זר שהיה נקלע לסלון הבית ברחוב הרב ריינס בפתח תקוה, היה משפשף את עיניו בחוסר הבנה עמוק. קבוצה של בני תורה יושבים סביב שולחן גדול, שבמרכזו עומד מכשיר טלפון, ובני התורה הללו נראים כמשוחחים ומתווכחים עם המכשיר. אם היה שואל הזר לפשר העניין, הוא היה נענה שראש ישיבת נחלת דוד הגאון המופלא רבי ברוך שמעון סלומון מעביר זה עתה את שיעורו היומי העמוק דרך הטלפון, ממרחק של אלפי קילומטרים.
התיאור הזה מוכר לבוגרי הישיבה, רבים מהם (ואני בתוכם) נכחו במעמדים אלו שכל מהותם היא אהבת תורה, שקידה מופלאה, וגם העברת המסר החד והברור שעל שיעור לא מוותרים. זה היה קורה כשראש הישיבה היה מפליג אל מעבר לים אחת לתקופה, כדי לחזק את מוסדות הישיבה וכדומה, אך לא הסכים לוותר בשום אופן על שיעוריו היומיים והכלליים, ולשם כך השתמש בשירותי מכשיר הטלפון. ההסדר היה פשוט, בשעת השיעור – 12,15 בצהריים היו ניגשים התלמידים אל סלון ביתו, ושם היו שומעים את השיעור, כאשר אצלו היא שעת בוקר מוקדמת. והשיעור התנהל כמעט כמו שהרב נמצא פרונטאלית. הרב היה מסביר את היסודות והמהלכים תוך שהוא משיב לשאלות באותה המרץ כאילו הוא נמצא עכשיו בחדר השיעורים.
הדברים הללו הם דוגמא נוספת משירת חייו המופלאה של הגרב"ש. הרב שהיה מגדולי ראשי הישיבות, ששיעוריו היו לשם דבר, כאשר שקיעותו בתורה היא מופלאה גם בגלל העובדה ששימש במשך שלושים שנה כרבה הנערץ של פתח תקוה וכראש אבות בתי הדין שלה, שמטבע הדברים היה טרוד בניהול ענייניה הרוחניים והעמדת דת על תילה, אך כל זה לא פגם כלל בשקידתו ולימודו.
עובדת היותו רב העיר, תופס מקום מרכזי בסיפור חייו גם עקב מאבקיו הנודעים לשמירה על צביונה היהודי של העיר. אחת המערכות המרכזיות שניהל הייתה בשנות השמונים כאשר ראש העיריה רצה להביא לפתיחת קולנוע "היכל" בשבת. הרב אזר את כל כוחו ועוצמתו והוביל את המאבק במשך שבועות רבים. מאבק שנחל הצלחה רבה, כאשר המקום אכן סגר את שעריו בשבת (ובהמשך גם ביום חול). במשך השנים נאבק בהזדמנויות נוספות למען השבת ללא מורא, כמו למען שאר ענייני ההלכה והקדושה.
הרב נולד בשנת ת"ש, כפי הנודע נקרא ע"ש גדולי ראשי הישיבות מרנן הגר"ש שקופ והגרב"ד ליבוביץ, שנפטרו באותה שנה. אביו הגאון רבי דוד סלומון זצ"ל רב שכונת כפר אברהם בפ"ת (שהיא גם מקום מגורי הגרב"ש עד יומו האחרון. הגר"ד סלומון היה מנותני מכתבי הברכה לספרו של רבנו הגדול מרן הגר"ע יוסף זצ"ל יביע אומר, ומודפס בראש חלק ב של הספר). סבו של הגרב"ש הוא הרב מחרקוב – הגאון הגדול רבי ישראל משה סלומון זצ"ל חתן ראש ישיבת ראדין הגאון הגדול רבי משה לנדינסקי זצ"ל. את לימודיו עשה הרב בת"ת "שארית ישראל" – היחיד בתקופה ההיא בעיר, בגיל צעיר החל את לימודיו בישיבה לצעירים בעיר – "אור ישראל", וכן בגיל צעיר החל את לימודיו בישיבת חברון אצל רבותיו הגאונים הגדולים רבי אהרן כהן, רבי יחזקאל סרנא ורש"ז ברוידא. בשנת תשכ"ה הקים את הישיבה הגדולה "נחלת דוד (ובהמשך גם את הישיבה לצעירים), ובשנת תשל"ט נכנס לכהן פאר כרבה של פתח תקוה, לצד הגאון רבי משה מלכה זצ"ל רבה הספרדי, ומח"ס מקוה המים. בהמשך גם כיהן כהראב"ד (וישב עימו לעיתים לדון אב"ד פ"ת מרן הראש"ל הגר"ש עמאר שליט"א, שאף הביא חלק מפסקי הדין שלו בשו"ת שמע שלמה, ובהלויה הספידו בהיכל הישיבה במילים ובתיאורים נכבדים). היה מקורב לגדולי התורה, ובייחוד אל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהיה הגרב"ש מקורב אליו מאד, והיה מתייעץ עימו ובא אל מעונו.
בוגרי הישיבה ודאי זוכרים בערגה את הניגון המיוחד שלו בשעת הסדר, את חיותו המפעימה בלימוד התורה, ואיך היה דן עם התלמידים בשיעורים באהבת תורה יוקדת. שיעורו הכללי היה לשם דבר ולדוגמא חיה ללינה בעומקה של הלכה.
ביום י"ב אדר תשס"ט השתתף בחתונת תלמידו חביבו הרה"ג ר' מנחם אדלר שליט"א (מבחירי בני הישיבה אז, וכיום מרביץ תורה חשוב במודיעין עילית), ובאופן חריג ביקש לשאת דברים. בדבריו הביא את שאלת רבנו האור החיים הקדוש (במדבר כ"א, י"ז) מדוע לא מצאנו שאמרו ישראל שירה על מתן תורה (אף שאמרו על קריעת הים ועל הבאר). ויישב האור החיים שנראה שהשירה עלי באר ענו לה, היא אכן שירה על התורה, שאין מים אלא תורה. הגרב"ש בדרשתו זו יישב יישוב נוסף, שהלא תורה היא שירה בעצמה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזו", ואין עניין לומר שירה על שירה. ואז הוסיף ואמר, שכתוב ששירה זה דבר שבוקע מהלב, והוא דבר תמידי ללא הפסק, ושירה אין לה הפסק, וכך תורה אין לה הפסק.
באותו שבוע בי"ז באדר, יומיים אחר ימי הפורים, הסתלק לבית עולמו בפתאומיות, כאשר דבריו הללו בתחילת השבוע היה בהם גם תיאור מדוייק למסכת חייו, של תורה ללא הפסק, ושל תורה שהיא שירה ואושר, וגם כצוואה למשפחתו הכבודה, לתלמידיו ולכל יהודי שתורה אין לה הפסק.
השאיר אחריו את רעיתו הרבנית תחי', ואת בניו הגאונים המופלגים בתורה ויראה. בנו מו"ר הגאון רבי דוד סלומון שליט"א מכהן תחתיו בראשות הישיבה.
הוגש ע"י הרב שמואל עידאן שליט"א
יישר כח גדול.
זכינו…