בתום מגעים אינטנסיביים שהתנהלו בשעות האחרונות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט – הושגה הסכמה בנושא סעיף ההתיישבות היהודית בחוק הלאום. על פי הנוסח המתוקן, שהוצע על ידי שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, סעיף 7 שעמד בלב המחלוקת ינוסח באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
נוסח זה מוסכם גם על הגורמים המשפטיים והן על מפלגות הבית היהודי והליכוד. הנוסח המתוקן יובא לאישור הוועדה המשותפת לענייני חוק הלאום מחר טרם הצבעה במליאת הכנסת.
החלק בחוק שעורר את התנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושל נשיא המדינה ראובן ריבלין הוא סעיף 7, כשחלק א' בסעיף מציע לראשונה בחקיקה להעניק זכות לכל תושבי המדינה לפעול לשימור תרבותם, מורשתם, שפתם וזהותם. בחלק ב' בסעיף הוצע להסמיך את המדינה לאפשר לקהילה, לרבות לקהילה המבוססת על בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. כל זה העלה חשש כי החוק בעצם מדיר אוכלוסיות וכן מאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד.
הלחץ של היועץ המשפטי לממשלה ושל נשיא המדינה הובילו לכך שראש הממשלה נאלץ להתפשר בסופו של דבר על הסעיפים בחוק, שיובא לאישור סופי בכנסת. הבוקר, בעקבות התעקשות של השר יריב לוין, סוכם כי בנוסח ייקבע במפורש שהמדינה תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית, באופן שמבהיר כי עידוד ההתיישבות היהודית הוא מימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון.
יוזם חוק הלאום, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר מסר בתגובה: "אני מברך את ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך בנט על הסיכום לנוסח הסופי של חוק הלאום שיזמתי. ציונות פירושה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בוודאי שדבר זה כולל התיישבות יהודית בארץ ישראל. תמוהה בעיני התנגדותם הנחרצת של אנשי מפלגת העבודה לסעיף 7, ראשית מפני שחלקם היו חתומים על הצעת החוק , ושנית זו הרי משנתם של דוד בן גוריון ויגאל אלון, שממש קידשו את יישוב הנגב והגליל בהתיישבות של יהודים.
"אני מודה גם לשר יריב לוין וליו"ר הועדה אמיר אוחנה על פעילותם לקדם את החוק שיזמתי במהירות האפשרית. לאחר שראינו היום את מופע האימים של נציגי מרצ, אשר ביקשו לשנות את המנון המדינה לאינטרנציונאל, מתבררת שבעתיים חשיבותו העליונה של העמוד המרכזי שבחוק : זכות ההגדרה של ישראל כמדינת הלאום היא ייחודית לעם היהודי".
