מגפה חדשה בדרך או שהלחץ מוגזם? כל הפרטים על נגיף אבעבועות הקוף

המחלה הזיהומית אבעבועות הקוף מתפשטת במדינות מסביב לעולם ומצליחה להסעיר ציבורים רבים. הדיווחים אודות ההתפרצות, לצד מקרה ראשון בישראל, מעוררים עניין ומעלים שאלות אודות המחלה.

מה זה אבעבועות הקוף?

אבעבועות הקוף זוהתה לראשונה על ידי פורבן פון מאגנוס בשנת 1958 בקופי מקוק אוכל סרטנים במעבדה, כאשר שתי התפרצויות של מחלה דמוית אבעבועות שחורות התרחשו במושבות של קופים שנשמרו למחקר. המקרה הראשון של אבעבועות הקוף בבני אדם דווח יותר מעשור לאחר מכן, באדם עם חשד לזיהום באבעבועות שחורות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במהלך מאמצים להדברת אבעבועות שחורות. לאחר מכן דווח על מקרים נוספים במדינות אחרות במרכז ומערב אפריקה. כמעט 50 מקרים דווחו בין 1970 ל-1979, שיותר משני שלישים מתוכם היו מזאיר. שאר המקרים הגיעו מליבריה, ניגריה, חוף השנהב וסיירה לאון.

אבעבועות הקוף זאת מחלה ויראלית ששייכת למשפחה של מחלות שמתאפיינות באבעבועות על פני העור. בתוך המשפחה יש גם את מחלת האבעבועות השחורות, שהוכחדה בעבר באמצעות חיסונים. אבעבועות הקוף הרבה פחות קטלנית. זאת מחלה שנפוצה במערב אפריקה, ובניגוד לשמה, היא לא קשורה בקופים ולפי הדיווחים ברוב המקרים מדבור בחשיפה למכרסמים באזורים אלה, כמו חולדות וסנאים. בעבר כבר היו התפרצויות קטנות מחוץ לאפריקה שברוב המקרים היו קשורות למישהו שטייל באפריקה וחזר או עסק בייבוא לא חוקי של חיות מהיבשת.

איך נדבקים?

בני אדם יכולים להידבק ולחלות כתוצאה ממגע קרוב עם הקופים הנגועים או בעלי חיים אחרים (בעיקר מכרסמים – שמהם מגיעים הנגיפים גם לקופים) נגועים או חולים. תועדו מקרים של הדבקה מאדם לאדם, לאחר מגע קרוב. המחלה יכולה להסתבך ושיעורי התמותה ממנה יכולים להגיע ל-10% (שיעורי התמותה מאבעבועות שחורות היו בין 40 ל-90 אחוזים).

מהם התסמינים הראשוניים של אבעבועות הקוף?

לאבעבועות הקוף ישנה תקופת דגירה של כשבעה עד 14 ימים. התסמינים הראשוניים הם בדרך כלל דמויי שפעת – חום, צמרמורות, תשישות, כאבי ראש וחולשת שרירים. לאחר מכן מתפתחת נפיחות בבלוטות הלימפה, המסייעות לגוף להילחם בזיהומים ומחלות. ההתנפחות של בלוטות הלימפה היא אחד הסימפטומים שמבדילים בין אבעבועות הקוף לבין אבעבועות שחורות. לאחר מכן מגיעה פריחה נרחבת בפנים ובגוף, כולל בתוך הפה ובכפות הידיים וכפות הרגליים. האבעבועות הן בדרך כלל נפוחות, כואבות, מציקות ומלאות נוזלים בצבע לבן ולרוב מוקפות בעיגולים אדומים. לאחר תקופה של שבועיים-שלושה, הנגעים מתגלדים וחולפים.

איך בודקים אם נדבקת?

ניתן לאמת את האבחנה על ידי בדיקה לאיתור הנגיף. הבדיקה המועדפת היא PCR של הנגעים. הנגיף אינו נשאר זמן רב בדם, ומכאן שבדיקות דם עלולות לא לזהות את המחלה. תוצאות הבדיקה יפורשו יחד עם מאפיינים קליניים.

האם יש טיפול?

אין כיום תרופות אנטי ויראליות מוכחות ספציפית נגד אבעבועות הקוף, אך כמה מחקרי מעבדה ומחקרים על בעלי חיים, הראו כי הן יעילות גם נגד אבעבועות הקוף, באמצעות עיכוב מנגנוני השכפול של הנגיף בגוף החולה. לרוב נותנים את התרופות האלה בשלב ראשון של המחלה, עוד לפני שהנגיף הספיק להשתכפל בכמויות גדולות.

התרופה האחרונה שגם נבדקה בבני אדם והראתה נתוני יעילות ובטיחות גבוהים גם נגד אבעבועות הקוף, היא Tecovirimat שמאושרת על ידי ה-FDA והאיחוד האירופי לטיפול נגד אבעבועות שחורות, וניתנת דרך הפה או דרך הווריד.

אפשר למות מזה?

לדברי פרופ’ רונן בן עמי, מומחה למחלות זיהומיות וראש המערך בבית החולים איכולוב, רוב הנתונים על תמותה מגיעים מאפריקה, וצריך להתייחס אליהם בזהירות מסוימת. שיעורי התמותה ממחלת האבולה באפריקה, למשל, גבוהים יותר מבמערב. באפריקה יש שתי תתי משפחות של הווירוס הזה. אחד במערב אפריקה ואחד במרכז אפריקה. במרכז אפריקה שיעור התמותה הוא 10% ובמערב אפריקה 1%. הנגיף שמסתובב בעולם ונמצא בישראל הוא המערב אפריקאי.

פרופ’ בן עמי מדגיש כי לא צריכה להיות דאגה גדולה מהמחלה כרגע. אין סימנים שמעידים שאנחנו בפני התפרצות בסדר גודל גדול, אבל זה מצב מתפתח והמקרים מאובחנים בכל העולם. צריך להיות במעקב צמוד ולבנות מדרג של צעדים שתואמים את המצב האפידמיולוגי. בשבועות הקרובים נבין יותר טוב לפי היקף המקרים. המסר הנוכחי הוא אם אתם יודעים על חשיפה למישהו שאובחן עם המחלה או שמופיעים על פני הגוף נגעים – זה צריך מיד לעורר חשד וצריך לפנות לרופא המשפחה.

יש חיסון?

ההנחה היא שחיסון נגד אבעבועות שחורות מסוגל להגן על בני אדם מזיהום באבעבועות הקוף, מכיוון שהם נגיפים קרובים, ומכיוון שהחיסון נגד אבעבועות שחורות הצליח להגן באופן מלא על קופים שהוזרקה להם מנה קטלנית של אבעבועות הקוף, במסגרת ניסוי. הדבר לא הוכח באופן חד-משמעי בבני אדם, מכיוון שהחיסון השגרתי נגד אבעבועות שחורות הופסק לאחר שהודברה מחלת האבעבועות השחורות, ובשל דאגות בטיחותיות מהחיסון.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית ממליץ שאנשים שחוקרים התפרצויות של אבעבועות הקוף ומעורבים בטיפול באנשים נגועים או בבעלי חיים נגועים יקבלו חיסון נגד אבעבועות שחורות כדי להגן עליהם מפני אבעבועות הקוף. גם אנשים שהיו קרוב לאנשים או בעלי חיים שאושרו כסובלים מאבעבועות הקוף צריכים להתחסן. בישראל נהגו לתת את החיסון לאוכלוסייה עד 1977, וחיילים המשיכו לקבל את החיסון עד 1996. החיסון כבר לא זמין לקהל הרחב.

האם אנחנו בדרך למגפה?

לא מחייב, למשל באוקטובר 2018 אושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים אדם אשר פיתח מחלת אבעבועות לאחר כשבוע מהגעתו מדרום ניגריה. האבחנה המעבדתית אישרה שמדובר באבעבועות הקוף. החולה טופל בבידוד והחלים, ולא הדביק אחרים. באותה שנה תועדה המחלה גם אצל אדם אחד בלונדון, והוא הדביק שני אנשים מהצוות הרפואי שטיפל בו. כל החולים החלימו.

לסיום, יש מה לדאוג?

מחלת אבעבועות הקוף אינה מחלה חדשה, ואנשים שחלו בה אכן מגיעים מפעם לפעם למדינות מערביות. אולם הדבקה מאדם לאדם דורשת מגע קרוב, וגם קיים חיסון יעיל כנגד המחלה – אותו חיסון אשר שימש לדעיכת האבעבועות השחורות. לכן אפשר בהחלט לומר כי זעקת הכותרות על “המגפה הבאה” אינה מוצדקת.