חוק הגיוס יעלה היום להצבעה בקריאה ראשונה, למרות התנגדות המפלגות החרדיות. רגע לפני מסע ההסתה החוזר בנושא הגיוס והשוויון, שוחחנו עם חברי הכנסת מהליכוד וממרצ המשתפים פעולה ביוזמה שמטרתה לבטל את חובת הגיוס לצה"ל

בשיתוף פעולה ייחודי התכנסו בשבוע האחרון רשימה של חברי כנסת מהצד הימני של המפה הפוליטית יחד עם ח"כים מהשמאל במטרה אחת: לגבש בישראל אפשרות של הקמת צבא מקצועי, במקום מיתוס צבא העם המלווה את צה"ל מאז הקמתו. לקראת ההצבעה על מתווה חוק הגיוס השבוע במליאת הכנסת, ניתן לראות בכך פתרון יצירתי לאחת הבעיות המפלגות את העם בישראל. JDN ראיין את מובילי היוזמה, ח"כ יהודה גליק ממפלגת הליכוד, וח"כ מוסי רז ממפלגת מרצ.

ראיינו אותם בנפרד, ונראה כי כמעט בכל נושא דעתם חלוקה. החל בשאלה האם יהיו יותר מתגייסים במקרה של צבא מקצועי, וכלה בנימוקים שמובילים אותם אל המטרה המשותפת. ביקשנו כמובן את התייחסותם גם לנושא גיוס החרדים לצה"ל, ושמענו מהם כיצד הסבירו הח"כים החרדים את היעדרותם מהכינוס, למעט ח"כ מנחם אליעזר מוזס מיהדות התורה.

תחילה ביקשנו לשמוע מהם מדוע החליטו לקדם את הקמת הצבא המקצועי בישראל. לדברי ח"כ גליק, כבר כיום, חרדים וערבים לא מתגייסים, כמו גם בנות דתיות ובעלי מוגבלויות. ברגע שיהיה צבא מקצועי, יהיו יותר חרדים וערבים שיתגייסו. "לדעתי, חלק מהסיבה שהחרדים לא מתגייסים זה בגלל הכפייה. חלק גדול של החרדים היו מתגייסים אם הם לא היו חייבים, כמו שאנחנו רואים שיש רבים מהציבור החרדי המתגייסים לזק"א, למשטרה ולמד"א. בנוסף, אני לא חושב שצה"ל צריך את כולם, גם ככה יש שמה אחוזים מאוד גבוהים של אבטלה סמויה, כך שאין צורך בחיילים החרדים".

לדברי ח"כ רז, יש אוכלוסיות שאינם מתגייסות, אבל מעבר לכך, קרוב לחמישים אחוז מהישראלים אינם מתגייסים לצה"ל. אם יהיה צבא מקצועי, יהיו פחות חיילים, אבל צריכים לזכור שבשנת הקמת המדינה, ניצחנו שבעה מדינות עם צבא שהתבסס על אוכלוסיה של 600,000 תושבים, וכיום, יש במדינת ישראל אוכלוסיה גדולה פי 15, ואין אף מלחמה בפתח, ועוד האריכו מאז את השירות הסדיר. "זה שיתגייסו פחות, זה ברור, אבל אלה שיתגייסו, ישרתו פרק זמן ארוך יותר, בדיוק כמו בשב"כ ובמשטרה שמתגייסים שם לתקופה ארוכה. בצה"ל נוצר מצב שעד שמסיימים את הקורס, משרתים פרק זמן כה מועט עד לשחרור, שלא נותר להם כמעט זמן לשרת".

בהתייחסות לגיוס חרדים על פי המצב כיום, שצה"ל עדיין מוגדר כ'צבא העם' ויש חוק גיוס חובה אומר גליק: "באופן עקרוני אני מתנגד בכל דבר לכפיה. אני חושב שאם יכפו על החרדים להתגייס זה יחזור אליהם כבומרנג כי מי שמכריחים אותו עושה את זה בלי הרבה מרץ ומוטיבציה. נכון שגם הרבה מהלא חרדים שמתגייסים עושים זאת כי מחייבים אותם, אבל הוא מזדהה עם האתוס הציוני. לציבור החרדי אין הזדהות עם הציונות. חלק מהפעילות שלי לצבא מקצועי כוללת את העובדה שאם יהיו פחות חיילים, נוכל לתמרץ את המתגייסים עם יותר כסף, וכך נוכל לגייס רק את מי שבאמת צריך ולא רק אנשים שמתגייסים כדי לספר אחר כך שעשו צבא".

ח"כ רז אומר לנו כי "כל בן אדם סביר, חוץ מיאיר לפיד יודע שהחרדים לא יתגייסו לצה"ל גם אם יכריחו אותם וגם אם יכניסו אותם לבתי הכלא. אגב, רק השנה נשלחו 13,000 חיילים לבתי כלא צבאיים. ברור שיש כאן את העניין של המוטיבציה. אני לא יודע מה הם הסיבות וגם בצבא מקצועי יהיו שיישלחו לכלא צבאי, אבל ריבוי המקרים של עצורים על עריקות ונפקדות מעידה על חוסר מוטיבציה שנגרמת בשל אי רצונם בגיוס.

עם זאת, ח"כ רז מתנגד למתווה חוק הגיוס כפי שהציעה הוועדה של משרד הביטחון וצה"ל, ואמורה לעלות השבוע להצבעה במליאת הכנסת לקריאה ראשונה. "החוק המוצע כעת הוא נוראי. החוק בעצם אומר שחרדים לא מתגייסים, החילונים כן מתגייסים, ויש את הסנקציות הכלכליות שיגרמו לכך שהחרדים לא ייצאו לשוק העבודה. זה הצעת חוק שיכולים לתמוך בזה רק אנשים כמו יאיר לפיד ואיביגדור ליברמן שמטרתם להסית ולא למצוא פיתרון".

שאלנו אותם האם מלבד ח"כ מוזס, שכאמור השתתף בכינוס והביע את תמיכתו בנושא, היו חברי כנסת חרדים נוספים שהביעו את תמיכתם ביוזמה.

ח"כ רז: "פנינו לעוד ח"כים חרדים והם תומכים, אך הם לא רוצים לתמוך בזה. אמר לי אחד מחברי הכנסת החרדים הבכירים שאם אנחנו רוצים באמת לקדם את הנושא, לא טוב לנו שתהיה השתתפות חרדית פעילה בכינוס ותמיכה רשמית של החרדים…".

ח"כ גליק: "גפני אמר לי שהוא רצה להצטרף אבל לא הסתדר לו, מוזס טען שגם אייכלר תומך בו. יהדות התורה כבר הגישה בעבר הצעת חוק לביטול גיוס חובה, אז לכל הפחות ידוע לי כי יהדות התורה תומכת ביוזמה".

לסיום, ביקשנו מכל אחד מהם להסביר על שיתוף הפעולה עם ח"כ הממוקם בקצה השני של המפה הפוליטית.

יהודה גליק אמר על מוסי רז כי "אצלו הוא בא ממקום קצת אחר. התפיסה שלו היא יותר פציפיסטית (התנגדות לשימוש באלימות, השקפה הדוגלת בביטול המלחמה והמצדדת בוויתור על חימוש ועל הכשרה צבאית), הגישה שלו היא יותר שמדינת ישראל צריכה פחות לעסוק במיליטנטיות הצבאית והוא היה שמח אם זה היה מרכיב פחות חשוב בישראליות. הוא בא מהעולם של עושי שלום. אני גם רוצה שלום אבל חושב שגם במצב כזה צריכים צבא חזק ומרתיע. אצלי זה מגיע מהכיוון של חירות הפרט. אני תומך גדול בשוק חופשי וזה מוכיח את עצמו בשב"כ, במשטרה ובכיבוי האש שהם עושים עבודה מקצועית מאוד.

מוסי רז השיב: "אני מזוהה גם עם החירות, אבל גם בגלל ערכים כמו שוויון וסוציאליזם. לא מדברים על זה מספיק, אבל אחד הגורמים לאי השוויון בחברה הישראלית זה בגלל צה"ל. יהודה גליק עושה את זה מהשיקולים שלו, אבל שתינו מבינים שהמטרה צריכה להיות להפוך את צה"ל לצבא מקצועי".

כאמור, ח"כ מוזס השתתף בכינוס שם אמר: "אנחנו יודעים את האמת – השוויון לא קיים, אין שוויון בין אחד שיושב על הגדר בעזה לבין אחד שמשרת במרכז הארץ, כל הנושא השוויוני הוא ויכוח אין סופי. יתרה מכך, באיזו מדינה חוץ מבישראל יש גיוס חובה לנשים? צפון קוריאה. החילוניים לא באמת רוצים שבחורי הישיבה יתגיסו – הם לא יזהו את ילדיהם אחרי שלוש שנות שירות עם לומדי תורה. גם בכיר ביטחוני בכיר אמר לי: 'אני לא יכול להחזיק חיילים שכוח סמכותו הוא הרבי ולא הקצין ולו הקצין בדרגה הגבוהה ביותר'".