פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן • הילולת הרה"ק רבי אהרן צבי מביאלא זיע"א

פרקי הוד ממסכת חייו הנאדרים בקודש של כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי אהרן צבי מביאלא זיע"א • לרגל יומא דהילולא - ז' סיון תר"ע

כתבות נוספות בנושא:

השיחה היומית: הרב שמעון שפיצר • הנעימות ושמחת החיים שיש למי שחי עם גדרים
הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • רבי מנחם מנדל מקוצק זי"ע
מאמר מיוחד מהמקובל הגה"צ ר' ראובן גראס שליט"א
מרגש: נחשפה עדות מחיי האר"י הקדוש
  • על מה זועק המקובל ר' גמליאל רבינוביץ? צפו

    תוכן מקודם

  • המקובל רבי ראובן גראס מסביר לכם כיצד לנצל את ימי השובבים

    תוכן מקודם

  • עדות מזעזעת: "זה שורף את הגוף מבפנים"

    תוכן מקודם

  • רוצים לדעת עוד על מעלות תיקון שובבי"ם?

    תוכן מקודם

ימי נעוריו

בין הצדיקים המפורסמים בשושלת בית ווארקי וביאלא שהאירו את יהדות פולין לפני מאה שנה ומעלה זרח אורו של רבנו הרה"ק רבי אהרן צבי מביאלא זי"ע, בנו הרביעי של איתן אדונינו הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי"ע בן רשכבה"ג שר התורה הגה"ק רבי אברהם מטשעכנוב זי"ע, ותלמידו הגדול וממשיך דרכו בקודש של איתן אדונינו הרה"ק רבי מנחם מנדל מווארקי זי"ע.

משחר נעוריו בלט רבנו בחריפותו וצדקותו בקרב גדולי חסידי ווארקי. כל רואיו לא הורידו את עיניהם כאשר ראו אותו מהלך ברחובה של עיר, ומסופר כי אף בצעירותו כאשר סירב להנות מכתרה של תורה ועסק במסחר בדים אזי בבואו לווארשא לקנות את הבדים מיד היו ההמונים מתקבצים סביבו מי לבקש ברכה, מי לשאול עצה בענייני מסחר, ומי לחזות בזיו פניו הק'. ככה היה בכל ימי שהותו בווארשה אנשים נכנסים ויוצאים מאכסנייתו כדי לחסות בצלו אפי' לרגע קט.

חצר ביאלא היתה אבן שואבת להרבה רבנים וגדולי תורה שבאו לשחר פני אביו מרן הרה"ק רבי בעריש מביאלא זי"ע ליהנות מאור תורתו וזיו קדושתו, ורבנו עמד תמיד לימינו של אביו הק', סביבו נכרכו הצורבים שביקשו להתעלות בעבודת ה'. וסיפרו זקני חסידי גור, שאחרי נשואי הרה"ק בעל ה"אמרי אמת" מגור זי"ע, כאשר נסע להתגורר בעיר ביאלא אצל חותנו החסיד רבי נח שחור ז"ל, אמר לו אביו הרה"ק בעל ה"שפת אמת" זי"ע, שיראה להתחבר שם בביאלא עם בניו של הרבי רבי בעריש מביאלא. ואמרו: שהתכוון בעיקר על הרבי רבי אהרן צבי מביאלא.

בשנת תרכ"ח נשא רבנו לאשה את הצדקנית מרת אסתר ע"ה בת החסיד הנודע רבי נטע טננבוים זצ"ל, מוותיקי חסידיו ומחותנו של הרה"ק בעל ה"בית יעקב" מאיזביצה זי"ע. חמותו של רבינו הרבנית יוכבד ע"ה היתה בת בתו של רשכבה"ג הגאון רבי עקיבא איגר זי"ע. אמה נפטרה בדמי ימיה בחיי אביה הגאון והשאירה אחריה שתי ילדות קטנות אשר אחת מהן היתה הרבנית יוכבד אשר לימים נישאה לרבי נטע טננבוים. הילדות היתומות הללו נתגדלו בבית זקנם רבי עקיבא איגר אשר השגיח עליהם בהשגחה מרובה ואף כאשר יצא לדרך ולקחם עמו, כי לא רצה להסיר השגחתו מהם אף לשעה קלה.

אף בנסיעתו הידועה לוורשא נסע רבי עקיבא איגר עם נכדותיו אלו באותה העגלה. בבואו סמוך לעיר וורשא יצאה כל העיר לקבל את פניו. והקהל הרחיקו את הסוסים ומספר אנשים רתמו עצמם לעגלה אשר הגאון ישב בה עם שתי נכדותיו. ומשכו את העגלה על פני חוצות העיר וורשא עד מקום האכסניה. בראות הגאון כי לפלא בעיני האנשים דבר המצאותם של שתי נכדותיו על ידו, צעק כל הדרך אלה הן נכדותי…

על עובדא מעניינת שאירעה באחד מימי ה"שבע ברכות" של רבנו מסופר בספר "אהל יצחק": כאשר הגיע מרן הרה"ק רבי מנחם מנדל מווארקי זי"ע להשתתף בשמחה. היה זה תקופה קצרה אחר שתקפה את אבי החתן מרן הרה"ק רבי בעריש מביאלא זי"ע שיתוק באחת מידיו, משנכנס הרבי מווארקי מיד פנה לשאול בשלום תלמידו הגדול, "אינני בקו הבריאות" השיבו הרבי מביאלא, לא הסכים הרבי מווארקי לדבריו ואמר לו: "אתה בריא בכל אבריך". כאשר לאחר מספר חודשים בט"ז סיון תרכ"ח נסתלק האדמו"ר האמצעי מווארקי זי"ע הבינו החסידים כי בזה הסמיכו הרבי למלא מקומו בקודש.

לאחר הסתלקותו של אביו הקדוש בכ"ה סיון תרל"ו, נטל רבינו על כתפו את עול הנהגת בית אבא. אמו הרבנית רחל ע"ה עברה להתגורר במעונו עד לפטירתה והוא היה עומד ומשמשה כעלם צעיר מוציא ומביא לה מכל טוב ונוהג בה כבוד רב עד יום פטירתה.

בחצר הקודש אלכסנדר

באותם הימים דבק רבנו יחד עם כל אחיו הקדושים בני הרה"ק רבי בעריש מביאלא זי"ע ועדת חסידי ווארקי וביאלא שהכתירו את גדול תלמידיו הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע להנהיג את העדה. רבנו נקשר בכל נימי נפשו לרבו זה, ואף בנסיעתו המפורסמת של הרבי הזקן מאלכסנדר אל הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע הצטרף אליו רבנו. וסיפרו חסידים כי במהלך שהותו שם התבטא עליו הרבי מסדיגורא "האברך הזה הוא כולו ראש".

אחר הסתלקותו דבק רבנו בבנו הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זי"ע ונחשב לאיש  סודו ואמונו. בכל עת בואו לחצר הקודש אלכסנדר היו עשרות חסידים וזקנים מתאספים סביבו לשמוע כל מילה שיצאה מפיו הקדוש.

בשת תר"ע נסתלק לעולמו בפתע הרבי הקדוש בעל ה"ישמח ישראל" זי"ע ותרב תאניה ואניה בבית ישראל, "כבה נר ישראל" ביכו חסידי אלכסנדר ולא מצאו נוחם לנפשם. וכך מתאר נכדו של רבינו: "…בשנת תר"ע אור ליום ער"ח שבט אבא לא היה אז בבית, נפתחה דלת ביתנו, והסבא רבי אהרן הופיע בפתח הבית, והנה ראינו אותו שבור ורצוץ, ועל פניו יגון. והרגשנו כי אסון קרה. אבל איש מאיתנו לא העיז לפצות פה ולשאול  הדבר לא נמשך זמן רב. כי מיד עם שובו של אבא נתגלה הדבר, הרבי מאלכסנדר בעל ה"ישמח ישראל" נסתלק לעולמו. זו הפעם הראשונה שראיתי אנשים מבוגרים מזילים דמעות, ועוד באותו לילה יצאו שניהם להלוויה בעיירה אלכסנדר".

עוד בשעת ההלויה הענקית נכרכים חסידים רבים אחרי רבנו ומבקשים להתלוות בו כבנים אצל אביהם, אך הוא עוזב במהירות את המקום ונעלם, שב בחזרה לעירו ואינו בא עוד בחברת החסידים.

כ"ק האדמו"ר מסטריקוב זיע"א בפתח אהל ציונו הק' של דודו זקנו – רבנו זיע"א

על כס ההנהגה

אולם הדבר לא נמשך זמן רב, בעיר "שעדליץ" הסמוכה לביאלא בה שהה רבנו באותה עת, התאספו כעבור שבועיים ימים ביום י"ד שבט תר"ע – יומא דהילולא של הרבי הזקן מאלכסנדר זי"ע, מסלתה ושמנה של חסידי אלכסנדר וזקני חסידי ווארקי וביאלא, ובקשו לקבל עליהם את מרותו. אך רבנו לא רצה לשמוע על כך והורה להם לפנות אל אחיו הצעיר הוא הרה"ק רבי מנחם מנדל זי"ע לימים האדמו"ר מסטריקוב. אך הוא השיב אותם מיד אל אחיו הגדול ואף הראה אותות התבטלות לפניו.

תיכף בהתחילו להנהיג את העדה דבקו בו לאהבה מאות חסידים אשר נקשרו בו בהתלהבות עצומה. בכל יום חמישי היתה יוצאת רכבת מיוחדת של מאות חסידים שנסעו לשבת מווארשא לביאלא, בכל הדרך לביאלא היו רוקדים בהתלהבות של שמחה ומיום ליום גדל קהל החסידים שהחלו לנסוע לרבנו. וכפי שסיפרו זקני החסידים כי השמחה הגדולה שהיתה בכל רחבי פולין על שזכו להסתופף בצלו של צדיק זה אינה נתנת לתיאור.

בין הבאים בלט החסיד הנודע הרה"ק רבי יעקב דוד ראדומסקר זי"ע מגדולי תלמידיו של מרן הרה"ק רבי בעריש מביאלא זי"ע, שהגיע לביאלא ל"נסיעה". בשובו הביתה לראדומסק, מיד רץ לביהמ"ד כשפיו מלא שבח והודיה שזכה לרבי כזה. ומספר הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א ששמע מפי החסיד הישיש רבי הערש מנדל קריבוס זצ"ל: מעשה בחסיד מעשירי המדינה הנודעים, שהגיע אף הוא לביאלא באותם הימים, הוא כל כך התפעל מהרבי החדש עד שעזב כל ענייני מסחריו המסועפים ברחבי פולין, ולא עזב את ביאלא עד אחרי חג הפסח באותה שנה.

מסתבר כי הדוחק בחצר קדשו היה עצום, מכל עבר עמדו חסידים והצטופפו לשמוע את דברי קדשו, ואף את מבואות בית המדרש והחצר הסמוכה גדשו חסידים רבים ונדחקו איש אל רעהו. כאשר ראה זאת רבנו בשעה שישב בשולחנו הטהור, פתח ואמר: איתא "דרך ארץ קדמה לתורה", היינו לפני שרוצים לשמוע "תורה", צריך להיות דרך ארץ מפני התורה.

אהרן קדוש ה'

איש פלא ומופת היה רבנו כאשר מחד היה גאון וחריף עצום בתורה ובעל מחשבה עמוקה בעבודת ה', מופלג במידות תרומיות ובענוות חן וכל ימיו בורח מן הכבוד ומן הפרסום כפי שמספר נכדו רבי יחיאל לנדא ז"ל בהקדמת ספרו "שמש ומגן": "…דבריו היו שקולים, דיבר בנחת ובנועם, הצנע לכת, ומקדים שלום לכל אדם קטן כגדול. בעל גמילות חסדים ומכניס אורחים מופלג, כי לא היה שבוע שלא היו מזדמנים אורחים לביתו, והוא בעצמו מציע את מיטת אורחו…ובכל דרכיו ומעשיו היה ניכר גודל ענוה ואהבת ישראל". ומאידך כאשר ראה פרצה בחומת הקדושה מיהר לארוז כגיבור חלציו וללחום כארי, כאשר אירע פעם בביאלא עירו מקרה שנגע בציפור נפשו של ציבור החרדים בעיר, אך איש לא העיז לצאת כנגד החוטאים שהיו עזי פנים ורעי מעללים, רבנו השיבם מלחמה השערה בכל כוחו עד שעלתה בידו לטהר את העיר, אף שחבשוהו בבית האסורים וערכו לו משפט גדול על כך לא נרתע רבנו כי כל חפצו היה רק להעמיד הדת על תילה.

על גודל מדת אהבת ישראל שיקדה בנפשו של רבנו, סיפר נכד אחיו כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק מסטריקוב זי"ע: פעם נסע רבנו מווארשה לאוטבוצק. חסידים רבים המתינו עליו בתחנת הרכבת. בין הבאים ניצב מרחוק אחד החסידים, בשם ר' בעריש, סגי נהור היה האיש ולא ראה על עיניו רח"ל. והנה כאשר עצרה הרכבת, בתוך קהל החסידים הגדול שעמד סביבו, הבחין רבנו תיכף באיש הלז העומד מרחוק ויקרא אליו בחיבה: ר' בעריש, קרב ובא הנה… והושיט לו את ידו לשלום.

בפי חסידים מסופר, כי משהחל רבנו לשאת בעול הנהגת העדה, החלו חוזרים לביאלא "ימי השובע" שהיו מפורסמים בזמן הנהגת אביו מרן הרה"ק רבי בעריש מביאלא זי"ע, שהיה לכל החסידים שפע רב עד שלא נזקקו לקבל "קמחא דפסחא" ונקראו "שבע שנות השובע" כימי הנהגתו. אף רבנו עצמו אמר בשולחנו הטהור: "… בבית שני בכו הזקנים מפני שזכרו את המקדש הראשון, ה"עולם" אומרים כי חודש אדר מרמז על פרנסה וכלכלה, היה פה שפע, ואקווה כשנהיה ביחד יהיה הלאה כן".

בהאי קטירא איתקטר

אולם לדאבון כל בית ישראל, לא זכה הדור שרבנו יאריך ימים על ממלכתו. ביו"ט שני של פסח חלה רבנו ונפל למשכב, ולאחר פסח עבר לעיר המרפא "אוטבוצק" הסמוכה לווארשה למנוחה. בכל רחבי פולין התפללו המוני יהודים לרפואתו הקרובה. אחיו מרן הרה"ק רבי מנחם מנדל מסטריקוב זי"ע אף נסע לאלכסנדר להשתטח על קברי רבוה"ק מאלכסנדר זי"ע. אולם מצבו של רבנו הלך והחמיר מיום ליום והוא עבר לווארשה, בה התגוררו טובי הרופאים בתקוה שימצאו מזור למחלתו. בכל אותה העת ביקש רבינו ממקורביו שיעזבוהו מעול ההנהגה ואמר: "אני מבטיח לכם שאבריא. רק בתנאי שתעזבוני לנפשי, כי אין באפשרותי לשאת בעול כל כך גדול".

מחלת רבינו ארכה שבעה שבועות, מיום ב' דפסח עד יו"ט שני של שבועות, בז' סיון תר"ע אז נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש במיטב שנותיו בטרם הגיעו לגיל שישים.

אבל כבד פקד את חסידיו בפרט, ואת כלל יהדות פולין בכלל, על סילוקו של צדיק אשר נתקשרו אליו בכל לבם ונפשם. הלווית רבינו התקיימה למחרת בוורשה. שבורים ורצוצים הלכו בני וורשה מכל העדות והחוגים אחר מטתו של רבנו, לוויה כזאת לא ראתה וורשה מזה עשרות בשנים מאז פטירתו של הגאון רבי דב בעריש מייזליש זצ"ל רבה של וורשה. למעלה מחמישים אלף איש באו להשתתף באשכבתיה דרבי, כפי שמתואר במכתבי העת: "…נפטר הרבי רבי אהרן לאנדא מביאלע בוורשה ביום ב' דשבועות. זה מזמן כה רב לא ראתה וורשה הלויה כל כך גדולה, למעלה מחמישים אלף איש לקחו חלק בהלוייתו. וביניהם הרבנים והאדמורי"ם: מסקרנוביץ, אמשינוב, ראדזימין, נובומינסק, אוטבוצק, סוקולוב, צכנוב, ונגרוב, טומשוב, קרשניק, וכן כל הרבנות המקומית בווארשה".

אשכבתיה דרבי. תמונה נדירה מהלוייתו של רבנו זיע"א בחוצות ווארשא

בן דודו של רבינו, הגאון רבי מנחם מנדל לנדא זצ"ל רבה של זוויריצה ספד לו מרורים בקול נהי ובכי באמרו "עינא בישא שלטה בו ואלמלא נקטף בדמי ימיו, היה כובש את העולם החסידי כולו בתורתו ובחסידותו". על קברו של רבנו הוקם אהל הקיים עד היום בבית החיים הגדול "גנשא" שבוורשה.

העדה המיותמת מצאה נוחם באחיו מרן הרה"ק רבי אלימלך מנחם מנדל זי"ע שהכתירוהו כאלוף לראשם. הרבי קבע מושבו בעיירה "סטריקוב" ורכש את בית מדרשו של דודו הרה"ק רבי וולף סטריקוב'ר זי"ע, ועל שמה נקרא "האדמו"ר הזקן מסטריקוב".

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר כ"ק מרן האדמו"ר הזקן מסטריקוב זי"ע ל"זגערש" הסמוכה ללודז', והקים בהיכל בית מדרשו את ישיבת "בית אהרן" לשמו ולזכרו של אחיו – רבנו שהתקיימה עד פרוץ השואה. בראשות הישיבה עמד הגה"ח רבי טוביה יוסף לנדא הי"ד בן כ"ק מרן האדמו"ר האמצעי רבי יעקב יצחק דן מסטריקוב זי"ע ואחיו הגדול של כ"ק מרן האדמו"ר מסטריקוב זי"ע. הישיבה הוציאה קדרים של תלמידי חכמים וחסידים מופלגים שנהרו אליה מכל ערי פולין, מידי תקופה הוציאו בני הישיבה קובץ "בית אהרן" בו הודפסו דברי תורתו של רבנו זי"ע.
כן נדפסו דברי תורתו של רבנו בספר "שמש ומגן" בהוצאת נכדו רבי יחיאל לנדא ז"ל מת"א, ובתוך ספר "מגיד דבריו ליעקב" – תורת הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי"ע בהוצאת רבי חיים יהושע ויכלדר שליט"א – ירושלים תשס"ד.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל

 

 

 

 

הכתבות המעניינות ביותר

בקואליציה ובאופוזיציה הגיעו להסכמות; חוק הגיוס ירד מסדר היום
נשיא המדינה: "עלינו לשתף פעולה עם שאר המזרח התיכון - מול איראן"
חודש וחצי אחרי: משפחת המחבל שרצח את יהודה דימנטמן הי''ד - קיבלה צו הריסה
דרעי מסמן מטרה: "כשנחזור - קודם כל נבטל את המיסים שהטילה הממשלה"
"מחדל של הממשלה": הצעה בכנסת - מחירי בדיקות האנטיגן יעברו פיקוח
בג''ץ הורה לפנות את חומש; סמוטריץ' וקרעי דורשים לקיים על כך דיון בכנסת
אל מול מיטת בנו בכורו שנפטר: הרבי ממונסי שר את הניגון ומירר בבכי • צפו
כמות מיטות אשפוז נמוכה ותוחלת חיים מהגבוהים שיש; דו''ח ה-OECD
נאט''ו שולחת כוחות צבא למזרח אירופה; רוסיה: "העימות קרוב מתמיד"
שקד כל חייו על התורה: הצדיק לבית מאזוז הסתלק לבית עולמו
נתפס במצלמות האבטחה: נכנס לבניין בירושלים, וגונב רכוש מהלובי • צפו
גם אם נתניהו יפרוש: סער מכריז "אין לי כל כוונה לחזור לליכוד" • צפו
לפיד נגד דרעי: "מאחל לו הצלחה - אבל הוא לא יכול לחזור לכנסת" • צפו
ליברמן ל'חדשות JDN': "לא נגיע להסכמות עם החרדים על חוק הגיוס" • צפו
שבע ברכות לנכד האדמו"ר מקאמרנא ונכדת גאב"ד מונטריאל • גלריה
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס • ברית לבן נין ראשון למרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי
הלם בניקלשבורג: בנו בכורו של הרבי נפטר מסיבוכי נגיף הקורונה
תיעוד: גאב"ד אנטווערפן הגה"צ רבי אהרן שיף בביקור בארה"ק

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture