צילום: לע"מ

מערכת היחסים בין ירושלים למוסקבה ממשיכה להתהדק / נ. דוד

בניגוד לציפיות רוסיה מצדדת בדרישה הישראלית לסלק את הכוחות האיראניים מסוריה, השוהים בקרבת הגבול עם ישראל. בינתיים: נתניהו ממשיך להשקיע באופן אינטנסיבי בידידות עם הקרמלין, כשהוא מקפיד שההשקעה לא תבוא על חשבון ארה"ב

אנחנו אומנם כבר התרגלנו למציאות הזאת, שבה ראש ממשלת ישראל נפגש באופן אינטנסיבי עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אבל האמת היא, שמדובר בתופעה חריגה מאוד. הנשיא הרוסי הכוחני אינו מרבה להעניק פגישות למנהיגים זרים.

לא קל להשיג פגישה בארבע עיניים עם פוטין, בוודאי לא בתדירות גבוהה כל כך כפי שזוכה לה בנימין נתניהו. לנתניהו ולפוטין מערכת יחסים קרובה וטובה. בין השניים יש כימיה טובה. אבל זה לא רק היא. ראש הממשלה משקיע במערכת הקשרים עם נשיא רוסיה כבר שנים ארוכות. בתקופות קשות וטובות כאחת מבחינת ישראל.

עד לפני שנה וחצי, בירושלים לא יכולים היו יותר מדי לסמוך על מערכת הקשרים ההדוקה עם וושינגטון. כשברק אובמה ישב בבית הלבן, לעתים מזומנות הממשל האמריקאי היה יותר מכשול מאשר גורם חיובי שתרם למעמדה ולביטחונה של מדינת ישראל.

קלף אסטרטגי

גם בתקופה הקשה ההיא, ואולי ביתר שאת דווקא באותם ימים, נתניהו לא חדל מלטפח את הקשרים עם מוסקבה. הוא עשה זאת בזהירות רבה, נמנע ככל האפשר מלעורר את זעמו של אובמה, אבל לא הרפה לרגע ממטרתו האסטרטגית – להדק את היחסים עם רוסיה של פוטין.

לפני יותר משנתיים וחצי, כשרוסיה הדהימה את העולם כשמטוסיה וחייליה נכנסו לסוריה – ובכך הצילו למעשה את משטר אסד מהתרסקות מהדהדת, היה זה ראש הממשלה שהתעשת ראשון. במקום להיכנס ללחץ, להתעמת עם הרוסים ולנסות להפעיל עליהם לחצים ברוטאליים – לבל ימנעו מישראל לבצע את פעולות הביטחון השוטף שהיא זקוקה להן, נתניהו בחר לחבק את פוטין.

בעיצומם של הימים שבהם רוסיה חיזקה וביססה את שליטתה בסוריה והחלה מסייעת לחיילי אסד למגר את המורדים, נתניהו ביקר שוב ושוב במוסקבה. הוא ישב עם פוטין, דיבר אתו, הסביר לו, דרש, ביקש ותיאם. ראש הממשלה לא ויתר על שני מרכיבים מרכזיים: שימור הקשר הישיר וההדוק בינו לבין הנשיא הרוסי, ובד בבד – התעקשות לשמור על היכולת של ישראל לפעול בסוריה ובלבנון, בהתאם לצורכי הביטחון השוטפים.

זה לא היה קל, וגם בימים אלה התמרונים מול מוסקבה הם מורכבים ומסובכים. אבל בסופו של דבר, האסטרטגיה הזאת מוכיחה עצמה שוב ושוב. בפרק הזמן שחלף מאז, ישראל – בדרך כלל על פי דיווחים זרים, תקפה שוב ושוב בסוריה. גם אם הרוסים לא רוו נחת מהפעולות הללו, הם לא עמדו בדרכה. מערכת התיאום ושיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה עבדה היטב. גם אם פה ושם יש אי-אילו הבעות של מורת רוח, הרי שהתשתית עובדת. ובגדול.

בזהירות ובהתמדה

בשנה וחצי האחרונות חל שינוי קוסמטי בנראות של הקשרים בין רוסיה לישראל, מבחינת זו האחרונה. בעוד קודם לכן נזהר נתניהו מלהפגין בגאווה את שיתוף הפעולה עם פוטין, כדי לא להכעיס את ברק אובמה, כיום הוא עושה זאת בזהירות – כדי לא להטריד את טראמפ. ומסיבות שונות לחלוטין. בעוד אובמה חיפש כל סיבה אפשרית כדי לתקוף את ישראל, טראמפ כידוע הוא ההפך הגמור מזה.

בירושלים לא מפסיקים להתמוגג מהנשיא האוהד בבית הלבן, ועושים כל מה שרק אפשר כדי לטפח, להדק ולהוקיר את מעשיו של טראמפ למען ישראל. מטבע הדברים, הדבר האחרון שנתניהו רוצה הוא לנפנף במערכת יחסים ייחודים עם פוטין, כזו שעלולה לבוא או להצטייר כעל חשבונו של הנשיא טראמפ. ובצדק.

לכן, בד בבד עם היחסים המיוחדים עם הקרמלין, ראש הממשלה מקפיד כל העת להעביר מסרים שוטפים לוושינגטון, לתאם אתה כל צעד ולוודא מעל לכל ספק שאף אחד בבית הלבן לא חושד, ולו לרגע, שהיחסים המיוחדים עם רוסיה הם על חשבונה של ארצות הברית.

מכל מקום, בעצם ימים אלה – בעוד המתיחות באזור הולכת וגוברת סביב סוגיית השפעתה של איראן על סוריה ומדינות נוספות ופרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, הקשר החזק שרקם נתניהו עם פוטין מוכיח עצמו. כיום שיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה חשוב עוד יותר מאי פעם. המצב באזור נפיץ מאוד, ורק בימים האחרונים ראינו היאך יכולה לפרוץ ברגע התלקחות. בעזה, ועל זו הדרך – כמובן בצפון, בעוצמות חלילה גבוהות הרבה יותר ל"ע.

רוצים הבנות

בצל ההתפתחויות האחרונות, בישראל מעוניינים להגיע להבנות עם מוסקבה בכל הנוגע לתחומי הפעילות השונים, מרחב התמרון והיכולת להוסיף ולהגן על הביטחון. לשם כך אמור שר הביטחון אביגדור ליברמן להגיע לרוסיה, כשהוא עומד בראש משלחת ביטחונית רמת דרג. המטרה של הנסיעה הזו שנקבעה לאתמול (רביעי) ואם לא תהיה הסלמה משמעותית שתחייב את הישארותו של ליברמן בארץ, הרי שמטרת הנסיעה לגבש הבנות ביטחוניות בין שתי המדינות בנוגע לחזרתו של צבא אסד לשליטה באזור דרום סוריה, ולאורך הגבול עם ישראל. אל הנסיעה הזאת התלווה בין היתר גם ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן.

עוד לפני הנסיעה של ליברמן למוסקבה, ישראל יכולה הייתה לסמן לעצמה 'וי' משמעותי – כשרוסיה קיבלה למעשה את הדרישה העקרונית של ישראל, לפיה צבא אסד יוכל לחזור לשליטה על הגבול, ללא נוכחות של המיליציות הפרו-שיעיות. הנסיעה של ליברמן לרוסיה, שבמהלכה בין השאר הוא ייפגש היום עם מקבילו, היא ניסיון חשוב מבחינת ישראל לנסות להגיע להבנות ולסיכומים ברורים בעניין הזה – דבר שיכולות להיות לו השלכות גם על הרגעת הרוחות בכל חזית הצפון.

בירושלים כבר סבורים מזה זמן כי יש צורך דחוף לגבש הבנות עם רוסיה, זאת לנוכח ההכנות של צבא אסד לחזור לדרום סוריה ולתפוס עמדות לאורך הגבול עם ישראל. ישראל מוכנה לחזרתו של אסד, אך ורק בתנאים שכוחות איראנים ואנשי חיזבאללה לא יתלוו לכוחותיו.

איתות ברור לנכונות הרוסית להסכים עם הדרישה הישראלית שלעיל התקבל כבר ביום שני, כששר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי בגבולה הדרומי של סוריה, סמוך לישראל, צריכים להיות חיילים סוריים בלבד. יתכן שלברוב שלח מסר למורדים הנאבקים בצבא הסורי באזור הגבול. אבל אפשרות נוספת וסבירה מאוד היא שיש בכך אזהרה נדירה לחיזבאללה ולאיראן, שבדרך כלל הנן בעלות ברית של רוסיה.

"זכותנו להגן על עצמנו"

כיום המורדים הסורים שולטים בחלק מהאזור הסמוך לגבול עם ישראל – ונמצאים בו גם לוחמים איראניים ואנשי חיזבאללה. בחודש האחרון גברה המתיחות באזור, כשמשמרות המהפכה שיגרו רקטות לעבר מוצבי צה"ל ברמת הגולן. צה"ל הגיב בתקיפה של מטרות איראניות בסוריה.

עוד לפני הביקור של שר הביטחון במוסקבה, הגיע לשם ראש הממשלה נתניהו – בביקור מתוקשר שנערך לפני כמה שבועות. נתניהו הביע בפני פוטין את דאגתו מההתבססות האיראנית בסוריה: "אין לי יסוד לחשוב שרוסיה תפגע באינטרסים שלנו", אמר ראש הממשלה לאחר הפגישה עם הנשיא הרוסי. "אמרתי לפוטין שזכותנו להגן על עצמנו מפני תוקפנות איראנית משטח סוריה", הוסיף.

בדברים שאמר לברוב השבוע, ניכר הד לדברים של בנימין נתניהו: "בוודאי שנסיגה של כל הכוחות שאינם כוחות השלטון הסורי צריכה להיות על בסיס הדדי", אמר שר החוץ הרוסי. הוא ציין, כי בסופה של אותה נסיגה, "נציגים של הצבא הסורי יימצאו בגבול של סוריה עם ישראל". בתגובה לדברים הללו אמר בכיר ירדני כי ארצו דנה בהתפתחויות עם וושינגטון ומוסקבה. לדבריו, שלושת הצדדים הסכימו על הצורך לשמור על הפסקת אש באזור הגבול הסורי.

ראוי לציין כי שר החוץ הרוסי אמר את הדברים הללו לאחר שארצות הברית הביעה דאגה מהקרבות בין צבא אסד למורדים במחוז דרעא, הנמצא בגבול הדרומי של סוריה. בתקשורת בסוריה כתבו כי למרות האזהרות האמריקאיות, סוריה תמשיך להיאבק במורדים, 'המחבלים', כלשונם בעיר דרעא. ארה"ב מצדה הדגישה כי יינקטו "צעדים הולמים ותקיפים", כדי לשמור על הפסקת האש בדרום סוריה.

כבר בשנה שעבר סיכמו ארה"ב, רוסיה וירדן לכלול את דרעא בטווח הפסקת האש. בסוף השבוע שעבר הצניחו מטוסי חיל האוויר הסורי עלונים באזורים שבשליטת המורדים בדרעא, והזהירו אותם ממתקפה מיידית. הם קראו למי שנלחם נגד אסד להניח את נשקו.

צילום: לע"מ

"לא להסכמים חלקיים"

בישראל נחושים שלא לאפשר בכלל הישארות של כוחות איראנים גם באזורים אחרים בסוריה. בלשכת ראש הממשלה הבהירו השבוע כי אין כל הסכמה ישראלית להישארותם של כוחות איראן בסוריה, וכי ישראל דורשת יציאה מלאה של הכוחות האיראנים ואנשי חיזבאללה: "ישראל איננה מעוניינת בהסכמים חלקיים אלא ביציאת צבא איראן מסוריה כולה", נמסר מלשכת נתניהו.

מאיר בן-שבת, היועץ לביטחון לאומי, צפוי לצאת בימים אלה לוושינגטון על מנת לדון בתיאום בין ישראל לארה"ב, בנוגע לבלימת ההתגרענות של איראן לאחר הכרזתו של הנשיא טראמפ על יציאה מההסכם ו"תוכנית 12 התנאים" – כפי שהיא מכונה, שאותה הציג מזכיר המדינה פומפאו לאיראנים, שמצדם לא מתכוונים להיענות לה. בין התנאים הוצאת כוחותיהם מסוריה, הפסקת תהליך ייצור הגרעין, הפסקת התמיכה בטרור, ועוד ועוד.

ראש הממשלה עצמו צפוי לצאת ביום שני הקרוב – אם לא יחול שינוי בתוכניות בשל המצב הביטחוני, לביקור בן שלושה ימים בגרמניה ובצרפת. במהלך הביקור באירופה יפגוש נתניהו את הקנצלרית מרקל ואת הנשיא מקרון, עמו ידון בהרחבה באיום הגרעין האיראני ובהתבססות האיראנית בסוריה. ראש הממשלה שוקל להמשיך מפריז ללונדון, על מנת להיפגש עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי.

"בשבוע הבא אצא לאירופה ואדון עם המנהיגים בבלימת השאיפות הגרעיניות של איראן וגם בבלימת ההתפשטות של איראן במזרח התיכון", אמר נתניהו השבוע בדברים שנשא בפתח ישיבת סיעת הליכוד. "אציג בצורה הכי ברורה את העמדות שלנו. אנחנו כבר מנוסים. היו שנים שעמדנו לבד מול שני האיומים הללו, ואני חושב שהמצב השתנה לטובה. כמובן שאציג את הדברים שהם חיוניים לביטחון ישראל", הוסיף.

מי מפחד מטראמפ

ראש הממשלה התייחס בדבריו גם לסוריה, ואמר: "אנחנו מאמינים שאין שום מקום לשום נוכחות איראנית צבאית בשום חלק של סוריה. הדברים האלה כמובן משקפים לא רק את עמדתנו, אני יכול לומר בבטחה שהם משקפים גם עמדות של אחראים במזרח התיכון וגם מחוץ למזרח התיכון, זה יהיה המוקד המרכזי של הדיונים שם (באירופה. נ.ד.)".

נתניהו, כפי שעשה עד כה, מתכוון להוסיף ולשתף פעולה עם נשיא רוסיה – ולא לפעול מאחורי גבו. ראש הממשלה מחשיב מאוד את התיאום עם הרוסים, ומודע היטב לעוצמה של מוסקבה, לקרבה שלה ולאסד ולהשפעה הדרמטית שלה במרחב הזה. הדבר האחרון שישראל רוצה הוא את רוסיה בתור אויב או עוין. הביקור של ליברמן במוסקבה הוא רק דוגמה למאמץ הסיזיפי והכולל לשמר את הקשר החשוב הזה.

למערכת היחסים המיוחדת בין נתניהו לפוטין יש אספקט מעניין נוסף, שקשור גם הוא – איך לא, לקשרים המיוחדים כיום בין ירושלים לוושינגטון. פוטין אומנם תאב כוח, אבל לא טיפש. הוא מבין היטב את העוצמה של אמריקה, ואת הנחישות של העומד בראשה כיום. הגיבוי הכמעט-אוטומטי שניתן לישראל כל העת עושה את שלו. גם במוסקבה מבינים שנפל דבר, ובניגוד לשנים עברו – לישראל יש כיום גב מוצק וחסון בבית הלבן.

אף אחד בקרמלין לא יודה בכך בקול, אבל מלבד הידידות והאינטרסים גופא בין ישראל לבין רוסיה, גם צלו הגדול של דונלד טראמפ נופל על מנגנון התיאום בין ירושלים למוסקבה, ומטה אותו לכיוון הנכון מבחינת ישראל. אחרי הכול, בעידן של היום מעטים מוכנים/רוצים להתעסק עם דונלד טראמפ. מסתבר שגם לוולדימיר פוטין אין רצון כזה.

הטור פורסם הבוקר בעיתון 'יום ליום'

ישראל, רוסיה וסוריה סיכמו: אסד יכבוש את דרום סוריה בלי האיראנים

ראש המל"ל ייצא לוושינגטון לאשרר את ההבנות עם ארה"ב על בלימת איראן

רוסיה: רק צבא סוריה צריך להיות בגבול עם ישראל

התנאים לאיראן: "לא לתמוך בטרור, לצאת מסוריה ולא לאיים על ישראל"

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *