צילום: אגודת אהלי צדיקים שע"י הרב ישראל מאיר גבאי

הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הגה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי זיע"א

היום: הילולת רבי שמשון מאוסטרופולי זי"ע

כתבות נוספות בנושא:

פנינים לפרשת השבוע • הרב יוסף חיים אוהב ציון • צפו
שיעור לשב"ק פרשת לך לך • הרב שניאור זלמן לוריא
והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
מאורות לפרשת לך לך • הרב מאיר נעמן
  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

  • דווקא אחרי תקופת הקורונה- הכנס שיעזור לך לגייס מתורמים חדשים>>>

    תוכן מקודם

  • מבצע מדהים! 150 זוכים במארז עמק מפנק עד הבית, לחצו פה!

    תוכן מקודם

  • ''ההורים הותירו אותנו לבד ברחוב - עברנו חיי סבל נוראיים": הכלה במונולוג מצמרר

    תוכן מקודם

מתולדותיו

הגה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי זי"ע נולד בסביבות שנת ש"ס לאביו הגאון רבי פסח זצ"ל, ונקרא ע"ש זקנו הג"ר שמשון אב"ד קרעמיניץ שנמנה על גדולי דורו. למד תורה מפי אביו ומפי הגאון רבי נתן נטע אב"ד אוסטרהא. בגיל צעיר נכנס לחכמת הפרד"ס ולעמק סתרי התורה. היה מגיד מישרים באוסטרהא ועורר את העם לתשובה לפני בוא פרעות ת"ח ות"ט, כן היה לו ביהמ"ד בעיר, שבו למדו לפניו תלמידיו בתורת הנגלה. עוד בחייו נודע לרבים שהוא נשמת משיח בן יוסף, וכן העיד לימים ה'חוזה' הק' מלובלין זי"ע. זכה לגילויים נשגבים משמים, עד שבפרוץ הפרעות, בעומדו מעוטר בטלית ובתפילין, לקחו הרשעים ענף אילן שראשו חד כמחט ודקרוהו מאחורי גופו ממטה למעלה, והוא בגודל דבקותו ביחודיו לא הרגיש מאומה, עד שהענף בקע את מחו הק' ואז כרע נפל בבית ד' ויאסף אל עמיו ביום ג' באב ת"ח, הי"ד וזכותו יגן עלינו. השאיר אחריו את ספריו הנפלאים "דן ידין" ו"ליקוטי שושנים (שרפי קודש, עמ' תקצט(

 

בחכמת הנסתר

ככל חכמי פולין למד רבינו את תורתם של חסידי אשכנז. ספר הקנה והפליאה לר' אביגדור קרא מפראג שגורים בפיו. גם בספריהם של מקובלי ספרד הקדמונים הגה בשקידה, ומילא כריסו בתורת הרמ"ק ותורת האר"י, עד שנעשה לגדול מקובלי הדור. רבינו שימש כמגיד מישרים בעיר אוסטרופולי שעל נהר סלוטש בפלך פודוליא אשר במדינת אוקריינא. לכן נקרא בפי כל רבי שמשון מגיד. מעת לעת היה נושא מדברותיו אל העם בתוכחת מוסר לישר הלבבות לתשובה ומעשים טובים. בית מדרש היה לו באוסטרופולי, שם למד עם תלמידים תורת הנגלה והנסתר. שילוב זה של הרבצת תורת הנגלה והנסתר היה נפוץ בימים ההם. אף רבי נתן נטע שפירא שימש כראש ישיבה בקראקא וגם דרש ברבים על דרך הנסתר, כמו שנראה מספרו מגלה עמוקות, ואף הוא נתפרסם בעיקר כגדול הקבלה.

כידוע התנגדו חלק מגדולי ישראל וביניהם המהרש"א לפרסום חכמת הקבלה ברבים וכו' אמנם נראה שמקובלי פולין בזמן ההוא לא דרשו ברבים במעשה מרכבה כהשתלשלות העולמות וכיו"ב. רק הציעו פסוקים ומאמרי חז"ל ופרשום על פי הקדמות מהזוהר וספרי המקובלים, בזה ודאי אין חשש, רק לתלמידיהם הראויים לכך לימדו את חכמת הקבלה. אף רבינו דרכו בבאוריו למאמרי פליאה לגלות הפשט במאמר, אבל לא עומק הענין עפ"י סוד, וכמו שכותב בנצוצי שמשון פ' תצוה: "לא אכחיד אמרי מלבאר המלות וענינם בקיצור מופלג, ולא הסוד כי קצרה היריעה מהכיל סודו". בהרבה מקומות בדן ידין ובמאמריו מתבטא רבינו בלשונות כגון אלו "והבן זה היטב כי אסור לכתבו בפירוש מפני סכנת נפשות"; "ובאמת יש כאן סוד גדול עפ"י סתרי תורה, ואין כח לקולמוס לסובלו מרוב קדושתו, והיד אינו יכול לכותבו כי יש סכנה בדבר"; "ודברים אלו יש בהם רזין עילאין אשר הקיצור בהם יפה מאד מאד, ואיני רשאי לכתוב באורו מפני הסכנה"; "ויש בזה רזין עילאין ואסור לגלות כלל". בדרך זו הלכו גם הבעש"ט, המגיד ממעזריטש ורוב תלמידיהם שלא דברו ברבים ממעשה מרכבה, רק בדברי מוסר ופירושי פסוקים על דרך נגלה.(תולדות רבינו שמשון מאוסטרופוליא, עמ' יג-יז(

מגיד מן השמים

זכה רבינו שנתגלה אליו מלאך מגיד מן השמים בכל יום, ולמד עמו סתרי תורה. כך מעידים סופרי הדור ההוא )ספר יון מצולה, וספר צער בת רבים, שניהם על גזירות ת"ח. וכן בשם הגדולים לחיד"א בערכו(. תלמידו רבי יעקב קופל זאסלבר כותב "שידוע לרבים שרוב דבריו היו על ידי מגיד שהיה אצלו". הגאון המקובל רבי צבי הירש הורוויץ בן דורו של רבינו כותב כהקדמה למאמר שהעתיק מדברי רבינו: "צירוף של 'כזבי בת צור' מפה קדש קדשים, איש אלקים, רוח ה' דבר בו, והופיע רוח ה' לפעמו, אשר העידו עליו בודאי, שהיה משולח אליו אחד מן השרפים מן המעופפים, קשיר חרציא, הוא אזרו אור כתורתו של רבי מאיר, מנהיר בהלכה בכל מקום מעצמו עפ"י סודות סתרי הקבלה, ויחוד שם אמיתת שמותיו של הקב"ה. שמו נודע בשערים. מוהר"ר שמשון מאסטראפאלי, וכל דבריו נביאות ממש. (תולדות רבינו שמשון מאוסטרופוליא, עמ' כב(

מליץ טוב

דרך הצדיקים הקדושים זי"ע הי' לעורר התעוררות הרחמים על ישראל, ופעם אחת בא אא"ז הק' מנורה הטהורה מוהר"ש מאוסטראפלע זי"ע בקול רעש גדול בערב יום הכפורים לעת ערב לביהמ"ד, ואמר יש לי ללמוד קל וחומר, דהנה על פסוק "אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם" דרשו חז"ל אל תקרי אותם אלא אַ תֶּ ם, אתם אפי' שוגגין, אתם אפי' מזידין, אתם אפי' מוטעין. ואם כן מה שם שכתוב אותם ודרשינן אתם, הכא דכתיב "בנים אתם לה' אלקיכם" בודאי אפי' בנים מזידין ח"ו נקראים ג"כ בנים למקום, ובפרט ששום בר ישראל לא עשה העבירה בכונה שיכין את עצמו מקודם לזה רק לבו אונסו ויצרו תוקפו, ועל כן בודאי אין ראוי לחשוב לחטא שנעשה בבלי דעת ר"ל.(אור הנר, עמ' י(

זה לעומת זה

הגה"צ רבי שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל אבד"ק שימלויא, מביא: נאמר משמיה דגברא רבה הגה"ק רבי שמשון מאסטראפאליע ז"ל כי בפלפול התורה הקדושה שורפין את החיצונים, כמבואר בעץ החיים בהקדמה, והב"ח בהיתר חדש שלו שהתיר לאכול "חדש" בזמן הזה בחו"ל שרף חיצונים מארבע מאות פרסה, כך שמעתי מפ"ק אאזמו"ר ה"קול אריה זיע"א (הקול אריה ח"ב, עמ' תקפה(

משיח בן יוסף

ב'עטרת ישועה' כתב הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב זי"ע, דהנה מקובל שחבלי משיח היה כבר בשנת ת"ח ע"י הצר הצורר חמיל ימש"ו, ומעתה כבר ינצלו מחבלי משיח כי משיח בן יוסף דהוא הגה"ק המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי זי"ע, נהרג על ידו, ומוסיף שחלם בחלום הלילה ד'חבלי משיח' עולה בגימטריא ת"ח, ושמו של הצר 'חמיל' נוטריקון ח'בלי מ'שיח י'צלו ל'רוחה, ע"ד שמזמרין בזמירות לליל שב"ק (מה ידידות מנוחתך) "מחבלי משיח יצלו לרוחה". והא לך לשונו של הרה"ק רבי צדוק הכהן זי"ע ב'פרי צדיק' (פרשת נשא אות ט"ו "ובספר 'דברי אמת' מהרבי מלובלין זצ"ל כתב, כי משיח בן יוסף לא יהרג שכבר נתקיים בר' שמשון אסטראפאליער, ודבר זה הוא מה שרצה הוא (החוזה הק') לפעול זה בדבורו, ובספר 'גבורות ה" מהמ"מ דקאזניץ זצ"ל כתב דגם מלחמת גוג ומגוג לא יהיה עוד, והוא גם כן מה שבא הוא לפעול ולהיות צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". (מפי ספרים וסופרים ח"ב, עמ' שצ(

נבזה בעיניו נמאס

למרות שזכה למעלות רמות, היה רבינו שפל ברך ונבזה בעיניו. בכמה מקומות בכתביו הוא מגנה את עצמו מאד. בהקדמתו לדן ידין הוא חתום "עפר ארץ שמשון מאוסטרופולי", ובמכתבו לרבי נטע "שוב אדוני תקבל נא באהבה וברצון דברי עבדך השפל היחס, ש'קץ מ'אוס ש'פל ו'גם נ'מאס", שמו נרמז בראשי התיבות. באחד ממאמריו הוא כותב "ולי השפל הדיוט נראה". כתיבה בזלזול שכזה על עצמו לא מצינו אף אצל גדולי ישראל. אך ידוע מספרי קדש שככל שהאדם גדול יותר, כך מכיר שפלותו ביותר(תולדות רבינו שמשון מאוסטרופוליא, עמ' כה(

גזירות ת"ח

רבים מגדולי ישראל חזו את שנת ת"ח כשנת הקץ, אלא שנודע מקדושי עליון שבכל שנת פקידה לישראל, אם לא זכו מתעורר קטרוג, ובאות גזירות קשות ח"ו, ועל זה מסיים הזהר "מאן יזכה בהאי ארכא, מאן יתקיים בקיום דתיה בין האי זימנא". שאם לא יהיו ישראל זכאים תהיינה ח"ו גזירות שמד. וכך אירע בשנת ת"ח שבשביל שלא זכינו נהפכה לנו לרועץ, ופקד את עמנו שבר שלא היה כמותו מאז חורבן בית שני. לרבינו נתגלה מפי המלאך המגיד שבא אליו שיש קטרוג גדול במרום על עם ישראל, וגזירות איומות עלולות לבא אם לא ישובו בתשובה שלמה. מיד עמד רבינו ודרש ברבים כמה פעמים, ובקול חוצב להבות אש הזהירם שיעשו תשובה גדולה שלא תבא עליהם צרה. דבריו הקדושים עשו רושם ונהיתה התעוררות גדולה בכל הקהילות ועשו תשובה. אך לא הועילה להם, כי כבר נחתמה הגזירה ("יון מצולה". אמנם בספר "צער בת רבים" כתב שלא השגיחו בדברי רבינו ולכן באה הצרה) גם בעולמות העליונים פעל רבינו לביטול הגזירה. כך מעיד רבי משה חיים לוצאטו (בספרו "דרך עץ החיים") "כמו שהוגד לנו שבימי המנוח החסיד המקובל הגדול הרב רבי שמשון אסטריפאליר כשהיתה הגזירה ר"ל בשנת ת"ח, השביע הרב הנ"ל לסטרא אחרא, ושאל אותו על מה ולמה את מקטרגת על עמנו בני ישראל יותר מכל האומות. והשיבה לו: יתבטלו מכם שלשה דברים אלו ואחזור מקטרוגי, ואלו הם "שבת, מילה ותורה". מיד השיב לה הרב הנ"ל "יאבדו הם כהנה וכהנה ואל תתבטל אות אחת מתורתנו הקדושה חלילה". רבינו בראותו שכבר נגזרה גזירה טיכס עצה למנוע הרג עם רב בישראל. ובקש ששלשה מגדולי הדור יצטרפו עמו ויקבלו עליהם מיתה, וכל אחד מהם יכפר במותו על רבע מכלל ישראל. אחד מהם היה רבי יחיאל מיכל מנמירוב "שהיה יודע כל התורה כולה בעל פה, ובקי בכל חכמות שבעולם" )שאכן נהרג בכ' סיון שנת ת"ח על קידוש השם(. אך הדבר לא יצא לפועל מפני שאחד מהם אמר שאינו מסכים לכך, כי עליו להדפיס את ספרו לתועלת הרבים. אך בכל זאת אותם הגדולים שנהרגו כיפרו במותם על חלקם ולא היתה כליה ח"ו בבני ישראל. מאמר מופלא מצוי בספרו של המגיד מקאזניץ "נזר ישראל" על הזוהר(פ' בשלח) "תשלח חרונך יאכלמו כקש לתחית המתים" וכו'. כתב וזה לשונו: קמיך וכקש לזימנא דאתי, כמו שכתב הר' שמשון מאוסטרופולי. וקצת היה בשנת ת"ח, הר"ת של ת'שלח ח'רונך. ואי אפשר לפרש יותר אלא מפה לאוזן. עד כאן לשונו.

ספרו מחנה דן

על עוצם חשיבות ספריו מעידים גדולי הדורות. כך כותב הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר" (בספרו "תוספת מהרצ"א" על "סור מרע ועשה טוב" אות יב): "אמת נכון הדבר שדברי הזוהר הקדוש יש מקום בפנימיות לפנימיות, ברמיזות וראשי תיבות וסופי תיבות ממש כמו בתורה. וכבר ראינו בדברי קדושי עליונים פליאות נשגבות בזה. עיין בדברי מהר"ש מאוסטרופאלייע בספרו דן ידין מאמר י"ג ותראה פלאות, ותברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, ולא זכינו לראות ספרו הקדוש מחנה דן, הנראה שלא היה העולם כדאי להשתמש בו"

מתורתו

איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה.שנינו במשנה (חגיגה י,א) היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו. וצריך באור למה נקטו הלשון פורחין באויר, והיה די לומר אין להם על מה שיסמכו, דהיינו שאין להם מקרא מפורש ופירש הגאון רבי שמשון מאוסטרופוליא, בתורה? דידוע מדברי חז"ל שכל מצוה שאדם עושה נברא ממנה מלאך, אבל כשנודר אדם נדר נברא מלאך, ואין בריאתו נשלמת עד שמקיים הנדר, נמצא שאם מתיר הנדר לא תגמר בריאת המלאך. וזהו שאמרו חז"ל היתר נדרים פורחין באויר, שהמלאכים הנעשים מהנדרים עדיין פורחין באויר, כשלא קיים נדרו, כי לא נשלם בריאת גופם. ולענ"ד יש לרמז זאת בפסוק שלפנינו, שלכאורה קשה כפל הלשון שהיה די לומר איש כי ידור נדר לה' וגו' לא יחל דברו, וממילא נבין שככל היוצא מפיו יעשה. אבל לפי דברי רבינו ניחא, דהנה על ידי הבל פי הנודר נברא המלאך, אלא שצריך לקיים את נדרו כדי שתושלם בריאת המלאך. וזהו שאמר הכתוב לא יחל דברו, שממנו נברא המלאך, ואז ככל היוצא מפיו יעשה הקב"ה, שישלים בריאת המלאך(אלף כתב ח"ב, אות תתק"ט)



בספרו ליקוטי שושנים כתב וז"ל:

"איתא בציוני וז"ל קליפה אחד נקרא רי"ב ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שע"ר וקליפה זו רי"ב ממונה להשכיח ולהעקיר תורתו של ת"ח בשעת חיילותן ושוכח תלמודו והשם הגדול הנקרא כד"ת הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותו קליפה רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו', עכ"ל, ולדעתי ז"ס גדול:

איתא בגמרא ר' אלעזר חלש כד איתפח הוו קרי החדש הזה לכם החרש היה לבם ולדעתי הסוד ולמה דוקא טעה טעות כזה, וסודו כי הוא קרא מהד'לית רי"ש ומהז' י' ומכף ב' הרי אותיות רי"ב שטעה לרמז שקליפה הנקראת רי"ב היא גרמה לשכחתו ויש לדעת החרש היה לבם גי' תר"ה הרי הם גי' תר"ה חיילותיהם מרומזים ומה שכתב השם כד"ת שכתוב על מצח בן דוד ומבטל אלו הקליפות לדעתי החדש הזה לכם כד"ת לרמז שאם ביושר הכתוב ולא בטעות מבטל הקליפות הנזכרים ויש לדעת כד"ת גי' משי"ח ב'ן דו'ד ואנו מתפללין עשה למען דת"ך והענין פלא והאל יכפר בעדי."

עוד כתב שם בספרו ליקוטי שושנים:

"איתא בפליאה (דף ר"ג) קרא תת"ן חדרים יש בגיהנם כמנין תכ'לת ובאלו חדרים צריך לילך אפילו צדיק גמור לתקן ולהעלות נשמות של רשעים כמבואר בזוהר בכמה מקומות, והנה כאשר בא הצדיק לתת'ן חדרים אינה צריך לפחוד מן המזיקין כי תק'ף חדרים אינם תוקפא דדינא ממילא הנשארים ר"ע חדרים וכשמם כן הם שהם רע ובאם היו הצדיקים הולכים שם בלא שמירה אזי היה יכול להיות שהיו ניזוקים מגרדיני נימוסין טהירין אזי הולך מלאך אחד ושמו יהוש'ע ובידו שעוה וכותב על מצחן השם הנקרא אתה ואז אפילו הולכין באלו ר"ע חדרים אין שטן ואין פגע ר'ע ולדעתי זהו סוד גילה לנו דוד המע"ה תהלים כ"ג גם כי אלך בג"יא צ'למו'ת לא אירא רע רזא דמילתא גי'א צלמות גי' תק"ף ר"ל גם כי אלך ב'גיא צ'למות בתק"ף חדרים מן תת'ן שהם אינם תוקפא דדינא ממילא הנשארים ר"ע מ"מ לא אירא רע מאותן ר"ע חדרים כי את'ה עמדי ר"ל השם של את'ה עמדי שכתב על מצח הצדיק ומי כותבו ומפרש ע'מדי ש'בתך ו'משענתך ה'מה ר"ת אותיות שעו'ה ולמפרע ר"ת דהיינו ע'מדי ש'בתך ו'משענתך ה'מה י'נחמני ר"ת יהוש"ע ר"ל שהוא כותבם והענין פלא שהכל מרומז בקרא, והאל יכפר בעדי."

כתבות קשורות

פנינים לפרשת השבוע • הרב יוסף חיים אוהב ציון • צפו
שיעור לשב"ק פרשת לך לך • הרב שניאור זלמן לוריא
והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
מאורות לפרשת לך לך • הרב מאיר נעמן
פינה לשבת: מי קבע שאין יאוש בעולם כלל • הרב יעקב שלמה לוי • צפו
שבוע אחרי שבוע: שוב פיגוע בתוך מסגד באפגניסטן • צפו
בלי בושה: ליברמן משנה את החוק כדי שלא ייאלץ לדאוג לבריאות הציבור
האזינו: 'חדשות JDN' וגאולה FM במשדר שינעים לכם את ההכנות לשבת
תיעוד מטריד מאסון מירון ותקיפת החסידים • עשרת הסרטונים הנצפים
בהנחיית משרד המשפטים: איווט ייאלץ להשתתף בישיבות קבינט הקורונה
חשש לזליגת חומר ביטחוני סודי מוועדת החוץ והביטחון לידי גורמים עוינים
במשרד הבריאות מזהירים: "התחלואה עלולה לעלות שוב בחורף"
אסיר ציון בכלא הליכודי / יוסף טיקוצ'ינסקי על ההחלטה של אדלשטיין
פרשת לך לך • צפו בשיחתו של רבי בן ציון מוצפי שליט"א
פרשת לך לך • המגיד הירושלמי רבי אשר דרוק • צפו
תּוֹרָה מִצִּיּוֹן • הגרש"מ עמאר בשיחה על פרשת לך לך
כזה עוד לא היה: בר מצווה מרגשת ל-750 יתומים • תיעוד
חידושים נפלאים לפרשת לך לך • הרב דוד חבושה • צפו

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו