אמנם עברו קרוב לשבועיים מאז פרוץ משבר 'טיסת השבת' של אל על, שאט אט הולך ונשכח. בינתיים עברו מנהלי המשברים של חברת התעופה להתעסק בפרשיית הברחת חומר מסוכן במטוסי החברה, אך ברור וידוע לכל כי גם כשהתעקשה חברת התעופה שלא להוציא התנצלות ברורה ומלאה לנוסעיה החרדים – היא התעקשה לא פחות שלא להפסיד את נתח השוק החרדי.
בעוד המשבר החל לדעוך, נחשף בריש גלי כי קרן ההשקעות אייפקס ישראל מנהלת מו"מ מתקדם מאוד עם מייסדיה של רשת הקמעונאות החרדית אושר עד – אברהם משה מרגלית, אריה בוים ויהודה לנדאו – לרכישת 50% ממניות הרשת לפי שווי עצום של מיליארד שקל, לא כולל מזומנים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שבקופת החברה.
לא עברו שעות ארוכות ומייסדי הקמעונאית החרדית מיהרו לפרסם הכחשה, ולפרשנים הכלכליים לא נותר אלא לתהות, האם ההדלפה התקשורתית מקורה בקרן שניסתה לזרז הליכים באמצעות התקשורת. מה שבטוח, זה שעצם הדיבור על אקזיט בענף הקמעונאות, בעידן שבו הוא הולך ונכחד בשל החנויות המקוונות שפוגעות בו ללא הרף, נחשב לחריג ביותר. על אחת כמה וכמה, כשמדובר במכירה לפי שווי של מיליארד שקל.
פחות מיממה חלפה וכותרות מדורי הכלכלה שבו לעסוק בזירה הקמעונאית. הפעם, ממש לא בהקשר חיובי, בלשון המעטה. למעשה, מדובר עדיין בסיפור מתגלגל, אך קריסתה של רשת הקמעונאות קואופ שופ, שהחלה בהליכים לקראת הכרזה על פשיטת רגל, היא ללא ספק אחת הכותרות הכלכליות המדוברות בשבוע הכלכלי שחלף.
הציפיות מענף הקמעונאות נמוגו בין רגע, ואלה שהפכו לאופטימיים לגביו עם פרסום דבר האקזיט האפשרי של הקמעונאית החרדית – חזרו בהם תוך שעות ספורות. הזירה הקמעונאית חווה בשנים האחרונות טלטלה משמעותית עם התרחבות העולם המקוון וכשמפעילת מערכת האשראי הלאומית, שב"א, הודיעה על רכישות של ישראלים בהיקף של 3.19 מיליארד שקל בסוף שבוע אחד, אי אפשר שלא היה להסכים שהקמעונאים בצרות.
תשאלו כיצד נהנית הקמעונאית החרדית אושר עד מדוחו"ת כלכליים טובים כל כך, בעוד הענף כולו בקריסה? אז זהו, שהתשובה טמונה בקהל היעד העיקרי של הרשת – הצרכנים החרדים. זו גם הסיבה לכך שאל על נלחמה שלא לאבד את לקוחותיה במגזר וזו גם הסיבה לכך שלא מעט אנשי עסקים שאינם חרדים מעדיפים למקד את עסקיהם אך ורק במגזר החרדי.
בעוד העולם הכללי משתנה עד אין היכר מרגע לרגע, עד אשר המומחה הגדול בתחומו לפני חודשים אחדים הופך ללא רלוונטי במידה ולא משקיע בלימודים יומיומיים, העולם החרדי מעדיף את השמרנות.
מנהיגי עולם התורה הבינו זה מכבר כי "סוף מעשה במחשבה תחילה" ולפני כל החלטה על שינוי בהלוך-יילך החרדי, יישבו אלה שעות, ימים ולילות, שבועות, חודשים ואף שנים כדי להבין האם הצעד אכן נכון. הן מבחינה רוחנית והן מבחינה כלכלית. שכן מעבר לכל השולחן ערוך, התורה חסה על ממונם של ישראל.
כך למעשה, נוצר מצב שבמבחן התוצאה נמצא הצרכן החרדי חמש שנים אחורנית מאשר מקבילו שאינו חרדי. בזמן שהקמעונאי הפונה לכלל הישראלים מתמודד עם איומים יומיומיים מהגלובליזציה המקוונת, הקמעונאי החרדי נהנה מרוגע ושלווה – לפחות עוד מספר שנים בטוחות קדימה.
את הנתון המעניין הזה ניתן לראות גם בתחומי הנדל"ן, הריהוט ההייטק וכל מה שצרכן ממוצע צורך. אם באופן יומיומי ואם אחת לשנים.
המסקנה ברורה כאור השמש: הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר שיכולה חברה מסחרית לעשות – היא לוותר על הצרכן החרדי.
רק חסר קצת מידע לכתב שמעל 60% מלקוחות אושר עד אינם חרדים
הכתבה לא מובנת, מה משנה לאל על אם תקנה כרטיס אצל הסוכן או במערכת המקוונת