ממתק לשבת – פרשת ראה • צפו

ממתק לשבת עם הרב נחמיה וילהלם שליט"א שליח חב"ד בנגקוק - תאילנד

ב״ה

ממתק לשבת פרשת ראה תש"פ

כשהייתי בחור צעיר זכיתי ללמוד בניו יורק סמוך לבית מדרשו של הרבי כל יום ששי הייתי הולך להניח תפילין ליהודים במפעל תכשיטים גדול שהיה בבעלות יהודית, במפעל היה מנהל מחלקה יהודי בשם ויקטור שהיה כל שבוע מניח תפילין בשמחה גדולה, כמה משרדים לידו היה רואה חשבון בשם איירה שבשום אופן לא הסכים להניח תפילין,
יום ששי אחד הגעתי למשרדו של ויקטור וראיתי שהאור כבוי, שאלתי את המזכירה איפה ויקטור והיא אמרה לי שהוא לא כל כך מרגיש טוב, ביקשתי שתמסור לו את איחולינו והמשכנו הלאה, אחרי שבוע הגעתי ושוב האור בחדרו של ויקטור כבוי, לשאלתי אמרו לי שהוא עדיין לא מרגיש טוב, חזרתי הביתה כבר די סמוך לשבת ומיהרתי לצלצל לויקטור, ויקטור ענה ומיד כשזיהה אותי שאל "מה אוכל לעשות למענך?" אמרתי לו צלצלתי רק לדעת מה שלומך" הוא לא האמין, הוא אומר לי "אתה באמת לא צריך כלום? צלצלת רק כדי להתעניין בשלומי? לא יאומן, אני כבר עכשיו מרגיש יותר טוב" הוא לא הפסיק להודות לי על כך שחשבתי עליו וצלצלתי.
יום ששי הבא אני מגיע למפעל, השומר פותח לי את הדלת ומיד יוצא מהביתן שלו עם חיוך ואומר לי "צלצלת לויקטור?" אמרתי לו כן, אז הוא אומר לי אתה לא מבין איזה חסד עשית הוא כל כך התרגש, נכנסתי למפעל ובכל משרד שאני נכנס מקבלים את פניי בשאלה "צלצלת לויקטור?" וכולם מדברים בהערכה על כך שהחבדניקים הצעירים צלצלו להתעניין בשלומו של ויקטור, כמובן שכשהגעתי למשרדו של ויקטור זכיתי לחיבוקים ושמחה גדולה, הוא סיפר שהרגיש ממש בודד שאף אחד לא מתעניין בו ושיחת ההתעניינות ממש הרימה אותו.
ממנו המשכתי לאיירה הרואה חשבון, אני אומר לו שבת שלום כדרכי ועומד להמשיך ואיירה קורא לי ואומר לי בא תיכנס, נכנסתי למשרדו והוא אומר לי "צלצלת לויקטור?" אמרתי לו כן, הוא אומר לי אני כל כך מתבייש שלא צלצלתי אליו באמת כל הכבוד, ואז הוא אומר לי אולי היום תניח איתי תפילין, הנחנו תפילין ואיירה התחיל לבכות, הוא אומר לי אני לא מבין למה הייתי צריך לחכות עד גיל 60 כדי לעשות את הדבר המדהים הזה פעם ראשונה בחיי, ומאז כל יום ששי הגעתי אליו והוא הניח בשמחה, עברו חודשיים אני מגיע עם התפילין ואיירה אומר לי היום אני לא מניח, ניסיתי להבין מה קרה ואיירה בחיוך אומר לי השבוע הייתי בבית חב"ד ליד הבית שלי, קניתי תפילין ואני כבר מניח כל יום בעצמי.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מצוות הצדקה והתורה אומרת שני ביטויים בצורה כפולה "פתוח תפתח את ידך" ו"נתון תתן"
על המילים "פתוח תפתח את ידך" אומר רש"י "אפילו כמה פעמים"
על המילים "נתון תתן" אומר רש"י "אפילו מאה פעמים"
מוסבר בתורת החסידות למה על המילים פתוח תפתח אומר רש"י אפילו כמה פעמים כי כאן עדיין לא מדובר על הנתינה בפועל, מדובר על פתיחת הלב שתזדהה עם הזולת ותחשוב עליו, על זה עוד לא מתאים לכתוב מספר לכן רש"י אומר אפילו אם תצטרך לעבוד עם עצמיך לעורר את הלב כמה פעמים עליך לעשות זאת.
כשמדובר על הנתינה עצמה "נתון תתן" אומרת לנו התורה כמה שרק תעשה מספרית זה לא מספיק וצריכים כל הזמן להמשיך ולתת.
כתוב שכשהתורה אומרת לנו נתון תתן זו גם הבטחה שאם תתן תתרגל לנתינה ותהפוך לנותן באופן קבוע.
לכל אחד מאיתנו יש הזדמנויות לנתינה ולא תמיד זה בכסף, זה יכול להיות בזמן, בחיוך, במילה טובה או בהתעניינות ותמיכה, דברים אלו יכולים לשנות לאדם את החיים ולפעמים זה גם משפיע לא רק על המקבל אלא על כל הסביבה כולה, יש מסביבנו המון אנשים שצריכים את הנתינה שלנו, ככל שנתרגל יותר לתת נלמד ליהנות מהנתינה ונשמח לעשות אותה כמה שיותר.
יהי רצון שנזכה תמיד להיות מהנותנים ובזכות מצוות הצדקה נזכה לקיום דברי חז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" בקרוב ממש.

שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *