בצעד חריג, שיגר הבוקר נשיא המדינה מכתב לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, בו הוא מזהיר מפני ההשלכות הבעייתיות של חוק הלאום, בין היתר כלפי הציבור החרדי. ח"כ מקלב מבהיר: אנחנו עדיין לא מרוצים מהחוק

ראשי הקואליציה אמנם נחושים להשלים את חקיקת חוק הלאום עוד לפני תום מושב הקיץ אך כרגע הדברים רחוקים מלהיות סגורים, לפחות בגיזרת יהדות התורה.

חבר ועדת הלאום ח"כ אורי מקלב אמר הבוקר ל'יתד נאמן': "גם לאחר השינויים שנעשו בחוק הלאום אנו לא מרוצים מהחוק ועדיף היה שלא היה בא לעולם".
 
בתוך כך, בצעד חריג, שיגר הבוקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, מכתב לוועדה המשותפת שדנה בחוק הלאום בדרישה שימנעו את אישור החוק. המכתב נשלח אל ראש הממשלה, יו״ר הכנסת, יו״ר הוועדה וחבריה. במכתבו מביע הנשיא חשש כי סעיף 7(ב) של הנוסח הנוכחי הקובע כי: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת״, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל.

ריבלין מביע חשש כי החוק יאפשר להדיר אוכלוסיות שלמות מיישובים שונים.
 
להלן עיקרי הדברים: "מונחת על שולחנכם הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. הצעה זו, מעצם הגדרתה, עוסקת בנימיה החוקתיים העדינים ביותר של מדינת ישראל. בהתאם לכך, מתנהלים כל העת דיונים משמעותיים וחיוניים בסעיפי החוק שעברו לאורך השנים שינויי נוסח כאלה ואחרים.

חוק הלאום יקודם למרות התנגדות היועמ"ש; הבית היהודי מאיים להתנגד


בהמשך לשיחתי עם ראש הממשלה, אני פונה גם אליכם בצעד חריג, על מנת להסב את תשומת ליבכם לנוסח סעיף 7(ב) להצעת החוק, הקובע כי: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה", עבר בכנסת בשנת 2011 בעת כהונתי כיושב ראש הכנסת ה-18. חוק זה מגן על זכותם של ישובים קהילתיים קטנים לשמור על המרקם החברתי והתרבותי של היישוב, ולסרב לקבל מועמדים ליישוב הקהילתי אשר פוגעים במרקם זה. לצד זה קובע החוק כי ועדת הקבלה של היישוב לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית. החוק שהתקבל בכנסת לאחר דיונים רבים, שיקף את מחויבותה של הכנסת לאפשר לקהילות שונות לשמור על זהותן הייחודית כמו גם לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל, בפרט בנגב ובגליל. חוק זה, עם כל המורכבות שבו, ביקש לשקף את האיזון העדין שבמרכיביה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החיפוש המתמיד אחר איזון זה, והשמירה עליו, הוא מחויבותה העליונה של כנסת ישראל.

בדומה ל"חוק ועדות קבלה", שנתקבל בהמשך לפסיקת בג"ץ בעניין קעדאן, מבקש סעיף 7(ב) לאפשר לקהילות לשמור על זהותן הייחודית. אולם, בניגוד לחוק זה, הסעיף בנוסח העומד בפניכם היום קובע כי ניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה, למעשה, מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום.

אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו.

אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים…האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת.

לאור האמור לעיל אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית".