אוֹצְרוֹת הַחֵן • וזאת הברכה • מתורת רנ

אוֹצְרוֹת הַחֵן • וזאת הברכה • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • וזאת הברכה תשפ"ב

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע – מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים


פרשת וזאת הברכה תשפ"ב

 

וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (לג, א)

שמעתי ממורי הרה"ק רבי אליעזר דוד מראדושיץ זי״ע, דאיתא (ברכות ז.) ״לא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך״. פירוש, ברכה אמיתית, שאם אחד בירך את חברו באמת ובתמים בוודאי ייוושע. ואמר לי: "תאמין לי בני, שאם אני מברך אדם פלוני, אני מברכו בכל ליבי, ואני רוצה באמת שייוושע, לכן, אין זה תימה שאתה רואה שלפעמים נושע האיש מברכתי.

 

וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן (לג, ב)

שפתח לבני עשו שיקבלו את התורה ולא רצו (רש"י)

הרה"ק רבי שמואל מסלונים זי"ע אמר: ״שישו ושמחו בשמחת תורה״ (פיוט לשמחת תורה) – לכאורה הוה ליה למיכתב "שישו ושמחו בתורה", אלא ״שישו ושמחו״ בשמחה שיש לה לתורה, שלא נפלה בידי אדום וישמעאל.

 

מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ (לג, ב)

שמעתי אומרים בשם הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע על דברי הגמרא (מגילה ו:) ״אמר ר׳ יצחק, אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין", והקשה שאם מייגע את עצמו, מדוע קורא לזה מציאה. ופירש, שהתורה היא רוחניות והאדם הוא גשמי, ואין אדם יכול לזכות לתורה אף אם ייגע את עצמו עליה, ורק בזכות שמייגע את עצמו הקב״ה ממציא לו אותה בדרך מציאה.

 

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב (לג, ד)

הרה"ק רבי שלמה חנוך מראדומסק זי"ע הי״ד אמר: כתיב (לג, ד) ״תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב״. משה רבנו ע"ה פתח את הפתח לומר תורה בהקהל, ״קהלת יעקב״, ומשום הכי יכולים לומר עכשיו תורה ברבים.

 

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב (לג, ד)

אמרו חז"ל (סוטה כא.) "עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה". יובן עם מה שאמרו חז"ל (פסחים נ:) "לעולם ילמוד אדם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה", וזה הענין, כי אם עושה מצוה לשם כבוד ולשם ממון, זו עבירה ונמצא עבירה שבה מכבה את המצוה, א"כ אין לו מצוה אם אינו עושה לשם המצוה, כי הוי מצוה הבאה בעבירה, אבל תורה אם לומד שלא לשמה בשביל שיקרא רבי או כדי שתהיה לו פרנסה, אין העבירה מכבה את התורה רק להיפך, המאור שבה מחזירו למוטב (פתיחתא איכה רבה אות ב').

והענין בזה, כי אם עושה על דרך זה, היסוד של זו המצוה היא עבירה והקליפה היא היסוד שלה, ממילא הבנין שנבנה על יסוד כזה לא יוכל לעמוד, כענין שכתוב בזוה"ק (זח"ג דף נ.) בנגעי בתים ששלח הקב"ה, כי הבית צריך להיות נבנה על יסוד של קדושה, וכיון שהכנענים בנו את הבתים על יסוד הטומאה, לא יוכל הבנין לעמוד בארץ ישראל, כי קדושה לא תוכל להיבנות על יסוד טומאה.

לא כן התורה, הגם שעושה עבירה בזה שלומד בשביל להיות רבי או לשם ממון, אבל היסוד הוא התורה והתורה קודמת לכל והיא מקיפה את הכל ולא תוכל הטומאה לטמאה, ואדרבה המאור שבה מחזירו למוטב.

 

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב (לג, ד)

מעשה בשני אברכים שערכו סיום על שתי מסכתות קצרות, כגון תענית ושקלים, ושני אברכים אחרים, חבריהם, סיימו שתי מסכתות גדולות שבת ובבא בתרא. ארבעתם ערכו את הסעודה בשותפות בישיבת 'אהל משה' שייסדה הגה"ק רבי יהושע לייב דיסקין זי"ע אב״ד בריסק וירושלים.

בא מהרי"ל דיסקין לכבד את המעמד בהשתתפותו ואף השמיע דברי תורה קצרים. וכך פתח ואמר: ״נאמר על התורה (פיוט לשמחת תורה) ״מפז ופנינים יקרה״. הנה ל״פז״ יש מעלה וחיסרון, ול״פנינים״ יש מעלה וחיסרון. כי ״פז״ הינו חתיכת זהב ומוכרים אותה לפי משקל. חתיכה קטנה שווה פחות וחתיכה גדולה שווה יותר. אם יש לאדם חתיכה גדולה והוא זקוק לכסף, הוא שובר מהחתיכה הגדולה והשאר ג"כ נשאר בשוויה, אמנם פחות מקודם, כי חתיכה גדולה שווה יותר.

אבל לא כן ה״פנין". קוראט אחד למשל, שווה עשרה שקלים, אבל אם יש שני קוראט הוא שווה חמישים שקלים, ושלשה שווה אלף שקלים. זה לא הולך לפי המשקל של כפל כמו בזהב, כי כל כמה שגדול יותר יעלה המחיר עד להפליא. אמנם, יש בו חיסרון, אם ישבור מה״פנין", אזי מקלקל את כל ה״פנין" ולא שווה יותר כלום.

״ברם״ – הסביר מהרי"ל דיסקין – ״התורה הקדושה אינה כן. אם אדם לומד, למשל, מסכת קטנה, שכרו עולם אחד. ואם לומד מסכת גדולה הוכפל שכרו אלפי אלפים עולמות כמו ה"פנין" שעולה מחירו עד להפליא. אבל את החיסרון של הפנין אין לה, כי אפילו ילמד רק דף מן המסכת, לא ישבור ח"ו את המסכת ומקבל שכר על זה ושכרו הולך עד להפליא״.

 

יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל (לג, י)

מעשה בהגה"ק רבי יהושע מקוטנא זי״ע שהתיר עגונה אחת מכבלי העיגון, כנגד דעתם של רבים מגדולי התורה ואמר שעוד יראו כולם כי הצדק עמו, "ואני מבטיחכם כי עוד אתן היתר הוראה לבנה שייוולד ממנה״. ותגזור אומר ויקם לך.

פעם אחת נסע הגה"ק מקוטנא ברכבת ושוחח עם תלמיד חכם אחד בלימוד. באותו קרון ישב אברך אחד שכרה אוזניו לשיחת תלמידי החכמים ואף הביע את דעתו בענין. שאלו הגה"ק מקוטנא: ״אברך, מהיכן אתה?״ אמר: ״מכפר פלוני״. שאלו שוב: ״בוודאי אתה בנה של פלונית העגונה?!״. אמר האברך: ״אכן״. מיד לקח רבי יהושע עט בידו וכתב לו 'סמיכה' להוראה…

 

וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ (לג, יח)

זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות, ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה (רש"י)

איש חסיד בא פעם אל הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע ואמר לו, כי ברצונו לקחת פתקאות כי אין לו לחם לאכול. אמר לו הרבי: ״אם אני מקבל פתקאות, קל וחומר אתה״. כאשר שמע זאת האיש, לקח לעצמו שני משמשים ונסע אל העיירות לקבל פתקאות, ובאו אליו אנשים ונשים ונתנו לו כסף עם פתקאות. אך במקום אחד דר איש המתנגד לו וחרה לו הדבר הזה שזה יקבל פתקאות, ולא דיבר מאומה אך המתין לחג השבועות, כאשר זה 'הרבי' נסע לווארקי גם הוא נסע ואצל שולחן הרבי מווארקי אמר בקול רם: ״הייתכן שזה האיש מקבל פתקאות ובאים אליו אנשים ונשים ונותנים לו פתקאות, ואומר שהרבי מווארקי ציוה עליו ליטול פתקאות״. כששמע הרבי דברים אלו אמר: ״אני צויתי לו לקבל פתקאות? ח״ו מעולם לא ציוויתי״. ונסתתם אותו 'רבי' והמתין לשעת הכושר.

המנהג אצל הרבי היה, שערכו שולחן שני אחרי ה'טיש', שעושים בפירות ויין. המתין זה לשולחן השני וביקש מהמשמש שיהיה בשולחן השני וגם האיש המתנגד לו יהיה בשולחן ואז אין בשולחן רק יחידי סגולה, ושאל את הרבי: ״הלא אתם בעצמכם אמרתם לי בזה הלשון ('אם אני לוקח קוויטלעך, קל וחומר אתם'). אמר לו הרבי: ״הזכרתני, אכן בזה הלשון אמרתי, אבל אגיד לך מה ענין הפתקאות; הענין הוא כמו יששכר וזבולון, זבולון נותן לו פרנסתו ויששכר יושב ולומד תורה לשמה, ואם חלילה אצל זבולון שאין לו פרנסה או שח״ו מי שחולה אצלו, היה צריך לבוא אליו עם מקל לשבור לו הראש ולומר, הלא אין תורתך תורה לשמה כי אני נותן לך לאכול שתלמוד תורה לשמה ובוודאי לא למדת כראוי, משום זה קראוני כל אלה. אלא שהוא איש ישר ורק בא אלי עם פתקא ומראה לי הפתקא, ראה מה שיש לי וכל זה בא לי בגללך משום שתורתך כך הוא. וזה שאמרתי לך, אם אני לוקח פתקאות שמראים לי ככה, מכל שכן לך שמעולם לא עבדת את הבורא כראוי ולא למדת תורה לשם השם״.

סיים הרבי באמרו: ״אם בא אלי איש יהודי עם פתקא, נשבר לבי בקרבי כי יודע אני מה הוא הפתקא ואני מתחיל ללמוד לשמה ולעבוד עבודת ה׳, אבל אתה גם לאחר זה אינך לומד לשם השם״…

 

וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (לג, כא)

מסופר שהרה"ק רבי שמעון 'בעל רחמנות' זי"ע (אביו של הרבי הזקן הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע), בא בחלום אל נינו הרה"ק רבי שמעון מסקרנוביץ זי"ע ואמר לו: "דע לך שאני שוכן בבזעזין סמוך לאילן זה, ותעשה לי מצבה". וכן עשה הרה"ק מסקרנוביץ זי"ע, הקים מצבה חדשה על קבר זקנו הק' זי"ע.

 

וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (לג, כא)

זקני הגה"צ החסיד מוה"ר יצחק אייזיק יום טוב מוורשה זצ״ל, בן הגה״צ רבי אליהו ראב״ד מעזריטש זצ״ל, נפטר בוורשה ביום כ״ד חשון תרל״ג ושם נטמן הראשון סמוך לאוהלו של רבו הגדול הרה״ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי"ע. ומעשה שהיה כך היה: באותו זמן כבר היו שוכנים במקום כל תלמידי הרה״ק מווארקי ולא נמצא בשביל זקני הרי״א מקום קבורה אצל האוהל ולא ידעו מה לעשות. והנה, כיון שבאו אל בית החיים, ראו בחוש שהמקום הסמוך לאהל התרחב, והצדיק רוצה שיקברוהו הראשון סמוך לאוהלו הקדוש, ואכן, שם קבעו מקום מנוחתו, והוא ראשון סמוך לאוהל.

 

וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (לג, כא)

סיפר הר"ר מרדכי מרקיל ז"ל מחסידי אוטבוצק-ווארקי: בלילה שנסע הרה"ק רבי שמחה בונם מאוטבוצק זי"ע מירושלים לטבריה, שאלני אם יודע אני אם יש מקום קבורה סמוך לקברו של הרה"ק רבי מנחם מענדיל מוויטבסק זי"ע. אמרתי לו שאינני מטבריה, אבל מסתבר שאין שם מקום, כי נפטר מכבר, אבל נמצא כאן רבי זעליג לידר מטבריה אולי הוא יודע. והוכרחתי לקרוא לו, אבל גם הוא לא ידע ואמר: "מסתבר שאין מקום". ונסע הרה"ק מאוטבוצק מירושלים לטבריה, ואכן מנוחתו כבוד סמוך להרה"ק מוויטבסק זי"ע.

 

וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה (לד, ז)

בשעת הסתלקותו של הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס זי"ע בעל 'נפש חיה', חשבו האנשים העומדים סביבו, שהוא כבר אינו בדעתו הצלולה ושוחחו על כך בחשאי. הבין ה'נפש חיה' על מה ירמזון דבריהם ואמר: ״למה לכם לרמוז זה לזה, הלא כתיב (תהלים קד, כט) ״תוסף רוחם יגוועון״ – דווקא בעת הגוויעה עוד תוסיף רוחם״…

 


באדיבות "מכון באהלי צדיקים"  להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל.  כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]


 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

דברי תורה ווארטים מאלפים.
מומלץ לקנות את הספר

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture