מאת: יוסי אסולין, 'יום ליום'
גל עכור של שנאה לדת שוטף את הארץ מזה חודשים ארוכים. מונח חדש בשפה העברית נושא את כותרתו – "הדתה". והגל הזה רק הולך ומחריף מיום ליום. דומה כי עיתונאים וקומיקאים שונים בכלי התקשורת הגדולים בישראל מתחרים בינם לבין עצמם מי יפרסם כתבה, או יוציא מערכון מכפיש ומבזה יותר כנגד הדת, הרומס ברגל גסה ובמתכוון כל דבר שיש בו זיקה לדת.
פעם זה ביזוי התפילין הקדושות לעיני מאות אלפים ופעם זה לעג לפסוק "שמע ישראל". פעם זה ביזוי הרב הראשי לישראל והשוואתו למנהיג הגרועה שבאויבתינו – איראן, ופעם זה רדיפה אחר כל סממן יהודי המופיע בספרי החינוך בישראל. פעם זו הזדעקות על מסרים יהודיים בסיסיים הנאמרים בגני הילדים, ופעם ההזדעקות מגיעה אחר לימוד בבתי הספר על בית המקדש.
הצד השווה: מדובר במלחמת חורמה יומיומית בדת ובקודשי ישראל, תוך חיפוש אובססיבי מתחת לכל עץ רענן אחר מסרים יהודים באירועים שונים וניסיון להציג זאת באור שלילי. במלחמה הזאת כל האמצעים כשרים. גם אם מדובר בשקרים גסים, בעיוותים מוחלטים ובהטיית העובדות.
הקמפיין הזה נותן את אותותיו: השבוע געשו וסערו הרשתות החברתיות בעקבות תקרית שנאה שהתרחשה בנתב"ג: חסיד חב"ד שעשה את דרכו לחו"ל, ביקש לנצל את זמנו וחיפש אחר יהודים כדי לזכות אותם בהנחת תפילין. הוא מצא אדם ושמו גד קאופמן שנעתר בחפץ לב. אישה שנכחה במקום לגלגה על האקט של הנחת תפילין ועשתה הכול כדי להפריע לאותו יהודי בתפילתו.
עוד נחזור לתקרית הזאת ולמי שעומד מאחוריה (ספוילר: היא פרופ' לחינוך ולתרבות!). אבל אי אפשר שלא למתוח קו ישיר בין ההסתה הפרועה והבוטה בכלי התקשורת ללעג והזלזול של אותה אישה כלפי התפילין. אלה הם פירותיה הבאושים של ההסתה.
אז מתי התחילה התופעה? מי הם הארגונים העומדים מאחורי הקמפיין המכוער? עד כמה התופעה מייצגת את הציבוריות הישראלית? איך כל זה קשור לקו החילוני המובהק שמאפיין את רוב כתבי ערוצי התקשורת הגדולים? ובכלל, איך זה שרוב הכותרות המפוצצות שמתחילות בתרועה רמה, מתבררות לבסוף כשקרים וכפייק ניוז מוחלט? יצאנו לבדוק.
היסטורית גל ה"הדתה"
קשה להצביע על נקודת התחלה ספציפית של גל השנאה ליהדות העכור הזה, אך ה"הדתה" פרצה לחיינו בעיקר בשנה האחרונה. אמנם המונח עצמו התקבל כבר ב-2006 על ידי 'האקדמיה ללשון עברית', אולם כמעט לא נעשה בו שימוש מאז.
זה התחיל בגל שקט אי שם ב-2017. שקט אך אינטנסיבי. כתבים בתקשורת הכללית החלו להצביע על "הדתה" בספרי החינוך, תוך שהם מאשימים את שר החינוך נפתלי בנט, שלדעתם חיפש איך להדית את תלמידי מערכת החינוך בישראל מתוך כפייה. הכתבים פתחו בתחרות יומיומית – מי יהיה מסמר הערב שיביא ל"תגלית" הבאה.
כך למשל לפני כשנה נערך פאנל שלם תחת הכותרת "מה קורא בתוך ספרי הלימוד של הילדים שלנו?". במהלך הפאנל "חשפו" את "שיטות החינוך מחדש" של השר נפתלי בנט כלפי הציבור החילוני, תוך הצגת הוכחות מספר לימוד שבו נערכה כביכול השוואה בין משפחה דתית למשפחה חילונית, כאשר האחרונה מוצגת באור שלילי בנושא יחסי כבוד בתוך המשפחה.
אור הלר, אחד מכתבי הערוץ המדובר, הגדיל לעשות ואמר במהלך הפאנל: "מדובר בספר גזעני, מגעיל. פופוליסטי. נפתלי בנט אינו שר החינוך, אלא השר לחינוך מחדש של החילונים". אלא שלמגינת לבם של אנשי הערוץ, התברר שמדובר בספרי לימוד שאושרו והופצו כבר ב-2008, בתקופתה של שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, שכיהנה בתפקידה מטעם מפלגת העבודה.
אבל לא רק. מתברר שהייתה זו בחירה אקראית בלבד. אותו ספר שבו נפנפו, הציג תמונות רבות של משפחות חילוניות באור חיובי, בהם נראה כי ילדי המשפחה אכן מכבדים אחד את השני. הערוץ התנצל אחרי ששר החינוך העמידו על מקומו. אבל זה לא מנע ממנו להמשיך ולהפיץ פייק ניוז וספינים מרעישים על "הדתה".
בכתבה נוספת שפורסמה בחדשות 10, לפני מעט פחות משנה פרסם כתב הערוץ לענייני חינוך, בפאתוס ובתדהמה: "זעם על מסיבת הסיום בגנים ובבתי הספר: הילדים התבקשו להניח אבני זהב ולבנות את בית המקדש השלישי". בהמשך ציטט הכתב הורה שהזדעזע מהעובדה ש"הילדים פיארו את בירתנו הקדושה ופיללו לתקומת בית המקדש"…
אבל לא רק חדשות 10. גם ב'עיתון לאנשים חושבים' – להבדיל מהעיתון לאנשים טובים שבו אתם מחזיקים כעת – לקחו חלק פעיל בקמפיין השנאה לדת. אור קשתי, כתב החינוך של העיתון, הביא שורה של "כתבות" המעידות על עמותות דתיות שונות המעשירות את הידע היהודי בבתי הספר הממלכתיים.
בכתבה שפורסמה אז הביא קשתי עדויות על נערה שהשתתפה בפעילות של אחת העמותות, ובמהלכה הדגיש המרצה כמה חשוב שספר התורה שלקח איתו האסטרונאוט אילן רמון לחלל, שרד את התאונה. הנערה הנ"ל, שהתלוננה על אותו מרצה, זכתה לשבחים מקיר לקיר על ידי הכתב; וארגון ה'פורום החילוני' (להלן) נעתר לסייע לה בחפץ לב.
ב-21.8.17, כתב 'הארץ' דאז, ברק רביד, השתומם ונזעק לאחר שמצא כתוב – שחור על גבי לבן – בספר מדעים לילדי כיתה א' שהחקלאי מתפלל לגשם, ומיד לאחר מכן החלה מקהלה שדרשה למחוק זאת מספרי הלימוד.
אלו מספר דוגמאות על קצה המזלג בלבד, מתוך אינספור כתבות שנאה שטותיות בהקשר ל"הדתה" במערכת החינוך. כאמור, הגל רק הלך והחריף, ובתקופה האחרונה אנו עדים לגילויי שנאה קשים ביותר כנגד מסורת ישראל סבא, גם מחוץ למערכת החינוך. להלן דוגמאות בודדות מהתקופה האחרונה:
בל"ג בעומר האחרון פורסמה כתבה מכוערת במיוחד של ערוץ התאגיד (ערוץ 1) – הממומן מכספי המסים שלנו – כנגד תהלוכות ל"ג בעומר של חסידות חב"ד ברחבי הארץ שם נאמרו – לא פחות ולא יותר – מסרים כמו "ואהבת לרעך כמוך" ו"שמע ישראל". כתבה דומה נערכה בערוץ 2, תוך שימוש בשקרים ובחצאי אמתות הגרועים משקרים.
גם תוכניות הבידור הגדולות לוקחות חלק. אחת התוכניות, שלה מאות אלפי צופים, ביזתה את התפילין בצורה מחפירה ומבישה ועוררה סערה רבתי. אפילו ראש הממשלה גינה את התוכנית הנ"ל בהקשר זה. אך גם עשרות אלפי צופים פגועים לא הביאו את אנשי התכנית להביע התנצלות כלשהי.
אבל זה לא נגמר כאן. בשבוע האחרון תאגיד השידור הממומן גם מכספי המיסים של הציבור החרדי, ערך השוואה מבישה בין הרב הראשי לישראל מרן הגאון רבי יצחק יוסף לבין נשיא איראן. ההשוואה נערכה במהלך פאנל ילדים שהתקיים בערוץ. הילדים התבקשו להביט בשתי תמונות ולקבוע האם המופיע בהן הוא "איראני או לא איראני"? התמונה הראשונה שהוצגה לילדים היא תמונתו של נשיא איראן חסן רוחאני, ומיד לאחר מכן הוצגה לילדים תמונתו של להבדיל, הגר"י יוסף.
מובילי קמפיין ה"הדתה"
מנגד בשקט בשקט או ליתר דיוק בקול רעש גדול בערוץ הימני – ערוץ 20 – קם לו עיתונאי מזן אחר. מדובר באמיר איבגי – מגיש התוכנית "חדשות היום הזה" והוא אינו חושש להתעמת עם קמפיין ההדתה המכוער פנים אל פנים ולקרוע ממנו את כל המסכות.
"איך ייתכן מצב כזה", אומר לנו אמיר, "שנתב"ג – שהינו שדה התעופה היחיד בעולם שיהודי אמור להרגיש בו הכי בנוח ולהניח בו תפילין מבלי לחשוש שיסתכלו עליו מהצדדים ויפריעו לו – ועכשיו גם שם הוא לא יכול לעשות זאת? ריבונו של עולם! זה בלתי נתפש הדבר הזה!". אמיר כמובן מדבר על תקרית התפילין שהזכרנו לעיל. "אחד הדברים הכי נוראיים שאף פעם לא יעזבו אותנו זאת העובדה שאנחנו תמיד היינו נרדפים ותמיד נהיה נרדפים".
אמיר גם חשף בפרסום ראשון כי אותה אישה שהפריעה ליהודי להתפלל בשקט, היא פרופ' לחינוך ולתרבות. לא פחות. לא זו אף זו: האחרונה אף הוציאה ספר שכותרתו: "חינוך בחברה רבת תרבויות – פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים".
"זה באמת מדהים שאנשים יודעים לשרטט במילים מדויקות מאוד את השסע החברתי ואת המקום שצריך להעניק לכל קבוצה בחברה, את הכבוד, הפלורליזם, מגוון הדעות והאמונה וחופש הדת. ובמקום הזה האנשים האלו בדיוק נופלים. אלו שמשרטטים את זה במילים יפות, הם אלו הראשונים ליפול בדברים האלו. זה מדהים בעיניי", אומר איבגי.
"מי שמוביל את כל הסיפור הזה של ה'הדתה'" מספר איבגי, "זהו גוף שנקרא ה'פורום החילוני'. הפורום החילוני שם לו למטרה לחשוף את מה שהוא מגדיר כתכנים דתיים בחומרי הלימוד בבתי הספר שבאים להשפיע באיזשהו אופן על התלמידים, ודרך התלמידים גם על המשפחות שלהם".
"הם דואגים להפיץ כל מיני דוגמאות של ספרי לימוד. איך יש שם כל מיני אלמנטים דתיים כאלו ואחרים. אנשי הפורום גם לא מתכחשים לכך. אפשר לראות אותם עומדים ומתראיינים בתקשורת. הם אלו שבעצם הובילו ויזמו את אותה בדיקה נרחבת שנעשתה בספרי הלימוד והפיקוח הגדול, כן הדתה, לא הדתה. איזה ספרים הושפעו וכו' ".
"זו זרוע אחת של הפורום החילוני, והיא כמובן עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים כמו 'ישראל חופשית'. על בסיס אותה אג'נדה. ואתה רואה אותם מובילים את ההפגנה בעד פתיחת העסקים באשדוד (במתחם הביג י.א), או את הפעילות של 'ישראל חופשית' כנגד הפעילות של דוכני חב"ד בכל מיני מקומות". גם הקרן החדשה מעורבת בזה. היא תומכת ב'ישראל חופשית' ובעוד כל מיני ארגונים שמקדמים את האג'נדה החילונית הזאת".
לא מייצג
אף שמובילי הקמפיין המכוער מנסים לצייר זאת כמלחמה של "דתיים" ב"חילונים", האמת נמצאת מרחק שנות אור מזה. רובם המכריע של הישראלים לא מיישרים קו עם השנאה התהומית לדת וליסודות הכי בסיסיים שלה. ולא רק החרדים, הדתיים והמסורתיים, אלא גם אלה המכונים "חילונים". רוב מכריע של הציבור הישראלי לא רואה כל בעיה באמירת "שמע ישראל" בגן או בתהלוכת חב"ד או בכל אירוע אחר. רוב מכריע של הציבור הישראלי נפגע עמוקות מהמערכון שביזה את התפילין.
על אחת מהאמירות המעניינות בנושא חתום ד"ר אבשלום קור, שאמר: "אין עם שמתרחק בשמחה כזאת ממקורותיו כדרך שקרה לנו. לא למדתי מעולם במוסד דתי, אבל היה לי ברור שהתנ"ך הוא של כולנו. איש לא אמר 'הדתה'. האומרים 'הדתה' פוגעים בהנחלת מורשת ישראל. זה כאב גדול מאוד. זכינו לדבר שדורות השתוקקו לו ואנשים לא מנצלים את זה".
בהקשר זה אומר איבגי ל'יום ליום': "אנשי הפורום החילוני רוצים להפוך לכוח פוליטי. הם טוענים לשיטתם 'אנחנו הרוב במדינה' והם מנסים כל הזמן לתרגם את הפעילות שלהם למנדט, לכוח פוליטי. הם עושים כל הזמן כנסים, מנסים להקים קבוצות.
"מהבחינה הזאת הם נמצאים בתקופה מאוד קריטית, כי בעצם האפשרות היחידה של הקבוצות האלו – שפועלות בחסות הפורום החילוני, או בהדרכה שלו וכדומה – להצליח בשלב הזה, היא רק בזירה המוניציפאלית, ולא בזירה הארצית. וגם זה, רק בערים מאוד חילוניות כמו תל-אביב וגבעתיים. ולכן, ככל שנתקרב יותר לבחירות, הקמפיין רק יחריף.
"יש כל הזמן ניסיון לייצר תחושה שתפילין זה דבר מפחיד, שלהגיד לילדים להגיד 'שמע ישראל' זה דבר נורא. ולכן כל הזמן הזה יהיה את הפחד הזה מהדת במרחב הציבורי. אם הם יצליחו להכניס נציגים למועצות המקומיות או למועצות הערים, הם ינסו להוביל לפתיחת עסקים בשבת, ילטשו עיניים לתיק החינוך, ינסו למנוע אירועים דתיים או כל דבר בעל זיקה לדת".
עם זאת, מעריך איבגי, כי למרות הקמפיין המשומן והמתוזמן, זה לא יצליח להם. "הם אמנם מצליחים לעשות הרבה רעש בתקשורת, ומצליחים להשפיע על סדר היום, במובן זה שכל היום אנחנו שומעים את המילה 'הדתה'. עם זאת" מציין אמיר, "זה לא מצליח. למרות שיש להם כל מיני 'אנשי רוח', ועיתונאים שחוברים אליהם. אבל זה לא מתרומם לכך שהם באמת משפיעים".
הפירות הבאושים של ההסתה
"אני בהחלט מותח קו", משתף אותנו אמיר, "בין המערכון שביזה את התפילין, לבין הכתבה בתאגיד כנגד תהלוכות ל"ג בעומר של חב"ד לבין התגובה הקיצונית של האישה בשדה התעופה, לבין זה שתוקפים חסידי חב"ד שבאים לאפשר קיום של הנחת תפילין ליהודים. יש אווירה שמכתיבה ומביאה את כל האירועים האלו".
איבגי מנסה להסביר איך מחלחל הקמפיין: "ברגע שאתה כל הזמן מפחיד אנשים בצורה ברורה מפני הדתה, ואומר להם שזה דבר נורא, שמישהו כביכול רוצה לקחת אותם ואת הילדים שלהם ולהחזיר אותם בתשובה – אז זה מפתח תגובות כאלו.
"התקשורת הכללית יש בה קו חילוני שהוא מאוד מאוד מובהק. כלומר: הטבור שלה הוא בתל אביב. אין פה שום דבר שמתחבר למסורת. וזה בעייתי מאוד שמי שבסופו של דבר מכתיב את הקו בתוך התקשורת אלה אנשים שמזדהים עם האג'נדה החילונית הזאת.
"כלומר: אין לך הרבה עיתונאים בכלי תקשורת מרכזיים שאומרים: 'רגע, תפילין זה כבוד לדת, זה חלק מהמסורת שלנו'. גם אם אני באופן אישי לא בנאדם ששומר מצוות, לא מניח תפילין, אבל עדיין יש לי הרבה כבוד לדתיים ולדת. בשבועות למשל לקחתי את הילדים לשמוע את עשרת הדיברות. זה חלק מהמורשת, חלק מהזהות שלי וכשאני רואה דבר כזה אני מתקומם. גם אנחנו חלק מהעם היהודי…"
רגע לפני סיום כשאנו חושבים על זה אז יש מכנה משותף אחד בכל העם הזה, פחד מאלוקים. יש אמנם מי שמפחד מהזכרת שם השם כאילו מדובר בהדתה, אך לנו יש פחד מאלוקים בבחינת יראה ופחד ולוואי שנזכה לכך.
זעזוע חוצה מפלגות ומגזרים בעקבות ביזוי של קודשי ישראל בתכנית בידור
רק גזען חושב שרק גוי יכול להיות אנטישמי
בס"ד
כשאני קוראת כתבה זו אני מתחזקת. אני מבינה שהקדושה בעם ישראל כל התעצמה עד שהחושך ממש יוצא מדעתו, ומנסה בכל דרך אפשרית, ואפילו הזויה, להקטינה, אך לא מצליח לו – הגאולה ממש בפתח! הכותבת בעלת תשובה הגאה להיות חלק מצבא השם.
הייתי בשדה תעופה באירופה והנחת תפילין, עברו אנשים רבים אף אחד לא הגיב מאומה
ואילו כאן….
אוי!!!
אוי!!!
אוי!!!