מיוחד לבין הזמנים: הצצה ראשונה מסוגה לעולמם של הנופשים החרדים • ההשקעה הכלכלית, האתרים המועדפים והמגמות שמשנות את מפת התיירות החרדית • וגם: נופש בארץ או בחו"ל? תשובה לדילמה שקורעת משפחות חרדיות מידי קיץ

בין הזמנים בעיצומו. בעצם, אם נדייק, הוא עומד לקראת סיומו. עוד זמן קט יתחיל ‘זמן אלול’ ומספר ימים לאחר שישובו רבבות תלמידי הישיבות לספסלי בית המדרש יתחילו גם שאר התלמידים את שנת הלימודים הבעל”ט. אך למקרה שחשבתם כי מאחורי ‘בין הזמנים’, או בשמו המעוברת ‘החופש הגדול’, אין אינטרסים כלכליים, מתברר שטעיתם – ובגדול.

נתוני הלמ”ס מצביעים על הוצאה שנתית כוללת של משקי בית ישראלים עבור תיירות בישראל על סך 22.8 מיליארד ₪ (!). לשם השוואה, סך הפדיון של כלל העוסקים במשק הישראלי, שהם 565,500 בעלי עסקים, עומד על 1.8 מיליארד ₪.
ביזנעס שימושי
ולא. ממש לא מדובר בסוד גדול. אם תעצרו לרגע לחשב את עלויות החופשה המשפחתית האחרונה שיצאתם אליה, סביר להניח שתגיע חיש-מהר לסכום העולה פי כמה מהשכר החודשי שלכם.

עם זאת, ברחוב החרדי ההתייחסות לענף התיירות הייתה מאז ומתמיד מועטה ופחותה מהמתרחש בפועל. יש שיאמרו שהסיבה לכך נובעת מתרבות הבילויים והמותרות שפחות מקובלת במחוזותינו ויש שיתלו זאת בנימוקים שונים אחרים. אבל על דבר אחד מסכימים כולם, הציבור החרדי עבר ועדיין עובר שינוי אדיר בכל הקשור לתיירות וזה ממש לא סוד.

בפרויקט מיוחד, אנו חושפים לראשונה את הנתונים המלאים של הוצאות משקי הבית במגזר החרדי לחופשות, תיירות ובילויים, אותם ריכזנו משורה של רשויות ממשלתיות, חברות תיירות, ספקים ונותני שירות בענף, בפילוח מגזרי מדוייק – המספק לראשונה הצצה מרתקת לנתונים שטרם פורסמו בעבר.

כך למשל, כשמדובר בנסיעות לחו”ל, מוציאה המשפחה החרדית הממוצעת 2,064 שקל בשנה למטרה זו – הנתון הנמוך ביותר מכלל המגזרים היהודים בארץ. לשם השוואה, במגזר הדתי עומד הנתון על סך 4,836 שקל בשנה.

המגזר המסורתי כבר מכפיל את הנתון החרדי פי ארבעה עם הוצאה שנתית של 8,364 שקל לשנה. אצל החילונים כללי המשחק כבר שונים לחלוטין – עם הוצאה שנתית ממוצעת למשק בית של 12,984 שקל עבור נסיעות לחו”ל.

עם זאת, יש לציין כי הנתונים לוקים בחסר, מאחר ואין אפשרות לשקלל את עסקאות המטיילים והנופשים במזומן, מה שמקשה לשקלל את נתוני ההוצאות בקרב מי שבוחר לרכוש מט”ח מזומן בעודו בישראל.

ספק שירותי החניה שלא שכח את החרדים
עזבו לרגע את הנתונים לגבי חופשות בחו”ל, ושוטו חזרה לנופיה הקסומים והפארקים המאתגרים של ישראל.

בעולם העסקים של היום, כל חברה או בעל עסק, גדול וקטן ככל שיהיה, מבין כי לולא הפרסום והמיתוג הנכון יזלגו לקוחותיו למתחרים בענף, ולכן כמעט כל בעל עסק שידו מספקת ובאפשרותו להקציב תקציב נכבד עבור מטרת פרסום ויח”צ – שוכר את שירותיהם של נותני השירות בתחום. החל מהמותגים הגדולים השולטים במשק ועד לעסקים קטנים ובינוניים ששואפים להגיע לשם.

כזו היא גם חברת ‘פנגו’ המוכרת לכולכם. טוב, לא ממש, אבל לכל אחד מבעלי הרכבים שביניכם – ואולי גם אם לא. המדובר הוא בספקית שירותי החניה המובילה בישראל, המאפשרת לשלם עבור החניה בכחול לבן באמצעות האפליקציה שפיתחה, לצד שורה של כלים חדשניים נוספים.

“יש לנו בשבילך אחלה כתבה”, אמר לי השבוע יח”צן החברה. לא לפני שנימק כי “יש כל כך הרבה חרדים שיוצאים לבלות בחופש ואין זמן יותר מתאים עבורם להנות מטיפים שיחסכו להם זמן בעומסי תנועה ואיתור חניה באזורי ביקוש”.

אין מי שלא מסכים עם הפניה. היח”צן עשה את עבודתו נאמנה והטיפים בהחלט יכולים לעניין את הקורא החרדי. אבל עצם הפניה לכלי תקשורת חרדי, מה שפחות היה נראה מספר שנים לאחור, אומרת הכל: המפה השתנתה והחרדים יוצאים לבלות בהמוניהם.

כך למשל, ממליצים ב’פנגו’ לתכנן את החניה מראש. איך? פשוט תבדקו בכל נסיעה האם אתם מכירים את האזור ואת הסדרי החניה במקום. תכנון מראש של החניה יכול לחסוך זמן נסיעה והתרוצצויות. במידה ואינכם מכירים את האזור כדאי לבדוק מראש מהם הסדרי החניה. למשל, בחלק מהאתרים החניה הינה בתשלום, אך לעתים במרחק של רחוב אחד ליד תוכלו למצוא בשעות הערב חניה ברחוב המסומנת ב”אפור” ובכך לחסוך כסף.

על פי נתוני ‘פנגו’, השעה העמוסה ביום לחניה היא 11:00. כך, העדיפו להגיע אל מקום הבילוי מוקדם. אם אתם מתכוונים לצאת מאוחר העדיפו את שעות הצהריים ואחר הצהריים על פני הבוקר המאוחר. אגב, במידה ואתם מחפשים לפתור את מצוקת איתור החניה, ימליצו לכם ב’פנגו’ להשתמש בשירות “צייד החניה” אותו פיתחו והוא מנווט את הנהג למקום חניה פנוי בכחול לבן או לחניון הזול או הקרוב ביותר ליעד הנסיעה. השירות זמין כרגע חינם באנדרואיד ובקרוב גם באייפון.

מחצית מהחרדים בחרו באתרים בעלי זיקה לדת
לצד תופעת הנופש בחו”ל ההולכת ומתרחבת במגזר, ועליה נרחיב בהמשך, יש את המשפחות החרדיות הרבות שבוחרות לטייל באתרי התיירות השונים בישראל.

נתוני מחקר מיוחד שבוצע עבור שימוש פנימי של רשות הטבע והגנים והגיעו לידי ‘ביזנעסופ”ש’ מצביעים על המגמות השונות באשר לבחירות המשפחה החרדית הממוצעת בנוגע למקום התיירות ומספקים הצצה מעניינת לתחומי העניין האהובים בחברה החרדית.

מהמחקר עולה כי כמחצית מהמטיילים החרדים (49%) ביצעו סיור בזיקה דתית או בזיקה למסורת; כשליש (34%) מהמשפחות המטיילות ביקרו בפארק או שמורת טבע בטיול האחרון; רבע (26%) בילו במקור מים כלשהו ושיעור דומה (24%) ביצעו מסלול הליכה קצר.

הבילויים הפחות מועדפים על החרדי הממוצע הם: פיקניק (10%); משחק במתקני שעשועים (10%); טיול רגלי על חוף הים (9%); בילוי הכולל רחצה בים (8%) ושכירת צימר או בית מלון – אחוז אחד בלבד.

נתון מעניין נוסף שעולה מהמחקר הוא כי הטיול בזיקה יהודית חשוב יותר למטיילים החרדים מאשר התאמת הטיול לילדיהם. בעוד 47% העדיפו טיול בעל זיקה לדת ולמסורת, רק 39% העדיפו מקום שמתאים לילדים.

אגב, רשימת הדרישות של המטייל החרדי, על פי המחקר, הינה בסדר הבא: מקום עם נופים מיוחדים או טבע (32%); מקום שנוח להגיע אליו עם תחבורה ציבורית (22%); מקום עם כניסה ללא תשלום (15%); מקום עם היסטוריה עשירה (14%); מקום עם נגישות לעגלות או לנכים (13%); מקום עם עלות כניסה נמוכה (12%); מקום קרוב (10%); מקום עם מתקנים לארוחה (10%); מקום חרדי/מאופיין בצניעות (9%); מקום עם מקורות מים (2%).

יצא לכם פעם לטייל במקום בלתי-נודע? על פי תוצאות המחקר, סביר להניח שלא. 51% מהמשיבים ציינו כי יעד הטיול האחרון היה מוכר להם מניסיון עבר, 40% מבססים את קביעת היעד על ניסיון של חברים ובני משפחה, 8% על בסיס המלצות מהעיתון, 7% על בסיס המלצות מאתרי אינטרנט, 6% בהתאם להמלצות ספר מדריך טיולים ורק אחוז אחד מבססים את יעד הטיול הבא לפי הפרסום בלוחות מודעות.

נתון מעניין נוסף הוא עם מי בוחר המטייל החרדי לצאת ואולי הוא מספק תמרור אדום לעוסקים בטיולים מאורגנים. רק 3% מהמשתתפים החרדים במחקר השיבו כי הם יוצאים לטייל במסגרת טיול מאורגן. הנתון המוביל הוא כמובן עם בן/בת הזוג (52%) ועם הילדים (51%).

באשר למיקום הגיאוגרפי המועדף על המטייל החרדי, עולה מהמחקר כי הוא דווקא הגליל והגולן (41.4%). במקום השני נמצאת ירושלים וסביבתה עם 32.6% מהמטיילים החרדים, במקום השלישי מרכז הארץ (חיפה עד אשקלון) עם שיעור של 15% מהמטיילים החרדים ומדבר יהודה והנגב עם מטיילים חרדים בשיעור של 5.1%. ועם כל הכבוד לאהבת ארץ ישראל, נראה כי החרדים לא ממש ממהרים לעבור את הקו הירוק ורק 0.4% ממטייליו בחרו לטייל בשומרון.

ומה באשר למספר הטיולים בממוצע שנתי? כ-61% מכלל המדגם במגזר החרדי ציינו כי יצאו לטיול בין 2 ל-5 פעמים במהלך השנה האחרונה וממוצע מספר הטיולים עומד על כ-3.5%. אגב, במשפחות ברוכות ילדים נוטים יותר לצאת לטייל מאשר במשפחות קטנות יותר.

במסגרת המחקר, נדגמו 300 גברים ונשים בגילאי 18 פלוס והורים לילדים עד גיל 18 בדגימה כלל ארצית ומייצגת.

ועדיין, החרדים ‘משקיעים’ הכי מעט
למרות כל זאת, נראה כי החרדים עדיין נותרו אי-שם בתחתית הרשימה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד ההוצאה השנתית הממוצעת למשק בית בישראל עבור הבראה, נופש וטיולים עומד על 2,100 ₪ – במגזר החרדי הנתון הזה עומד על 1,500 ₪. המגזר הנחשב למשקיען ביותר עבור נופש הוא המגזר הדתי עם הוצאה שנתית ממוצעת למשק בית על סך 2,760 ₪.

עם זאת, כשמדובר בהוצאה כספית עבור אירועי תרבות, עולה מנתוני הלמ”ס כי החרדים משקיעים למטרה זו יותר מהחילונים. למקרה שתהיתם, בקטגוריה הזאת, מי שנחשב למגזר המשקיע ביותר הוא המגזר המסורתי.

עם זאת, אי אפשר שלא לשכוח את המהפכה שחווה המגזר החרדי בתחום התיירות לחו”ל. מה שבעבר היה נחשב למהלך קיצוני, מותרות ומה לא, הפך לנורמטיבי לחלוטין. חברות הנופש החרדיות נוטלות נתח שוק גדול שהולך ומתעצם במגזר והצצה לנתוניהם, בהשוואה לשנים קודמות, בהחלט מצביעה על כך.

מחרות לתלונות
אך לצד הסטטוסים המושכים והמשכנעים, מלאי שיתוף החוויות, ישנם מקרים לא מעטים שלפעמים גורמים לתהייה ומחשבה שניה האם היציאה לנופש בחו”ל דווקא שווה את המאמץ.

לא מדובר כאן באגדה עתיקה, אלא באחד מני רבים שהתרחשה באחד מחגי הפסח האחרונים. שבוע בלבד טרם כניסת החג העלו גולשים חרדים סטטוסים זועמים ברשתות החברתית, כאשר מילות המפתח בהם היו מ”קרה לנו אסון!” ועד “שוק!”, “הלם” והמסתעף. היה זה רגע לאחר שקיבלו טלפון מפתיע מאחת מחברות התיירות, שהודיעה למאות המשפחות שתכננו לחגוג את חג הפסח ואת ליל הסדר בְּקוֹס שביוון, כי חופשתם מבוטלת.

הרקע לביטול, במקרה הזה, הוא סכסוך בין חברת התיירות לבית המלון שביוון. בעלי החברה אמנם הבטיחו להשיב לנופשים את כספם, אך רק לאחר החג. בעוד המשפחות, שחסכו כל שקל לחופשה החגיגית, נאלצו לאתר פיתרון רגע לפני החג. “הרבה אנשים שחוסכים שקל לשקל בשביל השבוע הזה ופתאום אין להם אפילו את הכסף להזמין מקום אחר”, טען אחד הרוכשים המאוכזבים.

לא ניכנס לנעליהם של בעלי החברה שהתאכזבו לא פחות ואולי אף ניזוקו יותר. לא ניכנס לנעליהם של הלקוחות המאוכזבים ש”נתקעו” בארץ. אבל הנה עוד תמונה קצת פחות צבעונית מהתמונות בעמודי הפרסום של חברות הנופש.

ולא, לא מדובר כאן במקרה יחיד. מבדיקה קצרה שערכנו, בדיקה שכל אחד מכם יכול לבצע על ידי חיפוש גוגל פשוט וקצר, עלו עוד ועוד תמונות קשות של צער, עגמת נפש וחופשות שהתפוגגו בין-רגע והפכו לסיוט. הן לנופשים והן למארגנים.

כך למשל, אחת מחברות התיירות שהציעה שהבטיחה ללקוחות, בין היתר, גם את השתתפותו של ענק הזמר החסידי אברהם פריד בתקופת הנופש. האחרון, שהיה צפוי להצטרף לנופש, לפחות על פי הודעת החברה, הביא גל מצטרפים ונרשמים – שהופתעו לגלות כי פריד כלל לא הצטרף לחופשה. בנוסף, טענו הנופשים מאוחר יותר כי גם התמונות שבמודעות היו במקרה הטוב “אילוסטרציה” (הדמיה) שקריות וכי מיקום המלון, כמו גם היחס שקיבלו היו זוועתיים.

“חסה וחילזון בצלחת”
וישנן גם תלונות חמורות במיוחד כמו זו שבאה לידי ביטוי בתביעה משותפת שהגישו ארבעים ותשעה נופשים חרדים לפני כשנתיים. הם דרשו מחברת התיירות פיצוי של לא פחות מ-733,623 ש”ח בשל שורה של תקלות בחופשה.

בכתב התביעה גוללו ה”נופשים” שורה של חוויות מפוקפקות שהחלו עוד טרם כניסתם למלון, עת היה עליהם להמתין באישון לילה באוטובוסים כ-40 דקות עד שיתפנה מקום בחניית המלון. לאחר מכן כשהגיעו למלון, נאלצו האורחים להמתין זמן רב לקבלת המפתחות לחדרים. בנוסף טענו התובעים כי לא היו מים בברזים ובעקבות כך לא יכלו להתקלח לכבוד החג ואף לא יכלו לעשות שימוש בכלים הסניטריים שבמקום.

בנוסף, נטען בכתב התביעה כי גם שמיכות, מגבות ואפילו נייר טואלט לא היו במקום, וכי חלק מחדרי השירותים צוידו בדלתות שקופות, דבר שהביך אותם מאוד. לפי כתב התביעה, בפרסומי החברה נכתב כי יהיו “חדרי אוכל משודרגים”, אך אלה התגלו כאוהל מאולתר בו שרר בלילות קור עז. לטענתם, הובטחו להם חדרי כושר וספא, אך בפועל היה עליהם לשהות “בחדרים קשים לשהייה”, כלשונם.

עוד נטען כי האוכל לא היה גלאט כפי שהובטח להם ובמקום ירק בחזקת נקי מתולעים, הירקות שהוגשו כלל לא היו ראויים למאכל. “כראיה לרמת הניקיון והכשרות של עלי הירק, יצרפו התובעים תמונה של עלי חסה כשעליהם חילזון, התובעים סבורים כי לא תיתכן מציאות של חילזון על עלי חסה, לו הייתה כשרות על מוצרי המזון, ולו היו הנתבעים מבצעים הקפדה על הנדרש מבחינת הכשרות בעצמם או ע”י משגיח מטעמם”.

חלק מן התובעים טענו כי ראו במו עיניהם כפות מצקת שהוגשו בהן ארוחת בוקר חלבית לאחר שנעשה בהן שימוש בגסטרונום רותח בארוחות צהריים וערב בשריות, “קרי, הנתבעים במעשה או מחדל, השתמשו בחלק מהכלים לבשר וחלב, באופן האוסר את המאכל לאכילה, ויובהר כי חלק מהתובעים לא האמינו למראה עיניהם ובקשו לדון לכף זכות , שמא מדובר בכלים זהים אך אחרים ובכדי לבדוק זאת, עשו סימן סמוי בכלי ונדהמו לראות שאכן מדובר באותו הכלי”.

נציין כי עורכי הדין מטעם ההגנה טענו אז כי חלק מהתובעים כלל לא שילמו על החופשה וכי הם דורשים החזר על תשלום שלא ביצעו. בנוסף טענו באי כוחה של חברת הנופש כי מדובר ב”נופשים בודדים” מתוך מאות שכן נהנו ולא טענו את הטענות הנ”ל. ושוב חזרנו לישראלי המתלונן.

אבל לסיכום, גם אם לא כל הטענות נכונות וגם אם כולן אינן נכונות, בין אם המאוכזבים שילמו ובין אם לאו, בין אם החברה יצאה נפסדת ובין אם הרוויחה הון עתק, אולי כדאי שנתחיל לחשב מסלול מחדש. אין סיבה לנסוע לאירופה בשביל לפגוש מוסלמים, יש לנו לא מעט משלנו. אותם לפחות אנחנו מכירים. יש לנו ארץ מדהימה – ארץ חפץ – שניתנה לנו במתנה על ידי בורא עולם. מה יש לנו לחפש במדינות אחרות?

מקור: http://bizzness.net/