לאחר ביקורת רבה על המדינות הישראלית שמעדיפה את הרוגע הזמני על פני הפתרון ארוך הטווח ולפיו ישראל העדיפה את המשך קיומו של אונר"א שיטפל ב'פליטים' הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה ובמקביל ינציח את השקר הפלסטיני במקום לסגור את הארגון ולהעביר את הטיפול לסוכנות האו"ם לפליטים שתפתור את הבעיה במקום להנציח אותה. בישראל חששו מקריסת הארגון שמספקת שירותי חינוך ובריאות לפלסטינים. אך על פי דיווח הערב ב'חדשות 10' בישראל סוף סוף שינו את עמדתם ובמסר חשאי שהועבר מישראל לבית הלבן נאמר כי עמדת ישראל כלפי אונר"א השתנתה וכי היא תומכת כעת בהפסקת כל המימון האמריקני לסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים.
לפי 4 פקידים ישראלים בכירים עד לפני כמה שבועות הייתה המדיניות הישראלית כי יש להימנע מקיצוץ מלא ומיידי במימון האמריקני לאונר"א ובמיוחד לא לקצץ במימון לפעילות אונר"א בעזה מחשש לקריסה הומניטארית ולהידרדרות ביטחונית. אלא שלפני כמה שבועות נתניהו החליט לשנות את העמדה הישראלית ולתמוך בקיצוץ מלא ומיידי של כל הסיוע האמריקני לאונר"א. נתניהו העביר את המסר על שינוי המדיניות לבית הלבן ולבכירים בוועדת ההקצבות של הסנאט באמצעות השגריר בוושינגטון מקורבו רון דרמר.
בדיווח תקפו הגורמים את ראש הממשלה בנימין נתניהו שקיבל לדבריהם את ההחלטה בלי דיון בקבינט ובלי דיון עם ראשי מערכת הביטחון. לדברי הפרשן המדיני ברק רביד שחשף את הפרטים "הפקידים הבכירים אמרו לי שנתניהו החליט על שינוי המדיניות ללא דיון בקבינט המדיני-ביטחוני וללא דיון משמעותי עם בכירי מערכת הביטחון. הפקידי הבכירים ציינו כי רבים במערכת הביטחון הופתעו משינוי העמדה הישראלית וכלל לא ידעו עליה.'לא הבנו מאיפה זה הגיע', אמר גורם במערכת הביטחון".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השתתף הבוקר בטקס פתיחת שנת הלימודים תשע"ט בבית הספר היסודי ביד-בנימין והתייחס בהרחבה להחלטת ממשל טראמפ להפסיק את התקצוב לאונר"א. "ביישוב הזה נקלטו עקורי גוש קטיף. עקורי גוש קטיף, החיים שלהם היו יכולים להיות טרגדיה, אסון נורא. זה התחיל עם כאב נורא, אבל מדינת ישראל וכל אזרחי ישראל פעלו יחד כדי שעקורי גוש קטיף לא יהיו פליטים בארצם. אנחנו קלטנו, והם חידשו את חייהם לחיים נפלאים. יש את הזיכרון, אבל יש את ההווה והעתיד שכבר השתנה, וזה נותן חיים חדשים ותקווה גדולה", אמר ראש הממשלה.
הוא הוסיף: "ככה אנחנו נהגנו במדינת ישראל, גם כשעשינו דבר שאני חושב שלא היה צריך לעשות, אבל קרה – טיפלנו בבעיה. והאם לא באו אלינו עקורים מכל מיני ארצות? ניצולי שואה שנקרעו מאדמתם? מיישובים שהיו בהם, כמו בליטא – 500 שנים, מפולין – 1000 שנים. הם נעקרו, שרדו ובאו הנה. האם השארנו אותם כפליטים? לא, קלטנו אותם, וכך גם ממדינות ערב, שנעקרו, מאותה מלחמה, מלחמת השחרור. מאות אלפי יהודים שבאו הנה כפליטים ללא כל, השאירו את כל רכושם מאחור. לא השארנו אותם כפליטים, הפכנו אותם לאזרחים תורמים ושווים במדינה שלנו".
לדבריו, "זה לא מה שקורה עם הפלסטינים, שם יצרו לפני 70 שנה מוסד מיוחד – לא לקלוט את הפליטים, אלא להנציח את הפליטים. לכן ארה"ב עשתה דבר חשוב מאוד, בזה שהיא מפסיקה את המימון לסוכנות הנצחת הפליטים, שקוראים לה אונר"א. היא סוף סוף מתחילה לפתור את הבעיה. זה דבר חשוב מאוד. צריך לבטל את מוסד הפליטות, צריך לקחת את הכספים ולעזור באמת לשיקום הפליטים, שמספרם האמיתי הוא קמצוץ מהמספר שמדווחת סוכנות אונר"א. זה שינוי מאוד מבורך וחשוב, ואנחנו תומכים בו".
עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי בהרצליה ולשעבר ראש אמ"ן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים אר הערב בראיון ל'רדיו 103' כי "יש פה שני רבדים. אחד ברמה העקרונית, אני עבדתי מול אונר"א. זה ארגון מתועב. הוא מנציח את הפליטים, שזה שם קוד לזכות השיבה, שזה אם הוויכוח בניסיון לערער את ישראל בסופו של דבר. אני זוכר שהייתי מתקוטט איתם, הם המציאו את הפייק ניוז. מצד שני, הם בנו מרפאות ובתי ספר, הם מעסיקים מורים בעזה, כשאתה רוצה לדבר עם מישהו על החברה האזרחית ולטובת האזרחים, היחידים שאתה יכול לדבר איתם זה אונר"א. לכן לפרק אותם במכת גרזן – זאת שגיאה".
אז מה הפתרון? נשאל האלוף עמוס, "קודם כל תפגע בהם מדינית. הרי המנדט שלהם מטעם האו"ם אושר, ארה"ב לא יכולה לבטל אותו. דבר שני, ירדן לא תתנער כי זה פוגע בבסיס קיומה. ברמה המדינית, שאתה זורק אלפי תלמידים לרחובות, בלי תשתית, ובלי חלופה, אנחנו בבעיה. רק לזרוק אותם? מה עם המזון, מה עם המרפאות? אנחנו רוצים לשפר את המצב הומניטרית, לא להרע אותו".
אבל זה בדיוק תהליך הדרגתי, לא? "הם אמרו שאין להם תקציב לעוד חודש ואני מאמין להם משום מה. אתה יודע מה זה שליש מהתקציב? הם לא יחזיקו מעמד. כי בסופו של דבר אונר"א ימשיך, רק שהאמריקאים יאבדו השפעה. איזו תרומה לביטחון יש פה? במימד הפנימי מה שמטריד אותי זה הביטחון. כשמורים מפוטרים, צריך לזכור שיש מאחוריהם משפחות גדולות, והם יעצימו את זה, ויש תלמידים ברחובות, זה בעייתי".
