הכנה עילאית ומרוממת לימי הרחמים במשנתו יוקדת האש של רבינו הכתב סופר זי"ע - הופיע ויצא לאור עולם מהדורה מפוארת ומושלמת של דרשות מרן הכתב סופר בהוצאת מפעל "כתב סופר השלם" שע"י מכון "דעת סופר" בראשות הרה"ג רבי אלימלך שפירא שליט"א. 

שלושים ושלוש שנים האיר מרן רבנו הגאון הקדוש בעל ה"כתב סופר" את פני הגולה. רבבות צעדו לאורו, ודבריו התקבלו כאורים ותומים בכל גלילות הונגריה. תשובותיו בהלכה שוגרו לכל רחבי תבל, דרשותיו היו כמים חיים על לבבות שומעיו. ושיעוריו היומיים לבני ישיבתו הרמה נמסרו בלהבת אש קודש. את לשד דם תמציתו השקיע רבינו בכתיבת דרשותיו וחידושיו על התורה כולה.

וכמעשהו בהלכה כך מעשהו באגדה. דרשותיו ומאמריו ידועים במקוריות מופלאה ובבהירות ברורה, היצוקה על אדנים איתנים של מגוון מקורות, לשונו הזהב ומושכת הלב מפורסמת כמיוחדת במינה, והלומדה חש בשמחה של מתיקות מטעם ונופת צופים, כאילו הוא מאזין להם מפי קדשו ממש, כפי שיכולים להעיד אלפי בית ישראל לומדי ספרו על התורה ודרשותיו ביומי דפגרא. אין פלא עם כך שחידושי תורתו מרנינים צורבי רבנן מאז ועד היום בחדוותא דאורייתא מאירים ושמחים כנתינתם, ואין בית מדרש בכל תפוצות ישראל בלא חידוש מפומיה דמרן.

גופו הטהור של רבנו, חלש וחולני היה מילדות. ועל כן בחר להשקיע את כל כוחו בלימוד גפ"ת ובשיעורים כסדרן על הש"ס יותר מאשר בדרשות ובמילי דאגדתא. וכפי שהעיד על עצמו באומרו: "אני חפץ ללמוד תורה עם תלמידים ולהשיב למבקשי הלכה, ואז אי אפשר לבלות זמן רב לדרוש באגדה כפי המבקשים כעת ושיהיה בלשון נאה וטוב לקבל עול התורה, ואני מוחל כל כבוד עולם הזה" (מתוך ספר בית אפרים להגאון רבי נפתלי סופר זצ"ל אב"ד קארלבורג). ובכל זאת, הותיר אחריו ברכה – תורה שלמה ומסודרת בחלק האגדה, ומאות דרשות הבלולות מהלכה ואגדה, המהוות חלק קטן מאשר נשא מדברותיו בפני רבבות אלפי ישראל.

את התואר "ראש המדברים בכל מקום" קיבל רבינו הכתב סופר זי"ע מכל גדולי דורו אשר הסכימו כי גדול האיש מאוד בתורה ובחכמה ורב חיליה לעורר את הלבבות בדבריו הנעימים. כל רואיו ושומעיו הגידו והעידו על דרשותיו חוצבות להבות האש אשר היה רבינו נושא בכל עת. פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט, כי בשפתיו תמצא חכמה ובצדק כל אמריו. בכל מקום שהיה רבינו פותח פיו היו הכל משימים את אזנם כאפרכסת, כי הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים.

לא רק בפרשבורג התענגו על דברי רבינו, בכל אתר ואתר, קרוב ורחוק, ציפו בכליון עינים להתבשם מנועם אמרותיו, ביודעם שדבריו היוצאים מפומא קדישא ממלל רברבן, הוצק חן בשפתותיו, וכוח אמרותיו גדול הוא לסחוף ולחדש מוח ולב, ולהפוך את שומעיו לבריה חדשה.

וכפי שהעלה על הכתב בדבריו המחכימים בהקדמה לספר, נכדו ראש המכון הרה"ג רבי אלימלך שפירא שליט"א: "כבוצין מקטפיה נודעו כשרונותיו המופלגים של רבינו הכתב סופר זיע"א בכלל ובמקצוע האגדה בפרט. כדוגמא בעלמא יצוין שנשתמרו מחידושי רבינו בהיותו אב בחכמה ורך בשנים, כבן י"ז שנים, הלוא חלקם נדפסו בספר "כתב סופר החדש" על התורה שיצא לאור על ידי מכונינו, וכן בספריו הנוספים. ושאו עיניכם וראו בספר זה שהבאנו דרוש נפלא ליום ז' אדר תק"צ אותו כתב רבינו בשנות בחרותו בהיותו כבן ט"ו שנים.

עוד בהיותו כבן כ"ב שנים ביקש מרן החתם סופר מבנו, רבינו, שיעלה על הדוכן להספיד מרורים את זקינו הגדול, גאון ישראל רבינו עקיבא איגר זיע"א. היה זה ביום י"ג תשרי של שנת תקצ"ח על שמועה לא טובה שבאה אל העיר פרשבורג ובה נתבשרו על המוות שעלה בחלונם בהלקח ארון האלקים ובהתבקש הגרע"א במתיבתא דרקיעא. אמנם לא אבה רבינו לעמוד במקום אביו, ולכן רק העלה את ההספד על הכתב אך לא נשאו ברבים.

נאמן ביתו של מרן החתם סופר ומגדולי תלמידיו וכותבי תורותיו, הגאון רבי מרדכי אפרים פישל סופר זצ"ל, מתאר את סדר הסתלקות מרן החתם סופר, ואת בקשת בני הקהילה שיאציל מהודו על בנו וימנהו להיות ממלא מקומו. בין דבריו הוא מזכיר את ששמע בעצמו
מפה קודש של מרן החתם סופר זי"ע שבטוח הוא באלה שבא מלאך אלוקים ולמד עם בנו רבינו זי"ע, ופוק חזי גברא רבא דקמסהיד עליה, וכאן האב נאמן על בנו. בהמשך דבריו הוא מתאר את ההספד הנרגש שנשא רבינו על אביו במספד המרכזי שנערך ביום ט' חשון ת"ר: "הפלא ופלא היה ההספד אשר בנו הרב הגאון עשה היום, ט' חשון, בבית הכנסת. ואין לספר מגודל התעוררות בכי וקול צווחה. וה' נתן לו קולו של משה רבנו זצ"ל. ונשא חן מאד בעיני כל, הן בענין המליצה והן בעניני אגדה שחידש משכלו הנקי דרשות נחמדים מזהב ומפז, וכולם בעניני הספד. ויצא כל העם אחר ההספד בשמחה גדולה, כי היה פלא לשמוע כדברים האלה. ונתנו שבח להקב"ה שלא עזב חסדו והניח ברכה רבינו הקדוש אחריו. ועין בעין נראה שהשפע של רבינו הקדוש שופע עליו".

גם תלמיד מרן החתם סופר, הגאון רבי חזקיה פייבל פלויט זצ"ל, אב"ד שוראן, כותב בספרו הידוע "ליקוטי חבר בן חיים" (חלק ה') על ההספד שהספיד רבינו את אביו בשעת ההלויה : "לאחריהם עלה על כולם הרב הגאון אב"ד בנו נ"י הנ"ל ובהרימו קולו התעודד כל העם וגעו בבכיה מדבריו בעת הצרה הזאת, נראה בעין כי אלקיו עמו מתקו מדבש אמריו, ובקולו קול נער יעודד…" והוא מוסיף ומתאר את המספד המרכזי שנערך כאמור ביום ט" חשוון, בו רבינו פתח פיו בחכמה ועורר את הלבבות במילי מעלייתא: "ואחריו בנו הגאון אב"ד נ"י ולא נשמע מאז הספד נעים ומר כזה הלב הנשבר מעצבונינו הרב נטה לצחוק מרוב השמחה וגיל עלי דברים הנחמדים, בם ראה כל איש כי דברי אביו מפיו יביעו ולא רוח אנשים בקרבו. ומלבד כל יושבי העיר וממקומות הסמוכים עם לרוב, אשר בזה היה גם מעיר וויען הבירה קצינים ונגידים היו בזה, ונפשם עד מאוד חשקה בו, עד אשר כולם כאחד מבית האבל בעינים זולגים מאבל וגם שמחה ובלב נשבר ונרפא יצאו".

מיד בעלותו על כסא אבותיו יצא שמו של רבינו לתהילת עולם. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי הרב דומה למלאך ה' צבאות. בפיו מפיק המרגליות עורר רבינו את כל השומעים לתורה ולמעשים טובים, ונשמע קולו בבואו אל הקודש בהיכלי התורה בעיר ואם בישראל פרשבורג, ואף באותם הפעמים בהם יצא רבינו והגיע אל ערי מבצר, קהילות קדושות בישראל, נכבדות בו ידובר ועיני כולם אליו נשואות, ורבינו עונה כנגדם באהבה והולך מחיל אל חיל להנחותם הדרך, דבר דבור על אופנו.

עדות מפליאה ומרטיטה אודות נסיעתו של רבינו לקראקא בשנת תר"ל, שהיכתה גלים והותירה רושם עצום על יהודי פולין וגליציה שראוהו זה לראשונה ועמדו משתאים לנוכח גדלותו והופעתו ודרשותיו שם במשך שהותו שם באו לידי ביטוי מופלא בדברי אחי רבינו, הגה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל גאב"ד קראקא במכתבו המיוחד שכתב לרבינו זצ"ל, וזהו תורף דבריו:

"גלוי לכל קהל ועדה שה"ה הרב הגאון המובהק נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מה"ו אברהם שמואל בנימין סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב, אקלע לאתרן פה ק"ק קראקא, ושבת אצלינו שתי שבתות רצופים, שבת פרשת בא ושבת פרשת שירה, הארץ האירה מכבודו וכל העם רואים את הקולות… בשבת פרשת בא נשמע קולו בבואו אל הקודש בבית הכנסת הישן הגדול בדבר הלכה ואגדה, פה מפיק מרגליות טובות כאבני גזית מחוטבות, יושב וחורז מאגדה להלכה ומהלכה לאגדה משולבות, אשרי אוזן שמעה קול הולך וחזק ומתגבר בקבוץ גדול אלפי רבבות, אנשים באו לשמוע נשים באו לראות זיו נועם פנים צוהבות, פנים מאירות בהלכה ופנים יפות באגדה… כל העם ענו אחריו מקודש… דברים חריפים ושנונים, לכל צד מראה פנים, בחריפות ובקיאות, דברים ברורים מאירים כספירים". ובן רבינו, הגאון רבי שלמה סופר זצ"ל אב"ד ברגסאס, מפליג וכותב: "וביום שבת קודש כבדו אקרו"ט את אבינו זצ"ל לדרוש בבית הכנסת הגדול הישן, והיה מלא בכל זויותיו ופינותיו ממטה למעלה כמעט עד התקרה. וכן בעזרת נשים. והיה ממש סכנת נפשות. ולא ראיתי אגרא דכלה כמוהו. ודרש בקול חוצב להבות אש ארבע שעות רצופות, דרשה נפלאה דברים בעתם".

כפי העולה מהתיאור המרטיט דלעיל, היה רבינו ראש המדברים בכל מקום ודרשותיו הותירו את המאזינים פעורי פה ודבריו נשמעו בשקיקה ובצמאון. בן רבינו, הגה"צ רבי שלמה סופר זצ"ל אבד"ק בערגסאז, בספרו חוט המשולש, מתאר בצורה נפלאה את דרשתו של רבינו בעת האסיפה הגדולה שהתקיימה בשנת תרכ"ט בעת יסוד הקהילות הנפרדות בהונגריה, במעמד כמאתיים וחמישים רבנים וגדולי תורה וביניהם כשבעים רבנים מתלמידי רבינו, ורבינו נתבקש ע"י כל גדולי הדור לעמוד בראש הכינוס, ואף כי בתחילה סירב בענוותנותו הרבה, עם כל זה לא יכול היה לעמוד בהפצרות גדולי התורה, ונעתר ודרש משך כד' שעות בקול חוצב להבות אש, וירדו דמעות כנחלים לגודל ההתעוררות של דבריו הנפלאים. בדומה לזה מתאר את הדברים תלמידו המובהק הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל אבד"ק פאקש בעל ה"ילקוט אליעזר", בהספדו על רבינו בספרו מלאה קטורת: …"כאשר דרש באסיפה גדולה מכל רבנים שבמדינה שהי' בשת תרכ"ט בעיר אפען, שהתאספו להרים קרן התורה ולחזק הדת, אשרי העין מי שרואה כל גדולי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, ורבינו ז"ל, דרש בנפלאות אשר היה בכיה גדולה"…



זכה יו"ר "מפעל כתב סופר השלם" הרה"ג ר' אלימלך שפירא שליט"א להאיר את פני מזרח התורה ולדובב שפתי ישינים, בהוצאת חידושי ה"כתב סופר" על הש"ס במהדורה מפוארת ומושלמת בת ח' כרכים, ב' כרכים של חידושי רבינו ה"כתב סופר" על אגדות הש"ס במהדורה מקיפה ומושלמת. וכעת הוא מגיש בפני עולם התורה את המהדורה המקיפה השלימה, המפוארת והמושלמת של דרשות הכתב סופר בשני כרכים עבי כרס. לא פחות מ-1,800 עמודים בהדפסה מפוארת כלילת השלימות, אותיות מאירות עינים על נייר משובח כצוואת זקינם מרן רבי עקיבא אייגר הידועה, המרחיבים דעתו של הלומד.

זמנים טובא עמלו חברי המכון על איסוף דרשותיו של רבנו מספרים וכתבי יד. יגיעה עצומה ודמים מרובים – תרתי משמע – השקיע הרה"ג שליט"א בכדי להביא בפני המעיינים את המיטב שבמיטב, וללקט נפזרים מאוצר המנוצר אשר נמצא בכתי"ק, בכתבי יד נדירים, בספרי וכתבי התלמידים שהם בבחינת "אחד בעיר ושנים במשפחה".

כפי שנעשה במהדורה הגדולה על הש"ס ובחידושי האגדות, נעשתה כעת מלאכת הקודש – המאמרים הארוכים חולקו בחלוקה מחודשת לקטעים וסעיפים, נוספו אלפי מראי מקומות וציונים לתנ״ך חז״ל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים, וספרי הפוסקים. נוספו כותרות משנה המתמצתות כל קטע וקטע בפני עצמו, פיסוק נכון, מפתחות ותוכן. כן נוספו תולדות רבנו בעריכה מתומצתת ורבת עניין, וכמובן מפתחות מקיפות למצוא מאמרי חז"ל המוזכרים בדבריו ומפתחות ערכים, בהם יוכל כל אדם למצוא ענין אשר חפץ ללומדו. וכל זאת בדפוס מאיר עינים, אותיות מבהיקות על ניר משובח, ובכריכה מהודרת לתפארה.

וכך זכינו ליצירה מיוחדת במינה, הכוללת יינה של תורה, פרפראות מתוקות מדבש, דברי מוסר וחיזוק, והבנה עמוקה של דברי חז"ל הקדושים בעולמה של הלכה ואגדה על פי דרכו היחודית של רבנו. "כך היה רבי אלעזר בן עזריה בזמן שתלמידי חכמים נכנסו אצלו. שאלו במקרא אומר לו, במשנה אומר לו, במדרש אומר לו, בהלכות אומר לו באגדות אומר לו. כיון שיצא מלפניו הוא מלא טוב וברכה" (אדר"נ פי"ח) טעמו הלומדים וראו כי טוב ה' – והביקוש לספר החדש הולך וגובר ועולה הוא על שולחנם של מלכים – מאן מלכי רבנן.

דרשות כתב סופר אשר יצא בפעם ראשונה, הם דרשות שנאמרו בשנים תר"ה – תר"ו, ויצאו לאור עולם בבודפסט בשנת תש"ב על ידי נכד רבינו הרה"ג ר' אשר זעליג שטיינמץ ז"ל. בנוסף לזה היו פנקסי דרשות נוספים אשר היו גנוזים בכי"ק כמאה שמונים שנה וניצלו בימי העברה בשנות השואה על ידי כ"ק מרן רבינו בעל החשב סופר זי"ע אשר משמיא קא זכו ליה להצילם בניסי ניסים באופן מופלא, והיו מונחים בבית גנזיו של כ"ק מרן רבינו בעל הדעת סופר זי״ע ואחריו עברו אל כ"ק מרן רבינו בעל החשב סופר זי"ע. מכון "דעת סופר" נטל על עצמו את המלאכה הכבירה הזו להדפיס את פנקס דרשות אלה וזכה להוציאם לאור עולם בשנת תשל"ב, ואחר כמה שנים בשנת תשמ"ח הוסיפו להדפיס מהדורה בתרא של ספר הדרשות בתוספת תיקונים ומעלות רבות עם הוספת דרשות חדשות, הכל מעצם כתב יד קדשו.

יסודות ההוצאה לאור של תורת רבנו הונחו בסילודין על ידי נכד רבינו וממשיך שלשלת הקודש הגה"צ רבי שמחה בונם סופר זצללה״ה, גאב״ד פרשבורג, אשר שם עיניו ולבו כל הימים להאדרת כתבי זקנו רבינו הק׳ ״הכתב סופר״ זיע״א, ולא היה גבול למסירותו שקדנותו ויגיעתו בעמל פענוח כתבי ידו והדפסת ספרי מרן הכתב סופר, ושאר ספרי אבותיו הקדושים.

המהדורה הנוכחית המהודרת והמושלמת, מקיפה את כל דרשות מרן זי"ע הידועות מכתבי יד ומהנדפסים, מהדורה מקיפה ומושלמת לתורת מרן המאספת ומאגדת כל תורתו מכל פינות ומחנות.

דרשות אלו הם מתוך כתב יד קדשו אשר העלה רבינו על גבי הכתב, מחידושיו שחידש כדי לדרוש ברבים בכל עת מצוא, חלק נכבד מן הדרושים הם מה שדרש רבינו תמידין כסדרן במועדי השנה, מה שדרש רבינו במקהלות עם בראש השנה עם כניסת החג וקודם תקיעת שופר, בשבת שובה, ביום הכפורים, ח' טבת, ז' אדר, שבת הגדול, ל"ב בעומר – חברא קדישא, ופתיחה לבני הישיבה בזמן החורף ובזמן הקיץ וכדו', כמובן שבתוך דרשותיו חידש רבינו חידושים רבים על סוגיות הש"ס, ממה שלמדו בני הישיבה באותה תקופה.

מלבד זה עוד דרוש דרש רבינו בעתים וזמנים שונים בימי השנה כימי שמחה ועתות רצון שלא בזמנים קבועים, כגון שבת בראשית, חנוכה, פורים, ברית מילה ושמחת נישואין או שאר זמני שמחה, ומחמת היותו טרוד בהנהגת הקהילה ובשיעורי הישיבה זאת מלבד הנהגת הדור כולו, דחה את כתיבת הדברים בזמן רב, והזמן גרמא לדרשות רבות שנאמרו אך לא נכתבו, וכמו שמזכיר רבינו בפנקסי דרשותיו כי מקצר הוא לאפס הפנאי, מכל מקום מעט מן הדרשות הללו נוספו מכתיבת תלמידיו שומעי לקחו, שהעלו על גבי הכתב את הדרשה אשר שמעו יוצא מפי מרן כפי הבנתם.

כל הדרשות שהועתקו מעצם כתי"ק של רבינו, הוגהו בהגהה חדשה נוספת אות אחר אות מתוך עצם כתב היד בהגהה מדוקדקת ומזוקקת, עד אשר יצאו הדברים מנופים כסולת נקיה, ועל ידי זה התגלו שורות שלימות אשר נשמטו, וקטעים חדשים אשר לא נדפסו מעולם, ואף דרשות רבות חדשות שעדיין לא נדפסו, ונשמטו במהדורות הקודמות. מלבד גוף דברי הדרשות נוספו אלפי הערות מעמיקות ובהירות המקלות על הלימוד, מרחיבות מדברי רבנו בספריו האחרים, מוסיפות נופך ומשובבות נפש, תוך הקפדה שלא להוסיף הערות שאינן הכרחיות ומכבידות על הלומד.

כדי להשלים ולאסוף כל הדרשות הנמצאות השתדלו העורכים לאסוף כל הדרשות ומאמרי רבינו למהדורה כוללת ומקיפה האוספת כמעט את כל תורת רבינו, ואכן כמות הדרשות הנדפסות במהדורה זו מכילה כמעט כפול מהנדפס עד עתה. והחידוש הגדול במהדורה זו מלבד היקפה המושלם, היא פנקסי כתבי היד שעמל המכון להשיגם ולראשונה הועלו על מזבח הדפוס.

חברי מכון 'דעת סופר', חבר חכמים מופלגים בתורה ובקיאים בתורת מרן רבינו זיע"א, עמלו שנים ארוכות לילות כימים במסירות ומקצועיות.



כמה וכמה מעלות טובות במהדורה זו עלינו: הספר הוגה מהחל ועד כלה בהגהה מדוייקת ומבוררת, הדרשות סודרו לפי סדר מועדי השנה, נפתחו אלפי ראשי התיבות והקיצורים, נעשתה חלוקה מחודשת של המאמרים הארוכים לקטעים קצרים, נוסף פיסוק נכון ומדויק, נוספו הערות וציונים ומראי מקומות התורמים לתוספת הבנה, נוספו אלפי מראי מקומות וציונים לתנ״ך חז״ל ספרי רבותינו ראשונים והאחרונים, וספרי הפוסקים, נוספו כותרות המתמצתות כל קטע וקטע בפני עצמו, נוספו ליקוטים מכתבי רבנו בענינים העוסקים במועדי השנה, כמועדי ישראל וזמני שמחה כברית מילה וכדו', נערכו מפתחות מקורות וענינים לכל כרך וכרך, וכן תוכן הענינים מסודר בצורה נוחה ונעימה. מפתח הערכים נערך בצורה מיוחדת במינה, המובילה את המעיין הישר אל אשר איוותה נפשו, תוך הבאת מובאה מקוצרת מדברי רבינו.

בראש הספר הובאו באריכות ובטוב טעם ודעת פרקי תולדות חייו של רבינו כפי שנכתבו ביד אומן מזהירה על ידי בן רבינו, הגה"צ רבי שלמה סופר זצ"ל אבד"ק בערגסאז, בספרו המופלא "חוט המשולש", ופרקי תולדה אלו עברו עריכה מחודשת ע"י חברי מכון דעת סופר, ובתוך הדברים שובצו הערותיו המאירות בכת"י של רבי שלמה סופר על ספר חוט המשולש לאחר הדפסתו, וכן צורף בראש הספר דברי פתיחה מאלפים שנכתבו ע"י אחי רבינו המחבר, ה"ה הגה"ק רבי שמעון סופר זי"ע אב"ד קראקא, שתיאר בארוכה במגילת ספר בשם "שם משמעון", בו תיאר בציוריות ובעט אומן את דמות קודשו של מרן רבינו ואת דרשותיו הנפלאים אשר נשא, והפליא לתאר את הדברים בלשון לימודים.

דבר בעתו מה טוב, לקראת הימים הנוראים, דרשותיו של רבנו מתאימות כמן חומר ללימוד והעמקה בענייני המועדים, להתעורר ולהתחזק בדברי קדשו, ולחוות רגש של התעלות, כפי שבחיי חיותו היה מעורר את שומעיו לתשובה ובכיה, עד כי נמס כל לב וכל עין זלגה דמעה. ולא רק זאת, אלא לפני כל חג ומועד, ימי שמחה ואירועי תורה, יוכל כל מבקש ה' תלמיד חכם, צורב, וכל יהודי, להתענג על ה' להרוות נפשו בדרשות רבנו הבלולות מכל חלקי התורה, ולהאיר באור מופלא רום מעלה את לוח השנה מקצה עד קצה.

לא נותר לנו אלא לברך את העורך שליט"א יחד עם חברי מכון דעת סופר הרבנים שליט"א על השלמת הסדרה המופלאה והנדירה, וכי יזכה להמשיך במלאכתו במלאכת הקודש ולהעשיר את היכלי התורה ביצירות זקניו הקדושים.