יו"ר ועדת חוץ וביטחון, שכיהן בעבר כראש השב"כ מתייחס ל"סערת ההאזנות" ואומר: "ראשי אגפים בשב"כ ובמוסד כועסים על הראיון הזה מאוד - גם אם עבר צנזורה". לדבריו, "נדהמתי בעבר מהיקף המידע הרגיש שהגיע לאזני העיתונאים"

סערת ההאזנות: ראש השב"כ לשעבר ויו"ר ועדת החוץ והביטחון בהווה, אבי דיכטר, התייחס הבוקר בהרחבה לנשוא במהלך ראיון שהעניק ל'רדיו ללא הפסקה'. "עצוב לי לראות את מבול הראיונות והספרים שיוצאים לאור לאחרונה בנימוק שהחומר עובר את אישור הצנזורה", אמר דיכטר והוסיף: "מה לגבי החומר שלא עובר? מי הסמיך את העיתונאי, צוות הצילום וכל העוטפים את המרואיין עצמו להיחשף לאינפורמציה חשאית בטרם אושרה. לא ספר ולא ראיון נועדו למלחמה פסיכולוגית או להטעיית האויב אלא רק להאדרת המרואיין עצמו. ראוי ומוערך שאותם אנשים, שהשקיעו את מיטב שנותיהם למען מדינת ישראל, יכתבו ספר אך המרחק בין זה לבין התיאורים שנחשפו בעובדה ביום חמישי הוא גדול מאוד. מפתיע שאיש רציני כמו תמיר טוען שהמוסד הוא ארגון פשע עם רישיון".

לדבריו, "ראשי אגפים בשב"כ ובמוסד כועסים על הראיון הזה מאוד, גם אם עבר צנזורה. לאחר הראיון הטלפון שלי הוצף בהודעות מאנשים שלא שמעתי מהם 20 שנה, ביניהם ראשי אגפים לשעבר וראשי יחידות מסווגות שטענו שהעובדה שהצנזורה פוסלת מידע לא מכשירה את מוסר המידע להעביר אותו למראיינים ולכותבים".

דיכטר חשף בראיון כי "לא מזמן עף סגן ראש מוסד מתפקידו על הדלפת חומרים לתקשורת. תמיר מכיר אותו היטב".

המראיין אראל סג"ל שאל האם לדעתו יש לנקוט בהליכים נגד פרדו. דיכטר השיב: "הצנזורה יודעת היטב את טיב המידע שנחשף. כשהמערכת הביטחונית יצאה למהלך של תקיפה באיראן, היא יוצרת מעטפת הגנה על המידע. הבעיה מתחילה כשישנה זליגה של החומר המסכנת את המבצע או מסכנת את המהלך המדיני. אז פונים לגוף המקצועי בשירות הביטחון הכללי שמוסמך, אם צריך, להפעיל האזנות סתר כחלק מתהליך החקירה שלו. ראש השב"כ שלעבר, יורם כהן, גם כן הבהיר בתגובתו שאין שום מכניזם לבצע האזנה ספציפית לאדם מסוים. ראש הממשלה הוא האיש שמאשר את ההאזנות הסתר ויודע איך הכל צריך להיות מתואם. אי אפשר יהיה להאזין לאדם בכיר כלשהו מבלי שהמערכת תדע על כך. המוסד וצה"ל לא יכולים להאזין לאף אחד במדינת ישראל, כשיש בעיה ספציפית שעולה לצורך חקירתי מחשש לדליפת מידע ניתן להעביר פנייה לגורם המוסמך של השב"כ שיכול לאשר האזנות סתר, גם זה מחייב אישורים".

"מניסיוני רב השנים דלפו ממערכת הביטחון לאנשי תקשורת חומרים שסיכנו חיי לוחמים, טוב שהציבור לא יודע עליהם. ישנם אנשי תקשורת שיודעים את המידע הזה וכשהם פנו אליי נאלצתי לומר להם שאני לא יודע במה מדובר ונדהמתי מהיקף המידע שהגיע לאוזניהם. אני עוד יכול איכשהו לסמוך על מידע שמגיע לגופי תקשורת בישראל אך מה יקרה כשהמידע יגיע לגופי תקשורת בחו"ל?", תהה דיכטר.