ישנו יסוד גדול ועצום בחינוך הילדים, כאשר ילד קטן, הוריו צריכים לשמור עליו, לבדוק מה הוא אוכל מה הוא שותה, להזהיר אותו מכוויה באש או מנפילה מהחלון. כל עוד הוא בגיל צעיר ההורים הם שומרים
כאשר הילד גדל והופך להיות נער, תפקידם של ההורים הוא להדריך לגבי אירועים שונים ומצבים בחיים. ההורים בגיל זה הם מדריכים.
כאשר הילד מתבגר יותר מגיע השלב בו ההורים הופכים להיות ידידים.
כאשר ההורים מערבבים את התחומים ואת שלושת השלבים, נוצרת בעיה, שכן על ההורה להבין שהילד הוא לא חפץ או רכוש שיש לו שייכות אליו. מחשבה שכזאת גורמת לכך שיגדלו ילדים עם בעיות בנפש והדבר גם משליך שלהורים יהיו בעיות בנפש בגלל אותה מחשבה שגויה שהילד הוא רכושם.
תפריט
