גולשי אתר 'חדשות JDN' ומאזיני הקו 'מידע לכל' מכירים היטב את קולו של אורי בץ, מהחזאים הוותיקים במדינת ישראל והחזאי המיתולוגי של האימהות החרדיות שחייבות לדעת את התשובה הקריטית ביותר בכל ערב: מה להכין לילדים ללבוש מחר.
בעיצומה של עוד סערה ישראלית (הפרטים כרגיל בתחזית היומית העסיסית של אורי) תפסנו אותו לשיחה קצת אחרת, שבה הוא יחשוף בפנינו קצת מסודות המקצוע ועל ההכנות לתחזית היומית אותה הוא מגיש בפנינו מידי יום.
בין השורות ניתן להבין כי בץ לא ממש מתלהב מהיוזמה החדשה של השירות המטאורולוגי לתת שמות לסופות בישראל. "אף פעם לא היו שמות לסופות פה בארץ, זה משהו חדש", הוא אומר ומסביר את הבעייתיות: "השם מגיע מהסופות ביוון וקפריסין, אבל יש גם סערות שמגיעות גם מהדרום, איזה שמות יתנו אז?"
כחובב גשם ידוע, הוא לא מתלהב מהדרמה סביב כל מזג אוויר שהוא לא בהיר. "מוזר לי למה נותנים לזה שם. כשלא יורד גשם כולם שואלים למה אין גשם וכשמגיע גשם טוב, גשמי ברכה, כולם אומרים 'מה זה הסופה הזאת שבאה'? זה קצת כמו הסיפור הידוע של חוני המעגל".
כמי שמנגיש את התחזית מידי יום למאזינים צעירים כמובגרים, הוא מקפיד לעשות זאת בצורה מעניינת וערבה לאוזן. "מטרת התחזית לציבור היא אחת, שהציבור ידע מה הולך להיות, ואם אני יגיד רק שהטמפרטורות יהיו רגילות לעונה זה לא יעזור, כי אנשים לא יודעים מה הטמפרטורה הממוצעת. לכן החכמה היא להגיד מחר יהיה קר, מחר יהיה חם, ואז הציבור ידע מה הולך להיות מחר וזה לא משנה מה הטמפרטורות שרגילות לעונה".
"צריך לדבר בלשון שהציבור מבין. למשל רוחות שהמטריות יתקפלו, דודי שמש יעופו, גשם עז שאז ודאי נרטבים, או גשם שאפשר להלך בין הטיפות, ולא שפה מטורולוגית במספרים יבשים כגון כמה מילימטר גשם ירד, אלא בלשון סיפורית, כדי שימשיכו לשמוע אותי ולא יפסיקו אחרי שלושה ימים".
"הכביסה של המדינה"
בראיון מספר לנו בץ על עבדות החזאות. "דבר ראשון זה איסוף החומר, מכל מיני תחנות, לחץ, טמפרטורה, רוח, כל שלוש שעות. אז כל מה שקשור לארץ אנחנו מעבדים את זה, היום את הרוב עושה מחשב עם מעבדים משוכללים, מה שלא היה פעם. פעם היינו כותבים הכל בעיפרון ואפילו לא היה מחשב לרשום עליו, זה נראה היום כמו מדינת עולם שלישית. ואז השלב השלישי זה הפצה".
כמה שנים אתה בתחום?
"אני חזאי כבר חמישים שנה בשירות המטאורולוגי ולפני כן למדתי את זה שש-שבע שנים. שלוש שנים לימודים ואחרי כן זה השתלמויות וכולי, גם עכשיו אני יודע אולי עשרים אחוז על מזג האוויר".
מתי הוא החלטת שאתה להיות חזאי, מקצוע יחסית נדיר, בטח בתקופה ההיא?
"זה התחיל שהייתי בכיתה ו' בערך. נסעתי עם אבא שלי לחנוכת הרכבת לבאר שבע ואז בן גוריון נאם והתחיל לרדת גשם, לא חזק – לאט לאט, התחילו להיפתח מטריות וכשרצו לפתוח מטריה לבן גוריון הוא אמר, אנחנו מתפללים לגשם שיבוא וכשהוא בא אנחנו מתחבאים ממנו? כל המטריות נסגרו. זאת הייתה נקודת הציון הראשונה שבה רציתי להבין איך נהיה הגשם, ממה הוא נוצר, מי עושה אותו איזה עננים וכו'. בצבא, ואחרי זה באוניברסיטה ואז בשירות המטאורולוגי למדתי".
מה ה"פדיחה" שלא תשכח?
"הפדיחה שהכי זכורה לי היא שפעם עליתי לשידור בגלי צה"ל ואמרתי שבדרום יהיה גשם, אבל את ירושלים בה אני גר בכלל לא הזכרתי. אשתי שמעה את זה והלכה לתלות כביסה בחוץ. תחזיות לחוד ומזג האוויר לחוד – התחיל לרדת גשם חזק בירושלים וכל הכביסה נרטבה. אחרי צהרים העלו את שנינו לשידור ושאלו אותה, למה תלית והיא אמרה שמעתי את "החזאי" ואני הייתי צריך להתנצל, ומאז קוראים לי הכביסה של המדינה".
בץ דוחה את הטענות שמשבר האקלים מקשה על מדידת מזג האוויר. "אני לא יודע מתי היה משבר האקלים שאפשר לומר שאפשר למדוד רק ארבעה ימים ולא חמישה. מודדים פה בארץ רק מאה חמישים שנה ואיך נדע מה היה לפני אלף שנה? הרי יש מחזוריות של האקלים, שיש שנים שבהם היו בצורת והיו שנים שמלאות בגשמי ברכה".
"כשאני נכנסתי לעבוד בשרות המטאורולוגי אמר לי המנהל שאנו נותנים תחזית ל-24 שעות קדימה בלבד, זה נקרא תשקיף לא תחזית, כי אנחנו לא יכולים יותר. לאחר שמונה שנים בערך אני מקבל הודעה מאותו מנהל לתת תחזית ארבעה ימים קדימה וכששאלתי אותו הרי אי אפשר יותר מ-24 שעות ענה לי שהיום זה השתנה, יש יותר טכנולוגיות, מחשבים התפתחו וכו', אז אמרתי שאם כך בעוד חמישים שנה או יותר יוכלו לתת תחזית לעשרה ימים או עשרים כי זה כל הזמן מתפתח".
"הנה כיום אפשר לתת תחזית לארבעה עשר יום אפילו. אבל הנוהג מאז 1999 לתת תחזית רק ארבעה ימים ומשבר אקלים לא קשור כי הוא כבר קיים מלא זמן, כמו מה שהסברתי לך קודם כי יש מחזוריות ואין קשר בין תחזית למשבר אקלים", הוא קובע בנחרצות.
למה הוא אף פעם לא מזכיר את הקדוש ברוך הוא שיגיד פעם ברוך השם או בעזרת השם
חזאי שכל כך הרבה אנשים חרדים שומעים מתאים שיגיד לפחות משהוא על הקב"ה
תודה