75 שנה אחרי השואה: סיכום 56 שנה של יחסים מתוחים עם גרמניה

כ-70 שנה אחרי הגישושים הראשונה להסכם השילומים, עם ביקורה השביעי של הקנצלרית השמינית, מגיש 'חדשות JDN' סקירה היסטורית על תולדות היחסים עם האומה שאבותיה רצחו 6 מיליון יהודים • האם גרמניה חוזרת אט אט לסורה?

כתבות נוספות בנושא:

בעקבות ההחלטה לקדם בנייה בהתנחלויות: בארה"ב העבירו ביקורת חריפה לבנט
נציבת זכויות האדם של האו"ם: "ההכרזה של ישראל היא מתקפה על הארגונים"
בעקבות הביקורת של מרצ על החלטת שר הביטחון: ראש השב"כ נועד עם הורביץ
מיקי זוהר ביטל השתתפותו בכנס בחסות תומכי הרפורמים - גפני עדיין לא
  • ראש הישיבה בברכה מפתיעה: "וכל התורמים יזכו לפרנסה ברווח ובנקל!"

    תוכן מקודם

  • "לא מאחלת לאף אחד להרגיש אובדן" כלה צעירה משתפת.

    תוכן מקודם

  • ירושלים: "כבר שלוש שנים הם לא יודעים מה זה בית מתפקד"

    תוכן מקודם

  • ראש בראש מול הביטוח הלאומי

    תוכן מקודם

כל ילד יהודי, בארץ ישראל ובתפוצות, גדל עם הידיעה שלא לפני הרבה מאוד שנים התרחשה אחת המעורות הקשים ביותר לעם ישראל, השואה האיומה. מי יותר ומי פחות, אבל כולנו יודעים טוב טוב מה עשתה גרמניה הנאצית לעמנו.

עם השנים, אנחנו למדים לעשות את ההפרדה בין "גרמניה" ל"נאצית". אך יש כאלה, בפרט צאצאיהם של שורדי השואה, שעד היום מסרבים לעשות את ההפרדה הזאת. "גרמניה רצחה 6 מיליון יהודים, וזה לא מספיק משנה עם הגרמני ה"חביב" שאתה פוגש הוא נכד ישיר לנאצי או רק נכד לשכן של הנאצי", יגידו.

במשך השנים ניסתה "גרמניה החדשה" לכפר על מעשי אבותיהם ולשכנע את העולם ואת ישראל שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. שהם למדו מהטעויות. יש שהשתכנעו יותר, יש שהשתכנעו פחות. רבים מכם בוודאי מכירים כאלה שכף רגלם לא תדרוך באדמה המקוללת אפילו בטיסת 'קונקשן' משתלמת דרך פרנקפורט, ובטח שלא ירכשו את המוצרים שמשובחים על היותם 'מייד אין ג'רמני'.

בסקר שפורסם לפני כעשור נטען כי רק כ-5% מהישראלים מקפידים עדיין להחרים מוצרים גרמניים המשווקים בארץ. בתשובה על השאלה האם גרמניה תומכת כראוי בישראל השיבו בחיוב 30% מהיהודים החילונים, לעומת 20% מהדתיים ורק 10% מהחרדים.

היום, 75 שנה אחרי תום השואה הנוראה, 56 שנה אחרי שכוננו היחסים הדיפלומטים בין מדינת ישראל הצעירה לגרמניה המערבית, ועם תום הביקור השביעי והאחרון בישראל בכהונתה של הקנצלרית השמינית של "גרמניה החדשה", חזרנו אחרונה לתולדותיה הכואבים של יחסי ישראל עם יורשי הרוצחים השפלים.

הסכם השילומים

בשנים הראשונות לאחר קום מדינת ישראל, הדרכון הישראלי היה תקף לכל מדינות העולם מלבד גרמניה (המערבית והמזרחית). "תקף לכל מדינות העולם מלבד גרמניה", נכתב במפורש בכל דרכון שהנפיק משרד הפנים דאז.

מספר שנים לאחר מכן, בתחילת שנות ה-50, רעשה הארץ כשהתברר שהחל המשא ומתן בין ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון, היושב ראש של ועידת התביעות היהודיות נחום גולדמן, וקנצלר מערב גרמניה קונראד אדנאואר.

דוד הורוביץ, מנכ"ל משרד האוצר, ומוריס פישר משגרירות ישראל בצרפת, נפגשו בחשאי עם אדנאואר, בה הוא הביע נכונות לפצות את העם היהודי ולצאת בהכרזה שגרמניה נוטלת על עצמה את האחריות על פשעי הנאצים כלפי העם היהודי. הצהרה זו הייתה אמורה להכשיר את דעת הקהל לקראת פתיחת המגעים הרשמיים והגלויים עם גרמניה המערבית.

ההצהרה ניתנה מעל במת הבונדסטאג בבון, תוך טענה שרק מיעוט בעמו תמך בפשעים הנוראיים: "העם הגרמני ברובו המכריע סלד מן הפשעים שנעשו ביהודים ולא השתתף בהם. בתקופת הנאציונל-סוציאליזם היו בעם הגרמני רבים שהראו נכונות לסייע לאזרחי ארצם היהודים תוך נטילת סיכון, מטעמי דת, מצפון ובושה בשל הנזק שנגרם לשמה של גרמניה. אולם בשמו של העם הגרמני בוצעו פשעים שלא יתוארו, המחייבים תקנה מוסרית וחומרית".

דרכנו של מייסד התעשייה האווירית אל שווימר עליו נכתב "דרכון זה אינו תקף לנסיעה בגרמניה"

מרגע חשיפת המשא ומתן הישיר עם גרמניה, הייתה הארץ כמרקחה. היה זה אחד מהוויכוחים הסוערים שידעה המדינה בכלל והכנסת בפרט. המחאה הגיעה לשיאה כשההסכם עלה לסדר יומה של הכנסת. מתנגדי ההסכם קיימו הפגנה שבה השתתפו מפגינים רבים מאוד ויושב-ראש מפלגת חרות ח"כ מנחם בגין נאם בחריפות רבה נגד הממשלה: "ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון", הטיח בגין הנסער. בגין קרא לאי-תשלום מיסים ולמרי אזרחי, גם אם משתתפיו יילקחו ל"מרתפי עינויים" ול"מחנות ריכוז", וגם אם ישלמו בחייהם.

לאחר דבריו של בגין החל ההמון לצעוד לעבר הכנסת, וחרף ניסיונות המשטרה לבלום את המפגינים באלות ובגז מדמיע, הגיעו המפגינים למפתן הכנסת והשליכו אבנים לתוך אולם המליאה. במהלך ההפגנה נפצעו כמאה שוטרים, ח"כ חנן רובין נפגע מאבן בראשו ועוד מספר חברי כנסת שרסיסי החלונות המנופצים פגעו בהם. בגין נשא נאום חריף מאוד בתוך המליאה, במהלכו כינה את בן-גוריון "פשיסט" ו"חוליגן" לקול ניפוץ השמשות ולמראה בהלתם של חברי הכנסת שהתרחקו מהחלונות ומהאבנים הניתכות מכל עבר.

לבסוף, הכנסת אישרה ברוב של 61 נגד 50, עם שישה נמנעים, את החלטת הממשלה בדבר קיום משא ומתן עם גרמניה המערבית והסמיכה את ועדת החוץ והביטחון לאשר סופית את נוסח ההסכם שיושג. בעקבות כך אכן נחתם הסכם השילומים בין מדינת ישראל למערב.

עשור של התחממות

על אף שלא היה בהסכם סעיף לגבי היחסים המדיניים עם גרמניה המערבית, אלו הלכו והתחממו – החל להירקם תהליך התפייסות עם העם הגרמני. לפני ההסכם הוגדרה גרמניה כמדינת אויב ולא התקיימו עמה קשרים כלשהם, גם לא קשרים חשאיים לא פורמליים. לאחר חתימת ההסכם החל תהליך הדרגתי שסופו בכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.

עם חתימת ההסכם בספטמבר 1952 שלחה מדינת ישראל משלחת מיוחדת לפיקוח על ביצוע ההסכם. משלחת זו ישבה בקלן והפכה בסופו של דבר למשרד אינטרסים ישראלי. זו הייתה "משלחת כלכלית", שגבתה את הכסף מגרמניה בתשלומים שנתיים, רכשה את הסחורות והייתה מופקדת גם על הובלתן לישראל.

M7 רה"מ רבין בפגישה עם הקנצלר הלמוט שמידט בביקור הראשון של ר"מ ישראלי בגרמניה. צילום: משה מילנר, לע"מ

בתחילה התמקדו היחסים במישור המסחרי. בהמשך, החל ייצוא סחורות מישראל לגרמניה, מגמה שהתחזקה והגיעה לשיאה בשנות השישים. עם כינון היחסים הכלכליים החלו גם ניצנים של יחסים מדיניים שהלכו והתחזקו עם הזמן. בסוף שנות החמישים נרקמו גם קשרים ביטחוניים שכללו עסקאות נשק וחילופי ידע, קשרים אלו היו בהתחלה חשאיים ונחשפו לציבור רק מאוחר יותר.

ב-1956 פורסם שמשרד החוץ מקדם הקמת נציגות גרמנית בישראל לצורך טיפול בתביעות של ניצולי שואה לפיצויים אישיים ושבהתאם להסכם עם גרמניה לנציגות זאת תהיה מעמד של קונסוליה. בהתאם, ממשלת ישראל החליטה לקשור קשרים קונסולריים עם גרמניה ולהזמין את גרמניה לפתוח קונסוליה בישראל. אולם למרבה החרפה, בגרמניה סירבו להצעה מתוך אינטרס צר של חשש שהערבים יעברו לתמוך בגרמניה המזרחית.

רק כמעט עשור לאחר מכן, ב-1965, בחרה גרמניה המערבית לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם מדינות ערב וכוננה קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל.

הביקור הראשון

עוד לפני כינון היחסים הרשמיים, ב-1960, נפגש בן-גוריון לראשונה עם קנצלר גרמניה קונראד אדנאואר במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק. קיומה של הפגישה היווה אירוע דרמטי שפתח את מהדורות החדשות בארצות הברית.

שנה קודם לכן נרעדה הקואליציה לאחר שנודע כי ישראל סיכמה עם גרמניה על עסקה למכירת נשק העסקה כללה תת-מקלעים מסוג עוזי ופגזי מרגמה מתוצרת חברת סולתם. העסקה אושרה בממשלת ישראל ברוב קולות, מפלגות אחדות העבודה ומפ"ם היו נגד המכירה, ולאחר שלא תמכו בעסקה בהצבעה בכנסת התפטר בן-גוריון ונערכו בחירות לכנסת.

בהמשך החליף את אדנאואר, הקנצלר השני של גרמניה המערבית, לודוויג ארהרד, שהציג את עצמו כאוהד לישראל וליהודים, אך בדומה לקודמו חשש מכינון קשרים דיפלומטיים עם ישראל בעקבות התגובות הצפויות בעולם הערבי.

אך בזאת לא תמה החרפה, בהמשך גרמניה הפסיקה את אספקת הנשק לישראל, בניגוד להבטחותיה הפומביות. לוי אשכול, שהיה אז ראש ממשלת ישראל, נאם בכנסת כנגד גרמניה בעקבות הפרות אלה וטען כי גרמניה "נושאת באחריות כבדה ללא דוגמה".

בהמשך, מתוך אינטרס צר וחשש למהומה עולמית והתחממות מול מצרים, בחרה גרמניה המערבית לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כיוון שחשבה שפעולה כזו תחזיר את היציבות למזרח התיכון, תבטל את הצורך באספקת נשק לישראל ותאפשר להמיר אותה בסיוע כלכלי.

הקנצלר לשעבר אדנאואר בעת ביקורו בישראל, במפגש עם משה דיין ודוד בן-גוריון. צילום: German Federal Archive

ב-16 במרץ 1965 הצביעה הכנסת על כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית: 66 הצביעו בעד ו-29 נגד. השגריר הגרמני הראשון היה רולף פאולס, דיפלומט מקצועי, שהיה קצין בוורמאכט ואיבד את זרועו במלחמת העולם השנייה. שגרירות ישראל בגרמניה נחנכה רשמית ב-24 באוגוסט 1965. השגריר הראשון היה אשר בן נתן, ששימש כמנכ"ל משרד הביטחון לפני כן.

ב-1969 החל וילי ברנדט, שהיה בעל עבר אנטי-נאצי מובהק, לכהן כקאנצלר (הרביעי במספר מאז השואה). בדצמבר 1970, בעת ביקורו בפולין, הניח זר וכרע על ברכיו בפני האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, מחווה שזכתה לתהודה רבה.

בשנת 1970 ביקר שר החוץ אבא אבן בגרמניה – הביקור הרשמי הראשון בגרמניה של שר חוץ ישראלי, מאוחר יותר הגיע גם שר החוץ הגרמני ולטר של לביקור בישראל.

ביוני 1973 היה ברנדט לקאנצלר הראשון שביקר בישראל (קונראד אדנאואר ביקר בישראל ב-1966 כקאנצלר לשעבר. ב-1975 היה יצחק רבין ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר בגרמניה.

תמיכה באויבי ישראל

ואז הגל התחיל להסתובב לאחור. בתקופת כהונתו של ראש הממשל מנחם בגין היו לו יחסים מתוחים עם הקנצלר הלמוט שמידט, אשר הביע אהדה לזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים. לאחר ביקור בערב הסעודית אמר שמידט כי עברה הנאצי של גרמניה מטיל עליה אחריות היסטורית כלפי שורה של עמים באירופה וגם כלפי העם הפלסטיני, אולם לא הזכיר את העם היהודי או את מדינת ישראל. בגין הגיב בזעם ואמר כי "כולם שירתו בצבא הנאצי, לרבות אדון שמידט, אשר נשבע אמונים לפיהרר באופן אישי וקיים את שבועתו עד תום".

העמדה הרשמית היא כי כיום, במהלך שנות כונתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, נמצאת גרמניה ביחסים מצוינים עם מדינת ישראל, ואף מעניקה לה סיוע צבאי – לדוגמה הצוללות מסדרת דולפין שמימנה ממשלת גרמניה לישראל בתגובה למלחמת המפרץ. לפי מרקל, אחד המניעים ליחסים בין ישראל וגרמניה הוא חובה מוסרית, שנמצאת בקונצנזוס הפוליטי והציבורי בגרמניה, לדאוג להישרדות ישראל, וגם בקרב מרקל באופן אישי שגדלה בגרמניה המזרחית, שהייתה בעלת מדיניות חוץ אנטי-ישראלית מובהקת.

עם זאת, ב-2016 הופיע דיווח בעיתון הגרמני דר שפיגל, שממשלת גרמניה שוקלת להפסיק את תמיכתה המסורתית והמחויבות שלה לביטחון ישראל בשל מדיניות ההתנחלויות. כמו כן צוין בכתבה כי אנגלה מרקל זועמת על נתניהו. אך דיווחים אלו הוכחשו גם על ידי ישראל וגם על ידי גרמניה.

באותה שנה מתחה ממשלת גרמניה ביקורת על חוק העמותות, שדורש מעמותות שמאל להעביר מידע לכנסת אם מימונם מגיע ממדינה זרה.

גרמניה עובדת יחד עם סוכנות אונר"א ותורמת לה למרות הסיוע של האגון של האו"ם להפצת אנטישמיות ושנאת ישראל בקבר התלמידים הפלסטינים. בשנת 2017 קיבלה אונר"א כספים חדשים בהיקף כולל של 88.5 מיליון אירו מהממשלה הפדרלית הגרמנית.

דו"ח של ארגון NGO מוניטור חשף כי ניתן מימון גרמני לארגונים לא-ממשלתיים ישראליים שסייעו להגשת אותה תביעה בהאג נגד ישראל. הארגון מפרט את תרומותיה של גרמניה ל-35 ארגונים לא-ממשלתיים בתחום זכויות האדם בשנים 2019-2017. הדו"ח קובע כי בשנתיים הללו, זכו הארגונים לתרומות בסך של כמעט 320 מיליון ש"ח. כ-58 אחוז (185,387,008 ש"ח) מממשלות באופן ישיר ועקיף ו-42 אחוז (134,079,909 ש"ח) מתורמים פרטיים.

אנדרטת השואה בברלין. צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90

מניתוח התרומות עולה כי המימון הממשלתי ל-35 הארגונים מקורו ב-22 ישויות מדיניות זרות (כולל האיחוד האירופי והאו"ם), כאשר גרמניה מובילה עם 43,636,794 ש"ח, ואחריה האיחוד האירופי והולנד.

לפי מכון המחקר NGO מוניטור, בשנים 2016-2012 הועברו מטעם ממשלת גרמניה יותר מ-33 מיליון שקלים לארגוני שמאל קיצוני בישראל ולארגונים פלסטיניים. 'בצלם' ו'שוברים שתיקה' קיבלו באותן שנים יותר מ-7 מיליון שקלים מהממשלה הגרמנית. מרבית הכספים הללו מועברים דרך קרנות גרמניות, הזוכות לתקצוב קבוע על ידי הממשלה בברלין.

לפי NGO מוניטור, הארגונים שזוכים למימון גרמני עוסקים ב"לוחמה משפטית" נגד ישראל, מקדמים קמפיינים של BDS, מאשימים את ישראל ב"פשעי מלחמה," "שואה תרבותית", "גזענות", "אפרטהייד", שואפים "להגביר את המודעות הציבורית לנכבה הפלסטינית" ומפיצים עלילות דם אנטישמיות קלאסיות.

מנתונים שאסף אגף המחקר של תנועת "אם תרצו" עולה כי ממשלת גרמניה מממנת באופן ישיר ועקיף כ- 34 ארגוני תעמולה בעלי בסיס אידיאולוגי של שמאל קיצוני קשה. יחד הם קיבלו בין 2012-2020 מעל ל- 84 מיליון שקלים, שהם קרוב ל-22 וחצי מיליון אירו. בין המממנים הממשלתיים הישירים לארגוני הדה לגיטימציה, ניתן למצוא את משרד החוץ הגרמני, שגרירות גרמניה בישראל, המכון הגרמני לקשרי תרבות, וכן קרנות ממשלתיות שונות.

כתבות קשורות

בעקבות ההחלטה לקדם בנייה בהתנחלויות: בארה"ב העבירו ביקורת חריפה לבנט
נציבת זכויות האדם של האו"ם: "ההכרזה של ישראל היא מתקפה על הארגונים"
בעקבות הביקורת של מרצ על החלטת שר הביטחון: ראש השב"כ נועד עם הורביץ
מיקי זוהר ביטל השתתפותו בכנס בחסות תומכי הרפורמים - גפני עדיין לא
עד שבת נעים, בשבוע הבא נעים עם קצת גשם • האזינו לתחזית
למרות הגידול הטבעי: תקציב הישיבות יקוצץ ב-54 מיליון ש"ח
ראש העיר הזמין את נתניהו - שר התיירות עצר בתגובה מימון לפרויקט תיירותי
נתניהו זכה לקבלת פנים של רה"מ בשוק: "ביבי המלך"; רכבו נפגע בתאונה
ח"כ בוסו בראיון ל'JDN': "תמיכה בבנט - ערעור על גדולי ישראל" • צפו
התפרצות מגפות וקריסת תשתיות - המבקר קובע: ישראל לא ערוכה למשבר האקלים
שוד עתיקות כושל: שישה חשודים נלכדו בתוך בור שחצבו באתר עתיקות • צפו
לאחר שנחסם כ-4 שעות: כביש 1 נפתח מחדש לתנועה • צפו
מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "לחצו עליי, בבזק לא רצו את הרפורמה"
שעות לפני דיון ה-FDA בחיסוני הילדים - מודרנה מעדכנת שהחיסון מגיל 5 יעיל ובטוח
"מתקפת סייבר נרחבת של ישראל": תחנות דלק ברחבי איראן הושבתו • צפו
אחרי ביטול פתרונות הדיור לחרדים - שקד הכריזה על עיר דרוזית חדשה
צפו: משאית התנגשה בגשר ליד נתב"ג; כביש 1 נחסם לתנועה
לזה יש להם כסף: החתולים יקבלו 12,000,000 ש"ח מתקציב המדינה

2 תגובות

  1. התמונה שפירסמתם של הדרכון מלווה בכמה טעויות.
    1) הוא דרכון אמריקאי (כפי שניתן לראות בטקסט ובחותמות.
    2) המדינה המוחרמת היא הונגריה, לא גרמניה.
    זאת אומרת שהתמונה לא רלוונטית לנושא המדובר

  2. נאצים יישארו נאצים לנצח כמה שהם מנסים ליפות ולהסתיר את זה זה בגלל האינטרסים שלהם במציאות האנטישמיות רק מחכה להתפרץ!

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו