'כנס חידושי תורה' של שיתופתא מבית מכון חכמת התורה

מעמד רב רושם נערך השבוע בהשתתפות עשרות תלמידי חכמים ועורכים תורניים בכירים, במהלכו דנו בחשיבות כתיבת חידושי תורה וכיצד לכתוב חידושים באופן בהיר • במקום הוצגו עמדות ייחודית של מאגר שיתופתא, ומשתתפי הכנס התנסו בשימוש במאגר ופרסמו בו את חידושי תורתם

  • "הוא היה אבא אוהב וחם" היתומים ממאנים להנחם

    תוכן מקודם

  • "בשעה שמתו מוטל לפניו" נותנים צדקה בעת ההלוויות

    תוכן מקודם

  • כופר נפש לכפר על נפשותינו לפני ד'

    תוכן מקודם

  • דואגים עכשיו למשפחות אסון מירון תשפ"א >>>

    תוכן מקודם

בסימן של הכנה לחג מתן תורה, ביום חמישי האחרון התכנסו עשרות תלמידי חכמים ועורכים תורניים בכירים ב'אולמי סקליד' בשכונת רמות בירושלים, ל'כנס כתיבת חידושי תורה' של מאגר 'שיתופתא'.

הכנס המיוחד, שנערך בחסות עיריית ירושלים, נפתח בדברים שאמר המרצה המפורסם הרב ישראל גולדווסר שליט"א, אשר עמד על הפעילות החשובה של 'מכון חכמת התורה', על שלל מפעליה הגדולים – 'המכלול', 'שיתופתא' ו'אספקלריה'.

"יש ללמוד 'שיעור מוסר' ממפעלי מכון חכמת התורה. יוזמה של אברך אחד, הרב יוסף קמינר שליט"א, שהקים לבדו את המכון ומפעליו הגדולים", פתח הרב גולדווסר את דבריו. "זה מדהים איך אדם אחד בן ימינו יכול לפעול כך גדולות ונצורות. רק מלראות את זה ניתן לקבל מוטיבציה ליזום, לפעול, להשפיע, לכתוב ולחדש בתורה".

הרב גולדווסר הסביר את הנחיצות שיש לבני תורה רבים לחוות את השיתופיות ש'שיתופתא' נותנת להם. בתיאורים מרתקים האופייניים לו, תיאר כיצד יש כיום כל כך הרבה מוחות פוריים ואברכים שמקדישים את כל החיים ללימוד תורה, אבל לצערנו הם מרגישים כלואים בד' אמותיהם מבלי יכולת לצאת החוצה.

"הם כותבים או מקלידים לעצמם את דברי תורתם אבל אף אחד לא מתעניין בזה והם מרגישים מועקה ובדידות המדכאות את הנפש", אמר הרב גולדווסר בכאב והוסיף, כי "עבור אברכים אלו, שיתופתא היא ממש הצלת חיים. המפעל הזה יוצר מרחב שבו כל יהודי יכול לשתף את החידושים, הרעיונות וההגיגים התורניים שלו ולחוש שיש עוד כאלו שרואים אותם ומתענים בהם ובכך לחוות את השיתופיות בתורה ביחד איתם".

במהלך דבריו שיתף הרב גולדווסר בסיפור שחווה בעבר בעצמו אודות הכוח העצום של שיתוף. "היינו קבוצה גדולה שהיה לה תא קולי משותף של שרשור תגובות זה לזה, אשר היה מוקדש לדיונים בלימוד", תיאר הרב גולדווסר ושיתף בתחושות: "זה היה מדהים לראות כמה הקו פעל נפלאות על כל חברי הקבוצה. כל אחד היה משאיר הודעות בדרכים, והדיונים התוססים התפתחו ונתנו לכל הקבוצה חוויה ייחודית של שותפות וחבורה – וכידוע 'אין התורה נקנית אלא בחבורה'".

את ההרצאה המרתקת סיים הרב גולדווסר בנימה אישית ושיתף את הציבור: "אני רואה את זה עם עצמי, עד כמה גדול הכוח של שיתוף. אם לא היה ציבור שממתין להקשיב להרצאה שלי, לא היה בי כוחות להוציא מעצמי ולהכין הרצאות. כוח הרבים, כוח השיתוף וכוח הציבור, זה דבר שנותן המון קיום והמון כוח".

בהמשך הכנס נשא דברים הרב יוסף קמינר, נשיא מכון חכמת התורה, שהביא את דברי ה'כתב סופר' שכותב ש'לא די שאדם לומד כל הכתוב לפניו, אלא צריך לעיין להתבונן ולמצוא דעת קדושים ולחדש חידושים' וממשיך ומסביר ש'יש לכל אחד חלק בתורה והחלק הזה שמור לו, שרק הוא יכול לחדש את החידוש הזה ולא אף אחד אחר'.

"ה'כתב סופר' מסביר שלכן אנו מתפללים 'ותן חלקנו בתורתך', כי החלק המיוחד של כל אחד ואחד מוכן ומזומן רק לו, עד שהוא יחדש אותו בעולם", הוסיף הרב קמינר, תוך שציין, כי "לכן גם מברכים בברכות התורה 'נותן התורה'. לא 'נתן' בלשון עבר אלא 'נותן' בהווה, כי בכל יום מחדש ה' נותן חידושי תורה לכל אחד ואחד שמתייגע בתורה".

הרב קמינר הוסיף והדגיש, כי "בימים אלו, אנחנו מתקרבים ומצפים לחג 'מתן תורה'. כתוב בספרי קודש, שבכל שנה ושנה בחג מתן תורה כל אחד מקבל מ'נותן התורה' את החלק שלו בתורה, את החידושי תורה שיתחדשו לו במשך כל השנה הבאה", תוך שציטט את דברי 'רבי צדוק הכהן מלבלין', שמוטל על כל אדם לא רק לחדש בתורה אלא גם כל אדם חייב לכתוב ולפרסם את החידושים שלו ולהפיצם ברבים, ואם לא, האדם ירד בגלגול שוב ושוב עד שהוא יפרסם ויפיץ ברבים את החידושי תורה ששייכים לחלקו ולשורש נשמתו.

בסיום דבריו נתן נשיא המכון ומייסד שיתופתא סיקור מעניין על תולדות דרכי הפצת התורה במשך ההיסטוריה: "בתחילה הפיצו תורה רק בעל פה, אחר כך משום 'עת לעשות לה' התחילו להפיץ תורה ברבים על ידי כתיבה בכתבי יד. לפני חמש מאות שנה התחוללה מהפכת הדפוס והיא סייעה מאוד להפיץ ברבים חידושי תורה. כל הספרים שאנחנו רואים היום הם על ידי טכנולוגית הדפוס".

"בימינו התחוללה מהפכת המחשוב והוקמו 'מאגרים תורנים' שסייעו מאוד בהפצה ולימוד התורה", הוסיף הרב קמינר ועמד על כך שכיום, "כמעט כל אברך יושב ומקליד את החידושים שלו במחשב וכך הולכים ומופצים בימינו אלפי ורבבות ספרים בכל שנה ושנה, אבל לצערנו זה לא מספק, גם כיום יש אברכים רבים שמקלידים את החידושי תורה שלהם אבל אין בכוחם להדפיס ספר שלם ולהפיצו ברבים".

בדבריו עמד על כך שלצד העובדה כי הוצאת ספר והפצתו כרוכות בעלויות רבות, גם במאגרים התורניים המקוונים אין אפשרות לפרסמם, מאחר והם מעלים רק ספרים מוגמרים שהודפסו זה מכבר.

"כך החידושים רבים מעלים אבק בכונן המחשב, והם מפסידים את המטרה היסודית של כתיבת חידושי תורה – החובה להפיץ את החידושים ברבים", אמר הרב קמינר בכאב והוסיף, כי בהתאם לכך "בעצת גדולי ישראל הקמנו את שיתופתא. מאגר שהינו פלטפורמה מקוונת לפרסום חידושי תורה".

הרב קמינר הוסיף וציין, כי "בשיתופתא, 'כתר תורה מונח לכל'. כל מחדש יכול לכתוב במאגר את חידושיו על הסדר, וכל לומד יכול להיכנס לקרוא וללמוד אותם, להגיב ואולי גם להוסיף חידוש משלו על הדברים. שיתופתא מהווה מערכת לפרסום מהיר של חידושי תורה, סיכומים ופירושים, כך שמי שמחדש חידושים וביאורים, אינו צריך להמתין עד להוצאה לאור של ספר מחידושיו, ויכול כבר כעת לפרסם את חידושי התורה במאגר, המתפרסמים לעין כל, ובכך רבבות חידושי תורה שנידונו להיעלם לעד, יתפסו מקום של כבוד לדורות".

"שיתופתא זה ה'קובץ חידושים של כלל ישראל'", סיכם הרב קמינר את דבריו, תוך שהוסיף וציין, "כבר כעת רשומים אלפי אנשים ל'שיתופתא' ומספרי הלומדים והמחדשים עולים מיום ליום, להגדיל תורה ולהאדירה".

המאגר מכיל את ספרי היסוד עם צורת הדף המקורית ואוצר מפרשים על הסדר, כאשר מצד ימין מוצגים המפרשים על הסדר הקשורים לקטע, ומצד שמאל מוצגים כל החידושים שהתחדשו על ידי הלומדים בשיתופתא, הקשורים לקטע זה.

בהמשך הכנס שמעו המשתתפים הרצאה מרתקת מפי הרה"ג ר' ירוחם חיטובסקי שליט"א, מחבר הקונטרס הנפוץ 'לדעת לכתוב' ומרבני 'תורה דיליה', אשר העמיד תלמידים הרבה במלאכת הכתיבה התורנית הבהירה ומנצח על מלאכת כתיבת חידו"ת בעולם הישיבות והכוללים החשובים.

"זו אומנות כמו מלאכת בניית בניין, יש לבנות קומה על גבי קומה, יש ליצוק היטב את קומה הראשונה ורק אז ניתן לבנות קומות נוספות", אמר הרב חיטובסקי מגדולי המומחים בדורנו בניסוח וכתיבת חידושי תורה באופן בהיר ונהיר, אשר לימד את המשתתפים את סודת הכתיבה.

"הקומה הראשונה היא שאלה יצוקה או מקור מדברי הקדמונים. בנוסף צריך גם ליצור חדרים שונים לחלק לפסקאות ולחטיבות שונות, כמו שבבניין נדרש ליצור שלטים וכתובות על הבניין", תוך שהוסיף ולימד איך כותבים 'חבורה' שהיא בנויה לתלפיות, דיבור דיבור על אופניו.

מיד אחרי הדברים משתתפי הכנס עברו לחלק המעשי, בבחינת 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה' וניגשו לעמדות המחשב עם מאגר שיתופתא, שהיו מוכנים בצדיי האולם – והתיישבו לכתוב ולנסח חידושי תורה בבהירות.

הרב חיטובסקי עבר בין הכותבים והכווין וייעץ בדרכי הניסוח ובמלאכת הכתיבה. במקביל, צוות מדריכים של שיתופתא הכשירו את המשתתפים להשתמש בשיתופתא ואיך לפרסם בה את חידושיהם – וכך נוצר מראה מרהיב בו יושבים עשרות אברכים, תלמידי חכמים, המנסחים ומקלידים את חידושיהם ותוך רגעים ספורים אלט מתפרסמים ומופצים ברבים.

חווית השימוש בשיתופתא הייתה מושכת מאוד וניכרת על פני המשתתפים. עד השעות הקטנות של הלילה נשארו תלמידי חכמים מופלגים, אשר ישבו ופרסמו עוד ועד חידושי תורה במערכת שיתופתא, עד שצוות ההפקה נאלץ לעצור את מלאכת הכתיבה תוך התחייבות שבקרוב ייערכו עוד כנסים נוספים מעין אלו. להגדיל תורה ולאדירה.

 

2 תגובות

כל הכבוד! חיילכם לאורייתא!

להגדיל תורה ולהאדירה, להתחיל את זמן הקיץ ברגל ימין – ה' עושה חיל

Comments are closed.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן