תיעוד התקיפה
כזכור לפני מספר חודשים הותר לפרסום כי בשנת 2007 השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה. על פי הפרסומים, שנה קודם לכן, ב-2006 הביא את ראיית הזהב כי משטר אסד בונה כור גרעיני בסוריה מה שהביא שנה לאחר מכן להחלטת הממשלה בראשות אהוד אולמרט להפציץ את הכור ולפני שלושה חודשים לקחה ישראל רשמית אחריות להפצצת הכור.
הערב, מפרסם עמית סגל ב'חדשות 2' כי כבר ב-2004 הזהירו קבוצת חברי כנסת מועדת החוץ והביטחון בראשות יו"ר הועדה דאז יובל שטייניץ כי ייתכן ואסד מתכוון לפתח נשק גרעיני.
לאחר הכישלון המודיעיני הישראלי בגילוי פיתוח הנשק הכימי בלוב, החליט היו"ר הטרי של ועדת החוץ והביטחון דאז להקים ועדת חקירה בנושא, במערכת הביטחון התנגדו להחלטת שטיינץ ואף איימו להחרים את הועדה.
בשיחה לסגל משחזר שטייניץ: "פרויקט גרעין צומח במדינה ערבית כמו קדאפי ואנחנו לא יודעים, עד שמגלים לנו". אך כאמור במערכת הביטחון לא אהבו את ועדת החקירה ולא סברו שמדובר בכישלון מודיעיני "מערכת הביטחון לא אוהבת אף אחד שלא מוחא לה כפיים, קל וחומר אם יש לו רק דרגות סמל" מספר שטייניץ. אך למרות ההתנגדות, גם של הרמטכ"ל דאז משה בוגי יעלון, מתקיימים דיונים בועדת החוץ והביטחון לבדיקת מה שהוגדר הכישלון המודיעיני בגילוי הכור הגרעיני בלוב ובעירק.
אך מתברר, המטרה העיקרית של הועדה הייתה למנוע כישלון גרעיני נוסף. באותה התקופה התבטא נשיא סוריה רבות על "הצורך להגיע לאיזון אסטרטגי עם ישראל". חברי הועדה תהו "על איזה איזון אסטרטגי יכולה סוריה להגיע עם ישראל מלבד בנשק לא קונבנציונלי?". במערכת הביטחון התעלמו מכך ואמרו לחברי הועדה כי מדובר בכוונה של אסד לפתח טילים בלסטים ונשק כימי.
לבסוף הכינה הועדה דוח סודי ביותר שהופץ רק בתשעה עותקים, בין השאר לראש הממשלה דאז, אריאל שרון. "מניתוח כלל המידע המודיעיני עולה כי מתקיים, בסבירות גבוהה, פרויקט גרעין צבאי בסוריה" נכתב בדו"ח. "מאחר והנושא הוא בעל חשיבות אסטרטגית קיומית מהמעלה הראשונה, אבקש מראש הממשלה לקיים בדחיפות דיון כולל בנושא" כתב יו"ר הועדה שטייניץ לראש הממשלה שרון.
לדברי עמית סגל שחשף את המסמך הסודי "המשמעות של הדוח היא ששנתיים וחצי לפני אמ"ן ו-3 שנים לפני שהמוסד הביא את ראיית הזהב – בישראל כבר החלו לעלות חשדות שלסוריה יש כור גרעיני".
עוד הוסיף סגל "סופו של הסיפור כבר ידוע, תקיפת הכור הגרעיני בסוריה שהותר לפרסום רק השנה, עשור לאחר מכן. אך האם ישראל הייתה חייבת להגיע ממש לרגע האחרון, כשהכור כבר כמעט חם? ואולי לזה התכוון ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו שציין שבטיפול בסוגיית הגרעין הסורי "היה כשל מודיעיני חמור"? מתישהו, אולי הודות ללחץ הכבד מוועדת החוץ והביטחון, באמ"ן ובמוסד התחילו לאתר מה שיגדירו לימים "נחילים של עשן". המוסד מצא לבסוף את ראיית הזהב, ובקבינט דלקו האורות מאז במשך לילות שלמים. הסוף כאמור, כבר ידוע".
האלוף במיל' אהרון זאבי-פרקש, אז ראש אמ"ן מסר בתגובה כי "ממרחק השנים לא זכורים לי חילופי הדברים פי שתוארו בכתבה. יש לזכור את הרקע של התקופה: האינתיפאדה השנייה, תכנית האירנית, התעצמות חיזבאללה והחשד לקיומן של תוכניות גרעין במקומות נוספים במזרח התיכון. גם ביחס לתכנית הגרעין הלובית המצב רחוק מלהיות כישלון מודיעני כפי שנוצר הרושם במרוצת השנים. על רקע זאת ובהינתן המשאבים המוגבלים, היה צורך בתיעדוף לדברים אחרים".
מתי כבר תעשו הגהה מינימלית לידיעות, לפני שאתם מפרסמים אותן??
ראו איזה גודל ידיעה וכמה שגיאות לשוניות או תחביריות, (ואולי זה לא הכל)
לא הבנתי מה זה "רעיית הזהב"? אשתו של מי? היא עשוייה מזהב? עד שהצלחתי להגיעה לסופ הידיעה ומצאתי את התאומה – "ראיית הזהב"…
ומי זה שהביא את "הרעייה"?
המודיעין הישראלי נכשל בפיתוח נשק כימי בלוב? – המודיעין ניסה לפתח ונכשל?
אולי הכוונה שהמודיעין נכשל בגילוי פיתוח הנשק וכו'.
שטייניץ אומר או משחזר?
אומרים/כותבים: 'פרוייקט' לא 'פרוקיט'.
"במדינה ערבית כמו קדאפי" – ממה שידוע ומפורסם – קדאפי לא היה מדינה, הוא היה סה"כ שליט!
אולי צ"ל: "כמו של/אצל קדאפי"
"קל וחמר" או 'קל וגמל', ואולי מדובר בסוס?!
ואולי צ"ל: "קל וחומר"?
"מתקיימות דיונים" או 'דיונות'?
לידיעה: דיון או דיונים זה לשון זכר, לפיכך צ"ל 'מתקיימים דיונים', ודו"ק.
וכאן מופיע משפט מחץ שלא זכיתי להבינו, אולי זה צופן סודי להימצאות הכור בכרכור: "באותם הטבתה נשיא סוריה רבות על כי"…
"במערכת הביטחון התעלמו מכך אמרו" – משפט תחבירי לוקה בחסר, אין קשר בין ההתחלה לסוף.
"לבסוף הכיונה הועדה" – לא הבנתי – הועדה כיוונה? (מלשון כיוון), או הועדה עפה כמו יונה? או אולי כוונת המשורר היתה שהועדה הכינה?
… הקוראים יחליטו.