מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע – מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים
הושענא רבה – שמחת תורה – שמיני עצרת
הושענא רבה מתנת חינם
אמר הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע בעל 'אמרי אמת': רקיע השביעי נקרא ערבות, ערבה אין בו טעם וריח. והנה איתא (פס"ר פ"כ ס"ג) כשעלה משה למרום, הראה לו שכרן של צדיקים, עד שהראה לו שמי ערבות. הראו לו אוצר מתנת חינם וזה ענין הושענא רבה, יום השביעי שאז היום של מתנת חינם ומשום זה נקרא יום הערבה שאין בו לא טעם ולא ריח, רק מתנת חינם.
***
מתי נתעלו ההקפות בשמים?
פעם אחת במוצאי שמחת תורה, קרא אליו הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע גביר אחד וציוה עליו לקחת את שיירי האוכל של יום טוב ולבוא עמו. הלכו יחדיו אל קצה העיר, שם נכנסו לבית אחד חשוך, רק נר דלק בו והילדים הקטנים היו רעבים מאד. נתנו להם את השיריים לאכול ומיד נעשה שם שמחה גדולה.
אחר כך פנה הרבי אל הגביר ואמר לו: ״הלא קר בבית, לא כן? ניתן לה (לאלמנה) שתקנה עצים לחמם הבית״. מיד הוציא מכיסו ונתן. אח"כ אמר לגביר: ״הרי הינך רואה שהם הולכים בלי לבוש חם ובלי נעלים על רגליהם, ויכולים חלילה להתקרר״. אף עתה הוציא העשיר מכיסו ונתן לרבי. אחר כך הוסיף הרבי מפרמישלאן עוד ועוד כדברים האלה ואותו גביר ונגיד נענה ברצון. או אז פנה אליו הרבי ואמר לו: ״עכשיו התעלו לשמים ההקפות של אבי הרה"ק רבי ארון לייב מפרמישלאן זי"ע״.
*
למה עשו הקפות גם ביום שמיני עצרת בחוץ לארץ?
סיפר לי הר"ר צבי קלעטר שליט"א, שפעם כשהי' אצל הרה"ק ר' צבי אלימלך שפירא האדמו"ר מבלאדזשוב, נכד הרב הקדוש בעהמ"ח ספר הקדוש בני יששכר זצק"ל, שאל בשעה שקבלו פרידת שלום לאחר סוכות כשנסעו הביתה, מדוע עוד לא שאלתם אותי למה אנחנו עושים הקפות גם ביום שמיני עצרת. [כי כל החסידים בחו"ל עשו הקפות רק בליל שמיני עצרת]. ושתקו ולא ענו אותו.
אמר להם הרה"ק, אספר לכם: הרה"ק ר' משה סופר מפשוורסק היה דרכו תמיד שהלך על שמיני עצרת להרבי ר' אלימלך מליז'ענסק. פעם אחת ילדה אשתו בת, והיה צריך לקרוא לה שם, ולא הלך. אבל ביום שמיני עצרת התגעגע מאוד לרבו הקדוש הרבי ר' אלימלך, ולקח לו בקבוק מי דבש (מעהד), וירד למרתף ושם עמד חבית, ושתה מעט (מעהד) ורקד סביב החבית. וכן עשה כל היום, שתה מעט דבש ורקד לכבוד היום. ולמחרת ביום שמחת תורה הלך לליזענסק לבית רבו הקדוש, והרבי ר' אלימלך עמד כבר ליד הדלת וחכה עליו, כי ראה ברוח קדשו בואו של הרב הקדוש ר' משה סופר. וכאשר בא אמר לו, תגיד לי האמת מה עשית ביום שמיני עצרת שראיתי בכל פעם שהמלאכים שמחים מאד ושוחקים, והיה שמחה גדולה למעלה. והודה לו מה שעשה שרקד כל פעם סביב החבית.
ואמר הרה"ק מבלאדז'יב, לכן כיון שמהקפות כאלה יהיה שמחה גדולה בשמים, לכן אנחנו גם כן עושים הקפות בשמיני עצרת בבוקר.
*
הנה שמחה של מצוה אפילו מה שצדיק אחד עושה למטה בלתי לה' לבדו, מעורר שמחה למעלה, ונשפע על הכלל חק של שמחה בכל שנה בזו העת וזמן. ושמחה שאיננה מלמעלה נאמר עליה (קהלת ב ב) ולשמחה מה זו עושה. וזה ענין (מגילה ז.) קימו למעלה מה שקבלו למטה של פורים. (ומכ"ש בעת ובזמן הזה, אשר הצרות מקיפים ר"ל, שיוכלו לשמוח בשמחת פורים, כי עכשיו יותר גרוע מאז, כי אז במחשבה ועכשיו בפועל).
ונראה אשר לזה הוציא הכתוב (דברים טז טו) "והיית אך שמח" בלשון יחיד, לומר לך שאפילו צדיק אחד במעשה שמחה שעושה מעורר למעלה שמחה גדולה במקור השמחה, ומשפיע חק של שמחה על כל הכלל.
בשמיני עצרת עניין התשובה
שמעתי מאדמו"ר הקדוש מווארקא אז (בגימטריא 8) הוא שמיני עצרת אז אתם (אבני המקום)
[הכוונה בכך על הפסוק (תהלים יט, יד) ״אז איתם וניקיתי מפשע רב״. א״ז בגימטריא ח' הוא שמיני עצרת, כלומר, שבשמיני עצרת ניקיתי מפשע רב].
שמחת תורה – עוז לו
נפל בדעתי אותיות קודם סוכה הוא נידה כי מי שאוכל חוץ לסוכה הוא מרוחק ומנודה מפי הקב"ה.
ואחר אותיות סוכה אותיות עז-לו רמז לשמיני עצרת מזכירין גבורות הגשם מיטרות עז (איוב לז, ו).
וגם נקרא שמחת תורה שנקראת עוז, ה' עוז לעמו יתן. ואותיות לו רמז על ל"ו נרות חנוכה שהוא אחר סוכות
אשרי אדם עז לו בך (תהלים פד, ו) עוז לו הם שמיני עצרת וחנוכה. אדם בך עולה בינה (67) כי שניהם משורש בינה שמיני עצרת הוא שמיני וחנוכה בני בינה כי עלו למעלה למשכיל
עכבו עלי יום אחד השראת השכינה
שמעתי בשם הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע בעל 'אמרי אמת': כתיב (בלק כד, ה) ״מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל״. הענין רומז על חג הסוכות וכן מצינו לעיל (כב, כח) אצל בלעם ״זה שלש רגלים״, ופירש"י: "אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה״.
לכן אמר ״אוהליך יעקב משכנותיך ישראל״, והיינו שהשי"ת שוכן בעם ישראל בחג הסוכות שהוא השלישי ברגלים. ע"כ נאמר בשמיני עצרת (ראה רש״י במדבר כט, לו) ״עכבו עלי יום אחד״, פירוש, כשיזכו לג' רגלים כראוי ולהשראת השכינה זוכים לשמיני עצרת שהשכינה מתעכבת אצלם. (עיין ב'שפת אמת' תרל"ו).
לעשות קודם תשובה
סיפר לי ר' יחיאל טראהן ששמע מכ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל, אשר פעם אחת במוצאי שמחת תורה נתקבצו יחד חסידי עיר אחת והלכו ישר מבית החסידים לפרשיסחא אל הרה"ק הרבי ר' בונם זי"ע. כאשר באו אליו, אמר להם: "פעם אחת היה ג"כ מעשה שבאו מעיר אחת ישר מבית החסידים ללובלין ולא נתן להם הרבי [החוזה הק' זי"ע] שלום, ואמר להם: "היה מן היושר שתחשבו עצמכם קודם לעשות תשובה"…"
באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל. כל הזכויות שמורות
להערות והארות [email protected]
