השבוע מלאו 130 שנה להולדתו של הגאון החסידי ששמו נישא עד היום בהערצה רבה בקרב שוחרי החסידות, הגאון רבי נח גד ויינטראוב  נחשב לאחד מגדולי וענקי חסידות פולין במאה השנים האחרונות. jdn בתחקיר מיוחד מלווה במסמכים נדירים ביותר ובו  קוים לדמותו של החסיד שהיה עוד בחייו לאגדה מהלכת ועד היום דבריו הם נכסי צאן ברזל בעולם החסידות.

השבוע מלאו 130 שנה להולדתו של הגאון החסידי ששמו נישא עד היום בהערצה רבה בקרב שוחרי החסידות, הגאון רבי נח גד ויינטראוב  נחשב לאחד מגדולי וענקי חסידות פולין במאה השנים האחרונות. jdn בתחקיר מיוחד מלווה במסמכים נדירים ביותר ובו  קוים לדמותו של החסיד שהיה עוד בחייו לאגדה מהלכת ועד היום דבריו הם נכסי צאן ברזל בעולם החסידות.

אחת הדמויות המסתוריות והמופלאות בעולם החסידות במאה השנים האחרונות, הוא ללא ספק החסיד רבי נח גד ויינטראוב או כפי שנודע בכינויו הרנ"ג זצוק"ל שאלפים מדברי התורה שרשם, ועשרות הספרים שחיבר והוציא לאור, מהווים מקור בלתי נדלה לדורשי חסידות. עד עצם היום הזה דברי התורה שכתב לא נס לחם, ומהווים מקור השראה לכתיבה של סופרים ומחברי ספרים.

גאונותו רבת ההיקף ולמדנותו המופלגת משתקפות היטב בספריו וכתביו הרבים. רבי נח היה איש של תורה, פומיה ומחשבתו  לא פסיק מתורה, כפי שעידו עליו גאוני דורו והורו לכתוב כך על מצבתו. ידיו אחזו תדיר בקולמוס מזומנות לעלות על הכתב דברי תורה פרי מחשבתו ומפי השמועה. לא לחינם רבי נח נחשב עד עצם היום הזה לגדול מעתיקי השמועה של עולם החסידות, וכמי שהקים לתחייה חלקים גדולים מתורת חסידות פולין החרבה ודאג לשימורה ולהמשכה.

רבי נח גד בצעירותו

רבי נח גד

מראש צורים אראנו

חסיד גאון וקדוש מפורסם היה רבי יעקב דוד מהעיר ראדומסק שבפולין, אביו של רבי נח גד ויינטראוב. את ראשית קניינו בחסידות רכש בחצרו של הרה"ק רבי מנדל מווארקי. כידוע שהאדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר זצ"ל הורה לחסידיו שלבקשת רפואה לחולה ילכו לרבי יעקב דוד ויושעו.

רבי יעקב דוד מראדומסק

תקצר היריעה מלספר על אביו הגדול של רבי נח, הוא רבי יעקב דוד זצ"ל, גאונותו חסידתו ודרכו בקודש ואולם לא ניתן לבלום את העט בטרם יכתוב את המעשה הבא: בסביבות העיר ביאלע וראווע הייתה אשה עגונה שישבה כאלמנה חיה שנים רבות. ישבו רבני הערים יחד עם רבי יעקב דוד ולאחר דין ודברים פסקו שיש להתירה מעגינותה. משהגיעו לחתום על הפסק שמותרת היא להנשא לאיש מיאן רבי יעקב דוד לחתום על ההיתר. תמהו שני הרבנים האחרים שכבר חתמו ושאלהו לפשר החלטתו שלא כפי איך שפסק. "דעו לכם", השיב להם רבי יעקב דוד, "כי ע"פ דין אכן מותרת האשה להנשא בלא שום פקפוק אך דעו נא רבותי שבעלה חי ובשום אופן לא אחתום על ההיתר. ויודע אני", המשיך רבי יעקב דוד לומר לדיינים, "כי לא תביטו עלי כלל, לכן הנני מבקש מכבוד תורתכם ארכה על שישה חודשים שלא תתירוה. ואני סמוך ובטוח שבמשך ששת החודשים הבאים תבוא ידיעה מבעלה"… השתוממו הדיינים על דבריו הפלאיים ושאלהו מניין לו זאת. ענה רבי יעקב דוד ואמר: לא נביא ולא בן נביא אנוכי אלא יש דבר אחד שנשאר והוא סוד ה' ליראיו, ואם ידי אינה רוצה לחתום בודאי האיש חי"… הסכימו הבית דין להמתין ששה חודשים וכדבריו כן היה ששב הבעל לאשתו ויהי הדבר לנס.

אל תוך הבית הקדוש הזה נולד רבי נח גד שהיטיב לספוג לקרבו את האווירה הטהורה. מסופר שכאשר עבר ברדומסק בסמוך לביתו של רבי יעקב דוד,  הרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ זצ"ל [גיסו של בעל ה'שפת אמת' זי"ע] התבטא ואמר: "מריח פה ריח נעים, ריח גן עדן…".

וימלא הבית אור

רבי נח גד ויינטראוב  נולד ביום א' ד' בתשרי תרמ"ט, לפני 130 שנה,  בעיירה הסמוכה לעיר ראדומסק שבפולין. אותו יום היה צום גדליה נדחה ואביו רבי יעקב דוד שמח מאד בלידת הבן ומאד חשק לקרוא לבנו מחמדו על שם גדליהו. אולם כאן התרחש דבר מופלא וטמיר. התינוק נחלה ולא יכלו לערוך את הברית קודש עד לפרשת נח. בעקבות כך החליט אביו לקרוא לבנו על שם פרשת השבוע וקוראו בשם נח. מסופר שתוך כדי הברית מצא אביו ששם הגימטריא של נח עולה בדיוק כמנין השם גדליהו אותו חשב לקרוא לו כבתחילה. ושמח מאד שמשמים הזמינו לו שם כמחשבתו הראשונה.

עוד בימי טל ילדותו התגלה רבי נח כפלא פלאים בין ילדי גילו. כבר אז ניכר עליו כי מדובר במי שעתיד לגדולה וקדושה. אחיו ומכריו ברדמוסק של אותם הימים מספרים כי היה שקדן גדול ובעל כישרונות נעלים ביותר, ובפרט בכך שיראתו קדמה לחכמתו. בבית אביו הגדול שהיה רווי בקדושה עילאית, ישב הילד נח ועמל בתורה יומם ולילה ללא הפסקה. כבר בהיות בגיל עשר שנים לקחו אביו ללימוד משותף בש"ס ובפוסקים בעיון.

המסע לאלכסנדר

מעת לעת לקחו אביו עמו בנסיעותיו אל הרבי המפורסם מאלכסנדר בעל ה"ישמח ישראל" זצ"ל בכדי להתברך מפי הצדיק ולשאוב מים חים מנהר היוצא מעדן בחצר הקודש. הנער התחבב במהרה על זקני החסידים ושבה את ליבם בידיעותיו ובנוהג הילוכו החסידי. תכונה זו של 'דולה ומשקה' שלא הרפתה ממנו כל ימיו, החלה כבר אז בהיותו עלם צעיר עת הסתובב לרגליהם של זקני העדה וישישיה וחילץ מהם פרטים על צדיקי הדורות, מנהגיהם ואורחות חייהם.

ייסורים של אהבה

בשנת תרס"ו בא רבי נח גד בקשרי שידוכין עם בתו של הרה"ח רבי שמואל צבי טייטלבוים זצ"ל, ממשפחת הרה"ק בעל 'ישמח משה' זי"ע. לאחר נישואיו המשיך רבי נח גד להתעלות בתורה ועבודה, כאשר את סדר לימודו החל בלימוד מחצות הלילה ועד עלות השחר, אז היה מתכונן לעבודה שבלב זוהי תפילה שאותה ערך בהשתפכות הנפש ובתעצומות לב.

רבי אלימלך מנחם מענדל – האדמו"ר הזקן מסטריקוב זי"ע

בשנים הבאות ובמשך כל חייו, עברו על רבי נח גד תלאות וייסורים קשים ל"ע, בתוכם פטירת ילדיו ר"ל –אך למרות הכל היה תמיד בשמחה ולא נשבר בקרבו. אדרבה, הוא ראה את עצמו משמש דוגמא לאחרים. עודד נדכאים ונשברי לב, וכאשר התגנבה לאוזניו השמועה, כי בבית מאן-דהו אין מה לאכול, היה פונה שמה בלאט, נכנס דרך החלון, מניח סכום כסף על השולחן ובורח כלעומת שבא, כדי שלא יידעו האנשים מי הוא הנותן ולא יתביישו חלילה. כמו שהיה מרגלא בפומיה לפרש בשם צדיקים את הפסוק (תהלים יא, ז) ׳׳כי צדיק ד׳ צדקות אהב ישר יחזו פנימו״ – פירושו, הקב"ה אוהב צדקה כזאת, שהמקבל והנותן יוכלו להסתכל אחד בפני השני ולא להתבייש.

בשנת תרע"א, כשנפתחו שערי חסידות סטריקוב להמוני דורשי ד', שם רבי נח גד פעמיו יחד עם רבים מחסידי אלכסנדר וזקני עדות ביאלא-ווארקי, ודבק בכל נפשו ברבו הרה"ק רבי אלימלך מנחם מענדיל זי״ע. מפעם לפעם היה עושה דרכו לסטריקוב לשבות בצל רבו, אצלו מצא אוזן קשבת לכל משאלותיו. בשנים הבאות, כשעלה ירושלימה, זכה לקבל אגרות רבות מרבו הק' מסטריקוב. במכתב אחד לחסידים בעיה"ק כותב הרבי: ״מכתב הארוך של ידידינו הרב ר׳ נח נ״י, קראנו פעמיים. הד׳ הטוב יהי׳ בעזרו, בכל אשר תפנה וזכות ארץ ישראל ובפרט ירושלם יזכה לכל טוב, בני חיי ומזוני אמן״.

עננים כבדים מכסים את פולין

לא לחינם ראה אביו הקדוש בבנו בכורו הרנ"ג כמי שעתיד להציל אלפי יהודים מפולין הבוערת כולל את משפחתו הקרובה. ובבחינת יעקב ששלח את יהודה גשנה להקים לו בית תלמוד. קיבל רבי נח גד את ההוראה השמימית מאביו לקום ולעלות לארץ הקודש ולהכשיר את המקום לעלייתם של יהודי פולין.

בשנת תרפ"ד חמש עשרה שנים לפני השואה האיומה כאשר רבי נח היה בן שלושים וחמש, החל הרנ"ג להתכונן בחרדת קודש לכונן את עפר ארץ הקודש, בהוראת אביו רבי יעקב דוד שקרא לו וברוח קודשו אמר לבנו הרנ"ג "עננים כבדים הולכים ומכסים את פולין עלה מיד לארץ הקודש", וביקש ממנו לעלות לארץ הקודש ולהכין את עלייתו ועליית כל המשפחה כולה.

רבי נח לא מתמהמה ומזדרז לקיים את מצוות אביו. מי שהיה מעורב בסידורי אשרת הכניסה של רבי נח לארץ הקודש היה לא אחר מאשר חתנו של מרן  ה'אמרי אמת' זי"ע מגור, רבי יצחק מאיר לוין זצ"ל, שבהוראת גדולי החסידות בפולין, פעל שרבי נח יקבל את האישורים הנדרשים ויוכל לעלות במהרה לארץ הקודש.

רבי נח מפליג לארץ ישראל באוניה אחת עם האדמו"ר הקדוש מגור בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל, שהתעניין במהלך הנסיעה, "מיהו האברך המעניין שנוסע לארץ ישראל…". רבי נח מתאר את אותה נסיעה וכה הוא כותב: "באוניה זו נסעו האדמו"ר הגה"ק הרא"ם זצוק"ל מגור, הרה"ק רבי יצחק זעליג מסוקולוב זצקל"ה והרה"צ אבד"ק בענדין זצ"ל. ירדנו מן האוניה ליל ט"ז שבט, ולנו באלכסנדריה של מצרים, וביום ט"ז שבט הלכנו לבקר במוסדות ישראל של אלכסנדריה ביחד עם האדמו"ר הקדוש רבי יצחק זליג מסוקולוב ועם הגה"צ רבי חנוך העינך אב"ד בענדין, ואחר הצהרים באותו היום ט"ז שבט נסענו ברכבת הברזל בשעה ד', ונסענו כל הלילה ובאנו לירושלים עיה"ק בשעה תשע וחצי בבוקר טו"ב שבט שנת תרפ"ד לפ"ק".

רבי נח מפליג לארץ ישראל באוניה אחת עם האדמו"ר הקדוש מגור בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל, שהתעניין במהלך הנסיעה, "מיהו האברך המעניין שנוסע לארץ ישראל…". באחד הימים ישב בעל ה"אמרי אמת" על סיפון האוניה והשמיע בפני מקורביו רעיון כלשהו. רבי נח שכל רז לא אניס להו ניצב אף הוא על הסיפון מיהר ללחוש לבן לווייתו כי דברי מרן האמרי אמת זצ"ל זהו רד"ק מפורש בספר שמואל. הרבי מגור ששמיעתו הייתה חדה מאד באותם שנים, קרא אליו את רבי נח גד ואמר לו: יונגערמאן, איך האב געזאגט אז ס'שטייט אין רד"ק… (אברך, הרי הקדמתי ואמרתי שזהו רד"ק…) מאז התחבב מאד רבי נח על הרבי מגור והיה בקשר מתמיד עם מרן האמרי אמת זצוק"ל וכתב רבות מדברי תורתו.

משהגיע רבי נח לארץ ישראל איווה למושב לו את ירושלים עיר הקודש ומאז החליף את מלבושיו כמנהג אנשי ירושלים ובשבתות וימים טובים אף לבש בגדי לבן כמנהג המקובלים. רבי נח לא עזב אף פעם את ארץ הקודש וכינה את עצמו בכל ספריו ומכתביו ה"ירושלמי".

תשובה בכל ערב שבת

מאחוריו השאיר, מלבד משפחה ענפה, גם את רבו הרה"ק רבי מנדל מסטריקוב זצ"ל שאליו היה קשור רבי נח בקשר אמיץ ובעבותות אהבה. וכך כותב הוא על רבו בספרו "יודעי חן": "מי שלא ראה אותו באמירת הבו לה' בני אלים בקבלת שבת, לא ראה כלום. את התפילה היה אומר הוא בכל כוחותיו וכל שומעיו הרהרו תשובה בליבם, וכן כשאמר תורה ראינו אשר כל ארכובותיו דא לדא נקשן ופניו בוערים כלפידים". בהקשר לכך מספר הרה"ח ר' אליעזר דוד פרידמן שליט"א מלונדון עובדה מרטיטה שראה במו עיניו שבערבי שבתות רבי נח ויינטראוב זצ"ל היה בוכה כתינוק בדמעות שליש ועושה תשובה על כל ימות השבוע, כפי שמובא בספרי הקדמונים.

תיכף ומיד לאחר התיישבותו בארץ החל רבי נח לפעול למען עלייתם של משפחתו הקרובה והמוני יהודים שפנו אליו בבקשות מיוחדות שיאפשר להם לעלות ארצה. בגנזיו של רבי נח גד נמצאים עשרות מכתבים בנוסח דומה של משפחות רבות אותם דאג רבי נח גד לרקש עבורם דרישה לעלות ארצה בכל מיני תחבולות שונות ומשונות. גם לאביו רבי יעקב דוד מרדומסק הצליח להשיג את האישורים הדרושים וזכה לקבל מאביו רבי יעקב דוד מרדומסק מכתב לארץ הקודש, חודש וחצי לפני הסתלקותו,  ואולם לצערו לא הספיק אביו לבוא ארצה ונפטר בפולין בכ' ניסן תרפ"ד.

נח גאגט קדיש…

על הדרך בה הגיע הבשורה הקשה אל רבי נח גד בירושלים, מסופר מפי עדי ראיה ששהו אז בירושלים: באותה עת בשנת תרפ"ד ביקר בירושלים רבו הגדול רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב. היה זה עם סיום תפילת מוסף ביום שביעי של פסח, כאשר לפתע הסתובב הרבי מסטריקוב לעבר רבי נח גד ואמר לו: "נח, זאגט קדיש" [נח, אמור קדיש]. רבי נח גד נדהם, ביודעו שאביו ואמו עדיין חיים, אולם חזקה היתה עליו מצוות רבו והחל מיד באמירת הקדיש. רק לאחר צאת החג בפולין, הגיעה הטלגרמה מפולין ובה הידיעה המרה על פטירת אביו, או אז הבין הוא את הוראתו המתמיהה של הרבי מסטריקוב.

חכם עדיף מנביא

מאחוריו השאיר הרנ"ג, מלבד משפחה ענפה, גם את רבו המובהק הרה"ק רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי"ע, אליו היה קשור בקשר אמיץ ובעבותות אהבה. וכך כותב הוא על רבו בספרו 'יודעי חן': "מי שלא ראה אותו באמירת הבו לה' בני אלים בקבלת שבת, לא ראה כלום. את התפילה היה אומר הוא בכל כוחותיו וכל שומעיו הרהרו תשובה בליבם, וכן כשאמר תורה ראינו אשר כל ארכובותיו דא לדא נקשן ופניו בוערים כלפידים". בהקשר לכך מספר הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א מלונדון, עובדה מרטיטה שראה במו עיניו, שבערבי שבתות היה רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל בוכה כתינוק בדמעות שליש ועושה תשובה על כל ימות השבוע, כפי שמובא בספרי הקדמונים.

בשנים שלפני השואה, התמקד רבי נח גד מעבר לשקידתו והפצת דברי תורתו ואביו בפעולות רבות לעלות את  בני משפחתו לארץ הקודש. בהקשר לכך סיפר אחיינו, בן אחותו, הרה"ח ר' ישראל יצחק כרמל ז"ל, שמספר שנים לפני השואה, אמו ע"ה שלחה אותו לבית הדואר בתל אביב, כשבידו מעטפה מוכנה לשליחה לפולין. בדרך, למזלו, הוא פגש את דודו הגדול רבי נח גד, שהתעניין לאן ממוען המכתב. כשהבין שהמכתב ממוען לפולין, הוא ביקש מאחיינו שייתן לו את המכתב והוא כבר ידאג לעשות את הנדרש.

רק לאחר מספר שנים, התברר שרבי נח גד השמיד את המכתב, בו היה כתוב לבני המשפחה שנותרו בפולין, לא לעלות ארצה עקב הסבל הקשה והעוני הכבד. לימים סיפר אחיו הגאון רבי אהרן ויינטראוב זצ"ל, שאם חלילה המכתב היה מגיע ליעדו, לא היה סיכוי שבעולם שהם יעלו ארצה ומי יודע מה היה אחריתם.

מפציר ברבו לא לעזוב את ארץ ישראל

בשנת תרצ"ה בעת ביקורו השני של רבו הרה"ק רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי"ע בארץ הקודש, הפציר רבי נח גד ברבו המובהק שלא יחזור לפולין ויישאר בארץ הקודש. וכך מספר הוא בספרו 'שמועות חן': "הלכתי אל הלווית הר"ר מרדכי מנחם הלוי הבר עם אדמו"ר הקדוש הר"ר מנחם מנדל מסטריקוב ודיברתי עמו אודות הנפטר… ואמרתי לו שיש לו זכייה גדולה שגם גדולים לא זכו לה שנפטר בירושלים ויקבר בירושלים, ונענה לי בראשו. אמרתי לו, נו… והבין שאיני מרוצה מזה שהוא נוסע חזרה לפולין. ואמר לי, מה אעשה וטפלא תליא בי והלא אמרת בעצמך שלא כל אדם זוכה וכו'. ודיברתי עמו אודות זה ארוכות וקצרות ואמר לי חדל לדבר מזה כי ידעתי בני בעצמי גדולת ארץ ישראל ועשיתי כל מיני עצות איך להישאר פה, אבל חזרתי על כל צדי צדדים ואין לי לעת עתה עצה אחרת והשי"ת ירחם עלינו".

ארץ ישראל נקנית ביסורין, אומרים חז"ל, למרות התלאות וחרפת הרעב שעבר, רבי נח גד ראה בעלייתו לארץ הקודש את משאת נפשו הטהורה ולא חדל בפעולותיו לעלות את שאר אחיו ואחיותיו מפולין. על חיי הצער שעבר אפשר ללמוד מאחד מהמכתבים הרבים שקיבל מאחיו הגה"ח רבי אהרן ויינטראוב זצ"ל, בו כותב לו "נח! אמנו שואלת אם תרצה לבוא חזרה לפולין, בא לפה אולי לא תחיה חיי צער כמו בארץ ישראל והש"י יעזור לך".

איש האשכולות –איש שהכל בו

איש האשכולות היה רבי נח גד: גאון אדיר בתורה, בקיא עצום ומופלא ברזי התורה וסודותיה, חסיד וחריף, למדן ובעל זיכרון נדיר בלתי מצוי, משורר בחסד עליון שכתב עשרות שירים על שבת ומועדים בדרך הסוד, אוהב את הבריות ומקרבם לתורה, בעל לב רך, איש אמת ורב מרץ. ״הרב המופלג בתורה ויראה איש המעלה דולה פנינים ממים עמוקים צרופים ומזוקקים״ – כך תיארוהו גאוני ירושלים, חברי בית הדין לעדת החרדים; "תלמיד חכם מופלג וירא שמים ומחדש חדושין דאורייתא הן בפלפול הן בדרוש בנויים על הקדמות אמיתיות מדברי חז"ל ונאמרים בטוב טעם ודעת, ראויים להפיצם בישראל" – כותב עליו הגאון האדיר שר התורה רבי אליהו קלצקין זצ"ל שכיהן כרבה של לובלין; "למזכרת אהבת עולם הנני נותן תעודתי זאת לידי רחימא דנפשא הרב המופלג וירא אלוקים היקר", כותב עליו מורו ורבו המקובל האלוקי רבי חיים שאול דוויק הכהן זצ"ל; ״ירא ושלם״ – מעיד בו הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זי"ע ובדומה לזה כתב עליו ידידו הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: ״ידידי הרב המופלג בתורה ירא וחרד על דבר ה'״; ואילו הגה"ק רבי צבי יחזקאל מיכלזון זי"ע מפלונסק-וורשה, מהמפורסמים ברבני פולין, כותב אליו באגרת: ״ידידי המופלג בתורה ויראת ה׳ טהורה ותיק ואיש חמודות״.

 

ברם, הסגולה הבולטת ביותר באישיותו, היתה ה'התמדה' שלו. חריצותו היתה לשם דבר. מעולם לא נח ולא שקט. לא ישב בחוסר מעש. לא התעייף ולא הכריז: ״די, כבר מספיק פעלתי!". אדרבה: ככל שנקפו הימים חש שלא קיים חובתו בעולם החומרי. משל הרגיש כי עתיד הוא להשלים שנותיו בלא עת. בשנת השישים ושש לחייו השלים נפשו, אבל פעל ועשה כמי שחי עוד רבות בשנים.

דולה ומשקה

יושב היה רבי נח גד בבתיהם של גדולי ישראל ורושם מפיהם את דברי תורתם למען ידעו הדורות הבאים, יושב היה בשולחנם של צדיקי הדור וגדולי החסידות, אצלם היה בין הנכבדים במלכות והיה מתאבק בעפר רגליהם, דולה ומשקה מתורתם ומביאם לדפוס. לא מעט מכתבים ואגרות אנו מוצאים מגדולי ישראל, שהיו מריצים לפניו את איגרותיהם מדברי תורתם ומאבות החסידות, בידעם את יקרת הערך של רבי נח גד לכל דבר תורה וחסידות ובמטרה שידפיסם ויפיצם בישראל.

בספרייתו מצויים ספרים רבים עם הערות ודברי תורה, כולל בסידורו עליו היה כותב על שולי הדפים את דברי תורתו שנתחדשו לו. ליד מיטתו עמדו תמיד בהיכון גלילי נייר ועט. פעמים רבות נתעורר משנתו בשעת ליל ותיכף העלה על הכתב דברי תורה וחסידות, שעלו בחלומו. באחד מחלומותיו המופלאים מספר רבי נח גד שראה בחלומו את מורו ורבו הרה"ק רבי אלימלך מנחם מענדל מסטריקוב זי"ע יושב יחד עם בנו הרה"ק רבי יעקב יצחק דן מסטריקוב הי"ד ופניו היו מזהירים, ומביא את דבר התורה ששמע מרבו באותו חלום.

 

בדרך זו, נכתבו כמעט רוב ספריו וניצלו מתהום הנשייה אלפי אלפי אמרות פז של צדיקים וקדושים מדורות עברו. ככה הופיעו עשרות קבצים וספרים, עשירים ועמוסים בדברי תורה. ככה הפך לאחד ממעתיקי השמועה המוסמכים ביותר, בדור שאחרי החורבן.

ממקימי מגדל עדר

רבי נח גד לא רק נאה דורש ולומד אלא גם רואה חובה לעסוק בבניין הארץ כחלק מחזונו להכין את הקרקע בארץ ישראל לעליית יהודי פולין ואחרים. מארכיונים ומסמכים שהתגלו לאחרונה מתברר שרבי נח גד היה מבין מקימי היישוב החרדי מגדל עצר בגוש עציון בשנת תרפ"ו והיה מהיוזמים והממריצים להקמת היישוב כחלק מהחזון לקירוב הגאולה ויישובה על ידי יהודים חסידיים.   הקמת היישוב מגדל עדר היה במסגרת חברת זכרון דוד  שהוקמה שהרנ"ג היה מראשי הוועד שלה. בימים אלו קבלנו מסמכים מרתקים מארכיון מוזיאון גוש עציון בנושא זה. הרנ"ג היה גם מידידיו הקרובים של מייסד בני ברק רבי יצחק גרשטנקורן וחיבר עבורו שיר מיוחד בעת שהקים את העיר בני ברק.

ראיתי אצלו רוח הקודש..

רבי חיים שאול הכהן דוויק זי"ע

רבי נח גד היה גם מתלמידיו המובהקים של המקובל האלוקי רבי חיים שאול דוויק הכהן זי"ע, אצלו למד את תורת הח"ן ורבים מכתבי רבי נח גד שהשתמרו עד היום עוסקים בנושאי קבלה עמוקים. סיפור מופלא של רוח הקודש מובהק, שראה אצל רבו המקובל רבי חיים שאול דוויק הכהן, מספר רבי נח גד באחד מכתביו: "ראיתי אצלו רוח הקודש, כשהיה פה הרה"ק רמ"מ מסטריקוב שאלתיו איך אקרא את ספרו של אבי על תהילים. בתחילה לא רצה להשיב לי על זה, אבל לבסוף השיב לי שאקרא 'אמרי דוד'. כשיצאתי מהרה"ק מסטריקוב, נכנסתי אל הגה"ק רבי חיים שאול דוויק הכהן, ושאלתי  והשיב לי בין רגע 'אמרי דוד'. אמרתי לו מכאן שכיוון רבנו ברוח הקודש, והשיב לי כן, זה רוח הקודש".

בני ירושלים מספרים בערגה, כי באחד הערבים ישב רבי נח גד ושוחח עם ידידו הגה"צ רבי בן ציון יאדלר זצ"ל על אחת הבארות בעיר העתיקה בירושלים. שעות ארוכות שוחחו בעניינים שונים מכבשונה של תורה. בשעת בוקר, כשקמו משכימי קום לעבודת הבורא, מצאו את השניים יושבים ושקועים בשיחתם מבלי לחוש בשעות החולפות…

קשר עמוק היה לרבי נח גד עם ידידו הקרוב  הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע. ספרו של רבי נח גד 'מטע אהלים', הוא הספר הראשון שהתהדר בהסכמה מהרבי מלעלוב. כעבור שנים, כשביקשו להדפיס את דברי תורתו של הרבי ה'ברכת משה' וציינו שהם נרשמו בידי הרב החסיד רבי נח גד ויינטראוב, הורה הרבי לכתוב עליו את התואר "הרב הצדיק".

ידידו הטוב ביותר – רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע

בקיא בכל התורה כולה..

בהזדמנות סיפר כ"ק האדמו"ר מטאלנא זצוק"ל הגה"צ רבי יוחנן טברסקי , שכששהה בצעירותו בארץ ישראל ולמד בישיבת מהרי"ל דיסקין, הפנו אותו יהודי ירושלים לביתו של רבי נח גד וביניהם נוצרו יחסי קרבה עמוקים. כעבור שנים רבות הפליא הרבי מטאלנא את גאונותו של רבי נח גד שהתגלתה בפניו באותם ימים. וכך סיפר למקורביו: "טרם פגשתי יהודי שבקי בכל תחומי ומכמני התורה כמוהו, ונזרקו מפיו ללא הפסקה גמרות מדרשים וכו'". קשר זה נשמר גם לאחר שנים, כשהיה מבקר הרבי מטאלנא בבני ברק, נהג להתאכסן בביתו של הבן, הגה"ח רבי יעקב דוד ויינטראוב שליט"א.

גם אצל הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע רבה של ירושלים, התחבב רבי נח גד והיה מתלמידיו המובהקים ומבאי ביתו, כאשר עשרות משיחותיו ודברי תורתו מובאים בספריו. וכך מתאר רבי נח גד את אחת משיחותיו עמו: "רבנו הגדול תמיד לימד זכות אפילו על הפושע היותר גדול. פעם אחת ישבתי לפניו והיה מלמד זכות על פושעי ישראל, ואמר לי: "צריכים ללמד זכות עליהם". ואמרתי לפניו, אני אינני מבין את רבנו שהוא הלוחם הגדול בעד היהדות ודווקא הוא מלמד זכות על כולם. ועוד אני שואל,

איך יוכל ללמד זכות על הכל, אם אראה דרך משל, אחד אצל הכותל המערבי ביום כיפור שחל בשבת והולך בגילוי ראש ואוכל דברים אסורים ואחר כך מעשן, איך ילמד עליו רבנו זכות? והשיב לי במתק לשונו: "שמע בני,  גם יוסף חיים אינו טיפש כזה, אלא שבכל עבירה מלבד שהיא עבירה, אם עושה אותה בתוך ישראל יש בזה חילול השם ועל חילול השם אין כפרה. ואם יכולני ללמד עליו זכות, אף כי רחוק הדבר מאוד, מכל מקום שוב אין כבר חילול השם. הנה מה שהולך בגילוי ראש, אפשר יש לו מחלה כזו, ועל האכילה והעישון, אולי הוא בסכנה. ואם כן, חילול השם אין וממילא יש לו כפרה".

רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע

מלווה את הרש"ש מאמשינוב שנה שלימה!

כאשר הגיע הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זי"ע לביקור בארץ שנמשך קרוב לשנה בשנת תרצ"ד, היה רבי נח גד צמוד אליו לכל אשר היה הולך ורושם את דברי התורה ששמע ממנו בחדרו ובעריכת השולחנות. באותה עת לא זזה ידו מתוך ידו, ולא היה כמעט מקום שהרבי מאמשינוב הלך שמה והוא לא צעד בעקבותיו. עולה על כולנה פרשת כתיבת תורתו של הרבי על ידו, שהוא היה יחיד בזה, ובזכותו נשארו לפליטה 'אמרות טהורות' של הרבי מאמשינוב שאמר בירושלים. "לשון קדשו ממש; הוא אומר לי ואני כותב על הנייר; – כך היה רבי נח גד רושם בפתח הדברים. במקום אחר כותב: "לשונו הטהור ממש; ישבתי אצלו והגיד לי בלשונו ואני כתבתי על הנייר".

רבי נח גד זצ"ל עם רבי מאיר'ל מאמשינוב זי"ע

למזכרת נותרה גם תמונה מאותם ימים של הרה"ק רבי מאיר'ל מאמשינוב זי"ע משוחח עם רבי נח גד בחול המועד בירושלים, כשרבי נח גד הולך בבגדי לבן וחבוש שטריימל. בעת ההיא התחבר רבי נח גד עם רבי מאיר׳ל, אשר נהגו להתכתב אהדדי באגרות שלומים ודברי תורה. באחד ממכתבים אלו כותב לו רבי מאיר'ל: "אביע לו בזה הכרת תודה על עמלו לבוא בכתובים ולהמציא לי מאמרי קודש של כ״ק אאמו"ר שליט״א. נכון לבי בטוח כי יוסיף ויאחוז דרכו זה הלאה לכתוב תמידין כסדרן אומר הבא מן החדש ככתבן וכלשונן והיה זה שכרו, כי כ״ז שאתה ממשמש בו וגו׳. וחיים הם למוציאיהם לממציאים לאחרים וזהו בחי׳ רצוא ושוב. ונשמע פתגם מקדוש ד׳ מאור הגולה מווארקי זצ"ל זי״ע על המאמר דברים היוצאים מן הלב נכנסין אל הלב, היינו לאותו הלב עצמו של האומר שפועלים בו ובקרבו וד״ל".

מחיה מחדש את חצרות האדמו"רים

לאחר שעלה הכורת על כל הקהילות היהודיות בפולין והושמדו מיליונים מאחינו בני ישראל הי"ד על ידי הצורר הנאצי ימ"ש – וביניהם רבותינו הק' מצוקי ארץ מארץ פולין אשר יחד איתם נחרבו חצרות החסידות – ראה רבי נח גד את מטרת חייו לשקם ולחזק את עולם החסידות בארץ ישראל על כל חצרותיה וגווניה. מלבד עבודת ה' המופלאה שלו, פעל רבי נח גד כל שביכולתו כדי שאותן חצרות קודש שנחרבו, יוקמו לתחייה בארצות החיים בארץ ישראל. רבי נח גד עודד ודרבן את חבריו שייטלו על עצמם את ההנהגה וימשיכו ביתר שאת לנהל ביד רמה את צאן מרעיתם בדרך החסידות. בטללי תחי ואמרי נועם היה מחזקם ומעודדם, כותב את דברי תורתם בספריו הרבים, כדי להנחיל את מורשת החסידות לדורות הבאים.

ואלו הם הדברים אשר כותב רבי נח גד בהקדמתו לספרו 'חיים חן' שהדפיס בשנת תש"ז, שלא יחשבו שכל הדברים הגדולים שמביא מרבותינו הקודמים, היו רק אז ואילו היום הדברים שונים: "אל יחשוב אדם בדעתו כי זה היו רק רבותינו הקודמים, אבל היום ח"ו אין בהם לא מוח ולא כוח לעשות מאומה, כי זה הכלל אשר אפילו ריש גרגותא משמים קא מוקמי לו, כי זה גזירת השמים על אדם מי שיהיה מנהיג ויעמוד בראש עדה לנהל עדת ה', ואי אפשר שיבחרו בו ישראל בלי גזירת ה' ב"ה. לכן כל המזלזל בו הוא נגד גזירת ה',  כי הוא הנותן לך איש לעמוד לפניו ולשרתו ולהנהיג עדת ה' בעבודת הבורא ב"ה וב"ש. וכל הנבחר למטה להיות לרבי ולמנהיג, סימן הוא שנבחר למעלה וכל החולק עליו כאילו חולק על השכינה, ועתיד ליתן את הדין והשי"ת ברוב רחמיו ירחם על עמו מהרה ליתן בלב בעלי המחלוקת, שידעו שהם עם המחלוקת שלהם גורמים לאריכות הגלות ולשפיכת דם נקי בישראל".

 

עשות ספרים הרבה אין קץ

כאמור, עוד משחר נעוריו אחז רבי נח גד קולמוס בידו ועסק במלאכת הכתיבה. כשנה לאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תרפ"ה, החל להדפיס ולהפיץ את תורת אביו הגדול הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זצ"ל, בסדרת הספרים 'מימי הירדן', 'אבני המקום', 'מכלל מציון', הגדה של פסח 'נאוה תהילה', 'מטע אהלים עם פרי מטעו', כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו והסכמותיהם של גאוני דורו.

בשנת תש"ב החל רבי נח גד להוציא אל הפועל תכנית שרקם במשך שנים רבות: הדפסת סדרת קונטרסים הנושאים את שמו לפי סדר ה'אלף בית', הלא הם 'ספרי החן' שמאגדים בתוכם אוצרות של דברי תורה וחסידות ששמע מפי מקורות מוסמכים משולבים ברעיונותיו וחידושיו הנפלאים. עד לשנת תשי"ג הספיק להוציא לאור ארבעים וארבעה קונטרסים 'מלאי חן'.

ספריו התקבלו בשדה התורה והחסידות כמים קרים על נפש עייפה. רבים השתוקקו להשיג את הספרים והפצירו לבל יחדל לעסוק במפעל נאדר זה. וכה רשם רבי נח גד בהקדמת הקונטרס השישי 'ונמצא חן': ״כאשר ראו החברים את ספרי, דברים יקרי הערך, מאמרים ועובדות מרבותינו הקדושים נשמתם בגנזי מרומים, חברו עלי יחד וביקשוני בכל לשון של בקשה, שלא אמנע הלאה מלחקוק בדפוס כהנה וכהנה ממה ששמעה אוזני, ואציל את דברי רבותינו הקדושים שלא ישתכחו חלילה מישראל, וכ״ש מהדורות הבאים אשר לא ראו ולא הכירו את דורות קדושים לפניהם. וזה יעשה טובה גדולה לנו ולבנינו, כי דברי צדיקים יתן חן וימצאו חן ללכת בדרכי ד׳ בדרך הסלולה שדרכו בה קדושי ד׳. והפצירו בי מאוד על דבר זה, ואפילו שאין בכוחי לחבר חיבור גדול מדבריהם מחמת חיסרון כסף, וגם אין בכוחי לעשות זה בסדור נאה, עכ"פ אדפיס קמעה קמעה כדי שלא תשתכח תורה קדושה… ומה לי אם הרבה אם מעט, כי דבר קטן שבתורה הוא גדול עד מאד ומכ"ש תורת אמת מצדיקי אמת…"

במהלך אותן שנים הוציא לאור גם את ספריו על חגי ומועדי ישראל, שבת וראש חודש. בכך לא הסתיימה עבודתו והוא הניף ידו שוב בחמשת ספריו על המגילות: 'רזי לי' על שיר השירים; 'שער בועז' על מגילת רות; 'אלישיב' על מגילת איכה; 'אש המזבח' על מגילת קהלת; 'עורה כבודי' על מגילת אסתר. בשנת תשי״ג החל רבי נח גד בסדרת ספרים חדשה על סדר פרשיות התורה, בשם ״דביר הגן״ יקבנו. ברם, לא זכה לסיימה אלא עד פרשת וארא – ונסתלק לעולמו באמצע עבודתו.

המכתב המדהים של הגאון מזעליחוב

את ספרו הנפלא על מגילת אסתר בשם 'עורה כבודי' כתב עוד בפולין בהיותו כבן עשרים ושלוש. חיבורו זה נכתב במשך כחודש וחצי, בהם שכב רתוק למיטה בשל חולי שאחז בו. בהמשך כתב ספרים על כל חמש המגילות. ספרו 'שער בועז' על מגילת רות זכה לתשבחות של גאוני דורו. הגה"ק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע מראשי ישיבת חכמי לובלין, כותב לידידו רבי מרדכי הלוי הורביץ מירושלים על ספרו של רבי נח גד: "…מכתבו עם הספר 'שער בועז' על רות קיבלתי ויפה עשה, חשוב הוא בעיני מהספרים הגדולים בנייר על חידושי הש"ס לפי דעתם המשובשת או שו"ת או דרושים כזבים, הצד השווה שבהם שמרבים הבל בעולם, וזה המחבר הביא מנחת עני לריח ניחוח להשי"ת ולישרי לב…".

רבי שמעון מזעליכוב זי"ע

אלפי דבריו תורותיו, מעשיות והנהגות קודש ששמע מרבותיו ענקי ארץ ומצדיקים אשר קיבל מהם, העלה רבי נח גד על הכתב למען יהיו למשמרת ולזיכרון לימים רבים. רבי נח גד בכתביו הרבים, שחלק גדול מהם עדיין לא ראה אור, הנציח את רוח החסידות בכלל ואת מורשת חסידות פולין בפרט שבלעדיו היתה חסרה. מקור נאמן הוא רבי נח גד לחלקים רבים שכמעט חרבו והוא ברוח החזון שבו החיה אותם מחדש. מכון 'באהלי צדיקים' בראשות נכדו הרב שבתי ויינטראוב פועל בימים אלו לההדיר את כל ספריו וכתביו בכל מכמני התורה של רבי נח גד ויינטראוב, לאור הביקוש הרב בקרב כל שכבות הציבור.

לא נותן לומר את תפילת כל נדרי..

אישיותו היתה רב-גוונית. מחד – היה סוער ומחודד, חזק ולוחם, עומד על משמרת הקודש ללא חת. מאידך – היה טוב לב ורך כקנה, מלא רחמים לכל נברא ואהבת ישראל בוערת בעצמותיו כפי שהתחנך וספג את החינוך הוורקאי ואלכסנדר. מספר אחד מיקירי ירושלים: ״נער צעיר הייתי אז והדבר אירע בחצר קארלין הסמוכה לבית הכנסת 'בית יעקב'. ביום בהיר ורגיל שיחקתי בחצר ולפתע מעדתי על ברכי. צינור ברזל חד כתער, חדר לראשי וסילון דם פרץ החוצה. נפלתי ארצה. רבי נח גד זצ"ל אחז באותה שעה באמצעה של תפילת שחרית והוא סובב לו הלוך ושוב במרפסת בית הכנסת אחוז שרעפים. לפתע, חש במאורע ומיד קפץ במהירות הבזק, הגביה אותי לתוך ידיו החסונות, כיסה את החור בטליתו שהוכתמה עד מהרה בדם רב, ואץ-רץ לכיוון בית החולים 'שערי צדק' ברחוב יפו. הוא פילס את דרכו דרך מבואות, חצרות וקרפיפות, כדי להגיע בהקדם האפשרי לבית החולים, כאשר בכך הציל את חיי״…

כל ימיו לחם רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל למען שלום ואחדות בין יהודים בבחינת 'אוהב ושלום ורודף שלום'. תושבי שכונת 'נווה שלום' ביפו מספרים סיפור מרטיט, עת התגורר בשכונתם רבי נח גד ויינטראוב. היה זה עת התאספו המתפללים לתפילת כל נדרי בליל יום הכיפורים. באותו בית כנסת היו שני יהודים שחיו בסכסוך ארוך והדבר העיב על השלום בבית הכנסת. ניסיונותיו של רבי נח גד לפשר ולעשות שלום בין שני היהודים שמריבה קשה הפרידה ביניהם, עלו בתוהו. את מה שהתחולל באותו ליל יום כיפור, לא שכחו מתפללי בית הכנסת כל חייהם.

רבי נח גד נעמד על הבימה והכריז שלא ייגשו לתפילת כל נדרי, עד שאותם יהודים יתפייסו ביניהם. כך חלפה שעה ארוכה בדממה מתוחה לראות כיצד ייפול דבר. אחד הניצים שהיה עקשן במיוחד, החליט לעזוב את בית הכנסת תוך שהוא מפטיר שאינו מוכן לבוא לכלל השלמה עם בעל ריבו. רבי נח גד לא ויתר ויצא בעקבותיו מבית הכנסת. "תדע לך", אמר לו רבי נח גד, "שאם לא תסכים לסיים את המחלוקת, אתה תישא באחריות על כך שיהודים לא יתפללו הלילה את תפילת 'כל נדרי'…".

מילים אלו חדרו כחץ לליבו של אותו יהודי, מה שהפשיר את הקרח. היהודי החליט לסוב על עקבותיו להיכנס לבית הכנסת ולהתפייס עם חברו. רק בשעת לילה מאוחרת, החלה תפילת 'כל נדרי' זכה וטהורה…. "תפילת 'כל נדרי' כזאת", העידו מתפללי בית הכנסת, "הייתה בהתעוררות מופלאה של תשובה ומעשים טובים שכמותה לא חוו מעולם".

והרעיש עולמות שלא זכה לפריה ורביה

סיפור מופלא מספר אחיו רבי אהרן ויינטראוב בהקדמתו לספר 'דביר אהרן' על הסיבה להוספת השם אצל אחיו נח גד, למרות שאביו קרא לו רק בשם נח. " על ידי מעשה שנפטרה עליו אשתו הראשונה, הצדקת הגדולה  בת גדולים מרת יוכבד ע"ה ועוד לא היה לו בן (רק בת יחידה) והרעיש עולמות שלא קיים עדיין מצווה הראשונה מצוות פריה ורביה שצריך להיות בן ובת,  וצווה לו הצדיק הקדוש רבי שלמה מזוועהיל זצ"ל להוסיף לו שם למזל טוב שיעזרהו ה' למצוא לו זווג שני, ונבא לו שיוליד בן וכן היה. והוא האברך המופלג בתורה ויראת שמיים מהו"ר יעקב דוד שליט"א, ומאז נקרא שמו נח גד".  מוסיף ומספר נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים שרבים מגדולי ישראל בעת ההיא היו מעורבים בעניינים שמיימיים כדי שאכן יזכה  הסבא הרנ"ג לבן זכר והיו עניינים מעל לדרך הטבע שפעלו בעניין ואכן אבי זצ"ל נולד מכח הברכה הזאת ביום ח' באייר תש"ה ובכך שמח מאד סבי רבי נח גד ושמר על אבי מכל משמר והכניס לו יראת שמיים וחסידות בימי ילדותו.

אלפי דבריו תורותיו, מעשיות והנהגות קודש ששמע מרבותיו ענקי ארץ ומצדיקים אשר קיבל מהם, העלה רבי נח על הכתב למען יהיו למשמרת ולזכרון לימים רבים. רבי נח בכתביו הרבים, שחלק גדול מהם עדיין לא ראה אור, הנציח את רוח החסידות בכלל ואת מורשת חסידות פולין בפרט שבלעדיו הייתה חסרה. מקור נאמן הוא רבי נח לחלקים שכמעט חרבו והוא ברוח החזון שבו החיה אותם מחדש. מכון "באהלי צדיקים", פועל בימים אלו לההדיר את ספריו של רבי נח גד ויינטראוב, לאור הביקוש הרב בקרב כל שכבות הציבור. בשנתיים האחרונות החל לצאת סדרת הספרים אוצרות החן כשהראשון הוא אוצרות החן על פרשיות התורה ובו אוצר בלום של דברי תורה על פרשיות השבוע מפי גדולי החסידות כפי שרשמם הרנ"ג ויינטראוב מכלי ראשון.

 

קרבת אלוקים לי טוב

מסכת של סבל וייסורים היו מנת חלקו של רבי נח גד בכל ימי חייו, אולם הוא קיבל הכל באהבה, באמרו תמיד: ״מאת ד׳ היתה זאת״. בצעירותו פקדו אותו כמה מחלות ר"ל, ומכולם יצא בשלום בחסדי השי״ת. הנה, למשל, מאורע מסעיר שאירע לו בשנת תרצ״ד, כשיצא את בית הדפוס עם ספרו החדש 'בנין הדביר': ״אודה לד׳ חסדו על כל טוב אשר גמלני ביום שמונה ימים לחודש אלול ג׳ שעות אחר הצהרים, שנת חמשת אלפים תרצ״ד, ביום פטירת זקנתי אם אבי, הרבנית הצדקת החסידה מרת שרה נחמה נבג״מ, בת הרב ר׳ קלונימוס קלמן בדקי מוורשה זצ"ל. יצאתי מבית הדפוס שהדפסתי ספר 'בנין הדביר' מאבא מארי זצלה״ה בשוק מחנה יהודה פעיה"ק ירושלים תובב״א. ושם בא מאחרי אוטו, ובכוח גדול דחפני ונפלתי אחורי ופני למעלה, וחצי גופי התחתון נמצא מונח בין אופני האוטו וכפסע ביני ובין המוות, וחושי וכל הכרתי נוטל ממני כרגע, והרבה פצעים נעשו בי מכוח הנפילה בראשי ובגופי וברגלי, כמעט נשברו כל עצמותי, אך ב״ה יסור יסרני יה ולמות לא נתנני, וניצלתי בזכות הצדקת הזאת שזכותה מרחפת על בניה עד סוף כל הדורות… לכן ארוממך ד׳ כי הצלתני…".

בשנת תש"ח, ביום ב׳ אדר א': ״נפלתי למשכב על שיתוק אברים ולא יכולתי לזוז עם ידי הימנית וגם לא יכולתי לדבר ושכבתי במיטה כמו חמש שבועות, ואמרתי אז בלבי אשר ח"ו לא אראה יה בארץ החיים ובדמי ימי אלכה, וכבר נשברו כל עצמותי ואברי וגידי כבר רתקו, אמנם בזכות אבותיי הקדושים הושיעני ה׳ והחייני והחלימני והקמני, והנני הולך על רגלי ב״ה וחי חי הוא יודוך יהי שם ד׳ מבורך מעתה ועד עולם, הודו לד׳ כי טוב כי לעולם חסדו״.

זכה רבי נח גד זצ"ל למלאות את ימיו ונפל למשכב בתאריך בו נולד- ד' תשרי לשנת תשט"ו, והסתלק לבית עולמו שלשה ימים לאחר מכן בז' תשרי, והוא בן שישים ושש בלבד, ומנוחתו כבוד בבית העלמין זכרון מאיר בבני ברק, כשבהוראת גדולי ישראל נכתב על מצבתו "לא פסיק פומיה ומחשבתו מתורה". בשנים האחרונות רבים שנזקקים לישועה ובפרט בפרי בטן פוקדים את ציונו הק' בזכרון מאיר בבני ברק.