הילולת הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ"ל • הרב שמואל עידאן 

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ"ל נולד בג'רבה בשנת תר"ב. אביו הרה"ג הדיין המצויין החסיד ר' כליפה עידאן זצ"ל (בן החכם רבי בברו עידאן זצ"ל) היה מרבני ג'רבה ורבים הם מתלמידיו [ומהם מורנו הגאון הגדול ר' סאסי הכהן יהונתן זצ"ל ראב"ד ג'רבה ומח"ס זרע דוד ועוד (כן כתבו בספר אנשי שם, ובספר אנשי השם), וכן הגאון ר' שלום הכהן זצ"ל ראב"ד זרזיס, אביו של מרן הגר"מ כלפון הכהן זצ"ל (שמעתי מאדוני אבי הגאון שליט"א בשם ספר ברית שלום)]. ובנו רבנו זצ"ל מביא חידושים בשמו בכמה מקומות.

הגה"ק רבנו משה עידאן זצ"ל היה מגדולי הרבנים בתונסיה בפשט, כמו גם בתורת הקבלה, שבקיאותו בה היתה מפורסמת. "הוא (רבנו זצ"ל) הראשון שנטע תורת הקבלה באי ג'רבא, וכשהיו באים שדרי"ם מא"י כגון הרה"ג ר' יצחק קאלאמארו והרה"ג ר' ששון מרדכי פרסיאדו (מח"ס שמן ששון) היה הרב ז”ל רודף אחריהם לשמוע דברי אלקים חיים מכבשונו של עולם, גם הזמין את סידורי הרש"ש בכתב יד (שבזמנו היו עולים הון תועפות בטרם הופיעו בדפוס כידוע), והיה מתפלל בכוונות על פיהם, וצדקתו ומופתיו ונפלאותיו רבו מלספר, ולמפורסמות א"צ ראיה" (לשון גאון ישראל מרן ראש הישיבה הגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א בהקדמתו לספר תורת משה, תשנ"ד). קשר היה לו גם עם הגאון המקובל ר' מסעוד הכהן אלחדד, שכאשר נשאל על גדולת רבנו משה עידאן בקבלה השיב שמעטים כמוהו, ואפילו בארץ ישראל (כן הוא בפרק שבחי רבנו, ראה להלן). אדוני אבי מורנו ראש הכולל הראב"ד הגאון ר' דוד עידאן שליט"א שמע מפי קודשו של הגאון הקדוש ר' ינון חורי זצ"ל (דור רביעי לרבנו) שרבנו ביקר בארץ ישראל, (ויתכן שקיבל מחכמי א"י גם בביקורו זה).

כמה עובדות נשמרו בידינו על קדושתו ומופתיו. מסופר שבהיותו שקוע בכוונותיו בעת שטבל בנהר, עבר על שפת הנהר ערבי מבני המקום, שחמד לו את בגדי רבנו שהיו מונחים שם, ולקח אותם. והנה לא הספיק לצעוד כמה צעדים, ופתאום גופו החל שוקע בחול, ללא יכולת להיחלץ. אחד מהעוברים במקום שהבין בשל מה הסער הזה, פנה אל רבנו שכלל לא הבחין במתרחש, וביקשו שימחל לאותו אדם. רבנו ענה בפשטות שיחזיר את הבגדים, ויוכל להיחלץ מהעפר. וכך היה (ומקור המעשה ב"מעשיהם של צדיקים" שכתב הגרד"ע בפתיחת ספר תפארת משה).

עוד מסופר, שבשכנותו של רבנו התגורר יהודי, שכל שנה בליל חג הפסח אחרי שסיים הוא את עריכת הסדר, היה פונה אל ביתו של רבנו כדי להתבשם מתורתו וקדושתו. שנה אחת בניו של רבנו רואים אותו מהחלון שהוא עומד, וסימנו לו בידם שייכנס, אך הוא נשאר על עומדו, ולא הגיע לביתם כבכל שנה. למחרת כשנשאל השכן מדוע לא בא כהרגלו, השיב שאכן גם השנה התכוין לבא לביתם, אלא שבדרכו הוא ראה דרך החלון שיש להבת אש סביב רבנו הקדוש, וחשש להתקרב. כששמע רבנו את דבריו של השכן ביקשו שלא יספר הדבר. רק אחרי פטירתו סיפר זאת (וכן כתב סיפור זה מרן ראש הישיבה שליט"א בספרו מגדולי ישראל חלק ג וחלק ד', בשם סבי הרה"ג הצדיק רבי מיכאל כלפון עידאן זצ"ל).

מופת נוסף שמסופר, שכאשר הגביר הצדיק החכם השלם רבי יעקב חדאד זצ"ל שכב על ערש דווי מחוסר הכרה, והרופאים קבעו שחולה הוא במחלה קשה, ואין סיכויים רבים שיחלים, רבנו בא לברכו, נתן לו את ידו ואמר לו: "קום רבי יעקב", ואכן רבי יעקב קם ממיטתו, וחזר לחיים (ראה פרטי הסיפור בספר "לעולם חסדו", לשא"ב הרה"ג ר' אפרים חדאד שליט"א, עמוד 113). אודות רבי יעקב זה כתב מרן ראש הישיבה שליט"א בספרו מגדולי ישראל חלק ד (עמ' תנ"ה): "הרב ר' יעקב חדאד היה עשיר גדול ונדיב לב, תורה וגדולה במקום אחד. הוא היה נשיא היהודים (שיך) בעיר גאבס המיוחסה, והיה מחזיק בידי תלמידי חכמים, ובפרט בידי הרה"ג המקובל הקדוש רבי משה עידאן זצ"ל מג'רבא, שלימים נתמנה [רבי משה] אב"ד בעיר גאבס (חי בשנים תר"ב – תרנ"ד), והיה מספק לו כל פרנסתו כיששכר וזבולון. הרב יעקב חדאד הצטיין בענותו ותומתו, רחים ומוקיר רבנן, נמנה ראשון לכל דבר שבקדושה, וכל מפעל צדקה וחסד, והצטיין בחיבתו העזה לארבע 'ארצות החיים' (כפי שנקראו אז: ירושת"ו, חבת"ו, צפת"ו, טבת"ו: ירושלים, חברון, צפת וטבריא), ואיהו גופיה צורבא מרבנן. חיבר ספר 'כנף רננים' על התהלים וכו', ועוד חיבר ספר 'בית יעקב  ושארית יעקב' על התנ"ך וכו' ".

בדבריו של נשיא הקהילה בג'רבה זקני הגאון רבי דוד עידאן זצ"ל (בן רבנו) אנו מוצאים הכרת טובה עצומה לפועלו של רבי יעקב חדאד. בהקדמתו לפירוש שירה חדשה על שיר השירים (שחיברו רבי יעקב הנ"ל, ירושלים תרס"ד, ובמהדורא חדשה ע"י מכון אורח צדיקים – ברכיה, בסוף הגדת מגיד דבריו ליעקב, תשע"ח) ציין רבי דוד שהוא עבר על הספר ותיקן מעט, ואח"כ כתב בזה הלשון: "לעשות נחת רוח ונפש לנפשו העדינה, להשיב גמול לו אחת למאה ולאלף מרובי חסדיו אשר גמלנו כל ימי חייו, וביחוד לא"א החה"ש הדו"מ [החכם השלם הדיין ומצויין] המקובל האלקי כמהר"ר משה עידאן זצ"ל, אשר מאד החזיק את ידו מיום דעתו אותו עד עלותו אל שמי שחק".

רבני ג'רבה כתבו על רבנו בהקדמתם לספרו תפארת משה:

"הרב המחבר קדוש מרחם ומהריון ולו יד ושם בנגלה ובנסתר, החו"ש הדו"מ והכולל כמה"ר רבי משה עידאן זצ"ל וזיע"א, היה מלא וגדוש מהידיעות והמדות הטובות, וכל מכיריו יגידו יעידו כי היה ממש כמלאך ה' צבאות, וביותר במדת הענוה אשר רכש לו באמת ובאמונה, וכן רכש לו המעלות השכליות, וכמעט כל ימיו הקדיש לתורה ולתעודה".

ביטוי נוסף להערכת רבני דורו אליו אנו מוצאים בסוף ספר קרית ארבע (להגה"ק ר' רחמים חורי זצ"ל וצאצאיו) שרבנו הסתלק בעת הדפסתו (והובאו הדברים בספר מעיל שמואל):

"האמנם הן בעוון, באמצע המלאכה, שדי המר לנו ונתבקש לישיבה של מעלה אחד מבני עליה, פאר הדור, לו יד ושם בנגלה ובנסתר, עושה ומעשה, אחד מן השרפים, המיוחד בהדרו, חסידא קדישא, כמה"ר רבי משה עידאן זצוק"ל (הוא המייסד פה העירה חברת רוני בלילה  ללימוד הזוה"ק והמשניות, זכרה לו אלקי לטובה) אשר טרח ויגע להוציא הספר הלזה ברוב היופי והשלמות, אהה! כי נלקח ארון האלקים מעל ראשינו, כי עלה שמים במבחר עלומיו תשקע הנפש היודעתו בתהום היגון והתינה".

רבנו היה מורה צדק ואב"ד העיר גאבס (בדרום תוניסיה), והעמיד תלמידים חשובים ומהם הרה"ג המדקדק העצום ר' יצחק צרור זצ"ל שיצק מים על ידיו בתחילת לימודו (כמובא בפרק שבחי הרב, הנ"ל). כמו כן מרן הגאון רבנו משה כלפון הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבה היה מקורב מאד לרבנו (כידוע שאחר לידתו מכרו אביו הגאון ר' שלום הכהן זצ"ל לרבנו זצ"ל בכמה פרוטות והוא כסגולה לקיום הולד [וראה מכתב רבנו לרבי שלום הכהן, נד' בספר עמוד ההוראה (עמ' 91). וראה עוד בספר מעשה נסים ח"ה (שבחי הצדיקים עמ' טז)]. וכמו כן מרן הגר"מ כלפון הכהן זצ"ל היה גם בידידות גדולה עם בני רבנו). בספרו ברית כהונה ובעוד ספריו הביא מרן רבי כלפון ממנהגיו של רבנו (כמו מה שהביא בברית כהונה (מערכת ת') שנהג רבנו להתפלל שחרית בתשעה באב עם טלית ותפלין, ובחזון עובדיה (הל' תעניות עמ' שס"ח) כתב מרן רבנו מופת הדור זצ"ל בעניין תפלין בת"ב: "וכן נהג הרה"ג המקובל מהר"ם עידאן, הובא בספר ברית כהונה").

רבנו היה בקי גדול בדקדוק, והגיה את ספר לחם הביכורים (העוסק בדקדוק, ליוורנו תר”ל) למרן הגאון ר' שאול הכהן זצ"ל (רבו של האי ג'רבה, נפטר תר"ח), בהגהותיו בספר זה חתם רבנו "למע"ן" (לי משה עידאן נר"ו). "והרואה יראה גודל חכמתו וקדושתו של הרב זיע"א, שהיה בלול בכל, במקרא, במשנה, בתלמוד, באגדה, בדקדוק, ובחכמת הרז. במליצותיו על הנפטרים נ"ע לשונו לשון מליצית-תנכי"ת טהורה, בהערותיו על ספרי הקבלה משלב גם הערות לשוניות דקדוקיות יפות. בשטח זה לא מצאנו לו חבר רק הגאון הרמ"ז [רבי משה זכותא] ז"ל שהיה שולט בדקדוק בקבלה ובשירה כאחד" (לשון מרן ראש הישיבה שליט"א בהקדמתו לספר תפארת משה, ונדפס שוב בספרו מגדולי ישראל חלק ד').

בפרק העוסק בשבחי רבנו מובאים מעלות רבות ומופלאות, והנה מעט מהמנויים שם בקצרה:

היה מתנהג בחסידות גדולה מאד, היה מקבל כל אדם בספר פנים יפות ובשמחה אפי' לנער קטן, היה עושה כבוד גדול לתורה ולחכמיה, כמעט לא פסיק פומיה מגירסא, תמיד קם בחצות הלילה לומר תיקון חצות ולעסוק בתורה עד אור הבוקר, רוב ימיו היה טובל במקוה וכיוצא, היה נוהג בתעניות ימים רבים, שרת כדיין ומו"צ בעיר גאבס, היה שונא בצע ומסתפק בדבר ההכרחי לפרנסתו בצמצום, היה מלמד תינוקות ויצאו על ידו תלמידי חכמים גדולים, היה בקי מאד בחכמת הדקדוק ודרשן גדול, היה מענג את השבת בכל כוחו, זכה לחכמת הקבלה ולכתרה של תורה עד שהגיע למעלה רמה שמעטים הם הזוכים לה, זכה להתפלל בכוונות רבנו הרש"ש, היה נזהר מאד בכל מין מאכל ומשתה שמא יש בו מין איסור, כל התפלה שלו היתה בדקדוק עצום, היה נזהר ונשמר מאד מכל חשש גזל בין של ישראל ובין של גוי, היה נזהר ושם לב מאד בכל דיני הברכות. ראה שם עוד שבחים רבים ועצומים [הפרק העוסק בשבחיו נדפס בערבית בסוף ספר תפארת משה (ג'רבה תש"ד), ובמהדורה החדשה (תשל"ז) תורגם לעברית ע”י רבנו גאון ישראל מרן ראש ישיבה שליט”א. (וחזר ונד' שוב בהגדה עם פירוש רבנו "חג הפסח", תשס"ט). וכנראה נכתבו ע"י בנו הגרד"ע].

מהספרים שחיבר:

תורת משה על התורה [נד' ע"י בנו מו"ז הגאון רבי דוד עידאן זצ"ל בג'רבה שנת תרע"ט, ובמהדורה חדשה ע"י סבי נכדו מייסד ומנהל ישיבת כסא רחמים בארץ הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל, בני ברק תשנ"ד].

תפארת משה [הכולל דרושים, הגהות לספרי רבנו האר"י וכן מערכות. נד' ע"י בניו בג'רבה (תשי"ד בערך), ונד' במהדורא חדשה בתוך ספר עומר מן ע"י סבי הרה"ג רבי שמואל זצ"ל (תשל"ז) והוגה ע"י גאון ישראל מרן ראש הישיבה שליט"א].

ידי משה על משלי [נד' בג'רבה תרע"ט בתוך ספר אורחות חיים, (ונד' בארץ שוב במהדורת צילום)].

זכות משה על התהלים [כולל חידושים מרבנו ומהגאון ר' משה הכהן זצ"ל בן מרן הגאון ר' שאול הכהן זצ”ל, נדפס ע"י הגרד"ע בשנת תרע"א בספר תהלים תפלה למשה. (ונד' במהדורת צילום ע"י סבי רבי שמואל)].

הגדה של פסח עם פירוש חג הפסח [יצא לאור ע"י בנו הגרד"ע (וחתומים עמו בהקדמה אחיו הגאונים זצ"ל) בשנת תרס"ו (בבית דפוס בירושלים), ונוסף שם פירוש בערבית מהגרד"ע. בשנת תשכ"ו יצא לאור הספר במהדו' צילום ע"י רבי שמואל זצ"ל. במכתב ששלח רבי שמואל לבני המשפחה סיפר שחלם שאחד הרבנים בא אליו וביקש ממנו להדפיס את ההגדה במהדורא שניה. במכתב פונה הרב לבני המשפחה ומבקש מהם להשתתף בהוצאות ההדפסה. הספר נד' שוב (במהדורת צילום) ע"י רבי שמואל בשנת תשל"ג [יש להעיר שידוע שראה בחלומו את סבו הגדול (וכן אמר מרן ראש השיבה שליט"א כמה פעמים), אך כאמור במכתב ששלח כתב שאחד הרבנים בא לו בחלום, וצריך לבדוק העניין. וראה בהספד מרן ראש הישיבה על רבי שמואל ביום השבעה (ויען שמואל תשנ"ח עמ' ל"א ומגדול"י ח"ג עמ' שס"ח), וכן ראה פרופ' ש. דשן, דור התמורה (עמ' 130), וכן במאמרו בספר מעיל שמואל (עמ' 554)]. בשנת תשס"ט יצא הספר במהדורה חדשה ומאירת עיניים, בתוספת מאות ציונים והערות, ובתרגום ההלכות והפירוש בערבית ללה"ק, ע"י מכון קרן לדוד ולזרעו, בעריכת אחי הרה"ג ר' אלעד עידאן שליט"א (העורך האחראי וראש מערכת עלון בית נאמן, ועורך קובץ ויען שמואל), ובראשו דברי הקדמה מרבנו מרן ראש הישיבה שליט"א בכי"ק. (הספר נד' שוב, ההגדה וההלכות במהדו' צילום, ופירוש חג הפסח בסדר חדש, ע"י כולל אלגריבה, תשע"א).

בקובץ ויען שמואל התשע"ד – חלק י"ז (עמוד ל"ט), פירסם בן דודתי הרה"ג ר' אדיר הכהן שליט"א מאמר ובו ליקוט פסקים מרבנו, ממה שכתב בספריו, וממה שכתבו בשמו, וזאת במלאת מאה ועשרים שנה לפטירת רבנו.

אֶחיו של רבנו, החכמים השלמים רבי אהרן עידאן זצ"ל ומור זקני רבי אברהם עידאן זצ"ל [שהיה בקי במנהגי ג'רבה, והיה "חסיד קדוש ובעל מעשים" (כך מכנהו מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז בספרו מגדולי ישראל חלק ד' עמוד שס"ד). (סבי (אבי אִמי) הרה"ג הצדיק רבי מיכאל כלפון עידאן זצ"ל הוא נין לרבי אברהם מצד אביו, ומצד אימו הוא נין לרבנו, נכד בנו הגדול רבי נסים. וכאמור סבי (אבי אבי) רבי שמואל הוא בנו של רבי דוד בנו השני של רבנו. נמצא אפוא שהנני דור חמישי לרבנו מצד אבי, ודור ששי לרבנו מצד אימי, וכן דור ששי לאחי רבנו, רבי אברהם)].

בניו, מו"ז הגאון ר' נסים עידאן זצ"ל (נפטר ט"ו בשבט תש"ח) מח"ס זית רענן, היה רב, דיין ושו"ב בכמה ערים בתונסיה. מו"ז הגאון ר' דוד עידאן זצ"ל (נולד כנראה בשנת תרל"ז (ולכל המוקדם תרל"ו), ונלב"ע ר"ח כסלו תשט"ו בתונס) נשיא הקהילה בג'רבה ומח"ס משכיל לדוד ב"ח. והגאון המקובל ר' מכלוף עידאן זצ"ל (נולד תר"מ, נלב"ע ח"י כסלו תש"ז)  רב הרובע הקטן בג'רבה ["חארה צגירה"- דיגת (בג' רפויה)] ומח"ס שו"ת חסד ואמת, עמר טהרה, עמר נקא, מנחת ערב  ועוד, מתלמידיו של רבי מכלוף הוא הגאון רבי משה הכהן דריהם זצ"ל, גם הוא רב הרובע הקטן, ובסוף ימיו דיין בבה"ד בטבריה ומחבר ספרים חשובים. חתני רבנו לוקחי בנותיו, הגאונים, הסופר רבי זכריה יונה זצ"ל (נלב"ע תש"ב) שבא מירושלים ומוצאו מתימן, ש"ידוע ומפורסם לכל באי שער עירו לאיש קדוש". [לשון נכדו הגר"מ יונה בהספד על אשת רבי זכריה (בת הגאון רבנו משה עידאן), נד' בספר ואברהם זקן להגה"ק ר"ח חורי (דרוש יב להספד)], ורבי דוד חדאד זצ"ל (נלב"ע תש"ג) מח"ס קרן לדוד ועוד, (וחתנו של רבי דוד חדאד הוא הגאון הקדוש ר' חיים חורי זצ”ל אב”ד גאבס).

בהקדמתו של מו"ז הגאון רבי דוד לספרו של אחיו הגאון רבי מכלוף סיפר, שאביהם רבנו למד עם רבי מכלוף מסכת ברכות, ואחרי פטירת אביהם (שאז רבי מכלוף היה נער צעיר כבן שתים עשרה), המשיך הוא (רבי דוד) ללמדו מסכת זו, ואז בא רבי מכלוף וסיפר לאחותם בחשאי, שאביו בא לו בחלום וציוהו לומר לאחיו שילמדו מסכת ביצה, רבי דוד כותב שם "ואנכי שמעתי מאחורי הפרגוד [כלומר את מה שאחיו אמר לאחותם בחשאיות], ולמחרת לימדתי אותו מסכת ביצה, ומן אותו זמן עלה מעלה מעלה, ולמד גם אצל מו"ר ועט"ר המרביץ תורה בישראל, מהר"י [רבי יוסף] ברבי זלה"ה וכו' " [ראה שם עוד].

רבנו נלב"ע בד' אלול תרנ"ד (וי"א שנפטר בה' אלול, אך מפורש בהקדמת בנו הגרד"ע שנפטר בד' אלול), כבן נ"ג, והמליצו עליו, בן ג"ן הלך לגן.