הרב חיים אטיאס במאמר הלכתי על פרשת השבוע

"ויקח קרח, בדברים רכים לקח ליבם…  בית מלא ספרים מהו שתהא פטורה מן המזוזה? א"ל (משה) חייבת. א"ל (קרח) כל התורה כולה לא פוטרת, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות?" (מדרש תנחומא).

מדיני המצווה

מצות עשה לכתוב פרשת שמע ופרשת והיה אם שמוע על קלף ובדיו, ולקבוע אותן על מזוזת פתח הבית, וצריך ליזהר בה מאוד, וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו, ואם אינו זהיר בה יתקצרו (שו"ע).

מצות מזוזה היא חובת הדר, ולכן לא יקבע מזוזה מיד שקנה את הבית אלא ימתין עד שיכניס חלק מן הרהיטים וכיו"ב ואז יקבע מיד בברכה, ולא ידחה את קביעתה לחנוכת הבית (בא"ח, חזו"א, הר צבי, הליכ"ע).

סדר קביעתה

קיום המצוה הוא בקיבוע המזוזה למקומה, ולכן יברך קודם הקיבוע שיהיה עובר לעשייתן, ומ"מ לא יברך כשהמזוזה בידו, אלא יניח המזוזה על מקום הקיבוע, יברך, ואז יקבע (הגר"ש וואזנר). (וקיבוע הנעשה ע"י דבק שאם יניחנה כבר תיקבע, י"א שידביק ראש המזוזה, יברך וישלים ההדבקה)

נוסח הברכה – אקב"ו לקבוע מזוזה. ואם הקובע אינו בעה"ב אלא עושה שליחותו (כגון שכיבד לרב וכדו') יברך על קביעת מזוזה. וכל שטעה בלשון – אינו לעיכובא. (גם בקובע מזוזות הרבה יברך 'לקבוע מזוזה' בלשון יחיד. שבט הלוי).

שכח לברך ונזכר אחרי קביעת המזוזה – יברך מיד. ואם נזכר רק לאחר כמה ימים – הנכון שיסיר המזוזה וימסרנה לבדיקה אצל מומחה, ואח"כ יקבענה בברכה.

רשאי בעה"ב לברך על מזוזה שבפתח הבית, ולכבד אחרים לקבוע את מזוזות שאר החדרים, ויכווין בברכתו לפטור שאר החדרים.

יש שחששו שלא לשים את המזוזה בתוך שקית ניילון וכדו' שלא יהא חציצה בין המזוזה לבית, ורוב הפוסקים כתבו שאין לחוש לזה כלל, ושרי אף לכתחילה כדי לשמר המזוזה (חזו"א, יביע אומר, הגר"ח קנייבסקי).

מקום המזוזה

מקום קביעת המזוזה הוא בחלל הפתח מצד ימין של הנכנס לבית, בתחילת שליש העליון של הפתח (דהיינו: למדוד את גובה הפתח, לחלקו לשלוש, ולקבעו בתחילת השליש העליון), ומצוה לקובעה בטפח שסמוך לחוץ, כדי שישמר כל הבית (שו"ע).

– קבעה בצד שמאל של נכנס, פסולה, וצריך לקובעה שוב בברכה (שו"ע).

– קבעה (אפי' רק חלק ממנה) בטפח הסמוך למשקוף – צריך להסירה ולהניחה במקומה הראוי לה.

– קבעה למעלה משליש עליון של הפתח – כשרה, ובלבד שלא תהיה המזוזה בטפח האחרון למשקוף (שו"ע). וכתב הבא"ח שאם יכול להסירה ולהניחה במקום הראוי לה חייב לעשות כן (בלא ברכה), וביבי"א כ' שזו חומרה בעלמא.

– קבעה מתחת לשליש העליון של הפתח, ואפילו רק חלק ממנה, פסולה. וצריך לקובעה שוב במקומה הראוי (בא"ח – בלא ברכה, הליכ"ע – בברכה).

– לא קבעה בטפח הסמוך לחוץ – אינו מעכב, ומ"מ אם טרח והוציאה וקבעה בטפח החיצון תבוא עליו ברכה, אך לא יברך על קביעתה (הליכ"ע).

פתח שגבוה מאוד, י"א שמותר לקבוע את המזוזה באופן שתהיה בין כתפיו, אפילו שמקום זה פחות מתחילת שליש עליון (תשובות והנהגות ועוד), וי"א שלעולם יקבענה בתחילת שליש עליון, אע"פ שלא יוכל לתת ידו עליה בכניסתו וביציאתו כנהוג (וכ"פ בהליכ"ע).

צריך לקבוע המזוזה במסמרים למזוזות הפתח (שו"ע). ומזוזה שלא קבעה כראוי ומתנדנדת על מקומה, פסולה, ולכן אם תקע בבית המזוזה מסמר רק מלמעלה ולא מלמטה – פסול, ומ"מ לאחר זמן כשיתקע המסמר מלמטה לא יברך שוב (תשובות והנהגות).

אפשר לקבוע המזוזה גם בדבק חזק (ערוך השולחן, הליכ"ע, אבני ישפה), אולם בנייר דבק ראוי לא לסמוך ע"ז, ובדיעבד מהני (תשובות והנהגות).

נחלקו רש"י ור"ת אם המזוזה צריכה להיות זקופה לאורך המשקוף או שוכבת לרוחב המשקוף. ופסק השו"ע כרש"י שצריכה להיות זקופה, והרמ"א כתב שהמדקדקין יוצאין ידי שניהם ומניחים אותה בשיפוע ובאלכסון, באופן שראש המזוזה יהיה לכיון הבית, וסוף המזוזה לכיון חוץ.

מזוזה שהוסרה

המסיר את המזוזה כדי לבדוק כשרותה, אם נמצאת פסולה וקובע חדשה במקומה, יברך לקבוע מזוזה. ואם נמצאת כשרה י"א שלא יברך שוב כשמחזירה (משנה הלכות, וכ"כ ישיב משה בשם הגרי"ש אלישיב שאם מחזירה בו ביום לא יברך, ובתשובות והנהגות כ' שהמנהג לא לברך כל זמן שלא ישן בינתיים, דאז נחשב היסח הדעת), וי"א שיברך (הליכ"ע, ישמח לב, ועוד).

המחליף מזוזה במזוזה אחרת נאה הימנה – יברך.

הנכנס לדירה ומחליף מזוזות הקיימות באחרות – יברך (רצ"פ פראנק, הליכ"ע). וטוב בכל אלו להסיח דעתו ולשהות בין נטילתן לקביעתן.

המסיר את המזוזה כדי להחליף תיק שלה – אינו מברך (כה"ח). ואם נתעכב והסיח דעתו – יברך.

מזוזה שנפלה מעצמה לארץ ורוצה לקובעה בשנית, י"א שצריך לברך כשמחזירה (משנה הלכות), וי"א שלא יברך (יבי"א).

 

להערות והארות ניתן לפנות בדוא"ל: כאן