מסופר על אחד מהרבנים החשובים בירושלים שישב בסלון ביתו ולמד, לפתע החלו להישמע קולות רמים של קדיחות ודפיקות מהקומה העליונה. הרב תהה "מה זה?", ושאל את הרבנית,
הרבנית סיפרה לרב שהשכן מלמעלה משפץ ומרחיב את דירתו בחדרים נוספים.
הרב קם ממקומו, סגר את הספר ועלה לקומה למעלה. הוא דפק בדלת ושאל את הילד שפתח אם אבא נמצא,
הילד קרא לאבא ואמר לו "הרב השכן מחפש אותך".
השכן קצת נלחץ, 'הרב?! הוי! הרי בכלל לא ספרתי לו על הבניה המתוכננת… מי יודע מה הוא הולך לומר לי עכשיו…', חשב לעצמו.
אך כשנגש לדלת, הופתע לראות את הרב מחייך אליו, הרב אמר לו "כל כך שמחתי לשמוע שהתחלתם לבנות! כבר מזמן תהיתי ביני לבין עצמי, איך אתם מצליחים להסתדר בדירה קטנה כל כך"…
ואז אמר לו הרב "אני מתאר לעצמי שהבניה והשיפוץ עולים לכם סכום כסף גדול, לסייע לכם בכסף איני יכול. גם לי עצמי אין. אבל אם אתם זקוקים שאחתום על ערבויות להלוואות וכדומה, אעשה זאת בשמחה!"…
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על סדרי החניה של עם ישראל במדבר, לכל שבט היה את המקום הקבוע שלו והתורה מספרת ששבט ראובן שכנו ליד שבט קהת שממנו הגיע קורח ולכן חלק משבט ראובן נמשכו אחרי קורח וגם הם חטאו ומכאן אומר המדרש שלומדים 'אוי לרשע ואוי לשכנו'.
בהמשך המדרש מדבר על שבטי יהודה, יששכר וזבולון ששכנו קרוב למשה ואהרון, המדרש אומר שמהם לומדים "טוב לצדיק וטוב לשכנו" לכן משבט יהודה יצאו המחוקקים הגדולים בעם ישראל, שבט יששכר יודעי עיתים הם תלמידי החכמים ושבט זבולון היו השותפים בתורתם של שבט יששכר.
כל זה מלמד אותנו עד כמה חשוב לבחור שכנים טובים ואז באמת הכל טוב. אבל לצערנו לא תמיד זה בשליטתנו, לפעמים מגיע אחרינו שכן שהוא לא צדיק, או שאין לנו אפשרות אחרת מלבד שכנות של אדם שלא הגון מה נעשה אז? הפתרון שלנו הוא שאנחנו נהיה השכן הטוב שבזכותנו יהיה טוב גם לשכן שלנו כשאנחנו נזכור שתפקידנו להשפיע טוב ולא להיות מושפע מהלא טוב אזי לא רק שאנחנו נצליח להישמר אלא נזכה גם את שכיננו להיטיב את דרכיהם.
יהי רצון שנזכה להשפיע אך טוב וחסד בעולם ובזכות הוספת הטוב בעולם נזכה לעולם של גאולה שתבוא בקרוב ממש.
