הרב חיים אטיאס במאמר לפרשת שבוע

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים (מוציאים פרחים), מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהם בני אדם". (שו"ע). ויש כמה מנהגים לנוסח הברכה.

ותקנו ברכה זו לפי שהוא ענין שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקב"ה.

גם הנשים יברכו ברכת האילנות, ולא חשיב מצוה שהזמן גרמא (רצ"פ פראנק, חזו"ע).

[מצות עשה שהזמן גרמא היא מצוה שמתחייבים בה רק משהגיע זמן מסויים, כגון מצות שופר בא' תשרי, ומצות סוכה בט"ו תשרי וכדו', אבל ברכת האילנות אינה תלויה בזמן, ומה שמברכים בימי ניסן ולא בזמן אחר – מזום שזהו עיקר זמן פריחת האילנות – לא חשיב זמן גרמא. ויש שלמדו מכאן גם לברכת הלבנה לנשים].

זמן הברכה

י"א שמה שתקנו הברכה בחודש ניסן הוא לאו דוקא, אלא כל שרואה הלבלוב בפעם הראשונה מברך, ואפי' בחודשים אחרים (משנ"ב).

ובחזו"ע כתב שאם ראה הלבלוב בחודש אדר, לכתחילה לא יברך וימתין לחודש ניסן כדי לצאת ידי כולם, אולם אם עבר חודש ניסן, ולא ראה עד שהגיע אייר, לא יפסיד הברכה בשביל זה – אלא יברך בחודש אייר.

מדינות שפריחת האילנות הינה בחודש תשרי או חשוון (מדינות שמדרום לקו המשוה, ברזיל, ארגנטינה אוסטרליה וכדו') – יברכו לפי זמן פריחתם, ולא בחודש ניסן (מנח"י, חזו"ע).

והמברך במדינות אלו בחודש תשרי, ובחודש ניסן נזדמן לארץ ישראל, לא יברך שוב, דברכה זו אין מברכים אלא פעם בשנה (מנח"י, ציץ אליעזר).

הרואה פריחת אילנות בלילה ע"י אור החשמל, יברך (חזו"ע, ציץ אליעזר).

הרואה אילנות בשבת, י"א שלא יברך (אור לציון), וי"א שעדיף להמתין ליום חול כדי לברך, אולם אם חושש שיפסיד הברכה יברך בשבת (הליכות שלמה, חזו"ע, וכן העידו שנהג הסטייפלער).

ואם רוצה על ידי הברכה להשלים למאה ברכות – יברך בשבת, שנקרא 'מקום צורך' (ילקו"י).

על איזה אילן מברכים

ברכת האילנות נתקנה על אילנות המוציאים פירות למאכל, אבל אילני סרק לא יברך עליהם. ואם עבר ובירך על אילן סרק, לא יברך כשרואה שוב אילן למאכל (שבט הלוי, חזו"ע).

אם נפלו כל הפרחים מהאילן והתחילו לצאת הפירות – אין מברכין. אולם אם נשאר אפי' מעט פרחים, יברך (חוט שני, חזו"ע).

לכתחילה לא יברך אלא כשרואה ב' אילנות ואפי' מאותו המין, והמברך על ב' מיני אילנות הרי זה משובח. אולם אם אינו מוצא ב' אילנות יברך גם על אילן אחד בשם ומלכות (חזו"ע ברכות, וכן העידו שנהגו הגר"מ פיינשטיין, והגרש"ז אוירבעך).

טוב לברך על אילנות הנטועים מחוץ לעיר, ומ"מ אין זה מעכב. ולכן אם קשה לו לצאת מחמת טירדא או ביטול תורה יברך על האילנות שבעיר.

אילנות הנטועים בעציצים מברכים עליהם, בין בעציץ נקוב ובין שאינו נקוב (הגה' הגר"ח קנייבסקי על ספר מעשה חמד). וי"א שדוקא בעציץ חרס, אבל בעציץ מתכת לא יברך.

אילנות בתוך ג' שנים לנטיעתם, אף שאסורים באיסור ערלה – מברכין עליהם ברכת האילנות (חזו"ע).

ראה אילנות מלבלבים ולא בירך עליהם בפעם ראשונה, י"א שלא יברך יותר, והעיקר לדינא שיברך שוב (משנ"ב, חזו"ע).

להערות והארות ניתן לפנות לדוא"ל: chaim32a@gmail.com