חיסולים מסתוריים בכל העולם, שדרוג יכולות הסייבר ופעולות נועזות נגד איראן וגרורותיה: כך "ניער" יוסי כהן את המוסד מהאנמיות שאפיינה את העידן של קודמו בתפקיד • וגם: כך מוציאים לפועל התנקשות בקצה הגלובוס בלי מגע ישראלי


(בוידאו: נתניהו נואם בפני מצטייני המוסד)

שורה של חיסולים מסתוריים של "מוחות טרור" יצאו לפועל בחודשים האחרונים במזרח התיכון ואפילו במזרח הרחוק. המשותף לכל האירועים הללו הוא שאיש לא לקח עליהן אחריות רשמית, אך גורמי מודיעין ותקשורת בכל העולם טענו בקול אחיד: מדובר בפעולות של המוסד הישראלי.

במקביל, לאורך השנתיים האחרונות מבצעת ישראל פעילות אקטיבית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, פעילות הכוללת אינספור תקיפות המיוחסות לחיל האוויר הישראלי, כשגם במקרה הזה המוסד מעורב עמוקות בניתור המידע, הבאתו וניתוחו. בניגוד לפעולות הללו, על החרמת הארכיון הגרעיני של איראן – אולי הפעולה המודיעינית הנועזת ביותר של השנים האחרונות – המוסד נטל אחריות באופן רשמי.

כך או אחרת, אין ספק שמדובר בקפיצה משמעותית בכמות המבצעים של המוסד, איכותם ומורכבותם. בסוף השבוע פרסם העיתונאי חיים לוינסון ב'הארץ' תחקיר מקיף בנושא, במטרה לעמוד על אופי השינוי בפעילות המוסד, הגורמים לכך, ההשפעה של ראש המוסד יוסי כהן ויחסיו עם נתניהו.

חיסול בודד, משמעות מקיפה: מאחורי הקלעים של ההתנקשות במדען הסורי


בתחילת התחקיר מציין לוינסון כי "בשמונה השנים שחלפו מאז ההתנקשות בבכיר חמאס מחמוד אל־מבחוח, לא פורסם על שום התנקשות שיוחסה למוסד ותועדה במצלמות אבטחה". הסיבה: שכלול יכולות הסייבר תוך שימת דגש על נטרול יכולות תיעוד המצויים בכל נקודה על הגלובוס.

"בעידן יוסי כהן עבר המוסד שורה של שינויים: הארגון נהנה מזינוק בתקציבים, פועל בשיטות חדשות ויוצא ליותר מבצעים. מי שיחלוף בקרבת מחלף גלילות יוכל להתרשם מתנופת הבנייה במקום, שמתקשה להדביק את קצב הגידול במספר העובדים. עיקר הגידול הוא בתפקידי טכנולוגיה וסייבר. המוסד מעסיק כיום באופן ישיר כ–7,000 איש, מספר שהופך אותו לגוף הביון השני בגודלו ברשימת מקביליו במערב, אחרי CIA.

התמורות הטכנולוגיות מחייבות ארגוני ביון לפעול בשיטות מגוונות: לא רק שליחת סוכנים למדינות אויב והפעלת מקורות, אלא גם שיטוי באנשים כך שישמשו סוכנים ללא ידיעתם, הפעלת שכירי חרב והסתמכות על יכולות חדשות, כמו תקיפות סייבר. כדי לעקוף את יכולות הזיהוי הביומטרי, כמו גם את מצלמות האבטחה, ארגוני ביון נאלצים לפעול יותר ויותר באמצעות סוכנים משוטים. לעתים, פעולות מורכבות שכוללות מספר רב של משתתפים מתבצעות כשארגון הביון לא שולח ולו סוכן אחד לאדמת האויב", כותב לוינסון.

על ההבדל בין יוסי כהן לקודמו בתפקיד, תמיר פרדו, כותב לוינסון: "תמיר פרדו, קודמו של כהן בתפקיד, נהג בזהירות יתרה. מקורות ששוחחו עם מוסף "הארץ" העידו כי בתקופתו המוסד נטה פחות להרפתקאות. "פרדו פחות אישר פעולות", אומר איש מוסד לשעבר. "באגפי המבצעים התרשמו שהוא חושש כל הזמן מחשיפת אנשים. היתה אווירת נכאים. יכול להיות שפרדו צדק וצריך להיות זהירים, מה גם שבסוף האחריות היא על הכתפיים שלו. אבל המציאות היתה שהוא בקושי אישר מבצעים".

כשנכנס כהן לתפקידו, בראשית 2016, הוא שם לו למטרה להפיח רוח חדשה במערך המבצעי של המוסד ולגוון את דרכי הפעולה שהיו נהוגות בו. המבצעים החדשים אמנם דרשו הכנה ארוכה יותר, ועירבו יותר כוח אדם, אך בסוף הם נשאו פירות. "היו במוסד אנשים שפיקפקו ביכולת להוציא מבצעים כל כך מורכבים בשיטות שהוא מוביל", סיפר מקור שמעורה בעבודת המודיעין, "אבל כהן נטע בהם ביטחון שהדבר אפשרי"".

בתחקיר הוקדש פרק מיוחד שחושף דפוס פעולה מענין שמצביע על שימוש חוזר ונשנה במדינת מלזיה לצורך פעילות מודיעינית. "לפני ארבעה חודשים יוחסה למוסד ההתנקשות במהנדס חמאס פאדי אל־באטש. המתנקשים עלו על עקבותיו של אל־באטש בבירת מלזיה, קואלה לומפור, וירו בו צרור מטווח קצר. אל־באטש נהרג מיד. גם ההתנקשות הזאת לא נלכדה במצלמות אבטחה. זו גם לא היתה הפעם הראשונה שמלזיה נקשרה בהתנקשויות שיוחסו למוסד. שנה וחצי קודם לכן, בהתנקשות בא־זווארי בתוניסיה, סיפור הכיסוי שבשמו נשלחה העיתונאית ההונגרייה היה סרט של חברת הפקות מלזית.

לפי החקירה בתוניסיה, שני אנשי מוסד שפעלו לכאורה בווינה פירסמו באינטרנט מודעה בעניין הפקת סדרה על אנשי מדע ותרבות פלסטינים בתוניסיה. המודעה בדבר הסדרה, שתוכננה כביכול לשידור בטלוויזיה המלזית, קרצה לכמה אזרחים תוניסאים, שנענו לפרסום. הם שכרו כלי רכב ודירות שנועדו לענות על צורכי ההפקה. על יצירת הקשר עם היעד לחיסול הופקדה העיתונאית ההונגרייה. את ההתנקשות עצמה ביצעו אזרחים בוסנים.

מקור המעורה בעבודת המודיעין אומר שאם אכן מדובר במבצע ישראלי, הרי שמדובר במבצע מדהים: "השלטונות וכלי התקשורת לא טענו שהיה אפילו ישראלי אחד על הקרקע, ועדיין, נראה שהסנכרון עבד באופן מושלם"".

אגב, לפי התחקיר גם ההתנקשות באל-מבחוח, למרות הסאגה שיצרה, נחשבת במוסד לפעולה מוצלחת. "המוסד לא פיזר את הערפל בשאלת האחריות להתנקשות במבחוח. בשיחות פנימיות נוהג כהן לומר שהארגון שהתנקש במבחוח לא נכשל: "אם האיש חוסל, ואם איש מעולם לא נחשף או נעצר, ואם כל אנשי הארגון חזרו הביתה בשלום, אז מבחינת מי שביצע את הפעולה הזאת, זה לא כישלון"".

ההצלחות המתוארות גורמות גם למבקריו של יוסי כהן לחלוק לו שבחים. "כיום גם מבקריו המעטים של ראש המוסד במערכת הביטחון מבקשים להצביע על שדרוג היכולות המבצעיות של הארגון. "יש היום הרבה יותר מבצעים עם יותר תעוזה", אומר מקור ביטחוני שבקי בפעילות החשאית של ישראל. "המוסד פעיל באסיה, באפריקה. המסר של המוסד לראש הממשלה הוא שאפשר להוציא מבצע בכל מדינה בעולם, בכל רגע. יוסי נוטע באנשים ביטחון. הוא פחות סמכותי, יותר חברמן וג'נטלמן. הוא סומך על האנשים שהם יעשו מה שהם צריכים לעשות"".

היחסים עם נתניהו
לטענת מומחים שונים, ליחסיו הקרובים של יוסי כהן עם נתניהו יש השפעה מכרעת על תפקודו במוסד. "ההבדל המרכזי בין כהן לקודמיו הוא היחסים בינו לבין ראש הממשלה. נתניהו היה חשדן מעט בכל הנוגע למאיר דגן ולפרדו. הוא אמנם מינה את פרדו לתפקיד, אך ללא התלהבות ובתחושה שאין לו ברירה. כימיה גדולה לא היתה ביניהם. עם כהן הוא מסונכרן, והחיבור טבעי. אך בעיקר, השניים חולקים תפיסת עולם דומה בעניין האיום האיראני. שניהם משוכנעים שיש להילחם בו בכל דרך", כותב לוינסון.

המידע, החדירה וההברחה: מאחורי הקלעים של המבצע המודיעני המזהיר


הוא מציין כי "ההסכם של המעצמות עם איראן הביא חלק מגופי המודיעין להפנות יותר זרקור לזירות אחרות, מתוך הנחה שהתגרענות איראנית אינה על הפרק. אלא שנתניהו המשיך להתנגד להסכם, וכהן החליט לשים את איראן בראש סדר העדיפויות בתוכנית התלת־שנתית שלו. ההחלטה הזאת סייעה להוציא לדרך את המבצע להבאת ארכיון הגרעין האיראני. כהן תמך בצעד החריג שנקט נתניהו כשבחר להציג לראווה את הארכיון. הוא סבר שמאחר שהמבצע ממילא נחשף, הרי שהפרסום יכול לתרום לחיזוק ההרתעה. אך לא כולם במוסד חשבו כמוהו. יש מי שראה בהצגת פירות העבודה של הארגון ניצול ציני של הישג מקצועי לצרכים פוליטיים. היו גם מי שתיארו את התחושות כמשבר אמון של ממש.

כהן, שיצא לסיבוב של מנצחים באירופה לאחר הצגת הארכיון, דוחה מכל וכל את הטענות לפוליטיזציה של ההישג. הוא סבור שהאפקט התקשורתי סייע לו להעצים את האפקט המודיעיני".

קו ניצי בסוריה וביקורת בקבינט

"בנושא הסורי כהן מוביל יחד עם בכירים אחרים במערכת הביטחון קו נצי שזוכה לקשב רב מראש הממשלה. כהן סבור שישראל יכולה לפעול בחופשיות ובאגרסיביות נגד מטרות איראניות בסוריה, בלי להסתכן בעימות עם חיזבאללה. לשיטתו, בעקבות הסכם הגרעין השקיעה טהרן תקציבים רבים בסוריה, ולכן צריך לפעול נגדה באופן נחרץ ועקבי".

על אף האמור, יש מי שרואים בעין ביקורתית את הסיטואציה שנוצרה. "מבקריו של כהן בקבינט ובכנסת טוענים כי קרבתו היתרה לראש הממשלה יוצרת תרבות לא בריאה שבה קשה להשמיע עמדה אחרת. "הוא כמעט לא מדבר בקבינט", אומר אחד השרים, "אף אחד לא יודע מה הוא עושה, מה השליחויות שהוא ממלא, הוא מדווח רק לראש הממשלה. הוא לא מפרה, לא מוסיף, לא מאתגר ולא חולק".

חבר ועדת החוץ והביטחון שנפגש עם כהן כמה פעמים הוסיף: "הוא וביבי זה אותו דבר. הם רואים באיראן את חזות הכל. כהן מדברר אותו כל הזמן. הוא לא רואה את עצמו כראש גוף מודיעין עצמאי שפועל עצמאית, אלא כחלק מהמכונה המדינית של ראש הממשלה. אני מאוד מקווה שהוא יידע לדפוק על השולחן אם לדעתו נלך לכיוון מסוכן, כפי שדגן ידע לעשות"".

קרא עוד בנושא

"תענוג לגנוב מפרסים": ההתייחסות של ראש המוסד להחרמת הארכיון הגרעיני

ראש המוסד: "יש לנו עיניים ואוזניים באיראן, אשמח למהפכה חברתית שם"

ראש המוסד: "האזור משתנה לרעתנו. הסכם הגרעין חיזק את איראן"

חודש אחד – 17 מכות: ההתרסקות הצבאית, המדינית והכלכלית של איראן