אוֹצְרוֹת הַחֵן • חג הסוכות • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • חג הסוכות

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

אליהו הנביא היה האושפיזין

הרה"ק רבי צבי מגידזל זי"ע (כפר סמוך לפלאוונע) היה נוהג מדי שנה בשנה להזמין אורח לכל ימי חג הסוכות. פעם אחת הגיע ערב החג בבוקר ועדיין לא השיג אורח, והצטער צער רב. נעמדו על אם הדרך הוא וזוגתו, זה בצד זה וזו בצד אחר, לראות אולי יגיע אורח. ציפו והמתינו עד שלפנות ערב ראו איש אחד הולך כששק על כתפיו. ניגשו אליו ושאלוהו אם ירצה להיות אורחם לכל ימי החג. השיב להם, שרוצה לילך הלאה אל העיר הסמוכה פלאוונע.

שוב הפצירו בו והתרצה לבוא ולטעום אצלם רק בערב חג הסוכות, כי מטרתו היתה ללכת העירה, שם יהיה לו מעט כסף. כאשר שמעה כן הרבנית אמרה לבעלה: ״גם אנחנו ניתן לו כסף, כדי שיישאר עמנו בכל היו"ט, אולי אינו מאמין, אתן לו אפוא משכון, מטפחת כוכב שלי (שטערין טיכל) ששווה כסף רב״. ואכן, נשאר אצלם האיש במשך ימי החג. אלא שבמוצאי החג נעלם והשאיר אחריו את המשכון, חיפשוהו ולא יכלו לפגשו. לימים, נסע הרה"ק רבי צבי מגידזל זי"ע אל רבנו הקדוש החוזה מלובלין זי"ע. אמר לו הרבי: ״רבי הרשלי, רבי הרשלי, למה הפצרתם כל כך עד שהטרחתם את אליהו הנביא שיהיה אצלכם על כל חג הסוכות? אבל היה לכם אושפזינא טבא, אורח הגון״.

♦ ♦ ♦

נוי סוכה האמיתי

הגה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע בעל 'דברי חיים' אמר, שעיקר נוי סוכה שלו היה מה שחילק לעניים י"ח מאות זהובים בערב חג הסוכות.

♦ ♦ ♦

בסוכות תשבו מלשון תשובה

שמעתי מכבוד קדושת הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי״ע: כתיב (כג, מב) ״בסוכות תשבו שבעת ימים״ – תשבו לשון תשובה, ולתשובה צריכים יישוב הדעת.

♦ ♦ ♦

ההבטחה על האתרוג שיהיה בן

היה בוורשא איש ושמו ר' משה מרדשיץ שהשתדל כל שנה שיהיה אתרוג להרה"ק ממאגלניצע, שמע ר' משה הנ"ל, אשר אחד מבורסה של ברילאנטען זכה בגורל באתרוג מהודר שאין כמותו. תיכף נסע ר' משה אליו שיתן לו את זה האתרוג עבור הרבי, אלא שהאיש הזה לא רצה בשום אופן אפילו אם יתן לו כל חללא דעלמא.

לבסוף הסכים בתנאי אחד, אני כבר כבן חמישים שנה ולא זכיתי לבן, אם רבכם יוכל להבטיח לי בן אתן לכם את האתרוג, ואם ח"ו לא יהיה לי לבסוף בן, אזי רבכם לא יצא יד"ח עם האתרוג. הבטיח לו ר' משה הנ"ל שיעשה כן ורק שיתן לו את האתרוג, נתן לו האיש את האתרוג, ור' משה נסע למאגלעניצע ונתן להרבי את האתרוג ולא אמר לו כלום.

כשהכין עצמו הרבי לברך על על ארבעת המינים והלך למקוה, נענה הרב ר' משה: כן אמת הרבי רוצה לברך על האתרוג, אבל אני שכחתי יש עוד תנאי אחד בזה האתרוג, אני לא קניתי אותו רק השגתיו בחנם ובזה התנאי, הניח הרבי את האתרוג והלך על הבית אנה ואנה ופניו נעשו כלפידים כמו שעה, אח"כ לקח בהתלהבות את האתרוג והלולב ובירך על האתרוג, האיש ההוא בשנה זו נושע והיה לו בן.

[שמעתי מר' פייביל הנ"ל בשם דודו הר"ר זכרי' זילברברג מסקרזיסק יצ"ו]

♦ ♦ ♦

אעלה בתמר – להתחבר ולהתעלות

איתא (זוה"ק רע"מ ח"ג דף רפ"ג) על הפסוק (שה"ש ז, ט) "אעלה בתמר" – "אעלה" ראשי תיבות א'תרוג ע'רבה ל'ולב ה'דס. והנה ערבה היא דבר פחות מכל המינים [בלא טעם וריח], אך מכל מקום מתעלה יחד עם כל הארבעה מינים, לרמז לנו כי אם מתחבר עם הזולת, אי אפשר שאין ביניהם מי שהוא עכשיו בדרך עליה ובאמצעותו נתעלה גם הוא, וזהו "אעלה בתמר", שעל ידי הד' מינים גם מי שהוא בבחינת ערבה מתעלה בעבודת ה'.

♦ ♦ ♦

אתרוג  מקביל לימי ספירת העומר ומתקן את כל הפגמים

אתרוג, בתורה נקרא (ויקרא כ"ג מ') "פרי עץ הדר", ואנחנו קוראים לו 'אתרוג'. ויבואר, דאיתא בתנחומא (פ' פנחס סי' י"ג) והביאו רבינו הגאון הקדוש המגיד זצוקללה"ה בספה"ק "עבודת ישראל" (בדבריו לשמ"ע ד"ה במס'), שהיה מהראוי להיות שמיני עצרת אחר החג חמישים יום כשם שיש מפסח ועד עצרת, אלא אמר הקב"ה, חורף הוא ואינן יכולין להניח בתיהם לבוא לכאן, אלא עד שהן אצלו יעשו עצרת, ע"כ. והוסיף המגיד זצוקללה"ה וז"ל: ומזה נבין בדעתנו, שיש לתקן התיקונים מיום ראשון דסוכות עד שמיני עצרת, כמו שאנו מתקנים מפסח עד עצרת בימי הספירה, לתקן עץ החיים, ומסתמא דרך אחד לימים אלו ואלו למביני מדע וכו', ע"כ לשונו הטהור.

והנה כפי שבעצרת בימים ובשבועות, כי מצוה לסימני יומא ומצוה לסימני שבועי. כן בסוכות, בד' מינים ובז' ימים לבד, ודידן נצח.

והנה 'אתרוג' עולה בגימטריא תר"י, ו"פרי עץ הדר" עולה בגימטריא תרנ"ט. נמצא 'אתרוג' עולה מ"ט פחות מן 'פרי עץ הדר'. לפיכך אנחנו קוראים אתרוג, כי אין אנחנו יודעים גודל התיקונים. אבל בתוה"ק נקרא 'פרי עץ הדר' בתוספת עוד מ"ט, כי התורה מעידה לנו גודל התיקון הנורא שהאתרוג מתקן כמו בספירה מ"ט יום שהם שבעה שבועות, ולכן נקרא בתורה 'פרי עץ הדר' יותר מ"ט והבן.

♦ ♦ ♦

רוח הקודש באבוקות של אור

אמר הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זי"ע: איתא (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א) שבשמחת בית השואבה היו שואבים משם רוח הקודש, ולכן "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים באבוקות של אור" (סוכה נא.), משום שלא היו שואבים משם רוח הקודש, רק באבוקות של אור עצמם.

♦ ♦ ♦

ברכת כהנים כנגד ג' רגלים

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מטריסק-לובלין זי"ע: ברכת כהנים היא כנגד שלשה רגלים. כשם שמחג הפסח עד העצרת, שני חדשים הם, כך יש שתי תיבות בברכה ראשונה חוץ מן השם הקדוש. מחג השבועות עד חג הסוכות יש ארבעה חדשים, לכן יש בברכת "יאר״ ארבע תיבות. וכשם שיש מחג הסוכות עד חג הפסח ששה חדשים, יש בברכת ״ישא״ שש תיבות.

♦ ♦ ♦

מהרה יבנה המקדש ולא "זכר לחורבן"

הגה"צ דב בעריש זצ"ל מח"ס 'יד הלוי' ורבה של פלאוונא, באר את מאמרו של רבי יוחנן בן זכאי (ראש השנה ל.) "שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור״. והקשה מה השייכות בין ב׳ המאמרים. ופירש, שהלולב שתיקן שיינטל במדינה שבעה, הוא זכר למקדש, אבל יכול הטוען ח"ו לטעון שעשו זכר למקדש והוא משום ייאוש וזכר לחורבן, לכן תיכף תיקן שיהיה יום הנף כולו אסור, כי במהרה יבנה המקדש ויאמר, אשתקד מי לא אכלנו מנץ החמה ולא ידעו שאז היה הנץ מתיר, ועתה משנבנה בית המקדש, דווקא העומר מתיר. לכן באו שני גזרות אלו בצוותא, כדי לזכור שמהרה יבנה המקדש והזכר למקדש כדי להאמין באמונה שלימה לבניין המקדש. ודפח״ח.

♦ ♦ ♦

גם בימי צרה לעשות ימי משתה ושמחה

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: כתיב (כג, מד) ״וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל" – דיבור, הלא לשון קשה הוא ומה עניינו למועדים וימים טובים? אלא, ציווי משה נאמר גם לדור זה ובשעה שאנו נמצאים בימי חגים אלה, בצרה ובחשכות, בכל זאת דיבר משה "קשות" לעשות מועדי ה׳ – לימי שמחה ומשתה.

♦ ♦ ♦

הצדיק הוא השדרה והחיות של ישראל

צדיק כתמר (תהילים צב יג). שהצדיק כוחו הוא לפי כח ישראל, ולכן נקרא (זח"א רכא.) כפות תמרים, כמו הכף שהוא הלולב שרומז לצדיק שהוא החוט השדרה והחיות של ישראל, הוא לפי החברים.

♦ ♦ ♦

לולב מרמז על אחדות בין הצדיקים

כפת תמרים (ויקרא כג מ). ולא כף תמרים. איתא בזהר הקדוש (זח"א פב., ועוד.) שלולב תמיד דכר ונוקבא ביחד לא יתפרדו. ונראה משום זה כפת תמרים, ולא כף, וגם חסר ו', לימד מחסרון ו' שאינה אלא אחת, ונכתב כפת ללמד הגם שהם שנים דכר ונוקבא אינם אלא אחת כי לא יתפרדו. וכן הוא הצדיק שנאמר (תהלים צ"ב י"ג) צדיק כתמר, הגם שלפי הנראה הוא שנים עם זולתו, אבל באמת הוא אחד עם חבירו. והגם שהללו אוסרין והללו מתירין [עפ"י  חגיגה ג. הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין … כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא], הם אחד, ועובדין לא-ל אחד ותורה אחת.

♦ ♦ ♦

סגולת ד' מינים לביטול עצירת הגשמים

תמר סופי תיבות ועצר' את' השמים' (דברים יא, יז). כי הברכה ועצה לבטל הקללה בא בתוך הקללה, כי תכלית הבריאה היא להיטיב עם הבריות, והקללה כדי להפחיד שלא יכשל. ולכך בהקללה עצמה כבר מרומז העצה לביטולה בהסופי תיבות תמר שהוא הלולב כי הוא סגולה לעצירת גשמים [תענית ב: הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים]. והראשי תיבות  ו'עצר א'ת ה'שמים, הם ראשי תיבות  א'תרוג ה'דס ו'ערבה שבאים ביחד באיגוד עם הלולב.


באדיבות "מכון באהלי צדיקים"  להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]


הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture