ועדת החוקה חוק ומשפט מקיימת הבוקר דיון בחוק היועמ"שים של ח"כ אמיר אוחנה, לקראת העלאתו לקריאה שניה ושלישית. החוק, שמקודם באינטנסיביות ע"י שרת המשפטים, אילת שקד, מבקש לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה על המשרד הממשלתי, על פי הצעה של ועדת איתור.
בדברי ההסבר להצ"ח נכתב כי "ההליך המוצע אינו שונה מהליך הבחירה המקצועי המתקיים לגבי בעלי תפקידים מקצועיים בכירים אחרים במשרדי הממשלה, שאף הם מאותרים באמצעות ועדת איתור, ומינוים מאושר בידי הממשלה או השרים".
בדיון משתתפים בין היתר: שרת המשפטים אילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שופטי העליון בדימוס (לשעבר יועמ"שים) אליקים רובינשטיין ויצחק זמיר; המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, המשנים לשעבר ליועמ"ש מייק בלס ויהושוע שופמן, יועמ"ש משרד הביטחון אחז בן-ארי, יועמ"ש נציבות שירות המדינה רון דול ונוספים
מטבע הדברים הדיון עצמו רווי אמוציות שבאות לידי ביטוי בעימותים קולניים וחילופי דברים קשים בין תומכי החוק למתנגדיו. כאן באתר נעדכן על האמירות וההתפתחויות לכל אורכו
היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) פתח את הדיון ואמר: "החוק טומן בחובו שני עקרונות- של השר לקבוע את מדיניות משרדו ולצדו שמירת עצמאות שומר הסף. יש החושבים שהחוק הזה הוא הרס הדמוקרטיה ויש החושבים שהוא ביאת המשיח בהתגלמותו. אני מבטיח לכולם שהדמוקרטיה לא תיהרס ומצד שני המשיח עוד לא מגיע. אני מקווה שהוועדה תמצא את הנתיב הנכון לחוק שיאזן את מערכת היחסים הזו".
שופט העליון בדימוס והיועמ"ש לשעבר פרופ' יצחק זמיר: "הצעת החוק גורלית והיא בעלת השפעה עצומה על תפקוד הממשלה והמדינה כמדינת חוק. ההצעה מאיימת באופן רציני על שלטון החוק במדינה ואני לא זוכר שנים ארוכות הצעה שעלולה לפגוע בניהול התקין טוהר המידות כהצעה הזו. להצעה זו ערך מעשי עצום, היא קשה ומסוכנת יותר מפסקת ההתגברות שיש לה ערך סמלי רב. התעוררה מהומה חסרת תקדים בעולם המשפטי. מרצים למשפט, איגוד המשפטנים, המכון לדמוקרטיה וכל גוף שאני מכיר יצאו נגד ההצעה הזו שבאה לשנות מצב קיים עשרות שנים"
שרת המשפטים שקד התפרצה בתגובה לדבריו על גילוי של ראשי מערכת המשפט בעבר בשם "הקהילה המשפטית": "מעניין ששמעו רק צד אחד ולא טרחו להזמין את הצד השני"
זמיר הוסיף האריך בדברים וח"כ יהודה גליק התפרץ לעברו: "אתה מדבר כבר רבע שעה ולא שמענו נימוק ענייני אחד".
בעקבות הפרעה למהלך הדיון, ח"כ דב חנין הוצא מחדר הועדה. "שרת המשפטים מקדמת חוק מסוכן שיאפשר לשרי הממשלה למנות יועצים משפטיים לשבע שנים! כלומר גם לימים ששלטון הימין כבר יתחלף. הוצאתי כאשר התעקשתי לשאול את השאלה המרכזית בדיון: מהי הבעיה בשיטת המינויים הקיימת שבגללה רוצים לעשות כזו מהפכה? הוצאתי מהדיון היא תשובה שאומרת הרבה על המהלך הדורסני והאנטי-דמוקרטי המקודם כאן", כך חנין.
דבריה של השרה אילת שקד במהלך הישיבה:
השרים צריכים להיות מעורבים במינוי יועצים משפטיים למשרדי ממשלה. הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות או כל מינוי של שר הוא מושחת או פוליטי, או ששר ממנה לעצמו סנצ'ו פנצ'ו הוא מופרך. אני עומדת בראש הוועדה לבחירת שופטים. מינינו עד היום כ 250 שופטים. על חלקם נלחמתי שימונו. מאז שנבחרו, אין להם מרות זולת הדין. כמו שיש מעורבות פוליטית בבחירת שופטים ואף אחד לא חושב שהם מטים משפט או לא ישרים כך גם מעורבות של שר בבחירת יועמש לא תוביל לבחירה של יועצים חלשים או מושחתים. אני בטוחה שאותם אנשים יהיו מקצועיים ישרים והגונים ויפעלו בהתאם לחוק.
רוב היועמ"שים הם מקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה. גם במנגנון שאני מציעה, המינויים יהיו אחראים. שר ומנכ"ל יודעים לבחור יועמ"ש טוב לא פחות מנציג של הנציבות. אני מצפה שימונו יועמשים שתופסים את התפקיד כך שמועמד צריך לפעול לפי מדיניות השר ולא של עצמו. אני מצפה שמועמד יישם את המדיניות של השר שיחליף אותו. כך גם היועמ"שית אצלי במשרד.
ועדת איתור זה למעשה מכרז משוכלל. הדבר לא חריג במינוי משרות ציבוריות. גם העובדה שפותחים גם למגזר הפרטי זה דבר חשוב. צריך לקדם מהמגזר הציבורי אבל גם שתהיה תחלופה.
המעורבות של השר במינוי היועמש זה דבר נכון. שרים לא צריכים במחשכים לעשות זאת. היא צריכה להיות על השולחן. ההצעה מאוד מאוזנת. את מנדלבליט בחרה ועדת איתור. הייתי בוחרת אותו גם בלי ועדת איתור. צריך לסמוך על הדרג הפוליטי. אנחנו רוצים את טובת המדינה. אנחנו לא פחות מוכשרים מהיועצים המשפטיים. המעורבות שלנו היא טובה. אני לא פוחדת לרשת משרד ששר אחר היה מעורב במינוי הגורמים שם".
דבריו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט במהלך הישיבה
"ראיתי פרסומים שהופעתי מנוגדת להנחיות היועמ"ש הקובעות שעובד במשרד ממשלתי אינו רשאי להביא לוועדת הכנסת התנגדות לעמדת הממשלה. זו הנחייה המבטאת את ההפרדה בין הדרג הציבורי לדרג המקצועי הנדרש להביא חוו"ד גם אם הן מנוגדות לעמדתם האישית כל עוד היא במסגרת החוק. צריך לזכור שהיועמ"ש לממשלה הוא לא סתם פקיד אלא שהממשלה מינתה שיהיה אחראי להבטחת שלטון החוק והוא עצמאי ואינו נתון לאף מרות למעט החוק. ההתייצבות שלי בפניכם היום נובעת בדיוק מתפקידי העיקרי לשמור על שלטון החוק. אני נמצא פה כי יש כאן פגיעה גם אם לא מכוונת בשלטון החוק. זו החובה שלי כלפי הציבור.
הצעת החוק הפרטית מדברת על כך שלמטרות פיקוח ובקרה קיימים גופים אחרים. זו מחיקה מפורשת של תפקיד שומר הסף ויש בה סכנה רבה. בהצ"ח הממשלתית יש אמנם איזון של שניים וחצי נציגים. השאלה היא למה לא שהיועמ"ש ימנה בהסכמת השר אלא להיפך. וכך גם לגבי המנכ"ל. הצ"ח יוצרת בעיה קשה בעיקר לדור הביניים הסגנים שישקלו להיבחר כשברור להם שלעומתיות מול השר תגנוז את אפשרותם להיבחר. גם הצ"ח הממשלתית תקשה מאוד לעמוד על תפקידנו כשומרי סף. אין כאן איזון והנזק לעצמאות היועמ"ש במשרדי הממשלה כשומר סף יהיה גדול. אין היום פגיעה במשילות. 15 שנים הייתי סמוך לשולחן הממשלה ולא ראיתי מדיניות שסוכלה למעט חריג אחד.
יש פה גם פגיעה בתדמית ולא הייתי מזלזל בכך. העוול שייגרם ליועמ"שים הוא שעכשיו ייתפסו כמי ששר מינה אותם כי הם מקורבים, והם יסחבו את הגיבנת הזו לעל אורך הקדנציה וזה מיותר.
אפשר היה גם ללכת על מודל החשבים שהם כפופים לחש"כל מקצועית וניהולית. כך גם היועמ"שים יהיו כפופים לגמרי רק ליועמ"ש לממשלה, כי הם שומרי סף…. אבל זה לא נכון, זה רעיון גרוע. באותה מידה גם לא נכון להטות את הכף לצד השני (הטייה לכיוון של השר). בשורה התחתונה – המצב הקיים זה איזון שעובד. מציע שנמשיך לעבוד עם האיזון הזה".
