוב הזוג מורדי ונטלי אוקנין שנפלו בשבי הטורקי לפני שבוע. הברכות על כך מגיעות כמובן לכל שלוחי המקום, ויש לו שליחים טובים יותר ושליחים טובים פחות.
אחרי שבוע בו בעיקר אנשים שמזוהים עם האופוזיציה היו עסוקים בהשוואות, איך נתניהו היה מנהל את המשבר אם היה עדיין בשלטון, מדהים היה לראות שמרגע היוודע הבשורה עסקו אוהדי הממשלה (הם מעטים אמנם, אבל שולטים ברוב השיח) להשוואות.
איש לא הצליח להתאפק מהשוואה לפרשת נעמה יששכר, אז נתניהו עשה טיסת 'קונקשן' דרך מוסקבה כדי להביא אותה הביתה, או כשהגיע באישון לילה לנתב"ג בכדי לקבל את פניו של יונתן פולארד.
מרוב שלפיד ובנט היו כל כך צנועים, הם הוציאו בנושא 4 הודעות לעיתונות, ולא הפסיקו לתדרך עד כמה הם היו מעורבים, בנט שכינס כל יום הערכת מצב ולפיד שדיבר כל הזמן עם המשפחה, והכל בצניעות ובפרגון אחד לשני ובלי שום אגו ויחסי ציבור.
כל כך "בלי רעש וצלצולים" שלא פחות מ-4 חברי קואליציה השתמשו בניסוח הזה בכדי להגדיר עד כמה צנועה הממשלה הזאת. מסתבר שכשעדר של אנשי תקשורת מדבריים אותך ומשבחים אותך יש רעש גם בלי צלצולים.
2.
אם בהשוואות עסקינן, תרשו גם לי. בשיחה מתועדת "בלי רעש וצלצולים" של בנט ולפיד עם משפחת אוקנין אמר לפיד לשירז אוקנין, ביתה של נטלי. "בשיחה הראשונה אמרת לי 'תחשוב שזה ההורים שלך', אז חשבתי שזה ההורים שלי, וראש הממשלה חשב שזה ההורים שלו ובגלל זה זה הסתדר".
אם אברהם פיקסלר, אבא של אלטע פיקסלר ע"ה, רק היה זוכה לשוחח עם לפיד ולומר לו: "תחשוב שזה הבת שלך", אולי הוא היה חושב שזה הבת שלו, ראש הממשלה היה חושב שזה הבת שלו, "ובגלל זה זה הסתדר". אבל זה כנראה לא הסתדר.
בשום שלב בני הזוג אוקנין לא היו בסכנת חיים, למען האמת הם גם קצת אשמים במצבם, מי בכלל חושב שבדיקטטורה כמו טורקיה, אפשר לצלם את הבית של הדיקטטור לסמן אותו ולשלוח את התמונה לכל העולם.
לא שאני חלילה מצדיק את מעצרם או טוען שלא היה צריך לפעול למענם. ההיפך, לפיד, בנט והרצוג פעלו מצוין, עשו בדיוק מה שצריך לעשות. אבל השניים היו צריכים לעשות בדיוק אותו דבר כדי למנוע רצח של אזרחית ישראלית. הם לא עשו, ועל כך הם יישפטו בבית דין של מעלה.
3.
השבוע הזדעזעה המערכת הפוליטית והתקשורתית בישראל מכך שהעיתונאי ברוך קרא הותקף מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, בצאתו מסיקור הדיון במשפט נתניהו. לא סתם הותקף, העיפו לו את הכיפה. תקיפה חמורה ומזעזעת וראויה לכל גינוי.
שר התקשורת יועז הנדל מיהר לפנות לשר לביטחון הפנים עומר בר-לב שמיהר לשוחח עם המפכ"ל קובי שבתאי, כולם מזועזעים מהתקיפה החמורה. לא תקיפה של אדם על רקע אישי, תקיפה עיתונאי על רקע עבודתו, ממש מתקפה על כלב השמירה של הדמוקרטיה.
זעזוע זהה היה כמובן כשלעיתונאי אברהם בלוך שברו את הגב בשער שכם, כשעמדת ערוץ 20 הותקפה ערב-ערב בכיכר רבין בתל אביב, כשצלם העיתונות ישי ירושלים הוכה בבריונות על ידי שוטרים, כאיש התקשורת אבישי בן חיים זכה לקריאות גנאי בהפגנות בלפור, ועוד ועוד. כמובן, כמובן שלא. זה לא אותו דבר, יסבירו לכם. כולם שווים, יש כאלו ששווים יותר.
למען האמת, זאת הזדמנות לדבר על העיסוק האובססיבי של התקשורת בעצמה. עיתונאים אוהבים לדבר על עיתונאים, הם מרגישים חשובים, חלק מהדמוקרטיה, קדושים, שליחי ציבור של ממש. כל אלימות מגונה, גם כלפי עיתונאים, לא רק כלפי עיתונאים.
4.
"המטרה היא כמה שיותר שוויון בנטל וכמה שיותר תעסוקת חרדים. צריך לשלב בין הדברים", אמר לי השבוע ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד כששאלתי אותו על עמדתו לגבי חוק הגיוס.
זה בערך כמו שאני אגיד, כעורך עיתון, ש"המטרה שלי היא להכניס כמה שיותר תוכן, ושיהיה עיתון עם כמה שפחות עמודים".
מחולל הקלישאות יאיר לפיד ממש מתמחה בלהפיק אמירות חסרות משמעות, שסותרות את עצמן. בשבוע שעבר, בנאום מיוחד בכנסת לזכרו של בן גוריון, נשא לפיד דברים מלאי כפירה שאין כאן המקום להביאם. למרבה האבסורד, את תילי התילים של דבר ההבל הוא ביסס על התורה הקדושה.
"לך לך לארצך ולמולדתך", ציטט האיש והריקנות בנאום בכנסת את הדברים שלשיטתו אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. ומה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו? "לך לך מארצך וממולדתך". עומד שר החוץ, לאוזני הפרוטוקול, ומעוות את פסוקי התורה.
לפיד היה ונשאר כותב הטורים בידיעות אחרונות. מטרת העל שלו בחיים זה טור מושחז, נאום מתחרז, ותמונה יפה בשער העיתון. האיש והסיסמאות. אם בשביל פאנץ' טוב צריך להמציא פסוקים, שיהיה.
ואחרי הכל בכלל לא ברור אם לפיד ובנט עשו משהו למען שחרור הזוג מטורקי , לי יש רושם שארדואן פשוט רצה להפטר מכל הפרשה ולפיד כמו תמיד לוקח קרדיט על דבר שהוא בכלל לא עשה ולא פעל למענו, הוא בשקט לא עשה כלום