"המדינה תוצף מצידונים אשדודים ומואבים"
בשיחה הראשונה שדיבר כ"'ק מרן הגה"ק מליובאוויטש זי"ע על מיהו יהודי בפורים תש"ל אמר הרבי: "אין צורך להסביר את תוצאות הדבר הן בתפוצות ישראל והן בארץ ישראל. אם לא יחול חס ושלום שינוי בזה, תוצף ארץ ישראל בכאלה ותהא המדינה מורכבת מיהודים, צידונים, אשדודים, עמונים ומואבים בשמותיהם הנוכחיים." (לקוטי שיחות חלק כ"א)
גזירה שלא הייתה כמותה בדברי ימי ישראל
במכתב ארוך ומנומק בערב ראש השנה, ה'תשל"א למר יעקב שי' רוזנטל כותב האדמו"R מליובאוויטש: "קויתי וצפיתי שאולי סוף סוף יבוא הרגע ותבוטל כל הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פיסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי.
ויהי רצון שאצא ידי חובתי בכתיבה זו, ונזכה לנצחון האמת ולביטול השקר, ובפרט שקר בולט כזה, שמרמים את הגוי ואומרים לו שנעשה יהודי ו"אחינו אתה", מרמים את הסביבה והצבור שיש כאן "הישג" בה בשעה שזהו חורבן והרס, וסוף סוף מרמים גם את עצמו, בסגנון חכמינו ז"ל שישו בני מעי, שהדמוקרטיה נצחה ובטלה ההפליה ונתקרבו הלבבות ובטלה המחיצה בין ישראל לעמים ונפרצו כל החומות שהגינו על עמנו בני ישראל במשך כמה אלפים שנה, עשו שונאי ישראל להפקר לחיות השדה וכו'. (אג"ק כו' תצא')
מעלה לראשונה את הרעיון לעשות ספר יוחסין
ביום י"ג באלול תשל"ט ביקר אצל מרן האדמו"ר מליובאוויטש הגאון הגדול כ"ק אדמו"ר מאונגוור רבי מנשה הקטן קליין זצ"ל אצל הרבי, יחד עם מחותנו כ"ק האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" זצ"ל. באותה הזדמנות העלה הרבי מיוזמתו בפעם הראשונה רעיון מהפכני שיש לעשות "ספר יוחסין", שזה יפתור מבחינה מסוימת את הקלקולים של חוק "מיהו יהודי" הפרוץ, ואת הבעיות הנוצרות מאימוץ ילדים.
וכך אמר האדמו"ר מליובאוויטש בין השאר: "אינני רואה עצה אחרת מאשר ספר יוחסין. הדבר יגרום סערה עצומה, אך אין ברירה אחרת. השאלה היא כיצד יבצעו זאת. הרי אחר כך לא תהיה שום בקרה על זה. נניח שאגודת הרבנים תקבל החלטה כזאת, או איגוד הרבנים, או התאחדות הרבנים, הרי הדבר תלוי בכל רב, וכל רב במקומו הוא מושל בכיפה.. ולכן, בכדי לעורר אודות ספר היוחסין, להיותו דבר בלתי רגיל, צריך לזה כוח הרבים.. כוונתי כמה רבנים ביחד.
"בספר היוחסין אין צורך בשום הכנות, מי שמעוניין יוכל להרשם, ומי שלא רוצה אף אחד לא יכריחו. אך עצם ההכרזה תהיה דבר הכי גדול, ואחר כך אפשר והדבר יעזור שיפחדו מענין של אימוץ וכו'. הנני מחזיק מאוד מברוך אומר ועושה, ואם כן אפשר שאתם תעוררו על כך תיכף באגודת הרבנים ואיגוד הרבנים, ומצדי אפעל גם כן בנפרד".
למחרת השיחה הרבי כתב לו פתק עליו נרשם למעלה "מהיר וחשאי" והרבי הסביר את נימוקיו למה אי אפשר במצב ההווה לערוך ספרי יוחסין. "בהמשך להמדובר אמש בנוגע לספר יוחסין וגודל האחריות שבדבר, כיון שמעולם לא הייתה כזאת – התבוננתי עוד הפעם בזה ולפי עניות דעתי:
א) בנוגע לפועל – על פי מצב היחסים בין ארגוני הרבנים האורטודוקסים כאן (ובכמה מקומות) – לא יעשה הספר בפועל (מי הנאמן, האחראי, העומד בראש וכו'), [כלומר הרבי חושש שתהיה מחלוקת בין הרבנים האורטודוקסים מי יעשה ומי יהיה אחראי על הסר יוחסין]
ב) הדיבור יחריף היחסים ביניהם וכו'
ג) הקונסרוואטיווים (וגם מהנ"ל) ירעישו שהקנאים רוצים לפלג עם ישראל בכל מקום, ואפילו באמצעים שהקנאים באונגארן מאז לא נקטו בזה.
ד) ירעישו בארץ הקודש נגד הכנס האחרון דמיהו יהודי, שנתגלתה כוונה האמיתית וכו' וכו' – זאת אומרת כיון שברור שעתה ובעתיד הקרוב לא יבוא הספר בפועל, ומאידך – עלול אפילו רק הדיבור על דבר זה למחלוקת גדולה וביותר – לדעתי אין מתאים כלל וכלל להעולות השאלה אפילו בדיבור בעלמא – לעת עתה ובעתיד הקרוב כי המחלוקת וכו' – בגדר ודאי והתועלת – גם בגדר שמא אינה (וחוזרני ממה שאמרתי בזה אמש). ואת כבוד תורתו הסליחה "ודברים שאמרתי וכו' (מנחם משיב נפשי ח"ב אגרת תשל"ד).
דבריו של הרבי בנוגע ל"מיהו יהודי" פעלו רבות
להלן קטע משיחת הרבי עם הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל מיום י"ג שבט תשמ"ג
הגרמ"ק: דבריו התמידיים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, בהקשר ל"מיהו יהודי" – פעלו רבות.
הרבי: רבות, הם הפחיתו מחומרת המצב… הסערה שהתחוללה לפני מספר שנים, בהקשר ל"מיהו יהודי", הועילה, כי משרדים שעמדו להפתח באתונה ובמרסיי (להענקה סיטונאית של תעודות "גיור"), לא נפתחו עקב כך.
זה הרי היה מעשה בפועל. הכל היה מוכן לכך, למטרות שכאלה, לא חסרים אמצעים כסף ושלוחים. לביצוע מעשי היה צורך, לא יותר מצירוף השליח למקום. וכששמעו שהחלה סערה בהקשר ל"מיהו יהודי" – נמנע הדבר בשני המקומות, ובוטל. מקומות, ש(אילו נפתחו) דרכם היו עוברים אלפים. ("שיח שרפי קודש" י"ג שבט תשמ"ג עמ' 362)
עניין מיהו יהודי נוגע לכל אחד גם לבחורי בר מצוה
בסיום ימי ה'שלושים' להסתלקות גאב"ד אונגוואר הרב מנשה קליין זצ"ל סיפר בנו הגאון הרב משה קליין סיפור מדהים מתוך היחידות אצל כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע
"כולם יודעים כמה שהרבי מליובאוויטש השקיע וכמה כאב לו ממש במסירות נפש הענין של 'מיהו יהודי'. אני זוכר שפעם אחת הייתי עם האבא זצ"ל (הריני כפרת משכבו) ביחידות אצל הרבי, הייתי אז בגיל הבר מצווה.
"הרבי דיבר ממש חזק ובכל התוקף על הענין של 'מיהו יהודי' והוא ביקש לכתוב ולדבר בזה ולכתוב על זה. אבא הראה לו שהוא באמת כתב על זה כמה פעמים, וכן בספרו שו"ת 'משנה הלכות'. ואז באמצע הדברים הרבי הסתובב אלי, ואמר לי: 'מיהו יהודי' הוא עניין של 'יוחסין' וזה נוגע לכל אחד, לכל אחד יש שייכות בזה, אנשים נשים וטף, וגם בחורי בר מצוה".
"אני הבנתי מהמשפט הזה של הרבי ומזה שהוא הסתכל עלי חזק שיש בזה הוראה מסוימת עבורי. אני אמנם לא יכול לומר שעשיתי הרבה בזה, אבל ב"ה עכשיו חיברתי את הספר 'משנת הגר' שזה גם שייך – שייכות קצת על כל פנים – לעניני יוחסין וכו', אני מרגיש שאני גם עשיתי משהו בעניין הזה של טהרת וקדושת ויחוס ישראל. (מתוך וידאו)
גיור שלא כהלכה מביא "גייס חמישי"
אחת השיחות האקטואליות של הרבי בנוגע ל"מיהו יהודי" נאמרה בערב חג השבועות תשל"א. הרבי ביקש לתרגם שיחה זו ללשון הקודש ולהפיצה בארץ הקודש. גם התרגום (על ידי הגה"ח הרב טוביה שיחי' בלוי) הוגה על ידי הרבי.
“אחת מן ההשלכות האקטואליות וההוראות למעשה לזמננו, שבמגילת רות, מופיעה באופן ברור בסיפור עלייתן של רות ועורפה… כידוע ירדו שני יהודים (מחלון וכליון) לחוץ לארץ ונשאו שם גויות לנשים. לא היו אלה גויות סתם כי אם בנותיו של עגלון מלך מואב. והנה גויות אלה עוזבות את ארצן ואת מולדתן ואת בית אביהן שברום היחס ומצטרפות אל יהודיה שהייתה חותנתן.. הם מוותרות על האושר שבמואב, ומגיעות לארץ ישראל, שם הן מצהירות על רצונן להתגייר: “כי אתך נשוב לעמך”. לא מצפות להם דירות מטעם ה”סוכנות” או כל סיוע כלכלי מטעם המדינה – שהרי מאוחר יותר אנו רואים את רות נזקקת למתנות עניים למחייתן, אף לא מצפה להם קבלת פנים לבבית “לעידוד העליה”, שהרי אפילו חותנתן התקבלה בקריאות זלזול “הזאת נעמי”?! הם נכונות לסבל, ובלבד לחיות בתוך עמם של בעליהן.
“למרות כל זאת אין נעמי מתחשבת כלל במניעיהן ובהקרבה שהן מגלות על מנת להצטרף לעם ישראל, והיא דוחה אותן.
נעמי הבינה את האסון הצפוי לעם ישראל מגיור של נייר
“נעמי זו, שככל הנשים הייתה רכת לב בטבעה, ושדרכיה היו דרכי נועם, כפי ששמה מעיד עליה, אזרה עוז והרחיקה ממנה את כלתה, שחייתה עמה עשר שנים בטוב וברע, ושהולכת אחריה ורוצה לחיות בעוני בתוך עמה. היא לא ניסתה להפנותן לבית דין רבני בבית לחם… היא נוכחה מיד שערפה מתכוונת להסתפק ב”גיור של נייר”, ובחושה הבריאה הבינה שגיור כזה מביא צרות לכלל ישראל, ומשום כך דחתה את ערפה. לא נרתעה פן יאמרו עליה שהיא אכזרית. . . רק את רות הרוצה להתגייר גיור כהלכה, גיור אמיתי לכל פרטיו, המלווה בקבלת מצוות, קיבלה נעמי. אכן זכתה רות ויצא ממנה דוד “שריווה להקב”ה בשירות ותשבחות” ושניצח את גליית, שהיה בנה של ערפה. זו שרצה להתגייר “גיור של נייר” “גיור” קל.
“לכאורה מה אכפת לה לנעמי לקבל את ערפה, גם אם אינה מעוניינת בגיור כהלכה? מה אסון יקרה לעם ישראל אם תצטרף אליו עוד אישה שתשב בתוך העם בארץ הקודש?… מדוע ניתקה אותה ממשפחתה אתה חייתה עשר שנים בחיבה?
“אלא שנעמי חזתה היטב את האסון הצפוי לעם ישראל מצירוף ערפה באמצעות “גיור של נייר”, ובחושה הבריא מנעה מעם ישראל את האסון על ידי דחייתה!
גיור כהלכה מנעה סכנה חמורה ו"גייס חמישי" בצבא ישראל
“אילו הייתה ערפה מצטרפת לעם ישראל, כתוצאה מגישה “ליברלית” המתחשבת “בהקרבתה ורצונה הכן” היה אז נולד אצלה גלית, ואז היה המצב חמור מאד: גוליית היה מסתובב אז בתוך עם ישראל והיה רשום כיהודי. כאשר גוליית נולד בתוך מחנה פלשתים – היה השונא גלוי לעין, ודוד המלך יצא נגדו בחלוקי אבנים; אבל אילו אותו גוליית היה מסתובב במחנה ישראל – לא היו יודעים שהוא אויב ולא הייתה אפשרות לצאת נגדו למלחמה, ואז היה מסוכן פי הרבה כ”גייס חמישי”. מי יודע מה היה עלול אז אותו גליית לעשות לעם ישראל!
“‘אכזריותה’ של נעמי ועמידתה על גיור כהלכה – מנעו, אפוא, אסון וסכנה חמורה מן העם. נעמי לא התחשבה בכך שעם ישראל בארצו זקוק לתוספת כח, ושבנה של ערפה ודאי ישרת בצבא ישראל, כיון שידעה שדווקא בשרות זה של גליית בצבא – טמונה סכנה, סכנת “גייס חמישי” ולכן דחתה את ערפה”. (שיחה זו נדפסה בכתב עת 'שמעתין' שנת תשל"א ובמקומות נוספים לאור הוראת הרבי לפרסום השיחה בלשון הקודש)
15 שנה שמחריבים את עם ישראל – עוקרים נפשות חיות מהעם היהודי
"ביכלתו של אדם רק להעלים עין מזה או להצדיק את עצמו בזה שהוא עסוק בענינים אחרים, אבל כשיבוא יהודי שבנו או בתו התחתנו רחמנא ליצלן עם אינו יהודי בגלל חוק ״מיהו יהודי״ — הרי הוא ערב לזה, וכי יוכל לומר ״ידינו לא שפכו את הדם הזה״?!
"ובנוגע לפועל – מה שעבר עבר והרי זה חשבון בינו לבין קונו, אבל מכאן ולהבא עליו להתעסק בתיקון החוק בזריזות הכי גדולה, כי בכל יום ויום שחולף ועובר מתווספים עוד גרים שנתגיירו שלא כהלכה רחמנא ליצלן. ויתכן שהשתדלותו עם ״שטורעם״ עוד הלילה תמנע גיור שלא כהלכה מחר בבוקר.
"וגם אם זהו רק בגדר ספק או ספק־ספיקא- ואפילו אלף ספיקות – הרי בעניין של פיקוח נפשות ובענייננו, דבר הנוגע לבניו רבני ביתו והמשכם עד סוף בל הדורות, מחויבים להשתדל בזה אפילו אם יש לו בזה אלף ספיקות. אילו היו עוסקים באמת בביטול גזירה זו בודאי היו מצליחים בזה, אבל לא זו בלבד שאין משתדלים בביטול הגזירה, אלא נותנים "הכשרים״ לגיורים אלו! ומי הם הממציאים הכשרים אלו? — רבנים! מלבישים זה ב״זיידענע זופיצע״.
"וככה מתמשך הדבר — חמש עשרה שנה שמחריבים את העם היהודי אין זה עניין של ״השערות״ בלבד, כי אם מציאות בפועל, ההולכת ומתפשטת במשך חמש עשרה שנה, שעוקרים נפשות חיות מהעם היהודי על ידי גיור שלא כהלכה! האמת היא שעל עצם חקיקת חוק זה — גם אם לא היו שום תוצאות בפועל — חייבים למסור נפש, שבנ״י מסרו נפשם על גזירת היוונים ״כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל״. (תורת מנחם תשמ"ה ג' פורים)
אם היו יוצאים מהקואליציה החוק מיהו יהודי היה בא על תיקונו
בכ"ח סיון תשל"א כותב כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע למר זרח ורפהטיג מראשי המפד"ל: "ישנם בידי ידיעות ברורות וממקור ראשון ומבעלי סמכה שבאם היו יוצאים מהקואליציה בהממשלה, היו נשארים מבחוץ למשך זמן קצר, ובאם היו עומדים בתוקף על הדרישה לתיקון הגזירה האיומה דמיהו יהודי וחוק השבות, היה חוק זה בא על תיקונו מכבר ומכבר.
"וחבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל הישגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק חס ושלום ורחמנא ליצלן לדראון עולם שזוהי הפעם הראשונה שרשמו בתור "בא כח מיליוני בני ישראל" – את מרת שליט ושני ילדיה "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים. (אג"ק כז' קעו')
