חקירת האסון במירון: ההבדל בין בדיקה לחקירה ומה הסמכויות של כל וועדה • כל הפרטים

צילום: דוד כהן / פלאש 90.

חקירת האסון במירון: ההבדל בין בדיקה לחקירה ומה הסמכויות של כל וועדה • כל הפרטים

מבקר המדינה, המחלקה לחקירות שוטרים, ועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית או פרלמנטרית • לזהות הגוף שיחקור את האסון הנורא במירון יש חשיבות מכרעת • 'חדשות JDN' עושה לכם סדר בהבדלים בין סוגי החקירות, סמכויות הוועדות למיניהם והיתרונות והחסרונות שבכל גוף

כתבות נוספות בנושא:

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו

האסון הכבד שהתרחש במירון, בו נהרגו 45 בני אדם ולמעלה מ-150 נפצעו, מביא למסקנה הברורה כי חייבים לבדוק את מכלול הגורמים שהביאו למחדל הבטיחותי חמור. לכל ברור כי האסון לא נגרם מפעולה נקודתית אלא התרחש כתוצאה מתרבות ניהול רחבה יותר, אירוע בסדר גודל כזה לא יוכל להיבדק על ידי גוף מצומצם וללא סמכויות נרחבות.

כציבור היודע שכל התרחשות, גזירה היא, אין הדרישה החרדית לחפש אשמים במחדל, אלא ללמוד מהאסון הנורא כיצד ניתן למנוע סכנות דומות בעתיד. 'חדשות JDN' עושה לכם סדר בסמכויות כל גוף חקירה.

בישראל מספר גופים הנבדלים זה מזה בסמכויות המוקנות להם, באופי הבדיקה ובמשמעות תוצאותיה.

ועדת חקירה ממלכתית

ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שמטרתה לברר באופן מעמיק נושא שעל סדר היום. לוועדה סמכויות נרחבות והיא ממוקדת בהיבטים מערכתיים וציבוריים של הנושא הנבדק. בישראל היו עד כה 18 ועדות חקירה, ביניהן כאלה שעסקו במלחמת יום הכיפורים, משבר המניות בבנקים, אירועי סברה ושתילה ועוד.

הועדה כזאת מוקמת בהחלטת ממשלה, או בהחלטת הוועדה לביקורת המדינה, בהמשך לדו"ח ספציפי. מרגע הקמת הוועדה היא "מתנתקת" מהממשלה ואת חבריה ממנה נשיא בית המשפט העליון. הממשלה מחליטה רק על הקמת הוועדה ואז מעבירה את האחריות להרכב הוועדה לנשיא בית המשפט העליון.

בראש ועדת חקירה ממלכתית חייב לעמוד שופט בפועל או בדימוס מטעם בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי. כך נשמרת עצמאותה של הוועדה, והיא זוכה ליוקרה של הרשות השופטת. הוועדה מורכבת בדרך כלל משלושה חברים, ובמקרים מיוחדים ממספר אי-זוגי גדול יותר.

סמכויות: הוועדה מתפקדת למעשה כמעין בית משפט, והיא רשאית לזמן עדים ולכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על הרשויות העברת חומרים חסויים. החומר שאוספת הוועדה לא יכול לשמש במשפט פלילי. דיוני הוועדה מתקיימים באופן פומבי, מלבד מקרים בהם מחליטים חברי הוועדה אחרת.

מסקנות: בסוף דיוניה מפרסמת הוועדה דו"ח המלצות וממצאים, אותו היא מעבירה לממשלה. תפקידה של הוועדה אינו למצוא אשמים פליליים באירוע, אלא לחשוף בעיות מערכתיות וציבוריות בתפקוד אנשים וגופים סביב האירוע הנחקר. לרוב החלטותיה כוללות מסקנות אישיות לגבי מקבלי ההחלטות ומכאן החשש של נציגי הציבור מהקמת ועדות כאלו.

יתרונות: ועדת החקירה הממלכתית, בהיותה גוף בלתי תלוי ובעל אופי מעין משפטי, זוכה ליוקרה ציבורית רבה. העברת הליך בירור העובדות וניסוח ההמלצות לגוף שהוא חיצוני למערכת הפוליטית משיבה את אמון הציבור במערכת במקרה של משבר אמון. כמו כן, הסמכויות הרחבות של ועדת החקירה וההרכב המקצועי שלה מבטיחים חקירה מעמיקה, מקיפה ואובייקטיבית.

חסרונות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית מחזקת את מגמת המשפוט של הפוליטיקה ושל תהליכי קבלת ההחלטות ואת שיקול הדעת המקצועי והפוליטי. במקום לעמוד למשפט הציבור נבחנים נבחרי הציבור ובעלי התפקידים הבכירים בעיניים משפטיות. בנוסף, תשומת הלב הציבורית והפוליטית נתונה להמלצות האישיות הכלולות בדוח הוועדה. לעומת זאת ההמלצות המוסדיות, שהן ההמלצות החשובות למערכת הפוליטית, נותרות בדרך כלל על הנייר.

ועדת בדיקה ממשלתית

ועדה המוקמת על ידי שר בממשלה, לבחון נושא שנמצא בתחום אחריות אחד המשרדים. בהחלטת ממשלה ניתן גם להרחיב את סמכויות הוועדה.

את חברי ועדת הבדיקה הממשלתית ממנה ראש הממשלה או השר שהחליט על הקמת הוועדה. כלומר, במקרה של ועדת הבדיקה לממשלה יש השפעה ישירה על זהות חברי הוועדה, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, שאת חבריה בוחר גורם חיצוני שאינו בממשלה. החוק אינו קובע מי יעמוד בראש ועדת הבדיקה ומה יהיה הרכבה, והוא אינו מחייב להעמיד שופט בראשה. אך אפשר שהעומד בראשה יהיה שופט שאינו מכהן (שופט בדימוס), מכל ערכאה. החוק מדגיש שאין למנות לוועדה חברים שיש חשד לניגוד עניינים בין תפקידם בוועדה לתפקיד אחר שהם ממלאים או לעניין שהם קשורים בו.

סמכויות: בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, לוועדת בדיקה אין סמכויות מיוחדות. בהחלטת ממשלה ניתן להרחיב את סמכויותיה, כך שתוכל לזמן עדים בדומה לוועדת חקירה. פומביות הדיונים נתונה להחלטת הוועדה.

מסקנות: ועדות בדיקה ממשלתיות אינן נהנות בדרך כלל מן ההילה המאפיינת ועדות חקירה ממלכתיות, ומסקנותיהן אינן חייבות להתפרסם בציבור. לכן הגורם הממנה (השר או הממשלה) חופשי יותר בהחלטה אם לקבל או לדחות את המלצותיהן. אך גם במקרה של ועדת בדיקה הלחץ הציבורי הוא הגורם המכריע. סביר להניח, אם כן, שהממשלה לא תחתור תחת ועדה שהיא עצמה מינתה, אלא תקבל את מסקנותיה והמלצותיה.

יתרונות: דרכי העבודה של ועדת הבדיקה הממשלתית מסורבלות פחות מאלה של ועדת החקירה הממלכתית. לכן כשיש צורך בחקירה מהירה, דרך זו עשויה להיות עדיפה. בנוסף, כאשר עומד בראשה של ועדת הבדיקה הממשלתית שופט בדימוס והסמכויות המוקנות לה דומות לאלה של ועדת חקירה ממלכתית, אין הבדל ביכולתה להגיע לחקר האמת.

חסרונות: ועדות בדיקה ממשלתיות אינן זוכות לרמת האמון הציבורי שזוכות לה ועדות חקירה ממלכתיות, בעיקר משום שאת הרכב חבריהן קובעים ראש הממשלה או השרים. כלומר, גם אם חברי ועדת הבדיקה ראויים ואפילו אם היא מנהלת חקירה מעמיקה ורצינית, הציבור מתייחס אליה בחשדנות. כמו כן, ועדת בדיקה ממשלתית עצמאית פחות מוועדת חקירה ממלכתית בפרסום הדוח וההמלצות.

מבקר המדינה

למבקר המדינה יש אפשרות להחליט על "ביקורת מיוחדת", כלומר, פעילות ביקורת שחורגת מלו"ז העבודה הרגיל שלו לבדיקת אירוע ספציפי קרוב לזמן התרחשותו. מבקר המדינה הודיע ימים לאחר האסון כי הוא יערוך ביקורת מיוחדת לאסון במירון. פעולת הביקורת נפתחת בהתאם להחלטת מבקר המדינה.

סמכויות: המבקר רשאי לבקש חומרים, מסמכים, נתונים והסברים מכל גופי המדינה. בסיס הביקורת שלו מורכב מנתונים והוא אינו גובה עדויות.

מסקנות: המבקר מפרסם דו"ח מיוחד שמוגש לוועדה לביקורת המדינה, יחד עם המלצות לתיקון. הביקורת שלו מתמקדת בהיבטים חוקיים ונורמטיביים ולא מכילה המלצות אישיות.

יתרונות: דוח המבקר יכול אולי להגדיל את ההיתכנות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. שכן הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית נתונה לוועדה לביקורת המדינה רק במקרה בו נכתב דוח של מבקר המדינה בנושא.

חסרונות: לדוח של מבקר המדינה יש פחות "שיניים". כך למשל, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית הוא לא יכול לחייב עדים להתייצב. גם למבקר המדינה וגם לוועדת חקירה ממלכתית אין החלטות מחייבות אלא המלצות בלבד. אולם, ניסיון העבר מלמד כי ההמלצות של ועדות חקירה ממלכתיות הן כבדות משקל.

חקירה פלילית – מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים היא יחידה בפרקליטות המדינה החוקרת שוטרים בגין עבירות פליליות. גוף זה כפוף למשרד המשפטים, אך בשנים האחרונות קיבל ביקורת רבה על סגירת תיקים נפיצים כשברוב המקרים יד המשטרה, הגוף המבוקר.

כזכור, שעות אחרי האירוע הודיעה היחידה כי תבדוק היבטים פליליים בהתנהלות השוטרים באירוע ובהמשך יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית. מח"ש צפויה לקבוע האם האחריות של השוטרים המעורבים באירוע באופן ישיר או עקיף עומדת ברף פלילי.

סמכויות: מח"ש היא גוף חוקר והיא רשאית לבצע פעולות חקירה כמו כל יחידה משטרתית: גביית עדויות, חקירת חשודים, איסוף ראיות בשטח, קבלת חומרים ועוד. במקרה במעורבות אזרחים, רשאית מח"ש לחקור גם אותם ולגבש המלצות לגביהם. היועמ"ש הודיע שרק היא ולא המשטרה תגבה עדויות ותאסוף ראיות מהאירוע, כפי שביקשו תחילה גורמים במשטרה לתת את התיק ליחידת לה"ב 433.

מסקנות: בסיום חקירתה מחליטה מח"ש האם לסגור את התיק, להעמיד את השוטרים המעורבים לדין משמעתי בתוך המשטרה או לדין פלילי במערכת המשפט. בדיקת מח"ש ממוקדת במשטרה ובוחנת אחריות פלילית ישירה, בקרב השוטרים בשטח ומקבלי ההחלטות במשטרה שאחראים לאירוע באופן ישיר. אך כאמור, גם אזרחים המעורבים בפרשה נחקרים ויכולים להיות מואשמים בעקבות החקירה.

ועדת חקירה פרלמנטרית

ועדה של חברי כנסת המתכנסת לחקר עניין שהכנסת קבעה ונמצא על סדר היום הציבורי. עד היום הוקמו בישראל 26 ועדות חקירה פרלמנטריות.

הקמת הוועדה וקביעת תחום פעולותיה וסמכויותיה נעשית על ידי הכנסת, וצריכה להיות מאושרת במליאה. הרכב הוועדה צריך להיות תואם את המפתח המפלגתי הקיים באותה קדנציה. בוועדה עד 11 חברים.

סמכויות: החוק לא מפרט מה הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה פרלמנטרית. על פי הנוהג שהתקבע, יש לה סמכויות דומות לזו של ועדה קבועה בכנסת: זימון עובדי מדינה וגופים ציבוריים, אותם יכולים להחליף גם הממונים עליהם. כוחה לחייב עדים שאינם עובדי ציבור להופיע אצלה מוגבל, כך גם לדרוש מידע חסוי. דיוני הוועדה פומביים בדומה לדיוני שאר ועדות הכנסת.

מסקנות: הוועדה נדרשת להניח על שולחן הכנסת את מסקנותיה, בצירוף עמדת המיעוט, והיא רשאית להגיש גם דו"ח ביניים. הוועדה מסיימת את תפקידה לפי החלטתה, או שהכנסת שמינתה אותה מתפזרת.

יתרונות: הוועדה מגוונת ולוקחים בה חלק נציגים מכל המגזרים.

חסרונות: לוועדה סמכויות מעטות ובתקופה שבה הכנסת מתפזרת כל מספר חודשים, הופכת הועדה ללא רלוונטית.

כאמור, למי מהגופים שיוחלט כי עליו יוטל המשימה לחקור את האסון, יהיה תפקיד חשוב ומכריע גם בנושאים הקשורים לעניינים רוחניים ולתרבות הציבורית החרדית.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

פייי סופסוף מישו מסדר את זהה
תודהה

כל הכבוד לאתר הנפלא שהסביר לגולשים את כל מה שצריך לדעת על ועדות וגופי חקירה.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture