מצד אחד: 6 שנים מובטחות של שקט. מצד שני: אם החוק יפסל הסנקציות הפליליות יופעלו מיד. בתווך: החשש מפני הליכה לבחירות על רקע הסוגיה הנפיצה • וגם: "מסמך כניעה בנושא השיוויון בנטל" - כך מתייחסת התקשורת הכללית לחוק החדש

המערכת הפוליטית עוצרת את נשימתה לקראת ההתפתחויות וההכרעות הצפויות בסוגיית חוק הגיוס החדש. התרחישים האפשריים נעים בין אישור מזורז של החוק, דרך הכנסת שינויים בסעיפיו ועד התנגדות חרדית גורפת שתוביל לפרישה מהממשלה והקדמת הבחירות.

בימים האחרונים נחשפנו לדיווחים סותרים בנושא, כמו גם להצהרות שונות מצד הנציגים החרדים. אז היכן הדברים עומדים כעת? ננסה לעשות סדר.

נפתח בליבת הדילמה בה מצויים הנציגים החרדים. מצד אחד, החוק הנוכחי מקנה 6 שנים של שקט ללומדי התורה, בהן אף חרב – כלכלית או פלילית – לא מאיימת על לומדי התורה. מצד שני, היה והחוק יפסל – הרי שהסנקציות הפליליות ייכנסו לתוקף מיד, על כל המשתמע מכך. מצד שלישי, הסיכויים שבג"ץ יפסול את החוק נמוכים יחסית, זאת לאור העובדה שהוא מתבסס על מסקנות ועדה מקצועית של משרד הביטחון וצה"ל. מצד רביעי, גם אם החששות מפני החוק החדש מוצדקים, הליכה לבחירות על רקע סוגיה נפיצה זו עלולה לחזק משמעותית את 'יש עתיד' ודומותיה.

היכן עומדות הסיעות החרדיות בשאלות הללו? ב'אגודת ישראל', העניינים הכי ברורים בשלב זה: חברי הסיעה יצביעו נגד הצעת החוק ואף יפרשו מהממשלה אם זו תעבור – זאת בהוראת מועצת גדולי התורה של הסיעה שהתכנסה ביום חמישי האחרון. יחד עם זאת חשוב לציין כי המועצת הותירה פתח בדמות שינוי של סעיפים מסויימים בהסכם. הדיווחים על נכונותו של ליברמן להחזיר את החוק לועדה לצורך ביצוע שינויים כאלה עשויים לטרוף, את הקלפים (לטובה).

חוק הגיוס • ליצמן ודרעי נעדרו; נתניהו רוצה לאשר את החוק בתוך שבועיים


בש"ס ו'דגל התורה' העניינים סבוכים יותר. בשלב זה נתייחס אליהן כמקשה אחת, הן משום שהמועצות שלהן טרם התכנסו והן משום הטון הכמעט-אחיד שמשמיעים נציגיהן בכנסת. לשיטתם, החוק הנוכחי הוא הרע במיעוטו, ובשל כך יש לתמוך בו או לכל הפחות לאפשר לו לעבור. ומה יהיה עוד 6 שנים? מה שהיה עד היום: שוב ועדה, שוב מסקנות, שוב אישור חוק וחוזר חלילה. את העמדה הזו ניסח הבוקר ח"כ יעקב מרגי בראיון לרדיו מורשת: "חוק הגיוס הוא הרע במיעוטו. בג"ץ לא יפסול חוק שהוכן ע"י צה"ל. המועצות יידברו ביניהן ותהיה עמדה אחידה. אפשרויות נוספות: להימנע בהצבעה או לשלב את זה עם חוק ערך לימוד התורה".

חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה בעמדת הנציגים בלבד, בעוד מועצות גדולי התורה תהיה זו שתכריע בפועל, כפי שהתרחש ב'אגודת ישראל'. "הופתעתי מהחלטת המועצת. חשבתי שחוק הגיוס טוב, אבל דעתי היא דעת בעל בית – וכמו חסיד קיבלתי את החלטת המועצת", העיד הבוקר ח"כ אליעזר מוזס בראיון לרדיו מורשת.

רמז על כך ח"כ יעקב אשר אתמול בראיון ל'קול ברמה', כשאמר: "לא תהיה מחלוקת בהכרעת גדולי ישראל, בסופו של דבר תיהיה הכרעה משותפת של כל גדולי ישראל לכלל המפלגות החרדיות".

יתכן גם תרחיש שבו ש"ס, דגל, או שתיהן יקבלו הוראה הפוכה (לתמוך בחוק) או שונה (להתנגד, אך לא לפרוש מהממשלה) מזו של 'אגודת ישראל'. בכל מקרה הכרעה בסוגיה המסקרנת צפויה כבר בימים הקרובים.

הזווית החילונית

תהיה ההכרעה אשר תהיה, מענין לראות כיצד מציגה התקשורת הכללית את מתוה הגיוס החדש. "המתווה החדש הוא מתווה פרו־חרדי באופן מובהק. יעדי הגיוס הונמכו, ההגדרה "חרדי" הורחבה, והיא כוללת גם את מי שכבר הרבה לפני גיל הגיוס חדל להיות חרדי וגם את מי שעושה שירות אזרחי, למרות כל מה שהתגלה על הדרך שבה חרדים רבים עושים את השירות הזה. הסנקציות האישיות המוטלות על מי שאינו מתגייס בוטלו — שוב החרדים קיבלו כמה שנות הסתגלות, כאילו לא התחילו "להסתגל" כבר בזמן חקיקת חוק הגיוס הראשון, חוק טל, שנולד עוד בממשלת אהוד ברק. על סלחנות המתווה אין מחלוקת", סבור הפרשן רביב דרוקר.

בטור שהוא מפרסם הבוקר ב'הארץ' מוסיף דרוקר: "ליברמן עשה תרגיל מבריק. הוא דאג שהמתווה יוכן על ידי גורם מקצועי לכאורה. בגלל חוסר האמון בכל מה שמריח מפוליטיקה — הוא נתן לחבורה של פקידים, חלקם בעלי דרגות על הכתפיים, לקבוע את נוסחת השוויון…מובן שהוועדה עשתה עבודה פוליטית לחלוטין. היא בדקה מה החרדים יוכלו לעכל ומה לא, כך שליברמן יוכל לספק תירוצים לזיגזוגים (הרגילים) שלו ביחס למתווה הגיוס. הצבא, על פי ליברמן, הוא הרופא שקובע את מינון התרופה, והוא כשר הביטחון מוכן לבלוע אותה, ללא קשר לכך שרק לפני חמש שנים וחצי הוא התנגד למתווה קשוח בהרבה של ועדת פלסנר. אז הוא דרש לגייס גם את הערבים".

הישג חרדי? ליברמן: "חוק הגיוס לא עונה לתפיסת העולם שלי"


דרוקר מתייחס לתמיכת מפלגות השמאל-מרכז במתוה ומתקשה להבין אותו. "מי שקשה מאוד להבין אותם הם ראשי מפלגות השמאל־מרכז: יש עתיד, המחנה הציוני ומרצ מקבלים היום בסקרים פחות מכל נקודה אחרת בזמן, למיטב זיכרוני. בבחירות האחרונות היו שלושתן שוות 40 מנדטים. רק לפני כשמונה חודשים הן העפילו בסקרים ל–48 מנדטים. היום הן מקבלות כ–32 מנדטים בלבד. שפל חסר תקדים. לפיד הקדיש את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו כפוליטיקאי לנושא חוק הגיוס והעמיד אותו בראש סדר היום הפוליטי שלו. היכולת שלו לתקוף את בנימין נתניהו בנושא הטיפול באיראן או בעזה קטנה יחסית. פה, לעומת זאת, יש לו מרחב תמרון גדול. אבל לפיד הודיע על תמיכה במתווה. לא ייאמן".

אז מה בכל זאת ההסבר לעמדה המפתיעה של לפיד וגבאי? "השתיקה/התמיכה של המרכז והשמאל במתווה נובעת ממשהו אחר: החילונים פשוט נכנעו. אין להם עוד אנרגיה להילחם על "השוויון בנטל", או שהם הבינו שזה — גם זה — קרב אבוד. עובדה, שאפילו את קולן של ההתארגנויות האזרחיות למען גיוס לכל כמעט לא שמענו בסיבוב הזה", הוא משוכנע.

העיתונאי יהודה שלזינגר משוכנע אף הוא כי החוק החדש הוא הישג חרדי מובהק. בטור שהוא מפרסם ב'ישראל היום' מפרט שלזינגר: "בחוק החדש אין סנקציות פליליות, אין סנקציות כלכליות אישיות, כל מי שירצה יוכל להמשיך ללמוד בישיבה ואפילו ההגדרה "חרדי" הורחבה כדי לעמוד ביעדים. כמו כן, את החוק ניסח משרד הביטחון ובג"ץ יתקשה לפסול אותו".

לדבריו, "לחוק קוראים "חוק הגיוס" אך צריך לקרוא לו "חוק הפטור". הוא קובע חד־משמעית כי אין דבר כזה גיוס לכולם. וכך, חוק הגיוס יעבור, אך הוויכוח על הנשיאה בנטל יישאר לעוד שנים ארוכות".