בית המשפט העליון סירב להכריע בכל הנוגע להסדרת מעמד האופניים החשמליים, בטענה כי העותר לא פעל למצות את ההליכים מול הרשויות הרלוונטיות ובהן אפשרות קידום הנושא באמצעות הכנסת

בג"ץ דחה אמש (א') את העתירה שהוגשה נגד המדינה לפני מספר חודשים, המבקשת להכיר באופניים חשמליים כרכב מנועי. הרקע לעתירה נובע מאי הבהירות הקיימת בנושא, בעת שמספר רוכבי האופניים החשמליים הולך וגדל בקצב מסחרר, ובהתאם מתרבות גם תאונות הדרכים בהן מעורבים רוכבי האופניים האלה.

בשנת 2014 החלה המדינה לנסות ולהסדיר את עניין הכלים החשמליים, תוך שהיא קובעת כי לא מדובר ברכב מנועי. בהתאם לחוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים, הולך רגל או רוכב אופניים (רגילים) זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח בה מבוטח כלי הרכב שפגע בו.

מטרת העתירה לבית המשפט העליון היתה להגדיר את מעמדם של האופניים החשמליים. אם בית המשפט היה מכריע שמדובר ברכב מנועי, המדינה היתה נדרשת לאפשר לכל בעלי האופניים לרכוש ביטוח חובה (ביטוח שכיום לא ניתן לרכוש), ולמעשה תידרש לבצע רישום של כל האופניים החשמליים ואף להנפיק להם לוחיות רישוי. כך גם חברות הביטוח יידרשו להנפיק פוליסות ביטוח חובה עבור רוכבי האופניים.

כאמור, בג"ץ דחה את העתירה, אותה הגישו עו"ד ישראל אסל ועו"ד שלומית אסל בר-לביא ולא הכריע בסוגיה. בפסק דין שניתן בתחילת השבוע קבעו שלושת השופטים – מני מזוז, דוד מינץ ויוסף אלרון, כי העותר לא פעל למצות את ההליכים מול הרשויות הרלוונטיות ובהן אפשרות קידום הנושא באמצעות הכנסת.