אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד: האדמו"ר שהבטיח להגיד "שמע ישראל" עם אנשים חיים

הוא עבר את השואה והקדיש את חייו להנצחת זכר הקדושים. רגע לפני שהוא נזרק לאש בגרמניה, בארה"ב, בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים הוא זעק את הזעקה הנצחית של העם היהודי • יעקב מלמד חוזר אל תחנות חייו של הרבי מקאליב

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו

היה זה אי שם באמצע שנת תשכ"ג, מזג האוויר היה קריר, השמים התקדרו בעננים, אבל בתוככי הרכב הישן הצטופפו עשרה חסידים, חגורים באבנט ונרגשים עד לב השמיים. למרות הקור העז ששרר ברחובות, הלבבות כאן בפנים, היו חמים מאי פעם. הנסיעה בכבישים של אז הייתה רצופה תקלות וקשיים, אבל המטרה שלשמה הם יצאו לדרך המורכבת והארוכה, הייתה שווה את כל רצף הטלטולים והקשיים.

השחר כמו עלה והפציע, והם עמדו שם על ריצפת האספלט הישנה, ממתינים בכיליון עיניים למטוס שעוד רגע יגיע מארצות הברית הרחוקה. השעות עברו בזה אחר זה, והם, קבוצת החסידים, שוחחו והעבירו את זמנם בסיפורי צדיקים. ואז זה קרה, מטוס רחב ידיים הופיע בשמיה של ישראל ונחת על אדמתה של לוד העיר לקול תשואות ההמונים אשר המתינו ליקיריהן ברחבה.

והם, קבוצת החסידים, יחד עם עוד מאות אנשים שהגיעו למקום נשאה את עיניה בכיליון לאיש שהם כל כך ציפו לו. הדקות שחלפו היו נראות כנצח, אלא שאז הוא הופיע במלוא הדרתו. לבוש ב'בקיטש'ע' פרחוני עתיק, חבוש בכובע חסידי רחב טיטורא ושעון על מקל כסוף. בצעדים מדודים ועם ספר תורה קטן בידו, הוא ירד את מדרגות המטוס, נשען על מקלהו. רגע לפני שעיניו נפגשו עם קבוצת החסידים, הוא השתטח ארצה, נשק את עפר הקודש, ודמעותיו כמו נגעו בעפר הרטוב. האדמו"ר מקאליב – זה ששרד את מאורעות השואה האיומה – הגיע ארצה. דף חדש נפתח בהיסטוריה החסידית בארץ הקודש.

עיתון "הצפה" שראה אור בימים ההם, בישר על הגעתו של הרבי בעמודו הראשון: "ר' מנחם מנדל טאוב, האדמו"ר מקאליב הגיע אתמול מארה"ב להשתקע בישראל", בישרה הכותרת הדרמטית שהפכה לשיחת היום בריכוזים החרדיים. סופר העיתון אף תיאר את הגעתו של האדמו"ר ארצה: "לאחר נחיתת המטוס בנמל התעופה בלוד, ירד האדמו"ר עם ספר תורה בידיו. מאות חסידים קיבלוהו בהתלהבות. מלוד יצא המסע לראשון לציון שם קיבלו את פניו אלף איש".

שריד אחרון מבור המתים

האדמו"ר מקאליב זיע"א נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, לאביו רבי יהודה יחיאל אשר היה דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב ולאימו מרת ברכה פריידא. בהגיעו לפירוק הוא נישא לחנה שרה שפרה טאוב אשר הייתה בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים בשנת 1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא הגיע לאושוויץ שלושה ימים לפני חג השבועות. בזמן שהותו במחנה ההשמדה ערך בו ד"ר יוזף מנגלה ניסויים שכללו עינויים קשים. הרבי שהיה מגדולי מנצחי השואה כמעט ולא התייחס למה שהוא עבר באותן השנים. עיניו תמיד הביטו קדימה, בעיני רוחו הוא ראה את נשמתם של ששת המיליונים עולים ומתעלים בזכות הנצחת זכרם – שהוא כל כך דאג לכך.

נס הצלתו של כ״ק האדמו״ר מקאליב זיע״א היה מן המופלאות. לאחר תקופה לא ארוכה בגטו וורשא, חפרו הנאצים קבר אחים ענק והחלו מרססים אנשים אל תוכו, בגרסה אחרת מספרים כי הם זרקו את אנשי הגטו לאש. כך או כך, בזה אחר זה אנשים עלו בסערה השמימה, והוא, מנחם מנדל, עמד וחיכה לרגע שיזכה גם הוא לקדש את שמו יתברך באהבה. רגע לפני שהגיע תורו הוא נזכר באחיו, באחותו, באבא ואימא, בחמיו וחמותו שרק לפני תקופה נרצחו בדם קר, בעיני רוחו הוא ראה את מיליוני היהודים שכבר נרצחו, ועיניו התמלאו בדמעות. הוא פרס את כפיו לשמיים, וצווח: ״ריבנו של עולם, מה יצא לך מזה אם אני ימות? תן לי להישאר בחיים. אני מבטיח לך שאני אגיד ״שמע ישראל״ יחד עם אנשים חיים״.

טיש בקאליב
ואז קרה הפלא העצום. תורו של מנחם מנדל הגיע, החייל הגרמני יורה לעברו, מפספס בסנטימטר, אך איזה חייל גרמני יבחין בפרט השולי הזה, כאשר עומדים כאן עוד מאות יהודים, ממתינים לסיים את תפקידם עלי אדמות. הנאצי הממונה, תופס את רבי מנחם מנדל, משליך אותו אל בור המתים ופונה להמשיך במלאכתו הרצחנית. הדם נשפך שם כמים באותו היום, משפחות רבות נעקדו על קידוש השם, אך אדם אחד, שריד אחד הצליח לעשות את דרכו מבור המתים – חזרה אל ארץ החיים. היה זה רבי מנחם מנדל טאוב, אדם שכבר אז זכה לאור פנים מיוחד. לאור כזה שהקרין על כל סובביו.

"אני מדבר לנשיא של ארצות הברית. זה לא מספיק שש מיליון יהודים הלכו?"

על גדות נהר הדנובה לפני קצת פחות מעשור. היה זה הפעם הראשונה שהרבי ממרומי שנותיו דיבר בגילוי לב שכזה, שמא המעמד עצמו, שמא גילו המתקדם, גרמו לו לפתוח את סגור ליבו ולזעוק את זעקתו הטהורה על אדמת אירופה. ״קהל קדוש״, אמר אז הרבי בשיחה נדירה, ״קשה לי לדבר. שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה – כך כתוב בתורה הקדושה. כל מלחמה זה גם על רוחניות, המקום הזה, המקום הזה קדוש״.

כאן פתח האדמו״ר את סגור ליבו ואמר בקול חנוק מדמעות, ״היינו בוורשה גטו, באושוויץ, ראינו דברים שאי אפשר לתאר. עשו בורות, זרקו ילדים, לאש, שומו שמים. שמע ישראל. ידענו תמיד ״הושענא למען קדושים המושלכים באש״, אבל פה גם כן, ״הושענא למען קדושים המושלכים במים״. איזה אכזריות עברנו לפני שבעים שנה, לפני שהמלחמה נגמרה״.

באותו מעמד הרבי אף סיפר את סיפור הצלתו, כדרכו הרבי מיעט לשתף פרטים אלא סיפר את הסיפור בקצרה, ״אז היינו בגטו וארשה, כמה שעות לפני שיצאנו הייתי עומד לפני שרצו לזרוק אותי באש ואמרתי: שמע ישראל, אמרתי ריבונו של עולם מה יהיה לך מזה, עוד מעט אני אהיה עם האחים והאחיות, חמי וחמותי, לא נשאר כלום. אני מבטיח לך שאני אגיד שמע ישראל בין אנשים חיים״.

הרבי עמד על הבמה ופשוט בכה. ״שבעים שנה אני מנסה לשלם את ההבטחה הזה שהבטחתי לריבונו של עולם. לא ידענו שיגיע זמן של קין והבל״. כאן פנה הרבי בשפת האנגלית ואמר, ״אני מדבר לנשיא של ארצות הברית. זה לא מספיק שש מיליון יהודים הלכו?, ריבונו של עולם ברא את העולם שיתקיים. עולם יפה. עכשיו אתם רוצים להחריב בשנית. מה ייצא לכם מזה??".


תיעוד נדיר: הרבי מקאליב מתייפח על גדות נהר הדנובה
הרבי שהגיע במיוחד לאירופה לא יכל היה שלא להתייחס לגזירות שהופנו כלפי עולם התורה. "מה שכואב לי, יומם ולילה, אלפי שנים עבר שזכינו שמשה רבינו הביא את התורה מן השמיים, זה חיינו, זה הכל, אבל לצערנו הרב קמים אנשים שרוצים חס וחלילה לשבור את התורה, תורת משה. מה יהיה, אם אין תורה אין כלל ישראל. אם אין תורה אין ארץ ישראל".

הרבי גם התייחס למראה הנהר המרטיט מטרים ספורים ממנו ואמר: "היום אתם קרבים למלחמה. מלחמה רוחנית. אנחנו צריכים פה בהונגריה, מה שזוכרים, נולדתי פה, כמה גדולים קדושים וטהורים לקחו לאושוויץ. ופה המקום הזה, עכשיו עומדים במקומות שזרקו למים. וצועקים למה זרקתם אותנו. נעל ראשי תיבות, "נחש עפר לחמו". הקב״ה רוגז על הנחש. כשהשם עושה דברים לא טובים אין לו הנאה מזה. אבל זה אנחנו באנו הנה. של נעלך מעל רגלך כי אדמת קודש היא. המלחמה שלנו ביחד עם הרבנים פה. שמוכנים לעזור. זה יהיה דבר גדול״.

שירתו מהדהדת מסוף העולם ועד סופו

נדמה כי לא היה יום בחייו של הרבי שהוא לא חשב על השואה. לא היה יום בחייו של האדמו"ר שהוא לא חשב כיצד להנציח את זכרם של ששת המיליונים הקדושים והטהורים. כשהוא הגיע ארצה הוא הסתער כאדם רעב על העיר ראשון לציון שהם הוא הקים את מרכז החסידות. שנים לאחר מכן הוא עבר לעיר בני ברק, שם בבית מדרשו ברחוב השומר הוא דאג להנציח את זכרם של אלה שהיו טמונים עמוק עמוק בליבו הרחום והטהור.

היה זה בחודשי הקיץ של שנת 1995. רבין זה לא מזמן נרצח בידי מתנקש והציבור הישראלי נקרע בין שני מחנות. מי שירש אותו בתפקיד היה שמעון פרס שביקש להמשיך בתהליך ולמסור שטחים לידי הרשות הפלסטינית במטרה להשיג "שלום". הרבי מקאליב שהחזיק בדעות ימניות מובהקות היה מבין המנהיגים החרדיים היחידים שנכנס לעובי הקורה ויצא בקול גלוי נגד מסירת שטחים לערבים. במספר נאומים שלו מהימים ההם ניתן לגלות כי הרבי היה עשוי מזן אחר, הוא לא היה ירא מאיש. את דעותיו הוא השמיע בגלוי, וכאדם שעבר את מאורעות השואה האיומה הוא החליט שהוא יעשה הכל בכדי שהתכנית של שמעון פרס לא תצא אל הפועל.

בפגישה עם פרס. צילום: שוקי לרר
בצעד חסר תקדים החליט הרבי להיפגש עם שמעון פרס, הוא הגיע ללשכתו בירושלים, שם כדרכו בקודש הוא שפך את ליבו בפני ראש הממשלה: "תראה", אמר הרבי, "לא הגעתי מגרמניה לכאן בשביל שימסרו שטחים לאלה שרוצחים את הילדים שלנו". שמעון פרס שהתרגש מביקורו של הרבי זע באי נוחות על כסאו והבטיח כי הוא "יחשוב על זה". כשיצא הרבי מהפגישה הוא אמר למקורביו כי "תהיה ישועה גדולה". כך או כך, זמן קצר לאחר מכן איבד שמעון פרס את התפקיד הנחשק לטובתו של בנימין נתניהו. רבים ראו בכך כישועה של הרבי מקאליב אשר התנגד בכל עוז לדרכו של פרס.

במהלך שנותיו קיים האדמו"ר מספר ראיונות לכלי התקשורת הישראליים. הרבי הטעים את סיבת הדבר ואמר כי "אמנם זה מאוד קשה לי להתראיין בטלוויזיה, זה לא נהוג ולא מתאים. אבל מה שדחק אותי זה זכרם של ששת המיליונים". לרוב, בכל פעם שהתראיין האדמו"ר היה זה בזמן שהוא רצה להעביר מסר לרשויות במדינה. כך בתקופת גזירות הממשלה על החרדים יצא הרבי בראיון מיוחד לכלי התקשורת וזעק מנהמת ליבו: "אני בוכה יחד עם הילדים שאין להם מה לאכול בגלל הגזירות. אני פונה בשם ששת המיליונים לממשלה, אל תשאירו ילדים רעבים".

הרבי היה מזן האדמו"רים שכמעט ולא קיימים כיום. הוא כיתת את רגליו בכל הזדמנות שרק נקרתה בפניו בכדי להגיד "שמע ישראל" עם אנשים חיים, בדיוק כפי שהוא הבטיח שם בגטו, רגע לפני שהוא עלה בסערה השמימה. בכל מעמד ציבורי או פרטי, היה נעמד הרבי וזועק: "כעת נגיד יחד שמע ישראל". הרבי היה נעמד, שם את יד ימינו על עיניו וזועק את מה שזעקו ששת המיליונים שעה שהם נרצחו בידי הצורר הנאצי.

האדמו"ר אף היה מלחין בחסד, את הניגון למילות ה"שמע ישראל" שורר הרבי אינספור פעמים במהלך שנות חייו. נדמה, כי הרבי דאג לקיים את הבטחתו ביתר שאת וביתר עוז. המונים היו משחרים לפתחו, מבקשים את ברכתו ונוטלים את עצתו. והוא, הוא היה די לו בחדרו הקטן במעלה בית מדרשו ברחוב חנה בירושלים. היה די לו בספריו הישנים, בתורתו העמוקה ובשירת ה"שמע ישראל" שלו. גם היום, שנים לאחר הסתלקותו לשמי מעלה, נדמה כי קול שירתו עדיין מהדהדת פה, עדיין נשמעת מסוף העולם ועד סופו. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלקינוּ ה' אֶחָד.

הכתבות המעניינות ביותר

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture