המבצע הצבאי שנפתח אתמול חשף לציבור את חילוקי הדעות העמוקים בקבינט שהובילו - בין היתר - להתפטרותו של ליברמן • בפנים: סיקור מקיף על צדדי המבצע - התומכים, המתנגדים, חלון הזמן המצומצם, פוטנציאל ההתלקחות ותוכניות המגירה

(בוידאו: סיכום 24 השעות הראשונות של המבצע)

מבצע 'מגן צפוני' שצפוי ללוות אותנו בשבועות ארוכים חשף לא רק את הקלף התת-קרקעי שהכין חיזבאללה למערכה הבאה, אלא גם את חילוקי הדעות בצמרת המדינית והביטחונית של ישראל, והדילמות איתן מתמודדים הדרגים הבכירים כל העת.

חילוקי דעות אלה, כך מתברר למפרע, הובילו בסופו של דבר להתפטרותו של ליברמן מתפקיד שר הביטחון. יצוין כי בניגוד לסוגיות אחרות, דווקא בנושא הזה נראה שהוויכוח הוא יותר ענייני מפוליטי, כאשר לשני הצדדים טענות כבדות משקל.

בקצרה ניתן לפרט מספר מספר נקודות מחלוקת מרכזיות: הראשונה, איזה איום מצריך טיפול מיידי יותר – חמאס או חיזבאללה. השניה, האם לא כדאי לוותר על השמדת המנהרות ובמקום זאת להפוך אותן למלכודת מוות עבור לוחמי חיזבאללה במערכה הבאה. השלישית, עד כמה יכולה ישראל להסתכן במהלך שעלול להיגרר למלחמה כוללת מול חיזבאללה. הרביעית, האם העבודה שהמנהרות הן רק איום אחד מתוך שלל איומים – חלקם חמורים בהרבה – שמכין חיזבאללה למערכה הבאה, תגרום להתעסקות בהן להזניח התמודדויות נוספות.

עוד בנושא:
וידאו ותמונות: סיכום היום הראשון של מבצע 'מגן צפוני'
היום השני ל'מגן צפוני': "אם החפירה תזלוג ללבנון זה סיפור אחר"
תיעוד מתוך המנהרה: המטען מופעל – והמחבלים נמלטים • צפו
"המבצע הזה יכול להידרדר בדקה. הימים הקרובים קריטיים"
רה"מ: המנהרות נועדו לכיבוש הגליל; הרמטכ"ל: המבצע יימשך שבועות • צפו
המתיחות בצפון: חיזבאללה מעלה את רמת הכוננות
'מגן צפוני': גיבוי אמריקני, גיוס מילואים חלקי, ניוד כוחות וישיבת קבינט
גלנט סוגר חשבון: "קצת כבוד לממשלה, קצת פחות התלהמות" • צפו
מבצע "מגן צפוני": נחשפה מנהרה ראשונה; "בגובה הליכה של אדם"
דובר צה"ל חושף פרטים נוספים על המנהרות "נערכים למבצע ממושך"
בצפון לא מופתעים: "זעקנו ששומעים רעשים, רהיטים רעדו בבתים"
צה"ל מזהיר את לחיזבאללה: "התרחקו מכל מנהרות; חייכם בסכנה"
המגן שלפני הסערה? המבצע שעלול להוביל להסלמה בצפון / פרשנות

בשורות הבאות נפרט את הצדדים, השאלות והדיונים שליוו את ההחלטה על היציאה למבצע, זאת בהתבסס על פרסומים שונים בענין.

"היו חילוקי דעות, גם בקבינט וגם בצמרת צה"ל, סביב הנחיצות והדחיפות לסיכול המנהרות עכשיו. בסופו של דבר, התקבלה ההחלטה. בצבא, היא התקבלה על ידי הרמטכ"ל. בדרג המדיני, היא אושרה בקבינט. כך זה צריך להיות", כותב הבוקר העיתונאי בן כספית ב'מעריב'.

לדבריו, "המבצע הזה אושר בקבינט ב־7 בנובמבר. שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, התנגד. היו גם גורמים צבאיים שהעדיפו לשמור על המודיעין ליום פקודה ואז להפוך את המנהרות האלה למלכודת מוות מרהיבה לפלוגות רדוואן של חיזבאללה. דעתם לא התקבלה. אין לאף פרשן (כולל הח"מ) את היכולת לקבוע עכשיו מי צדק". כספית הודף את הטענות כאילו מדובר במבצע שנועד לצרכי יח"צ של נתניהו. " מהיכרות עם הרמטכ"ל, רב־אלוף גדי איזנקוט, הסיכוי שיגויס על ידי נתניהו להטות מבצע מהסוג הזה כדי להשפיע על דעת הקהל בעיתוי מסוים, הוא אפס".

כספיתו מוסיף: "האם נתניהו מינף את האירוע כדי להסיט את תשומת הלב מחקירותיו ומהמלצות המשטרה? ברור. אם הוא לא היה ממנף אותו, הייתי דואג. זה נתניהו. הוא יכול להעביר קורס מינוף גם לנוחי דנקנר, אליעזר פישמן וכל שאר מנופאי ישראל. כולל העזרים הטקטיים, השעה שמונה בערב והפאתוס. כל זה, כאמור, לא משנה את העובדה שישראל הצליחה לפצח את פרויקט המנהרות של חיזבאללה. נדמה לי שההישג הזה יישאר גם אחרי שהספין יתפוגג".

מאידך הוא מסתייג גם מההאשמות כלפי ליברמן "שהפקיר את הזירה". "הוא לא הפקיר שום מערכה וזכותו להתפטר כשהוא מבין שמדיניותו נדחית, פעם אחר פעם, על ידי הקבינט וראש הממשלה. האירוע הזה חושף את אוקיינוס הדם הרע שהצטבר בין ליברמן לרמטכ"לו. היה ביניהם דו־קיום מוזר שבו השר מניח לרמטכ"ל מרחב פעולה נדיר בכל מה שקשור לניהול הצבא, אבל לא מצליח לגייס אותו לשינוי מדיניות אמיתי בחזית הדרומית. ליברמן חשב שנכון לצאת למבצע נרחב ברצועה ולדחות את המנהרות. איזנקוט חשב אחרת. נתניהו חשב כמוהו, כך גם רוב שרי הקבינט. הרמטכ"ל הוביל מדיניות של “ללכת מכות עם החזקים" בשכונה שלנו, ולהניח לחלשים, שלא מהווים איום אמיתי. ליברמן הוביל מדיניות של אפס סובלנות מול חמאס, יעלה כמה שיעלה. גם חיזבאללה היה פעם חמאס, אומר ליברמן, החוכמה היא להרוג אותם כשהם קטנים. גם כאן, רק משפט ההיסטוריה יכול לפסוק בין הצדדים".

העיתונאי ספי עובדיה דיווח בחדשות 10 על שיקול נוסף שהכריע את הכף: "השמדת המנהרות היא רק צעד אחד בדרך לאירוע העיקרי, שהוא מתקני הדיוק שנמצאים בביירות. השרוולים האלקטרוניים, שהופכים רקטות פשוטות לטילים מדויקים וחכמים, הם המטרה שבה ישראל תצטרך לפגוע. מסגרת הזמן שבה הצעד הזה יצטרך להיעשות היא כל עוד הנשיא טראמפ יושב בבית הלבן, בכהונה הנוכחית. זאת, כיוון שהנחת העבודה בישראל היא שפעולה מסוג זה תגרור כנראה עימות צבאי רחב יותר מול לבנון, והמחשבה היא לנסות להבטיח שכאשר זה יקרה, יהיה בבית הלבן נשיא אוהד".

כאמור, גם ההאשמות על שיקולים פוליטיים שהובילו למבצע נשמעים פה ושם. "בסך הכל, מה שעושים בדרך כלל זה להזרים בטון לתוך המנהרה"…בצה"ל עשו חישובים, כך שיזרימו בטון בכמות מדודה כך שלא יחצה את הגבול, ואז חיזבאללה יטען שהפרנו את הריבונות, זאת למרות שזה ברור שהארגון הוא זה שהפר את ריבונותנו…זה לא מבצע, זה מבצע יחסי ציבור", טען גורם בכיר בשיחה עם 'מעריב'.

לדבריו, "הרמטכ"ל לא רצה לסיים את תפקידו על רקע דוח בריק ורצה אקורד סיום אחר. ראיתי גם את הכיבוד שחילקו היום בגבול הצפון, ככה נראה מבצע?".

הגורם טען עוד כי "חלק חשבו שזו טעות לבצע את הפעולה הזאת מכיוון שאתה מחזיק במידע שלהם אין, וברגע שאתה יוצא לפעולה כזו – אתה מאבד את היתרון המודיעיני שהיה לך".

ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין וקצין מודיעין ראשי לשעבר, תת-אלוף אלי בן מאיר, דחה הבוקר את הטענות הללו והסביר: "אין קשר בין ההחלטה לצאת למבצע ההנדסי הזה להמלצות המשטרה נגד ראש הממשלה. מדובר כאן בהבשלה מודיעינית ויכולות מבצעיות שהובילו לעת הזה. סוגיית החפירות של חיזבאללה בלבנון אינם דבר חדש. גם במלחמת לבנון השנייה נתקלנו בלא מעט מערכים חפורים של חיזבאללה. גם המידע והשמועות שיש על מערך של מנהרות התקפיות הוא אינו חדש. בשלוש השנים האחרונות היכולות הטכנולוגיות הבשילו יחד עם מודיעין טוב מאוד שהוביל לחשיפה".

בראיון ל'רדיו ללא הפסקה הוסיף בן מאיר: "אני מציע להסתכל על הנושא מהזווית האיראנית. איראן מעורבת בסוריה ובלבנון והחשיפות האחרונות של ישראל על צעדי איראן באירופה יכולות לגרום לאיראן לנסות ולדחוף את השליחים שלה באזור כנגדנו. לכן הפעילות המדינית של ראש הממשלה היא רחבה יותר מכמה מנהרות באזור הצפון".