א. חלוקת עבודה
לפני שנים רבות קרא מלך גדול לעבדיו הנאמנים והטיל עליהם לעבד את השטח בסביבת ארמונו לגן מיוחד במינו, השטח לא היה קטן והמשימה לא הייתה קלה, ולצורך כך צייד המלך את עבדיו בכלי עבודה שונים, לכמה מהם נתן מזמרות, לכמה מעדרים, היו שקיבלו מגל, והיו שאחזו בסולם, את קלשון ומחרשות, וכך יצאו כולם לעבודה יחד.
כשפנו לעבד את האדמה הריקה, בעלי המעדרים והמחרשות עבדו במלוא המרץ השאר לא הצליחו להצטרף, כשפנו לזמור ולגזום את העצים או אז בעלי המזמרות והמגל עבדו אך השאר התקשו לפעול.
ראה אותם פיקח אחד, פנה ואמר להם, אין כוונת המלך שכולכם תעבדו באותה עבודה, המלך בחכמתו חילק לכל אחד תפקיד שאותו עליו למלא, הסביר להם הפיקח, הכלי שקיבל כל אחד אומר לו מה תפקידו, החרישה לבעל המחרשה, הטיפוס ניתן לבעל הסולם, בעל המעדר יעדור, ובעל המגל יקצור.
כשתשימו לבכם לכלים שקיבלתם ותעסקו איש איש בתפקידו, אז תצליחו יחד להשלים את המשימה.
ב. חלוקת הארץ
בפרשיות אלו אנו לומדים על עם ישראל בכניסתו לארץ, שם חילק מלכו של עולם את ארמונו פלטרין של מלך לעבדיו הנאמנים, ואנו רואים כיצד כל אחד מקבל תפקיד אחר והתפקיד נקבע לפי "הכלים" והחלק שכל שבט יורש בארץ הקדושה.
בערי הספר והגבול הושיבו את הגיבורים שתפקידם לשמור (ראה דברים ל"ג – כ', ושם כ"ב ברש"י ד"ה דן) זבולון שכן לחוף אניות וימים בכדי שיצא מהארץ לסחור בכדי לפרנס את לומדי התורה (בראשית מ"ט י"ג) היו שעסקו בגידול פירות היו שירשו הרים והיו שחרשו שדות (מגילה ו', ב"ב קכ"ב) בעלי המרעה נשארו מעבר לירדן (במדבר ל"ב א') ידידי ה' זכו שבחלקם תשרה שכינה וייבנה בו בית המקדש (דברים ל"ג י"ב) ושבט לוי הוקדש כולו לעבודת הקודש ולא קיבל כלל מקום, השם היה לו לחלק ונחלה (במדבר י"ח כ', רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל). יחד שבטי ישראל איש על עבודתו נבנית הארץ ובית השם.
כך זה בחלוקת הארץ וכך זה בכלל בעולמנו, מלך העולם בחכמתו האלוקית קובע לכל אחד את "הכלים" המתאימים לו ואת מקומו ותפקידו לפי שורש נשמתו ותיקונו בעולם.
לפרטים ורישום בנכם למדרשה החסידית לחצו כאן >>>
ג. רק לא לערבב
אחת מהסוגיות הכאובות בעולם החינוך, הם אותם תלמידים ש"לא משתלבים" אלו שלא מצליחים לעמוד בסדרי הישיבות וצוברים תסכול וריחוק, ולעיתים לא רחוקות נזרקים והופכים ל"נושרים" "מתמודדים" "נוער בסיכון" והלאה במדרג.
ישנם כמה גישות איך להתייחס לנשמות היקרות האלו. יש אומרים – מי שלא מתאים לדרך המקובלת קשה לקבל אותו, עליו להתאים את עצמו, אין ברירה, עלינו לשמור על הדרך. אלו ה"מרחקים".
ויש את ה"מקרבים" הגורסים שעלינו לקבל כל אחד ואף את ה"לא מתאימים" כמו שהם בדרכי נועם ואהבה גדולה, למצוא להם אחיזה כלשהי במסגרת הרגילה.
אלו כמו אלו לא נותנים לילד דרך למצות את עצמו ובעצם מוותרים עליו!!
לא באנו להכריע בדיני נפשות ולגופו של מקרה כל אחד יתייעץ עם רבו כמובן, ננסה בכל זאת להציע דרך מזווית אחרת.
לכל אחד ישנו תפקיד ושליחות למלא בעולם וכל אחד קיבל גם את הכוחות לכך כדברי חז"ל (מדרש רבה במדבר) "איני מבקש אלא לפי כוחם", אלא מאי? הרבה פעמים הבסיס ל"אי שילוב" הוא הדרישה הזהה מכלל התלמידים, כשכולם נדרשים לעמוד באותם משימות ישנם כאלו שלא מתאימים, לא מפני שהם שונים וחלשים, הם טובים לא פחות, אלא ש"הכלים שהם קיבלו" הם בתחומים אחרים.
אם נדרוש מכולם לחרוש, בעלי המחרישה יצטיינו ובעלי המגל יהפכו "לחלשים", ואם קצירה תהיה הסיפור שלנו לא פלא שדווקא בעלי המחרישה יהיו ל"נושרים", הפתרון הוא לתת לחורשים לחרוש ולקוצרים לקצור, כשיינתן ביטוי לכישורים והכוחות של כל אחד, כולם יצמחו ויפרחו איש איש בתחומו.
אם ילד יכול להצליח בלימוד הלכה אין טעם להפוך אותו ל"נושר" בגלל שאינו מצטיין בלימוד גמרא וכן להיפך, כך בתכני הלימוד וכך בסגנון הלימוד כמותו ואיכותו, ואם תלמיד ניחן באנרגיות והרבה מרץ תוסס עליו למצות את עצמו עם כוחות אלו.
אם רק "לא נערבב" בין כולם לא נצטרך לא "לרחק" ולא "לקרב", ואין טעם לפזול לכוחות של השני, נקשיב לכלים שקיבלנו ונבין שזו השליחות שהקב"ה נתן לנו, ורק כך נוכל להצליח כל אחד בתחומו במקסימום המירבי.
נכון, זה לא קל לנו – המחנכים, והמוסדות שלנו לא בדיוק ערוכים לכך, אבל זו כבר כנראה השליחות שלנו…
לפרטים ורישום בנכם למדרשה החסידית לחצו כאן >>>
הרב ישראל קושמרסקי
הכותב הוא הרב ישראל קושמרסקי ר"מ ב'מדרשה החסידית', ביתר עילית לצעירים
מנהל מרכז צעירים "אביעה"
רעיון נחמד
אפשר לקבל את הפרטים של המדרשה החסידית?
הרב שרוליק הציל את החיים שלי. אדם משכמו ומעלה, מדבר בגובה עיניים.