במהלך 2011 ישראל הייתה קרובה מאי פעם לתקיפה באיראן, כך נחשף בראיון עם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו במסגרת התכנית "עובדה". באותה שנה נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו הוראה לראש המוסד פרדו ולרמטכ"ל בני גנץ להיערך לפ'+15, כלומר – לדרוך את מערכת הביטחון כך שתהיה מוכנה לתקיפה באיראן בתוך 15 יום מרגע הפקודה.
כשנשאל על ידי דיין אם האמין שהתקיפה אכן תקרה, השיב ראש המוסד לשעבר: "זה לא משהו שמותר לעשות ולהשתמש בו בשביל לתרגל. זאת אומרת אם מישהו עושה את זה יש לזה שתי תכליות – תכלית אחת זה אכן שהוא מתכוון, ואפשרות שנייה זה שהוא מאותת. מישהו שם בחוץ יידע מזה. יכול להיות שגם מישהו מארצות הברית יידע מזה בצורה כזו או אחרת, וזה יניע אותו לעשות משהו. (אבל) בדברים האלה צריך להאמין לאנשים, זה הקברניטים שלך. אז כשהוא אומר לך תיכנס לתהליך של ספירה לאחור, אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים. לדברים האלה יש משמעויות אדירות".
מאחורי הקלעים התחוללה באותם ימים דרמה שלא נחשפה עד עכשיו. פרדו, שנכנס לתפקידו רק זמן קצר לפני כן, החליט בצעד חריג לבדוק אם ראש ממשלת ישראל מוסמך בכלל לתת הנחייה שעלולה לדרדר את ישראל למלחמה. "עשיתי בירורים מכל מה שיכולתי לעשות. בדקתי עם ראשי מוסד קודמים, בדקתי החל מחקה (יצחק חופי) שהיה ראש המוסד, ועד מאיר דגן ועד בכלל. בדקתי עם יועצים משפטיים. התייעצתי עם כל מי שיכולתי להתייעץ בשביל להבין מי מוסמך לתת הנחיות בכל נושא של פתיחה במלחמה". במסגרת ההתייעצות חסרת התקדים הזו פנה גם ליועץ המשפטי לממשלה.
אילנה דיין: ראש הממשלה ידע על הבירורים שאתה עושה?
תמיר פרדו: "בשלב מסוים – כן".
דיין: אני יכולה רק לנחש שהוא לא מאוד אהב את זה.
פרדו: "בסוף אם אני מקבל פקודה, ואם אני מקבל הוראה מראש הממשלה אני אמור לבצע אותה, אני צריך להיות בטוח שאם חס וחלילה יקרה משהו לא תקין. אפילו אם הפעולה ייכשל, שלא ייווצר מצב שאני ביצעתי פעולה לא חוקית".
דיין: מבחינתך תקיפה באיראן זה כמו החלטה על פתיחה במלחמה?
פרדו: "חד וחלק".
בסופו של דבר, על רקע התנגדותם של הרמטכ"ל וראש המוסד, נסוג ראש הממשלה בפעם הזו מכוונתו לדרוך את המערכת, אולם פרדו מגלה כי בשלב מסויים כבר שקל להתפטר מתפקידו: "כשדרג מדיני נותן הנחיה, יש לך שתי אפשרויות – אפשרות אחת זה לבצע, ואפשרות אחרת זה לשים את המפתחות. טוב שלא הגעתי לנקודת ההחלטה הזאת… לא שזה לא עבר לי בראש".
פחדן משופן
שתי נקודות הזויות הדברים שלו,
1."כשדרג מדיני נותן הנחיה, יש לך שתי אפשרויות – אפשרות אחת זה לבצע, ואפשרות אחרת זה לשים את המפתחות. ס"צ. מה?? אז למה אתה שם? כדי שברגע האמת תשים מפתחות?
2. אבוי למדינה שכשכל מפקד יקבל פקודה הוא ילך להתייעץ… זה כל כך הזוי מכל זוית שאתה מסתכל על זה שפשוט אין לי מלים!
איש קטן
איזה מדינה משונה, ראש שב"כ צריך להתיעץ אם לראש הממשלה יש סמכות להורות על פתיחה במלחמה, אם לא הוא אז למי כן יש סמכות? לעובדי הנקיון, לנהגי המוניות?
אז פרדו הוא עבריין לכל דבר.
הוא מקבל פקודה, והוא מסרב לה?
ההיררכיה מאוד ברורה.
ואי אפשר בשעת אפס, לעצור ולשאול מהם הכללים.
את הכללים עליו לברר, בטרם כניסתו לתפקיד.
הזוי לחלוטין.
האם יכול להיות שתוך כדי בירור, הדברים גלשו והגיעו לאוזניים לא רצויות, ומכך נבעה ביטול התקיפה?
האם יכול להיות שאלופינו 'פרדו' מרגיש את עצמו מוגן -מפני האשמה בבגידה- בהגנה מכבדת ומפרגנת ע"י אבירי השמאל השליטים האמיתיים של המדינה """הדמוקרטית"""
ולשאלתו של 'הזוי': "למי כן יש סמכות"?
התשובה ברורה: לריבון האחד והיחיד: שלטון החוק=
בית המשפט העליון
= בג"ץ