דיון סוער במליאת הכנסת על "מתקפות השרה שקד נגד בית המשפט העליון". ח"כ יחימוביץ: "את טומנת במודע את זרעי הדחתם של שופטי בית המשפט העליון". שקד: "בשניה שהוא (בג"ץ) מציע דרך מעט שונה אתם מוכנים לשרוף את המועדון"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה שלי יחימוביץ נאמה היום בשם המחנ"צ בכינוס המליאה המיוחד של הכנסת בנושא "מתקפות השרה נגד העליון". "אני חושדת בך כי נאום השטנה וההסתה שלך נגד בית המשפט העליון, לא נועד רק להפחיד את שופטי העליון ולאלץ אותם לקבל החלטות שיפיסו את דעתך, אלא בחמור מכך: שאת טומנת במודע את הזרעים שנועדו להכשיר את הקרקע להדחתם של שופטי בית המשפט העליון ולהדחתה של נשיאת בית המשפט העליון" אמר יחימוביץ.

יחימוביץ הוסיפה כי "אולי תחסכי זמן ומאמץ ותני לבית המשפט העליון רשימה מפורטת במה מותר להם לדון ובמה לא, וגם מה ההחלטות שאת מוכנה שיתקבלו, ומה לא תסבלי בשום אופן?… זה לא שאתם רוכבים על גלי גזענות ושסע ושחיתות שמגיעים מהעם, להיפך: אתם המסיתים. אתם לא רוכבים על גב נמר, אתם הנמר… רקחתם איזה חוק עלוב, הזוי, מיותר, מסית, פוגעני, גזעני, מבאיש את שמה של ישראל בעמים, עשיתם את זה בצורה מכוערת ובניגוד לרצונם של רבים מאלה שהרימו את ידם – ועכשיו זה כבר הפך לדיבר מעשרת הדיברות? לציווי אלוקי? למשהו שאם יעז בית המשפט העליון לדון בו בכלל – זה יהיה 'הקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם, רעידת אדמה משפטית, פוליטית ומשטרית'?… את בנית נדבך אחרי נדבך, את חוסר הלגיטימציה המדומה של בית המשפט העליון שלנו, את מסיתה נגדו בקור רוח מחושב, ואם נקום מחר בבוקר ונגלה שבהצבעה 'דמוקרטית' חצי משופטי העליון הודחו, ושאת הממונה הישירה על בג"צ – אף אחד כבר לא יתפלא, כי את הנחת לכך יסודות בוטים באותו נאום נורא ומסית".

השרה שקד לא נשארה חייבת והשיבה בנאום ארוך וציני שמגחיך את טענות השמאל ומראה כיצד בכירי השמאל מבזים בעצמם את בית המשפט, כאשר פסיקותיו מתנגשות עם תפיסת עולמו של השמאל. "ברגע הראשון (שקיבלה את הזימון לישיבת הפגרה), אני מודה, הגבתי מהבטן", פתחה שקד. "אמרתי לעצמי שזו עוד חוליה בשרשרת האינסופית של ניסיונות מצד השמאל להשתיק אותי. אנחנו הרי רגילים לשיטה: "מתקפה", "הסתה", "סכנה לדמוקרטיה" – החומרים הרגילים בהצגה המייגעת שכבר שנים השמאל מעלה בפני אולמות ריקים. פעם אחר פעם מנסה השמאל לשכנע את הציבור שבעצם לנו, נבחרי הציבור שהרוב בחר בהם, אין שום לגיטימציה לדבר. להיבחר אומנם אין לנו ברירה. מה לעשות שהעם בוחר בנו שוב ושוב, אבל מכאן ועד לקבל זכות להביע עמדות ברורות – הדרך ארוכה. זה שנבחרנו ברוב גדול לא אומר, לפחות מבחינת השמאל, שמותר לנו לדבר".

"אבל אז", המשיכה, "ואולי אני מושפעת מאווירת הימים הנוראים והעובדה שאנחנו בעיצומם של עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, עבר בראשי גם הרהור אחר: אולי בעצם השמאל צודק? אולי למרות העובדה שאני תמיד מקפידה להציג את העמדות שלי באופן עקרוני ומכבד (תמיד לגופו של עניין ולעולם לא לגופו של אדם), אולי עדיין יש לי מה ללמוד לגבי דרך הניסוח שלי. מעמדו של בית המשפט העליון יקר לכולנו ועצמאותו השיפוטית היא יסוד מוסד, ואם יש דרך שבה אוכל לשפר, אפילו במשהו, את אופן ההתנסחות שלי כשיש לי ביקורת על פסיקתו – עלי ללכת בה".

"לכן קיבלתי החלטה לתקן את דרכיי. החלטתי לשפר את צורת ההתנסחות שלי בכל מה שקשור לביקורת על פסיקות בית המשפט העליון. ומיד שאלתי את עצמי: מי יוכלו להיות המורים הטובים ביותר עבורי? מי הם אלה שמהם אוכל ללמוד נימוסין והליכות שכנראה כל כך חסרים לי. חיפשתי לי סוג של "חנה בבלי".

"הגעתי למסקנה ברורה: חבריי מהשמאל, אחרי שנים שאתם מאשימים אותי בחוסר נימוס, אתם מן הסתם המנטורים האולטימטיביים של תחום הנימוסים וההליכות. כנראה שמערכת הכללים המדויקת שמשרטטת את גבולות השיח הלגיטימי מוחזקת אצלכם. רק אתם יודעים מה מותר לומר ומה אסור, ובאיזה דרך צריך להתבטא וכלפי מי. אישה חסרת נימוסין שכמותי חייבת להידבק בדרכיכם ורק ללמוד מכם, וללמוד וללמוד.

"התביישתי לפנות אליכם באופן ישיר, אז אמרתי לעצמי שאחפש כמה דוגמאות קלות למקרים שבהם אתם פחות התחברתם לפסיקה שיצאה מבית המשפט וכך אוכל ללמוד מכם כיצד מביעים ביקורת בצורה לגיטימית. אתם הרי בוודאי תדעו להתנסח כראוי, בצורה אנינה ומעודנת. אחרי שנים של סתימת פיות מצדכם לכל מי שחושב אחרת מכם – בטוח פיתחתם איזו תורה משלכם לניסוח לגיטימי של ביקורת על החלטות שיפוטיות".

כאן שקד עברה לסקור מגוון התבטאויות קשות ובלתי מרוסנות של ראשי השמאל נגד בית המשפט, לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא חאן אל אחמר ולאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים שהחיל את תקנת השוק על מצפה כרמים והכשירו למעשה. "הבנתי שכאן בדיוק אני צריכה להתמקד", אמרה. "אבחן את רמת הנימוס שאפיינה את תגובות מחנה השמאל לפסיקות האלה. תגובה אחרי תגובה אספתי ובחנתי כיצד ראשי מחנה השמאל מגיבים במקרה של מחלוקת עם הרשות השופטת. והכל כמובן כדי ללמוד בעצמי כיצד עלי להתנסח בעתיד".

את זהבה גלאון כינתה שקד בציניות "סולידית" שניחנה ב"מופת של נימוסים ומאופקות"; את ח"כ מוסי רז, מיכל רוזין, ניבין אבו רחמן ויוסף ג'ברין, כינתה שקד "מנומסים". פרופ' קרמניצר הפך ל"כהן הגדול". גם בכירים אחרים בשמאל "זכו" לקיתונות משקד.

"אני קוראת לכל המנומסים והמנומסות מהצד הזה של האולם: תגנו אותו. תגנו אותם. תגנו את כל האמירות ההזויות האלה. הרי התכנסנו כאן כדי לדון באופן שבו צריך להתייחס, ובדרך שבה צריך להתנסח, כשיש לנו ביקורת על בית המשפט. אז עשו מעשה. תתחילו מבדק בית אצל החברים שלכם. אני נותנת לכם אפשרות לגנות. אתם מעוניינים לגנות או שהסגנון המשתלח הזה מקובל עליכם?"

"חברים משמאל, האמירות הבוטות שלכם הופכות את הדיון הזה לפארסה. אתם מעולם לא הייתם חסידים של בית המשפט ובוודאי שאתם לא דוגמא, לא לנימוסים ולא להליכות. אתם לא באמת רוצים בית משפט עצמאי, חזק וזקוף. אתם רוצים בית משפט כפוף. אתם מעדיפים אותו אחרי אילוף. כל זמן שהוא מיושר איתכם הוא מקור הצדק; בשניה שהוא מציע דרך מעט שונה אתם מוכנים לשרוף את המועדון. לא פחות".

לדברי שקד, "בוקר בוקר, במשך שנים, הבטתם במוסד שאותו ביקשתם לראות כראי המשפטי שלכם ושאלתם אותו: ראי ראי שעל הקיר, מי הכי צודק בעיר? והראי המשפטי תמיד השיב לכם בנדיבות, בחן ובשמחה "אתם, אתם השמאל. אתם הצודקים בעיר. כל כך צודקים אתם שאין עוד צדק בעולם שעשוי להשתוות במשהו לצדק המוחלט שלכם". ואתם הייתם מאושרים".

"אלא שמשהו השתנה בשנים האחרונות. הזמנים השתנו, ואיתם גם היושבים בלשכות השופטים, ותפיסות חדשות ורעננות הצליחו לחדור פנימה לתוככי היכל הצדק. הדמוקרטיה שלנו לא נהרסת. היא הולכת ומשתכללת. היא תוססת והיא נהדרת. העם סוף סוף מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי גם במסגרת מערכות הצדק".

"אבל אתם בשמאל- אתם טיפוסים אנלוגיים בעולם דיגיטלי; ממשיכים לשאול את הראי את אותן השאלות, ולא מבינים מה קרה שהתחלתם לקבל ממנו תשובות שונות".

"אני מבינה את הכעס שלכם על כך שלא מפנים יהודים מביתם, אבל אתם חייבים להתעשת. קחו את עצמכם בידיים. יש לנו מדינה לשמור עליה. יש שלטון חוק לשמר. אסור לקבל מצב שבו הביקורת שלכם על בית המשפט מדרדרת למחוזות אליהם הדרדתם לאחרונה".

"כשרת המשפטים אני קוראת ליושבי הבית משמאל ומימין – שימרו על שיח מכבד. אין לנו מערכת משפט אחרת. מותר כמובן להביע ביקורת על פסיקה. מותר להתווכח על רעיונות, מותר להתווכח על סמכויות. אני עושה זאת מעת לעת, אך צריך לשמור על הגינות ועל שיח מכבד".