על פי ההלכה אסור לכהן לשהות בבנין שיש בו מת, אך האם הדבר מותר במקרה של צורך חיוני לחולה המצוי בהחלמה ממחלה מסוכנת?

שאלה בהולה שהתקבלה על שולחן מוקד השו"ת לרפואה והלכה שע"י 'יד שרה', כדלהלן:

כבוד הרב,

אני כהן (מיוחס לאהרן הכהן), וכידוע נכתבו בתורה דינים מיוחדים לכוהנים, כשאחד מהם הוא, שאסור לכהן להימצאות במקום אחד עם אדם שמת, לא באותו חדר, וגם לא באותו בנין.

בבנין בו אני מתגורר עם אשתי, מתגוררים גם משפחתו של גיסי, אח אשתי. והנה הבוקר, לפני כמה דקות, גיסי אשר היה חולה מזה מספר חודשים במחלת הסרטן, נפטר, לא עלינו, ואת הידיעה על פטירתו קיבלתי בעת תפילת שחרית בבית הכנסת.

אשתי מצויה כעת בהחלמה ממחלה מסוכנת, ולכן בני המשפחה אינם מעוניינים להודיע לה על פטירת אחיה, מחמת הבהלה שהדבר עלול לעורר אצלה. אמנם, אני יודע שאם לא אבוא הביתה כבכל יום מיד לאחר התפילה, היא תחשוד שמשהו קרה לי ותילחץ מאוד, והלחץ הנפשי מסוכן לבריאותה. מאידך, חל עלי איסור להיכנס לבנין בו אני מתגורר, מאחר שגיסי הנפטר עדיין שוהה בביתו, ואני הרי כהן.

ברצוני לשאול שתי שאלות: א. האם מותר לי לעבור על איסור טומאת כהן, ולהיכנס לביתי, בכדי להרגיע את אשתי החולה, מחמת החשש שהדאגה תזיק לבריאותה ותדרדר את מצבה הרפואי? ב. האם כדאי לשלוח שליח שיספר לאשתי על פטירת אחיה, ואז היא תבין מדוע אני לא מגיע הביתה, ולא אצטרך לעבור על שום איסור?

תשובה: בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שלז) נפסק להלכה, שחולה מסוכן שאחד מקרוביו נפטר, אין להודיע לו על כך, מאחר שיש לחשוש שמרוב הלם הוא יאבד את שפיותו ודעתו, וכמו כן יש לדאוג שקרובי הנפטר לא יבכו על ידו, ושלא ישמע את ההספדים על קרובו.

וכתבו פוסקי ההלכה (ראה ש"ך וערוך השולחן שם), שבהלכה זו יש שני פרטים נוספים: א. על קרובי החולה מוטל לדאוג, שהחולה לא ישמע שום דברי הספד או בכי על נפטרים באשר הם, בין אם הם קרוביו ובין אם אינם קרוביו, שאנו חוששים שעל ידי כך יכנס פחד בלבו, שאולי יקרה גם לו מה שקרה לאותו אדם שנפטר. ב. אפילו אם נפטרו אביו או אמו של החולה, והוא בנם היחיד שיכול לומר עליהם 'קדיש', אין לספר לו על פטירתם, שמא מצבו הרפואי יתדרדר בעקבות הידיעה העצובה.

על פי זה, גם בנידון שאלתנו, מאחר והאישה מצויה בתהליך החלמה מטראומה רפואית שעברה בעת מחלתה, אין לגרום לה בשום אופן טראומה נוספת בסיפור על שאחיה נפטר. לכן, יש לדאוג שדלת ביתה תהיה סגורה עד לפינוי הנפטר מהבניין, כדי שהיא לא תשמע את הבכיות וההספדים של בני המשפחה. כמו כן לבעלה מותר ואף חובה עליו לשוב לביתו בשעה בה הוא רגיל לחזור, כדי שאשתו לא תדאג לו ותצטער.

אמנם, יש לבקש מבני משפחת הנפטר, שישאירו את דלת ביתם סגורה עד שאנשי ה'חברא קדישא' יבואו לפנותו, זאת מאחר שלדעת פוסקי ההלכה (ראה ש"ך יורה דעה סימן שעב, ב), כאשר דלת בית הנפטר סגורה, האיסור לכהן לשהות בבנין אינו חמור כל כך, כלומר אין בזה איסור מן התורה אלא מגזירת חכמים, לכן כדאי לעשות זאת אם הדבר אפשרי.

יהי רצון, שלא נדע מכל צער, ונזכה לגאולה שלמה במהרה, אמן!

הכותב – הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.