הלכה א'
אסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל תפילת שמונה עשרה, בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדין. ואם היושב עוסק גם כן במה דשייך לסדר התפילה, מותר. ויש מקילין, דאפילו אינו עוסק בענייני תפילה, אלא שלומד תורה בפיו, אינו צריך להתרחק. והירא דבר ה' לא ישב לפני המתפלל תפילת שמונה עשרה כמלוא עיניו, אפילו אומר קריאת שמע. אבל לאחריו ולצדדין אין להקפיד. ולעמוד מותר בכל עניין, אפילו לפניו.
קרא עוד:
[postim]
אם זה היושב הוא אדם חלוש, אין למחות לו.
אם זה היושב ישב קודם, ואחר כך בא זה ועמד להתפלל מצידו או מלפניו, שנמצא זה היושב לאחריו, אינו צריך לעמוד, כיון שזה בא בגבולו. אבל עמד להתפלל לאחריו, שנמצא היושב לפניו, יש לו ליזהר ולעמוד.
וכל זה כשמתפלל בביתו. אבל אם מתפלל בבית המיוחד למניין קבוע, ומכל שכן בבית הכנסת המיוחד לכל אדם להתפלל שם, אפילו ישב הוא קודם, צריך לעמוד, כיוון שהמקום מיוחד לתפילה לכל איש.
הלכה ב'
אסור לעבור בתוך ארבע אמות לפני המתפלל תפילת שמונה עשרה. ולכן, אם אחד התפלל וגמר תפילתו, ואחד עומד לאחריו ומתפלל ועדיין לא גמר, אל יפסיע זה שלפניו את הפסיעות, שנמצא כעובר לפני המתפלל. ולעבור מן הצדדין, ומכל שכן לאחריו, מותר.
שיכור, אם אינו יכול לדבר לפני אדם גדול ונכבד, אסור לו להתפלל. ואם עבר והתפלל, תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל כשיסור יינו מעליו. ואם עבר זמן תפילה, משלים אותה בתפילה שלאחריה, כדין שוגג ואונס.
