היום 2 ימים לעומר

באדיבות המצלם

דיור חרדי חו”ל – פרק 3 ואחרון / עו”ד נתן רוזנבלט

את הסוד הזה אנחנו יכולים וצריכים להעתיק לארץ הקודש, כי לא הכל אנחנו יכולים ורוצים להעתיק לארץ • למרות תיאורי ההתלהבות על עשרות ערים עם נוכחות חרדית מרשימה, אין כמו ארצנו הקדושה, אשר בה יש יותר חרדים, ויראת השמיים
  • המשקה בכשרות המהודרת לפסח שיכניס לכם המון טעם לחג>>

    תוכן מקודם

  • רב בתפוצות? בא לקבל כושר מהרבנות הראשית לישראל

    תוכן מקודם

  • אז איך לימון קשור לפסח? לחצו וגלו>>

    תוכן מקודם

  • הכסף שיעשה לכם פירות

    תוכן מקודם

  • חושב שאתה מכיר את כל המנהגים שלכם בפסח? בוא לאתגר את המשפחה

    תוכן מקודם

  • האם גם הפרות ברפת אוכלות כשר לפסח?

    תוכן מקודם

כתבות נוספות בנושא:

כפי שכתבנו, רוב החרדים בארה”ב הם חסרי דירה משלהם, וחלקם נהנים מתמיכה ממשלתית לשכירות. הם לא חולמים על דירה משלהם, היות ומחיר של בית (הכוונה לסטייל המגורים כאן: וילה רבת מפלסים) מתחיל בד”כ במיליון דולר לפני שיפוץ. ומה עושה מי שכן רוצה להיות בעל דירה? ומה עושה מי שלא הצליח להשתחל לתוכניות הסיוע הממשלתיות? כמו אצלינו – עוברים לפריפריה.

באמריקה הכל בגדול, גם המרחקים גדולים יותר. לגור בבורו פארק ולנסוע כל יום למנהטן (שעה וחצי כולל הכל, לכל צד) זה נורמלי כאן. רבבות חרדים עושים זאת מידי בוקר וערב, כולל אוטובוסים שהם בתי כנסת ניידים עם ספר תורה והכל. רק לסבר את האוזן: זה בערך כמו לנסוע מבית שמש לירוחם כל יום הלוך חזור, וזה כאמור נחשב כאן נורמלי. אלפים עושים יותר מזה ונוסעים כל בוקר ממונסי ומונורו, שזה כבר כמו לנסוע למירון כולל עצירה בטבריה ועמוקה, ואיש לא מתלונן.

ולכן, כשאומרים כאן פריפריה, מתכוונים למרחקים גדולים באמת. משהו שהציבור החרדי לא מכיר בכלל, והציבור הכללי (שנוסע לאילת) מעדיף לעשות זאת בטיסה פנימית. את הנס הזה רציתי לראות, ולצורך כך נסעתי להרי הקטסקילס. גיליתי עשרות קהילות, גדולות וגודלות, ובכל אחת מהן מאות משפחות מרוצות.

היפה בזה הוא הרציפות: ניו-סקווער רחוקה ממונסי רבע שעה, מונסי ממונרו (קרית יואל – סאטמאר) חצי שעה, מכאן לסאוט פלסברג (ישיבה ליטאית עם מאות משפחות סביבה) עוד חצי שעה, מונטיסלו (כלל חסידי) 25 דקות, קמיישא (ויזניץ) עוד רבע שעה, לליברטי (בעיקר הרב רוט) עוד עשרים דקות. לא דייקתי במספרים אבל העיקרון הובן: רצף טריטוריאלי של קהילות חרדיות מממרכז התורה בלייקווד ועד ליברטי, כאשר אין כמעט חצי שעה בלי קהילה מבוססת. מזכיר את המשנה המפורסמת בראש השנה על השאת המשואות בחו”ל עד שתהא כל הגולה כמדורת אש התורה.

הדבר הזה מאוד עוזר לכל מה שצריכים. הן מבחינת חנויות (בארה”ב אתה לא יכול להיכנס לשופר-סל של גויים ולחפש אוכל בד”ץ, זה לוקסוס שיש רק בארץ הקודש), חינוך, כוללים ומקומות עבודה. וגם, לא פחות חשוב, התחושה של השתייכות לעם גדול ונבחר, שונה משכניו.

שאלתי את האברכים בליברטי (הנקודה הרחוקה ביותר, מכאן הדרך לקנדה) “למה אתם כאן בעצם?”. אחד מהם מתנדב להראות לי את ביתו, וילה נחמדה על שפיץ הר, וחצר ענקית. “כל זה עולה מאתיים אלף דולר, זה למה אני כאן”. תכל’ס הוא צודק, מחירים כאלו אין בשום מקום בארץ.

מאיפה מתפרנסים? בודדים נוסעים כל יום למרכז, אך הרוב פשוט מצאו מקומות עבודה במקום עצמו. מתברר כי הפריפריה מספקת עבודה לא פחות מאשר במרכז. איש שיחי, מנהל המוסדות, עומד איתי אחרי שסיימנו שחרית, ומצביע על אנשים: “זה אינסטלטור והלה חשמלאי, ההוא בפינה שטרם סיים שמונה עשרה הוא קונסטרוקטור, וזה שכבר התיישב עם הקפה על הדף היומי הוא מנהל עבודה.

ואיפה כל אלו עובדים? התשובה מדהימה: “היות ויש עוד ועוד אברכים שרוצים להגיע לכאן, אנחנו בונים שכונות שלימות. רק שבמקום לקחת קבלן גוי, או אפילו יהודי שכל עובדיו גויים, החלטנו שאנחנו בונים לבד (הפועלים עצמם גויים, יהודים עובדים בדרך כלל בעבודות צווארון לבן) ומפרנסים אחד את השני”.

מוכרחני לראות את המקום הזה, ביקשתי וקבלתי. מדובר בכמה, ואצלי יום שישי קצר, אז הסתפקנו באחד הפרויקטים החדשים: רחוב שלם בשם “ג’רוסלם” (“ירושלים” באנגלית) שהולך ונבנה. כל אחד שיגור כאן, יקבל דירת קומותיים רחבת ידיים במחיר מוזל במיוחד ובשכונה חרדית לחלוטין.

כיצד שומרים כאן על המחירים? מתברר כי הפטנט של וועדות דיור שקובעות מחירים הגיע גם לאמריקה (שרק לא יתברר שאנחנו העתקנו מהם, אבל זה לא משנה), עם שינוי קל כיאה לארץ החופש: אתה לא כפוף למתווך מסוים או למתווך בכלל, רק שלפני החתימה צריך לשאול את הוועדה. הם אומרים לך כמה כל בית שווה ואסור לשלם יותר מזה.

העניין השני שמוזיל את המחירים, זה שאין אזור מדויק איפה היהודים גרים (מה שמייקר כמובן את המקום). היהודים כאן מפוזרים ומפורדים בין העמים. ברגע שיש כמה עשרות משפחות חרדיות באזור של כמה רחובות, אחד מהם עושה מניין בבית שלו (הבתים שם ענקיים ויש מקום לכווולם), וזהו. כך שכל אחד יכול לחפש דירה מתאימה לתקציב, ואם הכל בסדר הוא יכול לעבור לגור שם.

ברצוני לשתף את הקוראים ברעיון מהפכני שיכול אולי לתפוס גם אצלינו: הבעיה הגדולה ביותר של ההתיישבות החרדית בארץ הקודש, היא היעדר אפשרות להקים קהילות הומוגניות. לצורך הדוגמה: נניח שיש במגדל העמק (בכוונה ציינתי, כי זה מקום שלא מנוצל לדעתי. הגרי”ד גורסמן הביע באוזניי את רצונו שיגיעו חרדים לעיר, לתשומת לב אם יש בין עשרת קוראיי, אדם יוזמתי בעניין, הוא יקבל את מלוא התמיכה) 500 דירות זולות, עדיין לא פתרנו את הבעיה. משום שכל אחד רוצה לגור דווקא ליד החוג שלו. חסיד פלוני לא יתפלל בקהל חסידים בשבת ובוודאי לא חלילה בביכנ”ס של חסידות אחרת.

את עיקר הבעיה הזו אנחנו פוגשים בדירות ההגרלה של משרד השיכון. יש לנו את זה בחריש וברמה ה’ ונפגוש את זה בעוד מקומות רבים בשנים הקרובות, עם מסירת המפתחות באופקים ובטבריה, בעכו וצפת. ההגרלה היא עיוורת ושולחת חסיד גור להתגורר עם ספרדי וליטאי באותו בניין, שרובו לא מאנ”ש. נו, עכשיו לך תקים קהילה.

הפתרון שפגשתי בחו”ל, הוא פשוט היפוך הצורך הקהילתי: המצב המקובל היום הוא, כי בימות החול כל אחד מתפלל באיזה שטיבלאך ליד הבית, ואילו בשבת קודש הולכים מרחקים בשביל להתפלל דווקא ב”יוצאי אור-ישראל” בקצה השני של העיר.

כאן הגיע הרעיון המהפכני ואומר בדיוק ההיפך: בשבת תתפלל איפה שהכי קרוב לך, בלי להסתכל על הנוסח והחזן. אך בימות החול, כאן כולם מקפידים להתפלל (וללמוד) דווקא בקהילה שלהם, ואם צריך לנסוע אז נוסעים קצת. בחגים ממילא בד”כ לא נמצאים בבית, ובקצת שכן נמצאים, אפשר להתאמץ ללכת חד פעמי לתפילת שחרית (אין עניין בליל הסדר להתפלל דווקא במודז’יץ) במקום רחוק.

כך למשל, ישבתי בביתו של אברך חסידי בוויליאמסבורג, הדירה נמצאת בפרג’קטס, שזה הכינוי לבנייני דירות להשכרה השייכים למדינה (המקבילה של עמידר). אלא שהדירה בקומה 13 ואין סיכוי למעלית שבת (שהוא גם לא היה משתמש בה). איך אתה יכול לגור כאן ומה עם שבת?
הוא עונה כי בבניין הזה מתגוררים עשרות יהודים חרדים (מתוך מאות), ויש להם כל כמה קומות שכן שמתנדב לעשות מניין בביתו בשבת. כך שכל אחד הולך לא יותר משלוש קומות ישירות לבית הכנסת, בלי לצאת לקור המקפיא ולשמש הקופחת בקיץ.

אמנם המניין המאולתר מורכב מכל סוגי האנשים ולאו דווקא מהחסידות שלו, אך הוא מפצה על כך כאמור בימות החול, בהם אינו מפספס כמעט תפילה אחת בחסידות שלו. אין שולעם זוכר כמעט, אך הוא גילה שהגיסים מעדיפים לקבל ביום ראשון מתנה יפה במקום עוד אחד שיגיע לשלום זכר לאכול קטניות…

את הסוד הזה אנחנו יכולים וצריכים להעתיק לארץ הקודש, כי לא הכל אנחנו יכולים ורוצים להעתיק לארץ. את אחוזי האברכים לומדי התורה אנחנו רוצים לשמר, ועל התורה כערך עליון לא נוותר. גם המגורים בתוך הגויים אינם תמיד משהו שמתאים לארץ: בחו”ל אתה יכול לעבור חיים שלמים בלי לדעת איך קוראים לשכנים ממול, בארץ היהודים אין אפשרות להתעלם לחלוטין מהשכן ממול שהולך בשבת לבית כנסת וצם ביום כיפור, ואי ההתעלמות טומנת בחובה גם סכנות. הדבר, כמו כל דבר בציבוריות החרדית, מסור רק לגדולי ישראל.

דבר אחד לסיום: למרות תיאורי ההתלהבות על עשרות ערים עם נוכחות חרדית מרשימה, אין כמו ארצנו הקדושה, אשר בה יש יותר חרדים, ויראת השמיים שיש כאן חופפת הרבה יותר. על אף מרכזי התורה הגדולים, שגדלים מיום ליום (בקראון הייטס למשל, הגעתי ל-770 עקב שמועות על מהומות במקום, ותחת זאת פגשתי המוני בחורים לומדים בהתמדה עצומה ובצפיפות של פעם. לא מצאתי אפילו אחד במסדרון שיספר לי מה קורה), אין תורה כתורת ארץ ישראל.

אמנם יש מקומות קדושים גם באמריקה (התפללתי על ציוניהם של האדמו”רים מסאטמאר, ליובאוויטש ורימניץ, בכל אחד פגשתי ביום חול רגיל עשרות יהודים וכיבוד קל סביב השעון), לעולם לא נחליף אותם בארץ שכל כולה קודש קודשים. נקים עוד ועוד קהילות כאן, שיכינו להם מקום כשיבואו ביחד עם משיח צדקנו בב”א.

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

מה דעתך על הכתבה, עניין אותך?

5 תגובות
הכי מדורגות
חדשות ביותר ישנות ביותר
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות

כותב מאד יפה!
יישר כח גדול!

המרחק ממונסי לבארא פארק רק 1.5 שעות, לא כמו ירושלים למירון. מי שנוסע 1.5 שעות הלוך וחזור לעבודה כל יום זה יוצא מן הכלל ובלית ברירה. אבל עד שעה בהחלט נורמלי.

נראה לי שכל זה אפשרי בגלל שיש כמעט לכולם רכב פרטי. 2 למשפחה נורמלי כי אי אפשר לחיות בלי זה – המרחקים כה גדולים ואין הרבה תחבורה ציבורית, אם יש בכלל. רק בערים גדולים כמו ניו יורק סיטי יש תחבורה ציבורית רחבה.

בארץ עדיין לא כל כך נפוץ אצל החרדים וכן המחירים של רכב ואחזקת רכב גבוהים יותר בארץ.

אתה כותב מתוק

לא לחינם אמרתי בשעתו שאני רואה את’הר יונה’ כעתיד מזהיר לדיור בגלל כל המעלות שיש ואילו המרחק הפיזי לא אמור להוות מכשול כמו שבארה”ב לא נרתעים ללכת למרחק 2.5 שעות נסיעה וכמו שהמרחק מלאנדאן למאנטשעסטער הוא אף יותר ובכל זאת מבינים שצריכים ומוכרחים לצאת מהעיר האורבאנית ועכשיו עוברים כבר ל’קאנווי אילנדס’ ול’וועסטקליף’ ושאר מקומות “פריפרילים” אבל כאן בארץ ‘מפונקים’ יותר ולכן קונים דירות יקרות ו…קורסים וכמובן יוצאים לעשות “שנור” אצל אחינו הצדיקים יושבי חו”ל ולתפארת ‘ארץ הקודש’…

אשריך על דברי החיתום הנפלאים והמחזקים!!!
אני מתנצל אם תגובתי במאמר הקודם הייתה בוטה במקצת. תזכה לעסוק במצוות ישוב ארץ ישראל מתוך בריאות ונחת לאורך שנים טובות.

כתבות חדשות באתר

הגדולה התגרשה – הקטנה חלתה באסטמה. ואז הגיעה הגאולה הפרטית שלהן
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

"אסור להסתפק במועט, ישראל יכולה לתקוף באיראן משמעותית יותר" | ראיון
הגנרל הנעלם: הבכיר האיראני שערק למערב וסייע בחיסולו של המחבל עימד מורניה
בחזרה מחתונת אחותו הוא נשבר ומירר בבכי כמו תינוק
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

אפליה על רקע דתי? אל"מ דביר חבר עוזב את תפקידו לאחר שלא קודם כמצופה
חיסול מחבלים והשמדת תשתיות טרור של חמאס; חטיבת הנח"ל במרכז הרצועה • צפו
משחק טריוויה דיגיטלי משפחתי על מנהגי הפסח
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

הקבינט יכונס היום: "אין כוונה להתעכב עם הפלישה לרפיח בהמתנה לעסקת חטופים"
"אנטישמיות דומה לשנות ה-30 בגרמניה": גינויים להתפרעויות של פרו פלסטינים
שטר השידוכים': גזירת בית הדין שפועל ישועות ומסיר את כל העיכובים בדרך להקמת בית נאמן
מ

תוכן מקודם בשיתוף המחלקה המסחרית

מטוסי קרב תקפו אמש מטרות טרור של חיזבאללה במרון א-ראס ובמרכבא • צפו
משפחות חטופים ופעילים חסמו הלילה את מעבר משאיות הסיוע לרצועת עזה

הכתבות המעניינות ביותר

סיפור לחול המועד • ליל הסדר שעשה רעש בשמים • הרב עידו ובר
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
80 שנה לחיבור התפילה שקודם אכילת חמץ במחנה 'ברגן בלזן' | והיא שעמדה
בהסכמה אמריקנית: בית הדין הבינ"ל שוקל הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים
המגמגם שהפך למרצה פופלרי: שיחת חג מרתקת עם הרב שבתי סלבטיצקי
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – י"ז בניסן ה’תשפ”ד
טען עוד כתבות >

המיוחדים

WhatsApp Image 2024-04-24 at 09.25
"אסור להסתפק במועט, ישראל יכולה לתקוף באיראן משמעותית יותר" | ראיון
WhatsApp Image 2024-04-25 at 02.30
80 שנה לחיבור התפילה שקודם אכילת חמץ במחנה 'ברגן בלזן' | והיא שעמדה
WhatsApp Image 2024-04-24 at 09.17
המגמגם שהפך למרצה פופלרי: שיחת חג מרתקת עם הרב שבתי סלבטיצקי
WhatsApp Image 2024-04-24 at 11.36
איך נערכים ביישוב שאוסר כניסת ערבים לתרחיש של מתקפת פתע | כתבת שטח

חדש באתר

WhatsApp-Image-2023-11-18-at-21.33.29-768x512
סיפור לחול המועד • ליל הסדר שעשה רעש בשמים • הרב עידו ובר
%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%93%D7%A9-1-724x483-1
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
WhatsApp Image 2024-04-24 at 09.25
"אסור להסתפק במועט, ישראל יכולה לתקוף באיראן משמעותית יותר" | ראיון
reza2404_re_autoOrient_i
הגנרל הנעלם: הבכיר האיראני שערק למערב וסייע בחיסולו של המחבל עימד מורניה

גלריות

.
בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד • הגרב''צ גוטפרב ראש ישיבת תורת ה' ברכת האילנות
 גלריה מאפייה (16)
שלושים שנות הידור: ראיון מיוחד עם בעלי מאפיית 'טיב המצות'
 ברכת האילנות (9)
וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי • האדמו"ר מסטריקוב בברכת האילנות
 באניא ברכת האילנות (17)
לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם • האדמו"ר מנדבורנא באניא בברכת האילנות

עיתוני היום

F090331NS01-1024x683
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – י"ז בניסן ה’תשפ”ד

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

צירוף קובץ עד גודל של 5 מגה
דילוג לתוכן Hide picture