הלכה א'
צריך לקרות קריאת שמע בדקדוק גדול מתוך סידור מדוייק היטב. וישמיע לאוזניו מה שהוא מוציא מפיו. וישגיח שלא יאמר דגוש במקום רפה, או רפה במקום דגוש, ויפסיק קצת בכל מקום שנרשם קו כזה |. וגם בפסוקי דזמרה, צריך לדקדק בכל זה.
קרא עוד:
[postim]
ויטעים יפה העי"ן של תיבת "נשבע", שלא יהא נשמע כאלו אמר "נשבה" בה"א. וכן בזי"ן של "תזכרו", ושל "וזכרתם", ידקדק היטב, שלא יהא נשמע כאלו אמר בשי"ן.
הקורא קריאת שמע, לא ירמוז בעיניו, ולא יקרוץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו. אך לצורך מצווה, מותר לרמוז בפרשה שניה.
הלכה ב'
קודם קריאת שמע, כשאומר "והביאנו" וכו', נוטל את הציצית בידו, ואוחזן בשעת קריאת שמע ביד שמאל בין קמיצה לזרת כנגד ליבו. וכשמגיע ל"ויאמר", שהיא פרשת ציצית, אוחזן גם בימינו. וכשאומר "וראיתם אותו", נותנם על העיניים, ומסתכל בהם ונושקן.
ונוהגין שבכל פעם שאומר תיבת "ציצית", נושקן.
ואוחזן עד "ונחמדים לעד", שאז נושקן ומניחן מידיו.
באמרו "אני ה' אלהיכם", יאמר מיד גם תיבת "אמת", שלא להפסיק ביניהם. וגם השליח צבור אומר כן, וחוזר ואומר: "ה' אלהיכם אמת". ויכוין כל אחד לשמוע שלוש תיבות אלו מפי השליח צבור, כי באלו שלוש תיבות נשלמו רמ"ח תיבות בקריאת שמע, כנגד רמ"ח איברים שבאדם.
ומתחילין אחר כך "ויציב", אבל אסור לומר עוד הפעם "אמת".
ומי שמתפלל ביחידות, יאמר קודם קריאת שמע: "אל מלך נאמן", להשלים בשלוש תיבות אלו מניין רמ"ח.
אם הפסיק באמצע קריאת שמע (דהיינו מן "שמע ישראל" עד "על הארץ") מחמת אונס, שהיה מוכרח להפסיק, כגון שהיה צריך לצאת לעשות צרכיו, או שנמצא צואה בבית, אם שהה משך זמן שהיה הוא יכול לומר כל קריאת שמע, צריך לחזור לתחילת קריאת שמע.
קרא קריאת שמע, ונכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שקורין קריאת שמע, צריך לקרות עמהם כל קריאת שמע, שלא ייראה כאילו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חביריו; ויקבל שכר כקורא בתורה. והוא הדין אם הוא בבית הכנסת, ואומר דברי תחנונים או פסוקים, במקום שרשאי להפסיק.
ואם הוא עדיין לא קרא קריאת שמע, קורא גם כן עם הציבור, אבל צריך שיתכוין שלא לצאת ידי חובתו, כדי שיקרא אחר כך עם הברכות.
וכן שאר דברים שהציבור אומרים, כגון "תהלה לדוד" ו"עלינו" וכדומה, ואפילו פיוטים, אומר עמהם, ואל יפרוש את עצמו מן הציבור.
