האם מותר להסכים לתרומת איברים לאחר קביעת מוות מוחי, תרומת לב או כבד, לצורך הצלת חיי אחרים? • מאמרו של הרב יעקב וינר, ראש מוקד הלכה ורפואה בארגון יד שרה

למכון לרפואה והלכה שע"י 'יד שרה' נשלחה שאלה מאדם המתגורר בצרפת:

לאחרונה שונה חוק תרומת איברים בצרפת, וכעת כל אדם שאינו מצהיר בחייו על סירובו לתרום איברים, יש לגורמי הרפואה הזכות לקחת איבריו להשתלה לצורך הצלת חיים.

שאלותי הם: א. מה היא דעת ההלכה בנושא תרומת איברים חיוניים, לב או כבד? ב. האם בעקבות שינוי החוק, מוטלת חובה על כל יהודי שומר תורה ומצוות להצהיר על סירובו לנטילת איברים מגופו, או שניתן להימנע מהצהרה זו?

תשובה: בעולם נהוג ליטול איברים חיוניים כמו לב וכבד לצורך השתלה והצלת חיים, מאנשים המצויים במצב "מוות מוחי", היינו שמוחם חדל מלתפקד והנשימה אינה עצמאית אלא באמצעות מכונת הנשמה. במצב זה יש דופק בלב ושאר מערכות הגוף פועלות.

מדינות רבות בעולם קיבלו הגדרה זו כמוות חוקי, ומאידך ישנם מדינות שלא קיבלו הגדרה זו בחוק, יפן למשל. מדינת ישראל קיבלה הגדרה זו בחוק, והסכימו לכך רבני מועצת הרבנות הראשית לישראל.

שורש הסוגיא נעוץ בדברי הרב משה סופר בספרו "חתם סופר", שם מבואר שישנם שלושה תנאים שבהתקיים שלשתם ניתן להגדיר אדם כמת על פי תורת ישראל: א. שהוא מוטל כאבן דומם (היינו שאין שום תנועה באיבריו). ב. הדופק פסק. ג. הנשימה פסקה.

בקביעת "מוות מוחי" אמנם מתקיימים שני תנאים מתוך שלשת התנאים, אבל התנאי של הפסקת הדופק אינו מתקיים, שהרי הלב עדיין פועל בצורה נורמלית ועצמאית, הגוף חם ומעכל את המזון, שברים בגוף מתאחים ועוד. לכאורה לפי דברי החתם סופר, במצב זה האדם נחשב לחי וקצירת אבריו נחשבת כמעשה רציחה. כך פסקו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אויערבאך, והרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל. מאידך, מועצת הרבנות הראשית הסכימה עם ההגדרה העקרונית שמצב "מוות מוחי" הוא מוות על פי ההלכה.

ונראה לעניות דעתי הלכה למעשה, שמאחר ונחלקו בזה גדולי ישראל, יש להחמיר ולהתייחס אף למי שהוגדר במצב של "מוות מוחי" כאדם חי לכל דבר, שהרי אף בספק רציחה נאמר הכלל "יהרג ואל יעבור", וכל שכן שאין לעשות מעשה וליטול את איבריו מגופו במצב זה.

ובנידון שאלתנו: גם לדעת מועצת הרבנות שהתירה תרומת איברים במצב "מוות מוחי", מאחר שהרבנים התנו זאת בכמה וכמה תנאים שאינם מתקיימים בדרך כלל בחו"ל, ועוד, שפסיקתם אמורה לתושבי ארץ ישראל בלבד, לכן לכל הדעות יש לאסור את תרומת האיברים במצב מוות מוחי בצרפת, ובמצב הנוכחי יש לחתום על הצהרת הסירוב לנטילת איברים במצב "מוות מוחי".

הכותב – הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות. האמור במאמר אינו הלכה למעשה, ובכל שאלה יש לפנות לרב מוסמך.