באגרת ששלח האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו לקראת ימי הפורים מבקש הרב להתחפש כראוי. ומבהיר בדבריו:
וכך השמחה בחודש אדר, האדם צריך לעלות בשלבים את השמחה, משנכנס אדר מרבים בשמחה, כל יום עוד שמחה עד שביום פורים מגיעים לאור גדול.
*והנה נשאלנו איך לנהוג בקהילתנו הקדושה בענין התחפושות בפורים, האם להתחפש או לא. צריך לדעת שבימי קדם במרוקו לא התחפשו, ואפילו גדולי הפוסקים הקדמונים יצאו בצורה נחרצת שלא להתחפש בפורים, וחששו מ״לא ילבש גבר שמלת אישה״*
וכן מנהג הגויים ורבים הביאו את דברי רבנו החיד״א זצוק״ל בספר ״לב דוד״ (פכט) וזה לשונו: ובעיני הדבר פשוט, שאם כל ישראל היום הזה אשר זרע עמלק לטבח יופל, ונפל המן הרע הזה ראש מבית רשע, נוהגים בסדר קדושה, והשמחה היתה מקודשת לשמים, ויתר היום עוסקים בתורה כל אחד כפי שיעורו, בשכר זה היינו נגאלים גאולת עולם.
ובשות מהר״י מינץ (סי טו) שהיה מאחרוני הראשונים לפני כחמש מאות שנה, מביא מנהג זה של התחפושות בפורים. וידוע המעשה ב״חזון איש״ שביום פורים הגיע לביתו אדם, שבתו בת החמש היתה לבושה כבן. וגער בו החזון איש ולקח בד מביתו ואמר לו לכסות את בתו.
וידוע המעשה ברבנו הרמ״א זצוק״ל שנפטר בלג׳ בעומר, בן לג׳ שנים. והספידו אותו לב׳ הספדים ונעצרו. ואז קם אחד מהצדיקים שהיו בלויה והוסיף הספד אחד, שבפורים היה הרמ״א לובש מסכה וזה היה ההספד הלג׳ וראו בזה סימן גדול, וכתבו על זה הרבה סודות עמוקים.

וכן הרב הקדוש רבי צדוק מלובלין זצוק״ל בספרו ״ליקוטי אמרים״ (אות טז) כותב, מנהג לעשות כל מיני שחוק בפורים. ומנהג ישראל תורה, דהוא על דרך שנאמר ״יושב בשמים ישחק, השם ילעג למו״ שזהו שחוק גדול בשמים, כאשר נהפך קיווי (תקווה) של רשעים ואומות העולם מהיפך להיפך.

והנה נשתדל לנהוג בקהילתנו הקדושה, שאם רוצים לחפש הילדים יקפידו רק לדברים קדושים צדיקים וחסידים, להחדיר בילדים הקטנים אהבת השם ויראת שמים, וודאי לא יחפשו את הילדים לדברים לא טהורים. וכן יקפידו שלא ילבש איש מלבוש אישה ולא אישה מלבוש גבר, כי דבר זה מזיק מאוד בנפש וגם לקטנים.

וישים האדם מול עינו שביום פורים אפשר להשיג השגות עצומות, וכל הפושט יד נותנים לו. והקב״ה נותן דברים שבמשך השנה לא נותן. זה זמן של ישועה ורחמים, וודאי בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו. ואם אדם הולך בקדושה, הקב״ה מוליך אותו בקדושה ובטהרה.